ניסוי בהפקרה: לימודי המדעים על סף קריסה
הכשרה רופפת למורים, תכנים חסרי השראה, הדגמות מועטות במחשב וחוסר מוטיבציה מובהק ללימוד המקצוע: דו"ח מקיף מצביע על המפולת בלימודי המדעים בישראל. לאחר 12 שנים בלי שיפור בהישגי התלמידים, מזהירים מומחים: "לא גובש מהלך ממלכתי לפתרון". משרד החינוך בחר שלא להתייחס
נתוני בחינות הפיז"ה משנת 2018 שפורסמו בשבוע שעבר מצביעים על הפערים המתרחבים בין תלמידים יהודים וערבים ובין תלמידים עשירים ועניים. ואולם, מגמה נוספת ומדאיגה לא פחות משתקפת מהישגי התלמידים בבחינות בתחום המדעים: מאז שנת 2006 לא נרשם שום שיפור בהישגי התלמידים במקצוע זה, ולמעשה אף נרשמה ירידה קלה.
ציוני התלמידים הערבים יעלו לכולנו ביוקר / דעה
בשנת 2006 הציון הממוצע של תלמידי ישראל בתחום המדעים עמד על 454, לעומת 462 ב-2018. עלייה לא משמעותית וירידה לעומת 2015, אז עמד הציון על 467. נתונים אלו מצטרפים לציונים בבחינת הטימס הבינלאומית מ-2015 שהצביעה גם היא, בדומה לבחינת הפיז"ה, על כך שהציון של תלמידי ישראל במדעים הוא מתחת לממוצע הבינלאומי.
במדינת הסטארט אפ דורכים התלמידים במקום בתחום המדעים והטכנולוגיה, ויש במערכת החינוך מי שטוענים כי המצב הוא על סף קריסה ממש. מה גרם לשקיעת לימודי המדעים בבתי הספר, כפי שעולה מהנתונים האחרונים בצורה ברורה?
מדע וטכנולוגיה הוא מקצוע חובה בכיתות א'-ט'. לפי תוכנית הלימודים, בכיתה א' מתמקדים התלמידים, בין היתר, בעונות השנה, ובמקורות אור וחום טבעיים ומלאכותיים. בכיתה ב' לומדים התלמידים על בעלי החיים, בכיתה ג' במאפייני כדור הארץ ובאנרגיה חשמלית ועד סוף כיתה ו' נוגעים התלמידים בנושאים נוספים כמו השפעות האדם על הסביבה, מצבי צבירה, היבטים טכנולוגיים במזון ומשאבי טבע.
בשלבים מוקדמים אלו גם מתעוררת בעיה שעלולה להוות אחד ההסברים לכשל בלימודי המדעים בישראל: לחלק ניכר מהמורים כלל אין הכשרה ללמד מקצוע זה. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי 2019 נמתחה ביקורת קשה על משרד החינוך באשר לעובדה שמורים רבים בבתי הספר היסודיים מלמדים מקצועות שאין להם שום הכשרה בהם.
"קשר רופף בחינוך היסודי בין הכשרת המורה ובין המקצוע שהוא מלמד: למשרד אין מדיניות חד-משמעית בנוגע לחשיבות הידוק הקשר בין המקצוע שיש ללמד בחינוך היסודי לבין המקצוע שאליו הוכשר המורה", כותב המבקר והצביע על מקצוע המדעים כאחד המקצועות אשר סובלים מבעיה זו.
המבקר ציין כי "גורמים שונים במשרד, לרבות מנהלי בתי הספר, פועלים בעניין זה על פי שיקול דעתם ובמסגרת האילוצים הקיימים. לפיכך, רבים מהתלמידים בכיתות היסוד לומדים ממורים שלא התמחו בתחום שהם מלמדים ואינם מוכשרים ללמדו". בהמשך הוסיף המבקר: "מומלץ שבכיתות ד'-ו' ילמדו מורים מקצועיים את תחומי המתמטיקה, האנגלית, המדעים, האומנויות והחינוך הגופני".
בלי ניסויים בשיעורי המדע
מאפיינים נוספים שעשויים להסביר את הכישלון הם תוכן השיעורים ואיכותם. בסמוך לפרסום תוצאות בחינות הפיז"ה פרסמה בתחילת השבוע הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך (ראמ"ה) דו"ח מקיף על לימודי המדעים בישראל.
לפי המחקר, שהתבסס על תשובותיהם של תלמידים בכיתה ח' בבחינת המיצ"ב ב-2018, כמעט 40% מהתלמידים היהודים דיווחו כי מעולם לא השתמשו במחשב כדי להדגים ניסויים או סימולציות. 23% דיווחו כי מעולם לא עשו ניסוי במעבדה או השתתפו בתצפית ו-46% דיווחו כי עשו זאת רק בשיעורים מועטים.
בחינות הטימס משנת 2015 בדקו גם את עמדותיהם של התלמידים כלפי המקצוע, והממצאים משרטטים תמונה לא מעודדת במיוחד: כשליש מהתלמידים ביטאו עמדות שליליות הנוגעות למידת המוטיבציה שלהם ללימוד המקצוע או לאמונה שהוא יעזור להם בחיים. בנוסף, מנתוני הבגרויות בשנים 2010-2017 עולה כי מספר הנבחנים במקצועות ביולוגיה, כימיה ופיסיקה עלה בין שניים לשלושה אחוזים בלבד.
את המציאות שמאחורי המספרים והנתונים מכירים היטב המנהלים. "המשבר נובע בעיקר מהסיבה העיקרית שאין להשיג מורים למדעים, בעיקר בחטיבות אבל גם בחטיבות העליונות", אומר מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים. בתוך כך יש לציין כי רק באחרונה נחשף ב-ynet שב-40 חטיבות ביניים במרכז הארץ היו חסרים מורים למדעים לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית.
לדברי לוי, "בהרבה מאוד חטיבות ביניים לא לומדים מדעים או שמלמדים שם מורים שאינם מוכשרים לכך, וככה זה נראה. יש כיתות שבהן מורה אחד מלמד שתי כיתות במקביל מדעים. אני רוצה לראות את מנכ"ל משרד החינוך עושה את זה".
מדוע חסרים מורים למדעים בעיקר בחטיבות הביניים? אחת הסיבות לכך היא שרוב מורי חטיבות הביניים שייכים להסכם השכר "אופק חדש" של הסתדרות המורים, שנחשב לפחות אטרקטיבי לעומת הסכם "עוז לתמורה" של ארגון המורים בחטיבות העליונות. התוצאה, במקרים רבים, היא שמורים בעלי תעודת הוראה במדעים, שהמערכת זקוקה להם מאוד, יעדיפו לעבוד בחטיבות העליונות. הנפגעים הם כמובן תלמידי חטיבות הביניים.
רק שישה הגישו מועמדות להוראת מדעים
בנוסף לאיכות השיעורים והיעדר ההכשרה של המורים בשלבי החינוך המוקדמים, הסבר מרכזי לעומק המשבר נוגע למחסור החמור במורים. בתשובת משרד החינוך למבקר המדינה מדצמבר 2018 נכתב כי "מנכ"ל המשרד אישר תוכנית להכשרת 1,500 מורים במקצועות המתמטיקה והמדעים בשנים הקרובות, וכן סיוע לסטודנטים ותקציבים למוסדות ההכשרה להשבחת תוכניות ההכשרה במקצועות אלו".
מה קרה מאז אותה תשובה? כמה מורים החלו בתהליך ההכשרה? משרד החינוך לא השיב לשאלות ynet בעניין, אבל פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, מצביעה על תמונת מצב עגומה במיוחד בכל הנוגע להכשרת מורים למדעים.
"אני לא מופתעת מהנתונים בתחום המדעים", אומרת פרופ' אריאב. "אנחנו חווים מהצד שלנו, כמוסדות שמכשירים מורים למדעים משבר מתמשך ורב שנתי. סטודנטים לתואר ראשון להוראת המדעים זו אוכלוסייה שקטנה מאוד כי יש הרבה מאוד אופציות לימודיות אחרות. המכללות והאוניברסיטאות מציעות מסלולי לימוד בתחומי המדעים, ואף הורידו את תנאי הקבלה.
"האוכלוסייה שהייתה באה ללמוד פעם הוראת מדעים מאוד התמעטה בעשור האחרון. אנחנו מקבלים את האנשים האלה בסיבוב השני, לאחר שהשלימו לימודים אקדמאיים במקומות אחרים. לאחר מכן אנחנו נתקלים בכל מיני בעיות, ומשרד החינוך רק מעצים את המשבר. רק לאחרונה משרד החינוך הבין סופסוף מה הבעיה, אך המערכת מגיבה לאט".
בתוך כך יש לציין כי מכללת בית ברל זכתה במכרז של המשרד לפתיחת מסלול ייחודי להכשרת מורים למדעים, אך לדברי פרופ' אריאב - רק שישה מועמדים נרשמו והמסלול בסופו של דבר לא נפתח.
לדבריה, "המשרד הוציא 'קול קורא' להכשרת מורים להוראת מדעים בחטיבות הביניים, אך התוכנית הייתה מאוד תובענית. מאחר שתנאי השכר בחטיבות הביניים פחות טובים בגלל הסכמי השכר, היו יכולים להכיר להם בוותק, לתת למועמדים לימודים בחינם או תוספת תקציבית למוסד החינוכי. יש דרכים לעשות זאת, אבל המשרד פועל לפי אותן שבלונות. בנוסף, מבחינה אסטרטגית, לא גובש מהלך לאומי לטפל בלימודי המדעים. כל פעם מטפלים בנישה.
"להערכתי, בבחינות הפיז"ה הבאות זה יהיה עוד יותר גרוע כי בינתיים כל תוכניות הלימודים במדעים בעולם מתקדמות, ולנו אין מי שילמד. אנחנו רואים את מסלולי ההוראה מתרוקנים, ואם המשרד לא יראה את זה כמשימה אסטרטגית, זה לא יקרה. אני מאוד מודאגת מזה משום שהשכלה מדעית היום היא רב תחומית, ומצבנו ממש לא טוב".
במשרד החינוך בחרו שלא להתייחס לשאלות ynet בנושא המדעים. במשרד בחרו לשלוח התייחסות לנתוני החברה הערבית: "המשרד הודיע זה מכבר כי בהתאם להנחיית שר החינוך יוקם צוות עבודה אשר יבחן את כל ההיבטים והנסיבות שהובילו להישגים הנמוכים של תלמידי החברה הערבית. בתום עבודת הצוות, המשרד יפרסם את מסקנותיו באופן מסודר לציבור".
לפנייה לכתב/ת 
