צניחה בלימודי מדעי הרוח, משפטים ומנהל עסקים | הנתונים המלאים נחשפים
מספר הסטודנטים בישראל בעלייה מתמדת, אבל במדעי הרוח נרשמה ירידה של 25% בתוך עשור. לאורך העשור חלו ירידות של כ-20% עד 25% במספר הסטודנטים למשפטים ומנהל עסקים. יותר מעדיפים ללמוד בתל אביב וזינוק מרשים ניכר בדרום. ירושלים משתרכת מאחור
בשנת הלימודים האקדמית תש"ף צפויים ללמוד ב-61 המוסדות האקדמיים בישראל כ-313,600 סטודנטים. כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), המתפרסמים הבוקר (יום ג'). לצד הגידול המתמיד במספר הסטודנטים, נרשמה בעשור האחרון צניחה של כ-25% במספר הסטודנטים למדעי הרוח. ירידה חדה נרשמה גם בלימודי משפטים ומינהל עסקים.
236,450 מהסטודנטים בשנת הלימודים הקרובה ילמדו לתואר ראשון, 64,180 סטודנטים לתואר שני, 11,870 סטודנטים לתואר שלישי ו-1,100 סטודנטים ללימודי תעודה. הבשורות הפחות טובות: נמשכת הירידה במספר הסטודנטים למדעי הרוח.
במל"ג אמרו שכאשר בוחנים את מספר הסטודנטים לאורך עשור ניכר כי בשנים הראשונות של העשור, תש"ע-תשע"ה (2015-2010), נמשכה מגמת העלייה במספר הסטודנטים בכלל התארים אם כי בקצב איטי יותר לעומת השנים הקודמות. המחצית השנייה של העשור, תשע"ו-תשע"ט (2019-2015), מאופיינת ביציבות במספר הסטודנטים הכולל.
עוד אמרו במל"ג כי מגמת הגידול בתארים המתקדמים נמשכת. במהלך העשור גדל מספר הסטודנטים לתואר שני מ-50,270 סטודנטים (תש"ע) ל-64,180 סטודנטים (התחזית לתש"ף). בלימודי התואר השלישי חל גידול מ-10,570 סטודנטים (תש"ע) ל- 11,870 סטודנטים (צפי לתש"ף).
כאמור, פחות ופחות סטודנטים בוחרים במדעי הרוח. בתש"ע למדו 13,849 בתחום. שלוש שנים אחר כך הגיע המספר ל-14,428. אבל בשנת הלימודים הקודמת תשע"ט למדו רק 10,698 סטודנטים בתחום מדעי הרוח - כלומר צניחה של כ-25%.
במל"ג אמרו כי הם מקווים בקרוב להשלים את התוכנית לקידום מדעי הרוח באוניברסיטאות תוך הנגשתם למגוון גדול של סטודנטים ושילובם בתחומי הלימוד השונים. עם זאת, במל"ג הדגישו כי השינויים הטכנולוגיים מחייבים את העולם האקדמי לעשות את ההתאמות הנדרשות, ובמקום החלוקה המסורתית לפקולטות השונות, האקדמיה פועלת לשבירת מחיצות וליצירת מסלולי לימוד אינטרדיסציפלינריים שיקנו כלים מגוונים לבוגריה. כך למשל, סטודנטים להיי-טק, מדעים מדויקים, כלכלה ומנהל עסקים יוכלו לשלב בלימודי התואר גם פילוסופיה, ספרות ואמנות, היסטוריה, לימודי תרבות ועוד.
בניגוד לנתונים אלה, האוניברסיטה העברית מדווחת על עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הלומדים שנה א' לתואר ראשון (עלייה של 11%) ושני (גם כן עלייה של 11%) בתחומים של מדעי הרוח. באוניברסיטה אמרו כי מגמת העלייה במספרי הסטודנטים בעברית איננה חד פעמית ומשקפת מגמה שמתרחשת בשנתיים-שלוש האחרונות.
לדברי האוניברסיטה, חל גידול מרשים גם במספר הסטודנטים הלומדים בפקולטה למדעי החברה לתואר ראשון שנה א', גידול של קרוב ל-20% אשר מתבטאת בכל תחומי הלימוד בפקולטה. לאחר יציבות במספרי הסטודנטים בשנים האחרונות בפקולטה למשפטים, השנה חל גידול של 20% במספר הסטודנטים המתחילים ללמוד משפטים. בנוסף, חל גידול משמעותי במספר הלומדים מדעי המחשב, הנדסה ומקצועות מדעים מדויקים.
גם באוניברסיטת בר אילן מציגים עלייה של מספר הסטודנטים במדעי הרוח. מדובר בעלייה של 20%. בנוסף חלה עלייה של 18% בסטודנטים הלומדים מדעים מדויקים, 16% במדעי החיים ו-15% במדעי החברה.
אבל לא רק במדעי הרוח חלה ירידה בסך הכול הכללי במספר הסטודנטים בשנים האחרונות. מהנתונים שפרסם המל"ג עולה שלאורך העשור חלו ירידות של כ-20% עד 25% במסלולי משפטים ומנהל עסקים שנחשבו בתחילת העשור למבוקשים מאוד. מספר הסטודנטים למשפטים צלל מ-15,790 בשנת תש"ע ל- 12,223 בשנת תשע"ט. מניין הסטודנטים למנהל עסקים שעמד על 23,232 סטודנטים בשנת תשע"ג צנח ל-18,711 סטודנטים בלבד בשנת תשע"ט.
רוב נשי שמתחזק גם בתואר השלישי
ומה לגבי נשים באקדמיה? חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בתשע"ט על כ-59%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים, בעיקר בשנות התשעים. הנשים מהוות כיום רוב: בתואר הראשון - 58%, בתואר השני - 63% ובתואר השלישי - 53%. במל"ג הסבירו כי העלייה בשיעור הנשים נובעת מכניסת המכללות האקדמיות ללימודי התואר השני. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את ה-50% בסוף שנות התשעים ועלה בשנים האחרונות עד שהגיע ל-53% בתשע"ט.
לעומת זאת, כך לפי נתוני המל"ג, חלה צניחה באחוז הסטודנטים הלומדים באזור ירושלים - מ-22.7% בשנת 1990 ל-13.9% בשנה שעברה. אזור חיפה והצפון נותר יציב עם 21.8% מהסטודנטים לעומת 21.7% לפני עשור.
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה כי "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ובפריחה אדירה של המערכת האקדמית. התקציבים הגדולים אפשרו למערכת להרחיב את תוכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות כמו גם בנושאי דגל: מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, רפואה מותאמת אישית ומדע וטכנולוגיה קוונטים. כמו כן, מספר הפרסומים האקדמיים גדל, ובזכות התוכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההיי-טק - לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים המבוקש ביותר בישראל. מהפכת הלמידה האקדמית-דיגיטלית בעיצומה וכן לראשונה המערכת מקדמת לימודי יזמות וחדשנות ופתיחת האקדמיה לשיתופי פעולה עם התעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
