נגד כל מה שעמלנו כדי לבנות

שופט לשעבר כתב דברי הבל על אישה מכוסת ראש, ואיני יכול שלא להתחלחל מהמחשבה: לו אשתי עמדה מולו, האם היא הייתה זוכה למשפט הוגן?

יעקב הלפריןפורסם: 13.05.19 , 15:34

לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות(צילום: אולפני הרצליה)

סבי, חיים יעקב הלפרין ז"ל, שעל שמו אני קרוי, היה ממקימי העיר בני ברק ומבוני הארץ. ציוני בנשמתו שעזב את סיר הבשר בווינה, שבה עשה חיל בעסקיו, על מנת לעלות לארץ ישראל ולהפריח בה את השממה. אבי, רפאל הלפרין ז"ל – המוכר כ"מר ישראל" וכאלוף העולם בהיאבקות – המשיך את דרכו של אביו והקים את רשת "אופטיקה הלפרין".

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

גאוותנו הגדולה היא על כוח האדם שעובד ברשת. אנשים נפלאים מכל גוני הקשת, המרכיבים את החברה הישראלית: חרדים וחילונים, כיפות סרוגות וחוזרים בתשובה, דתל"שים ועולים חדשים, דרוזים, בדואים וערבים. ובתוך כל התמהיל הזה, 80% מהעובדים הן נשים: חרדיות וחילוניות, חובשות מטפחות וחיג'אב, שמלות ומכנסיים. פשוט איך שבא להן, לפי ראות עיניהן או לפי הקודים של החברה שממנה הן באות.

ואנו, כבעלי הרשת, לא רואים אותן לפי הבגדים: בעינינו כולן שוות, כל אחת לפי מקצועה ויכולותיה האישיות, מידותיה התרומיות ויחסה לחברים סביבה. על כך אנו גאים ביותר – במיקרוקוסמוס הפרטי שלנו, שבו כולם וכולן שוות ושווים, ללא שום משוא פנים.

אבל אז בא אדם, שופט, מנצל את מעמדו ומסיג אותנו, את החברה הישראלית כולה, עשרות שנים אחורה. בשם הנאורות כביכול, בדברי הבל ושטות, הוא מנסה למוטט ולקעקע את הטוב והיפה שנבנה בעמל רב אחרי שנים רבות, את הרעות והערבות ההדדית שבין כל חלקי הארץ שלנו, את הדמוקרטיה והשוויון האמיתיים שהגענו אליהם בדרך חתחתים – וזאת מפי אדם שאמור להיות אובייקטיבי ונטול דעות קדומות.

לשמחתי, הוא כבר בדימוס, אך אינני יכול שלא להתחלחל מהמחשבה: מה היה קורה לו אשתי הייתה חלילה נאלצת לעמוד בפני כבוד השופט הנכבד. שכן, בעוונותיה היא אישה, וחמור מכך גם דתייה, ושלא נדע - גם ראשה מעוטר בכיסוי ראש. מה היו סיכוייה לזכות למשפט הוגן? מה היו המחשבות בראשו של אותו שופט בעודה עומדת מולו? האם בכלל היה מקשיב לדבריה, או שמא היה עסוק במחשבות איך נראה השיער שמתחת לשביס? ואולי היה חושב שמתחת לשמלה מסתתר גוף של אשת הקוף, שכן היא פרימיטיבית שוכנת יערות?

כאשר אדם חרדי מביע את מחאתו כלפי חוסר צניעות בשלטי חוצות או באופן אישי כלפי נוסעת באוטובוס, באופן בוטה ולא מכבד, החברות החרדית והדתית ממהרות לגנותו ומסתייגות ממנו וממעשיו באופן הנחרץ ביותר. יתכבדו נא חבריו ועמיתיו של כבודו, מהשבט הנאור והמכבד, המטיף לאובייקטיביות שיפוטית, ויביעו מחאה נמרצת וקולנית לפחות כפי שהיו עושים אם חבר כנסת או איש ציבור חרדי היה מתבטא נגד מחשוף של מגישה במופע ציבורי כלשהו. רק אז נדע באמת האם תוכם כברם.

או שמא עינם כל כך צרה בהצלחתה של החברה הישראלית, שבה נציגי כל הזרמים יכולים להיות גם פטריוטים אוהבי הארץ ואפילו אוהבי אדם ומוסריים. אולי הם חושבים שגנבו להם את אהבת האחר באשר הוא, ולכן הם מעדיפים להתכנס במחנה המאוכזב ולהתבכיין על מר גורלם – במקום להצטרף לחגיגת הדמוקרטים הגדולה.