זה לא שקובי אוז גזען. זאת מרצ שמנותקת
פוסט אישי ומנומק של סולן טיפקס, שהשתמש רחמנא ליצלן במילה הנוראית "פריבילגים", הצליח לדגדג לשמאלנים את שריר הקיפוח וההדרה. טור תגובה
בתגובה ל"לקובי אוז מותר להיות גזען. הוא לא גרבוז"
"וואי וואי, אם אנחנו היינו אומרים עליהם דברים כאלה, מה היו עושים לנו". זו פחות או יותר התפיסה הרווחת בקרב אלה שחלקם מרשה לעצמו ביום יום לכנות ציבורים שלמים פשיסטים, גזענים, בורים ומנשקי קמעות (יש המתבלים ב"בבונים"). והנה מגיע האמן קובי אוז, שבניתוח אישי ומנומק מסביר למי הוא יצביע בבחירות הקרובות, והביטוי "פריבליגים אירופאים" בהקשר של ראשי מרצ מצליח להרגיז ומעלה כלפיו טענה שהוא גזען. אוז? גזען? האיש שטיפקס שלו מחברת כבר 30 שנה בין שדרות לבין הקיבוצים שסביבה? להקה שהיא שילוב שמבטא את התגלמות הישראליות?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בין הרשימה שמציגה מרצ לבין מה שהיא מתיימרת לייצג פעורה תהום. החל מ-2009 - ארבע מערכות בחירות כולל הנוכחית - לא הוצב מזרחי במקום ריאלי (מוסי רז הכורדי נכנס לכנסת הנוכחית אחרי פרישת זהבה גלאון). אבי בוסקילה שהתמודד על ראשות התנועה בפריימריז הפתוחים והגיע שני - היו רק שני מתמודדים - אמר בכתבה בטלוויזיה שהוא חש זרות וקיבל את ההרגשה שאינו שייך. מי שלא מקשר זאת לכך שבוסקילה סיים רק שמיני בפריימריז, שבהם השתתפו 83% ממצביעי מרצ, או מנסה לצייר זאת כמקרה, כנראה עושה הנחות למרצ משיקולים שלו.
קובי אוז. ניתוח מנומק(צילום: אלכס קולומויסקי)
מי שקורא את הפוסט המלא יכול להבין למה התכוון אוז - שמעביר ביקורת על כולם, מזרחים ואשכנזים כאחד. לדבריו, ש"ס עושה עבודה מצוינת בראשות דרעי, אבל ההרכב הלא משתנה שלה - ללא אשכנזים ונשים - מאכזב. הוא מעביר ביקורת גם על אבי גבאי המרוקאי, לא עלינו, שבעיניו הוא "נער אוצר ומנכ"ל בזק לשעבר, והשילוב הזה לא מריח לי טוב". הוא מביע רצון שבנימין נתניהו ילך לעשות לביתו ומבקר את הרשימה האפורה של משה כחלון.
כולם חטפו מאוז, אבל המצב של מרצ כל כך רע, עד שצריך לתייג איזה גרבוז מהצד השני כדי אולי להעיר את השטח. מי שלא היה עוצר להזדעזע על הכינוי "פריבילגים", ודאי היה צריך לחבק אנשים כמו אורלי לוי אבקסיס או כחלון, שבנו עצמם בעשר אצבעות, מלמטה, מעיירות פיתוח כמו בית שאן וגבעת אולגה, עד לצמרת הציבוריות בישראל. או לפחות לתהות לאן נעלמה מרצ בפריפריה.
מי שמסתכל על מרצ של השנים האחרונות היה צריך לומר לעצמו שאוז צודק. מרצ היא מזמן מפלגה פריבילגית, כזו שאמנם כבר אין בה מנהיגים כמו שולמית אלוני או יוסי שריד, אבל ההנהגה הנוכחית שלה ממשיכה ליהנות מאדי הדלק שהשאירו אחריהם ומחיבוק של ברנז'ה שנשארה תקועה בשנות ה-90, הן בתפיסה והן בחשיבה. אבל, נו, עדיף להזדעזע.
- שחר אמאנו הוא יועץ תקשורת ומבקר מוזיקה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
שחר אמאנו
קובי קואנקס
מומלצים
