אחות במחלקת הקורונה ברמב"ם: "בגלל תקופות כאלה בחרתי במקצוע"

משמרת הערב במחלקת הכתר המיועדת לחולי קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה, הייתה עמוסה - אך גם אופטימית: ארבעה מבין החולים שוחררו, לאחר ששתי בדיקות של כל אחד מהם חזרו שליליות. מי שעומדים בחוד החנית של המאבק במחלה והטיפול בחולים, הם אנשי הצוות הרפואי - מתנדבים שגויסו מכל מחלקות בית החולים.

"הסטנדרטים הגבוהים ביותר". למיס עואודה(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

בין האחים והאחיות במחלקה, למיס עואודה בת 35 מכפר כנא, שבימים כתיקונים עובדת במחלקה האורולוגית. "התנדבתי להיות במחלקת כתר כדי להציל, לעזור. כל עוד אני יכולה. לכן בחרתי במקצוע הזה. זה המינימום שאני יכולה לעשות", היא אומרת. עואודה סיימה את לימודי הסיעוד באוניברסיטת תל אביב לפני 12 שנה, וכיום היא בדרכה לתואר השני ב"ניהול מחלה". כמו כולם, מגיפת הקורונה עצרה את תוכניותיה, וכעת היא "מבלה" משמרות של 12 שעות במחלקה.

מחלקת כתר – שהוקמה רק לפני כשבועיים – מחולקת לשניים. חמ"ל בו נמצא חדר בקרה, והחלק שבו נמצאים המטופלים, ובו שורר לחץ שלילי המונע מאוויר מזוהם לצאת מהחדרים לשאר חלקי המבנה. "כאשר מדובר בחולים במצב קל, אנחנו מנסים שהם יבצעו כמה שיותר פעולות - גם רפואיות - בעצמם. עם זאת, כשמדובר בפעולות חשובות אין ברירה, אנחנו מתמגנים ונכנסים לטפל בהם", היא מציינת.

המיגון של אנשי המחלקה כולל בגד סטרילי חד פעמי, ערדליים, מסיכת אף/פה ומסיכת פלסטיק המכסה את כלל הפנים. לפני שאיש הצוות נכנס למחלקה, הוא נבדק על ידי איש צוות אחר מהמחלקה האפידימיולוגית או ממחלקת הזיהומים, על מנת לוודא שהוא ממוגן כראוי. גם המטופל נדרש להתמגן בעת מגע עם אנשי הצוות, ועל התהליך כולו מפקחים גורמים נוספים מחדר הבקרה.

"הבטיחות האישית חשובה ביותר ועושים כל מה שאפשר"(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

עואודה בתקופה שבה עבדה בבית חולים באפריקה(צילום: למיס עואודה)

במהלך שעות המשמרת משתדלים עובדי המחלקה שלא לעזוב את המקום, ולא להיפגש עם עובדים אחרים, כדי להימנע עד כמה שאפשר מחשיפה לחלקים אחרים של בית החולים. "ברמב"ם אני רואה שעובדים בתנאים ובסטנדרטים הכי גבוהים שהכרתי אי פעם", אומרת עואודה, "זה פשוט גאווה לראות את זה".

כשהיא מדברת על סטנדרטים, יש לה מקום להשוואה - במשך שלוש שנים עבדה עואודה בבית חולים ישראלי בגיניאה המשוונית, שם נתקלה במחלות קשות ביותר ובראשן אבולה. "הייתה באותה תקופה התפרצות של אבולה במערב אפריקה, וגם אלינו לבית החולים הגיעו שלושה אנשים שהיו נגועים. בנוסף נתקלנו במקרים רבים של שחפת, וגם מלריה. היו גם מחלות כמו טטנוס ועוד בעיות רפואיות שלמעשה לא נתקלים בהן כיום בעולם המערבי.

"איך מתמודדים? בעיקר מתמגנים כמה שיותר, הבטיחות האישית חשובה מאוד, אבל מנסים לטפל כמה שאנחנו יכולים, עד כמה שאפשר. זה משהו שנותן לי ביטחון בתקופה הזו. ניסיון תמיד נותן ביטחון. אם עברת את זה פעם, אז יש לך כלים להתמודדות, גם מבחינה נפשית, לא רק מבחינת ידע ומיגון. אני מקווה שכבר נעבור את כל התקופה הזו", הסבירה.

היא מוסיפה כי מעבר לסיכון האישי, קיים גם החשש שמא תסכן את משפחתה: "אני מתגוררת עם שני הורים מבוגרים, הם חינכו אותי כל החיים לעזור. זה החינוך שקיבלתי מהם. אבל זה בכל זאת מפחיד, החשש שאעביר להם את הזיהום. בגלל זה אני מקפידה מאוד מאוד לשמור על עצמי. הגיינה בסיסית, אלכוג'ל וכל הדברים האלה, וכמובן שומרת עליהם שלא ייצאו מהבית".

עואודה ציינה לטובה את הנהלת רמב"ם, שמלווה אותה ואת חבריה בתקופה המאתגרת: "הם איתנו בכל דקה ודקה וזה לא מובן מאליו. זה נותן הרבה ביטחון שמעריכים אותך ותומכים בך". לסיום היא מבקשת לחדד ולהעביר מסר לציבור: "אני רוצה לדרוש מכל אחד - זו האחריות של כולנו להירתם למשימה. להישאר בבתים ולא לצאת".