ג'סיקה מאן מיררה בבכי על דוכן העדים, כשהיא מתאמצת לנשום בעיצומו של התקף חרדה קשה. מאן, העדה המרכזית במשפט של קורבנות תקיפות המין נגד מפיק-העל ההוליוודי הארווי וויינשטיין, נאלצה זה עתה בהוראת פרקליטת הנאשם, דונה רוטונו, להקריא בקול רם אימייל שכתבה ב־2014 ובו תיארה את וויינשטיין כ"דמות אב". זה היה רגע השיא של שעות ארוכות בהן נחקרה מאן על ידי צוות ההגנה של הנאשם, אבל רוטונו לא הסתפקה בזה. היא שבה ותקפה את מאן, הכריחה אותה להקריא מיילים נוספים. "הוא נתן לי את כל התמיכה והגיבוי שנזקקתי לו", כתבה מאן, "ותמיד הציע עזרה בדרכים שאפילו הוריי לא ידעו להציע". והיה שם גם וידוי על כך שעברה תקיפה מינית לפני שפגשה את וויינשטיין.
מאן (34) פגשה את וויינשטיין במסיבה, צעירה מעיירה מרוחקת שחולמת להיות שחקנית. הם החליפו טלפונים לאחר שמפיק-העל הביע עניין בכישורי המשחק שלה. משם התפתחה מערכת יחסים אותה הגדירה מאן כ"מבזה". מאן, שוויתרה על חלום המשחק ונמלטה מתעשיית הבידור, העידה ביום שישי האחרון שוויינשטיין החזיק אותה בניגוד לרצונה בחדר במלון בניו־יורק בחודש מארס 2013, הורה לה להתפשט ואנס אותה. לדבריה הוא תקף אותה שוב שמונה חודשים מאוחר יותר, במלון בלוס־אנג'לס שבו עבדה, אחרי שהודתה בפניו שיש לה חבר. "הוא צעק עליי 'את חייבת לי עוד פעם אחת'", סיפרה מאן. "אחרי שסיים, אמר 'עכשיו את יכולה לנהל מערכת יחסים'".
רוטונו, מצידה, הפנתה את הדיון דווקא להתבטאויות החיוביות מצד מאן, ולעובדה שגם אחרי האונס מאן פגשה את וויינשטיין למחרת בלובי של המלון, ואף יצאה איתו ועם חבריו לארוחת בוקר. רוטונו הציגה אימיילים ששלחה מאן לוויינשטיין כשהיא מודה לו, כותבת כמה הוא נפלא ומציגה שורה של בקשות כהוכחה לכך שכל רצונה של מאן היה לנצל את וויינשטיין על מנת לקדם את קריירת המשחק שלה.
החקירה הנגדית הזו הביאה לכך שמאן התמוטטה על הדוכן. עובדי המקום ליוו אותה החוצה, כשהשופט הורה להפסיק את המשפט עד ליום המחרת. כשהקהל יצא מאולם בית המשפט אפשר היה עדיין לשמוע את בכייה קורע הלב של מאן מהחדר הסמוך.
עורכת הדין דונה רוטונו (42) מודה שכל הדרמות האלה לא מרגשות אותה במיוחד. היא לא התפלאה כשקיבלה את הטלפון שהזעיק אותה לצוות ההגנה של וויינשטיין (שישה עורכי דין, כולל שופט בדימוס ופרשן לשעבר של רשת פוקס ניוז). "זה משהו שאני עושה", אמרה בראיון למגזין "ואניטי פייר". מאז שהצטרפה לצוות ההגנה של וויינשטיין (אחרי שזה פיטר שני עורכי דין אחרים) היא הגדירה את תפקידה כ"ניסיון לשכנע את התובעות לקחת אחריות על מעשיהן".
אחרי שלמעלה משמונים נשים האשימו את וויינשטיין, מהאנשים החזקים בהוליווד, באלימות מינית, אילוצים משפטיים שונים צימצמו את כתב האישום לשש נשים בלבד. לרוטונו אין שום בעיה להסתכל להן בעיניים. מאז החלה את דרכה לפני 15 שנים היא התברגה לנישה של עברייני מין, שאין בה נציגות נשית גדולה — מה שהופך אותה לנכס יקר עוד יותר לכל נאשם בעבירות מין. והיא בעצמה מודה ביתרון שזה מקנה לה: "אני יכולה להעז הרבה יותר בחקירה נגדית של אישה מאשר עורך דין גבר", הגדירה פעם את הטקטיקה שלה. "הוא יכול להיות פרקליט מבריק, אבל אם הוא יתנפל על עדה באותה ארסיות כמוני — הוא ייתפס בעיני המושבעים כבריון. אם אני עושה את זה, אף אחד לא מניד עפעף. ואני מוצאת שזה מאוד יעיל".
הפעולות שלה והעמדות שמאחוריהן הקימו עליה התנגדות חריפה. ארגונים פמיניסטיים תקפו ואמרו שרוטונו פשוט חושבת על הקייס המשתלם הבא. "הנכונות שלה לטעון שתנועת MeToo הלכה רחוק מדי קשורה קשר ישיר והדוק לזרם של צ'קים שמנים, ואינה מגובה בעובדות", אמרה בבוז מופגן ג'יין מאנינג, תובעת לשעבר במדור עבירות מין בפרקליטות ניו־יורק.
רוטונו מודעת לביקורת. בראיון ל"שיקגו טריביון" סיפרה פעם על ארוחת ערב לנשים בלבד בה השתתפה. מרגע שגילתה במה היא עוסקת, אמרה, כל המשתתפות האחרות שאלו אותה איך היא מסוגלת לעמוד לצידו של גבר שעשה מעשים נפשעים כאלה. רוטונו ניסתה לגייס לעזרתה עלבון פמיניסטי ואמרה: "אלה שאלות שאיש לעולם לא ישאל גבר".
מאז החלה את הקריירה רוטונו הגנה כבר על כ־40 נאשמים בתקיפות מין, והפסידה רק פעם אחת. זה היה כשהגנה על תיכוניסט, כוכב פוטבול, שהורשע באונס תלמידה בת 15 ונידון ל־16 שנות מאסר. גם היום היא ממשיכה לטעון שמרשה לא יזם את האונס אלא נגרר.
"היא החליטה לעשות משהו שנשים רבות לא עושות", אמר ל"ניו יורק טיימס" דיוויד אריקסון, שופט בדימוס שהיה בכיר בפרקליטות המחוז כשרוטונו עבדה שם. "היא החליטה לתקוף את בנות מינה". "היא בולדוג באולם בית המשפט", העיד סטנלי סטולוורת', עורך דין משיקגו שמצא עצמו על ספסל הנאשמים בעבירת הטרדה מינית. רוטונו הגנה עליו בהצלחה.
רוטונו חיה בגפה בדירת פאר בשיקגו. היא מספרת שנמשכה למקצוע מאז הייתה צעירה וצפתה בסדרת הטלוויזיה "המרוץ אחרי הגלימה", על סטודנטים בפקולטה למשפטים של הרווארד. רוטונו סיימה את לימודי המשפטים בקולג' בשיקגו ועבדה בפרקליטות מחוז קוק. שלוש שנים אחר כך עברה לפרקליטות המדינה, והתמחתה בתיקי אלימות במשפחה ועבירות. ב־2003 רוטונו פתחה משרד עם שותף, ושנתיים אחר כך, בגיל 29, כבר פתחה משרד עצמאי משלה, כשהיא צוברת מוניטין בכל רחבי שיקגו כמי שמגינה בהצלחה רבה על נאשמים בעבירות מין.
שנים ארוכות ניהלה רוטונו קמפיין נגד נשים שמאשימות גברים בעבירות מין. היא טענה שקל מדי להתלונן, ויצאה נגד ההסכמה שככל שיש יותר מתלוננות נגד אדם — כך גוברת האמינות שלהן. אבל בשנים האחרונות קמה תנועת MeToo#, שהשמיעה לראשונה קולות נשיים בתהודה עצומה. רוטונו, כמובן, לא מתלהבת. מבחינתה, זאת בעיקר סיבה טובה להגביר את הווליום. "אף שהתנועה משרתת מטרה טובה למיגור אי־השוויון בין גברים ונשים, היא שינתה גם את הגדרת חופש הביטוי", כתבה רוטונו ב"ניוזוויק". "עצוב לראות שגברים היום צריכים לחשוש להיות נחמדים לנשים ולהחמיא להן".
את התנועה הנשית שנותנת לה קונטרה באולם בית המשפט ובעיקר בזירה הציבורית היא מסמנת כמסוכנת. "האשמה שקרית אחת שגוזלת מהנאשם את הזכות לחפות ומונעת ממנו משפט הוגן מבטלת בעיניי את כל עשרות ומאות ההאשמות האמיתיות", אמרה פעם בראיון. "אנחנו לא יכולים לעודד את קיומן של תנועות שגוזלות מאיתנו את הזכויות הבסיסיות שלנו".
עורכת הדין כמובן לא טוענת בריש גלי שמותר לכפות על נשים אקטים מיניים בניגוד לרצונן. היא פשוט מחליפה סוגיות של הסכמה במונחים של "אחריות": רוטונו מציגה תמונה בה הנפגעות הן פשוט נשים מאוכזבות שלא נהנו מהמין או מתוצאותיו, וטוענת שהן צריכות "לקחת אחריות" על החלטות שקיבלו. "אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות, אסור לומר לעצמך 'מותר לי לעשות מה שמתחשק לי, ללא חשש מההשלכות'", אמרה. "קיום יחסי מין מרצון עם מישהו, גם אם זה לא בהנאה גדולה, זאת לא עבירה, ואי אפשר להפוך את הגברים לעבריינים לאחר מעשה".
ומה לגבי הדרישה ההולכת וגוברת להאמין לקולות הנשיים ולהפסיק את המסורת ארוכת השנים של פקפוק במתלוננות? "אני מאמינה שצריך להקשיב לנשים. זה שונה מהצורך להאמין לנשים", אמרה בראיון לאתר Byline. "לדברי אנשי התנועה, אנחנו פשוט חייבים להאמין לכל האשמה בלי שום ניסיון לבדוק, לשאול שאלות או לערוך חקירה נגדית. בעיניי זה מאוד מסוכן".
אבל לא רק נשים יצאו נגד עורכת הדין. חוזה ויאריאל, בכיר בפרקליטות מחוז קוק שהופיע מספר פעמים מול רוטונו בבית המשפט, מאמין שהמסרים שלה מוטעים ומטעים. "אני דוחה על הסף את הרעיון שאנחנו מאמצים את גרסת האישה בלי ויכוחים", אמר. "כשאישה מגיעה אלינו עם האשמות חמורות, לעולם לא אקח את המילה שלה ללא בדיקה. אנחנו חוקרים את הנושא ומאמתים כל האשמה עם ממצאים רפואיים, עדים וכל ראיה פיזית שניתן למצוא".
עמיתיה למקצוע אולי לא מתמוגגים מנחת למראה מה שרוטונו מגדירה כ"חקירה נגדית", ובעלי מקצוע אחרים עשויים להגדירה כהשתלחות פרועה בנפגעות, אבל הקולגות מביעים הערכה כלפי העבודה היסודית שרוטונו מספקת ללקוחותיה. היא ידועה כמי שסורקת בזכוכית מגדלת את כל העדויות הכתובות, המסמכים, הפתקאות והמסרונים, מצטיינת בזיהוי סתירות ואי־התאמות בין עדויות, ויודעת לנצל כל פרצה כזאת לטובת הלקוח. "כשהיא נכנסת לאולם בית המשפט, היא יודעת בדיוק מה לומר על כל פתק שהגיע לידיה", אמרה עליה מריה מק'ארתי, תובעת מחוזית שהופיעה מולה בבית המשפט.
עכשיו כל הכישורים האלה באים לידי ביטוי כשרוטונו רותמת אותם לטובת וויינשטיין, אדם שמחצית מהוליווד יצאה נגדו בפומבי ואשתו התגרשה ממנו עם פרסום התחקיר אודותיו.
לפני תחילת המשפט אמרה רוטונו לכלי התקשורת שהיא לא מתכוונת לנהוג בתקיפות מוגזמת בחקירות הנגדיות שלה. "אני יודעת שיצא לי מוניטין של אישה קשוחה וחזקה", הצהירה, "וזה נכון. אבל אני גם מכבדת את מי שעומד מולי, ולעולם לא מרימה את הקול. כל מה שחבר המושבעים יראה זה פשוט שתי נשים משוחחות זו עם זו", אמרה בשעתו. נראה שבסופו של דבר רוטונו לא הצליחה להתאפק.