בתחילת החודש נפל דבר ביפן, אירוע היסטורי שכמוהו לא נראה בארץ השמש העולה זה עידנים.
קיסר יפן אקיהיטו בן ה-85 פרש אחרי 30 שנה, העביר את התפקיד לבנו הנסיך נארוהיטו (59) והפך לקיסר היפני הראשון זה 200 שנה המוותר על כיסאו בעודו בחיים.
בישראל קיימת לכל אחד - מעובד זוטר ועד לראש הממשלה - הזכות להתפטר מתפקידו. לקיסר יפן לעומת זאת אסור – קיסר מתחלף רק במותו. מוסד הקיסרות הוא חלק בלתי נפרד מהאתוס והזהות היפניים – עד כדי כך שגם קיסר זקן שחלה בעבר בסרטן אינו יכול פשוט לעזוב את תפקידו.
כבר ב-2016 ניצב אקיהטו מול מצלמות הטלוויזיה והביע את רצונו לשינוי החוקה כדי לאפשר לו לפרוש בעודו בחיים ויחסית במצב טוב, ולהעביר את התפקיד לבנו. בקשתו אכן נענתה, והממשלה היפנית העבירה חוק חד-פעמי שאפשר את המהלך הנדיר.
עם כל הכבוד למשפחת המלוכה הבריטית שאנחנו מאוד אוהבים לחטט בחייה, הקיסרות היפנית היא השושלת המונרכית העתיקה ביותר בעולם שעודנה שורדת, ושורשיה הולכים קרוב ל-2,700 שנה אחורה. הקיסר הטרי נארוהיטו הוא כבר ה-126 בשושלת. לא במקרה שמות הקיסר היוצא והקיסר הנכנס דומים. באמצע המאה ה-19 עברה יפן סדרה של שינויים פוליטיים שעיקרם היה החזרת השליטה לידי הקיסר, ומאז ועד היום שמו של כל קיסר מסתיים ב"היטו", שמשמעותו "נעלה ונשגב". תחילת שמו של הקיסר הנוכחי, "נארו", משמעותה "להפוך" – משמע "להפוך לנשגב".
"ילדי המשפחה הקיסרית אומנם לומדים בבתי ספר רגילים, אבל הם לא אנשים מן השורה", מסבירה מורן חאלה, מדריכת טיולים ליפן. "כשקיסר מסיים את תפקידו, הוא עובר לארמון אחר ומקבל את התואר 'ג'וקו', קיסר בדימוס, ורעייתו היא 'ג'וקו-קו' – קיסרית בדימוס".
אז אומנם קיסרים אינם אנשים מן השורה, אבל עד לתבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה הם לא נחשבו לאנשים כלל. עד אז הוכר קיסר יפן כאל – הקיסר היפני הראשון למשל, ג'ימו, נחשב על פי דת השינטו לצאצא ישיר של אלת השמש אמטראסו, ולמען האמת הוא כלל לא התקיים. ג'ימו ויתר הקיסרים הקדומים הם בגדר דמויות מיתיות שלא באמת התקיימו, ואין אף ראיה היסטורית מוצקה לקיומם. "האמונה היא כי הקו הקיסרי מעולם לא הופסק, אבל אין לכך הוכחה היסטורית חד-משמעית", מסבירה ד"ר הלנה גרינשפון, מרצה באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי מזרח אסיה.
הכיבוש האמריקאי במלחמת העולם השנייה הביא לשינוי במעמדו של הקיסר – על פי דרישתה של ארצות הברית הקיסר נושל מכל סמכות לאומית ונותר בגדר סמל לאומי ותרבותי, וכן נאסרה ההתייחסות אליו כאל.
במשך רוב ההיסטוריה קיסרי יפן לא נשאו בתפקיד היסטורי פעיל, אך חלקם היו מעורבים באירועים היסטוריים דרמטיים. לקיסר מייג'י (1867–1912) היה תפקיד בהפיכה שהביאה לנפילת השלטון הפיאודלי ביפן ולתחילת המודרניזציה במדינה. הקיסר הירוהיטו, שכיהן בתקופת מלחמת העולם השנייה, השתתף בקבלתן של כמה החלטות גורליות של הממשלה הצבאית. "כיום לקיסר יש תפקיד ייצוגי בלבד, אך הוא מהווה סמל לאחדות העם וזוכה לאהדה רבה מצד היפנים, וזה נכון במיוחד לגבי הקיסר היוצא, שהפך לדמות נערצת בשל אישיותו", אומרת ד"ר גרינשפון.
רז שרבליס, מדריך טיולים ליפן, מוסיף: "הקיסר קוקאקו התמנה לתפקיד בגיל תשע, והקיסר מייג'י פעל למודרניזציה כשהיה בן 15 בלבד. אפשר להבין מזה שהקיסר הוא לא שליט מרכזי, אלא חזית הסדר החברתי, חלון הראווה של השלטון. ברור כי נער בן 15 לא יכול לערוך שינויים מהותיים ללא תמיכה שלטונית רחבה".
טוקיו משמשת בירת יפן מאז 1869, אך בתקופות קדומות יותר עיר הבירה הייתה מתחלפת בכל פעם שקיסר היה מת. גם חילופי קיסר בטרם מותו היו בתקופות עתיקות נפוצים בהרבה. "ב-200 השנים האחרונות יפן עברה תהליך של היפתחות למערב ומודרניזציה, ותפקיד הקיסר קיבל צביון לאומי סימבולי – מה ששינה גם את הצורך להחליפו בעודו בחיים", מסבירה ד"ר גרינשפון. "העברת הכתר הקיסרי פותחת תקופה חדשה – הקיסר הנכנס מקבל שם חדש שלא ניתן לו מלידה, וכל זה בא להדגיש התחלה חדשה".
למעשה, כל קיסר מסמל תקופה הזוכה לכינוי. תקופת כהונתו של אקיהיטו כונתה תקופת הייסי (השגת שלום ביפנית), בעוד התקופה הנוכחית של הקיסר נארוהיטו מכונה תקופת ראיווה – הרמוניה יפהפייה ביפנית. "ביפן משתמשים בעידנים הקיסריים במקביל ללוח השנה הגרגוריאני המערבי. השמות אמורים לבטא את החזון של יפן לאותה התקופה, ורובם נלקחים מיצירות ספרות עתיקות", מסבירה ד"ר גרינשפון. "מדובר אןמנם באקט סימבולי, אבל עבור היפנים יש לו משמעות גדולה. לאחר תקופה לא קלה של מיתון כלכלי ואסונות טבע דרמטיים, העם היפני תולה תקוות גדולות בכך שהשם החדש אכן יביא עמו תקופה טובה ושקטה".
שרבליס מרחיב לגבי השם שנבחר לתקופה החדשה: "ראיווה היא מילה שמקורה ביפנית עתיקה קלאסית, וזה בשונה מכל השמות שניתנו עד כה, ומקורם היה בשפה הסינית. העוצמה התרבותית של סין השפיעה רבות על יפן שבחרה להידמות לה בתחומים רבים, עד כדי כך שחשקה להפוך למעין פרובינציה של סין שסירבה לכך". הרצון בחידוד הזהות היפנית והתמיכה בראש הממשלה הנוכחי שינזו אבה, המגיע מהצד הימני של המפה הפוליטית, הביאו לבחירה בשם יפני מקורי לתקופת הקיסרות הנוכחית.
יפן אומנם נחשבת למדינה נאורה ודמוקרטית, אבל בכל הקשור לשוויון מגדרי היא מפגרת מאחור. ראש הממשלה אבה הגדיר את הגברת מעורבותן של נשים במשרות בכירות ובתפקידים פוליטיים כיעד מדיני, אבל בטקס העברת כס הקיסרות הנשים היו מיעוט ברור. יותר מכך, למרות ביקורת ציבורית בנושא, חוקי ירושת הכתר מתירים רק לגברים לכהן כקיסרים. אאיקו, בתו בת ה-17 של הקיסר הנוכחי, לא תוכל לרשת את אביה, ולכן הבא בתור הוא אחיו היחיד של נארוהיטו, פומיהיטו, המוכר יותר בשם הילדות שלו אקישינו. אחרי פומיהיטו אמור לרשת את התפקיד בנו היסהיטו, בן 12 כיום.
בעבר נשים דווקא כיהנו כקיסריות - במהלך ההיסטוריה היו למעלה מעשר נשים שהחזיקו בתפקיד, בתקופות שבהן לא היה יורש זכר. ב-1889 חוקק החוק של הבית הקיסרי, שקבע באופן רשמי כי לנשים אסור לרשת את הכתר. "נשים מודרות מכס הקיסר מאותה הסיבה שהן מודרות מבודהיזם – טומאת הדם", מסבירה חאלה. "לפני כמה שנים הממשלה היפנית קיימה דיונים בדבר שינוי החוק, אך לאחר שנולד נכדו של אקיהיטו הדיונים הושהו", אומרת ד"ר גרינשפון. "מעמדן של הנשים ביפן עובר שינוי", מוסיף שרבליס, "מצד אחד הן עמוד התווך של הבית והמשפחה, ויש רצון עז להגביר את הילודה, ומצד שני יש ניסיון גדול להוציאן לשוק העבודה ולשלבן באופן משמעותי יותר".
החוק שחוקק למענו ואפשר לו לפרוש מתפקידו לא היה השינוי היחיד שהקיסר היוצא אקיהיטו הביא עימו לארמון. אקיהיטו היה הקיסר הראשון שנישא לאישה שאינה מחוגי האצולה, ובנו המשיך בקו הזה. גם כשזה מגיע לנישואים, החוקים מפלים לרעה את נשות המשפחה הקיסרית: "אין חוק שמונע מקיסר להתחתן עם אישה שאינה בת אצולה, אבל אם בת למשפחה קיסרית תתחתן עם גבר לא מיוחס היא תאבד את מעמדה. שתי הנסיכות הקיסריות בחרו בגברים כאלה, ועל כן צפויות לוותר על מעמדן הקיסרי", הוסיפה ד"ר גרינשפון.
כך או כך, הקיסר היפני החדש נכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת - ועוד כשמדינתו עומדת בפני שנה חשובה ביותר, 2020, שבה תארח הבירה טוקיו את המשחקים האולימפיים. רק הזמן יגיד אם הקיסר נארוהיטו אכן הצליח להכניס את יפן אל תקופת "ההרמוניה היפהפייה".
