אז איך זה לטוס בימים אלה, אני שואל את סגן אלוף טל, מפקד טייסת 140, טייסת החמקנים הראשונה. השמיים ריקים, אין כמעט מטוסים אזרחיים, האויב עסוק מן הסתם בהתמודדות עם המגפה. זה מרגיש בוודאי כמו נסיעה בנתיבי איילון בזמן סגר ואתה לבד, שם למעלה, יכול להתפרע. אני מנסה לחלץ ממנו איזושהי אמירה פואטית על הקורונה במבט מגובה 30 אלף רגל, אבל סא"ל טל מסרב להיסחף.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"כשאני ממריא עם המבנה האווירי שלי אני מקבל תמונה מאוד ריאליסטית של המזרח התיכון", הוא אומר. "נכון שהשמיים ריקים יותר, יש פחות פעילות אווירית והלוואי שהשקט הזה יימשך. אבל הצגים מגלים לך מהר מאוד שבתחום האיומים נמשך אותו טירוף שהיה שם קודם. אנחנו שומרים על אותה דריכות של לפני הקורונה - וגם הם".
יוצא לך להיתקל בחמקן הרוסי SU-57 שטס בשמי סוריה?
סא"ל טל מחייך: "ראיתי פרסומים על כך שהוא בא והולך..."
סא"ל נדב, מפקד טייסת 116 - טייסת החמקנים "הצעירה" שהוקמה לפני כחצי שנה, שנתיים אחרי הטייסת "הוותיקה" - מצטרף לחברו. שניהם ביצעו השבוע גיחות בגזרת הצפון. "אמנם יש ירידה מהותית בכמות המטוסים האזרחיים", אומר נדב, "אבל בנוגע לנתיבי הטיסה הצבאיים, אני חייב לאכזב אותך. לא מרגישים שום הבדל מהותי בצפיפות, ברמת הכוננות ובפוטנציאל של האויב לאתר אותך ולנסות לפגוע בך. גם הם עסוקים, בדיוק כמונו, בשמירה על האינטרסים שלהם. אנחנו לא מזלזלים לרגע באיומים. הקורונה היא מצב זמני".
זהו ראיון ראשון עם שני הטייסים שנמצאים בחוד החנית של חיל האוויר - מפקדי טייסות ה"אדיר" – שמו הישראלי של החמקן אף־35. שניהם נבחרו אישית לתפקיד על ידי מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין. עבור שניהם זהו התפקיד השני כמפקדי טייסות, והם מבוגרים יותר מהגיל הממוצע של מקביליהם בחיל.
סא"ל נדב, בן 39, נשוי פלוס שניים מקריית חיים, שימש בתפקידו האחרון כמפקד טייסת 133 של מטוסי אף־15 ("בז"). את רוב שירותו עשה במערך האף־15, אך גם היה שותף להקמת טייסות הסופה - אף־16 איי. סא"ל טל מחיפה, בן 41, נשוי פלוס ארבעה, היה בתפקידו האחרון מפקד טייסת 102, זו האחראית על ההכשרות המתקדמות של כל טייסי הקרב והנווטים אחרי שסיימו את בית הספר לטיסה ולפני הצבתם בטייסות המבצעיות. את רוב הקריירה שלו עשה בטייסות האף־15 איי ("רעם") והסופה.
באופן גס, מטוסי הדור החמישי כדוגמת אף־35 מביאים שלוש פריצות דרך מהותיות בהשוואה לדור הרביעי - אף־15 ואף־16. החמקנות - המקשה על מכ"ם האויב לעקוב באופן רציף אחר המטוס ולהפוך אותו למטרה (מטוסי הדור השישי כבר יהיו חשאיים לחלוטין). בינה מלאכותית וביג דאטה - המאפשרים לאסוף ולאגור מידע מכמות גדולה של חיישנים. התכונות האלה מאפשרות לחמקן לפעול באופן עצמאי, תוך תלות מינימלית במערך התומך של תאי שליטה, מטוסי ביון ולוחמה אלקטרונית.
"מרגע שנכנסת לאדיר אתה מרגיש שונה לחלוטין", מסביר סא"ל נדב. "אתה נכנס למילניום אחר. המטוסים שטסתי בהם בעבר - גם החדישים שבהם - היו עמוסים במחוונים, שעונים ומפסקים. המטוס הזה 'נקי' מאוד. מסך אחד גדול של 20 אינץ' על עשרה אינץ', מאוד חדשני, מאוד אסתטי. אתה מתיישב על כיסא הטייס, מביט ימינה ושמאלה, ומרגיש שיש כאן משהו אחר. הקסדה מסננת רעשים כך שגם כשהמנועים פועלים, יש הרבה יותר שקט מאשר במטוס רגיל. הקסדה מותאמת בדיוק לגובה האישונים שלך ולמרחק ביניהם. הדיוק הזה חשוב, כי הוא משפיע על הכוונות של מערכות הנשק של המטוס".
כל נתוני הטיסה מוקרנים לטייס על משקף הקסדה. "עם הקסדה הזו אתה רואה אותו דבר ביום ובלילה, 360 מעלות סביבך", ממשיך ומתאר נדב. "כשאתה מביט לרצפה אתה לא רואה את הרגליים שלך; אתה רואה מה נעשה מתחת לגחון המטוס. כמו רצפת זכוכית".
כטייס אתה נמצא בעצם על סף הבינה המלאכותית. המטוס שלך הוא כמעט רובוט.
"למה על סף? האלגוריתמים שם כל כך מתוחכמים שהם מתעדפים עבורך את הפעילויות. אתה מכין את המשימה - את זה עושה המוח האנושי. אבל מחשב־העל הזה, על הסנסורים המתוחכמים שלו, 'משוחח' איתך כל הזמן ועוזר לך לקבל החלטות. הוא מאתר, למשל, קבוצת איומים מסוימת, מזהה את הסיטואציה המרחבית שבה נמצא המטוס, ומכיוון שהמחשב יודע מה המשימה שלך, הוא מתחיל את ה'שיחה' ואומר לך: תקשיב, האיום המסוים שאתה מחפש לא מעניין כרגע, הוא מספיק רחוק. תסתכל לצד השני, יש שם מטרה שהיא הרבה יותר חשובה לביצוע המשימה...".
איך הוא מדבר איתך?
סא"ל נדב: "יש שפה שלמה של העברת מסרים. לפעמים הוא מחשיך חלק מהמטרות על המסך ומחדד מטרות שהוא רוצה שיותר תשים אליהן לב. לפעמים הוא משתמש בצבעים, לפעמים הוא כותב ולפעמים יש צלילים או התרעות קוליות. הוא מנסה לעזור לך גם באמצעות הצעת פתרונות: מה הפעולה הנכונה שלדעתו כדאי לך לעשות. אתה יכול כמובן 'להתווכח' איתו. בסוף ההחלטה מה עושים ואיך היא של הטייס. שתבין, זו לא טיסה של לשבת רגל על רגל, שאתה מכניס משימה והמטוס מבצע. אין תחליף למוח האנושי. זו עדיין לא אודיסיאה בחלל. המטוס לא משתלט עליך. אבל כשאתה מטיס את האדיר אתה יודע שאתה נמצא בעולמות טכנולוגיים אחרים.
"אתן לך עוד דוגמה: בלחיצת כפתור אתה יכול לדעת אם המטוסים במבנה שלך רואים את אותן מטרות שאתה רואה. אתה מנחה את המחשב במטוס לשלב את הידע שלו עם הידע על אותן מטרות שנאגר במטוסים האחרים. ככה המחשב שלך יכול להנחות את המחשב של מספר שתיים שלך להשתלב בביצוע המשימה כדי לסייע לך. יש כאן ניצול של חוכמת ההמונים בשדה הקרב: כל מטוס יודע לשתף מטוס אחר בשכל שלו. המחשבים מחליפים ביניהם מידע ומשימות".
"אני מסוגל היום לייצר בכוחות עצמי תמונה אווירית ולחלוק את המידע שצברתי עם כוחות קרקע ועם המטוסים סביבי", מתאר סא"ל טל. "כיוון שאני מייצר לבד את המטרה, אני מסוגל להיות אפקטיבי גם במבנים קטנים, בלי מערכי שליטה ובקרה צמודים כמו במטוסי הדור הרביעי. נדבך החמקנות מאפשר לי להיות חסין יותר לאיומים ולהגיע למקומות שמטוסים אחרים לא יכולים להגיע אליהם. כשאתה משלב את החמקנות עם יכולת איסוף והיתוך המידע וסגירת המעגלים, זה כבר ממד אחר של יכולות".
ובכל זאת, עלון הפרסום הרשמי של לוקהיד מרטין מספר על מטוס קצת יותר איטי ממטוסי הדור הרביעי. החמקנות שלו מוגבלת, הוא נושא פחות מערכות נשק ואין לו חימוש ישראלי.
סא"ל טל: "בסופו של דבר אתה מגיע ליכולת של איתור ותקיפת מטרה בזמנים מאוד קצרים, וזו קפיצת מדרגה מטורפת. אני עובד בצורה הרבה יותר חופשית, בין אם ישלחו אותי למעגל הראשון או השלישי. בזכות החשאיות המטוס לא רק ישרוד שם, אלא גם יגלה את האויב הנסתר בזמן אמת. ה'אדירים' יובילו, יפתחו את המרחב האווירי וייצרו עליונות אווירית".
אז אם אני מבין נכון, משמעות הדור החמישי היא מספרים קטנים יותר של מטוסים הפועלים נגד מספר גדול יותר של מטרות באופן חשאי.
טל: "תיארת נכון. המהירות היא בדיוק כמו של הדור הרביעי, ולא חשוב מה כתוב בפרוספקט. בנוגע לכמות החימוש אנחנו רק בשלב ההתפתחות של המטוס".
כשאתה טס, אתה חי בתחושה של רואה ואינו נראה? מעין דנידין מודרני? הרי אתה רואה את המטרה והיא לא רואה אותך.
סא"ל נדב: "אם אתה רוצה, אתה יכול להגדיר את מאפייני הטיסה גם כך. קשה מאוד לגלות אותך. אתה מגיע למקומות שלא יכולת להגיע אליהם בעבר".
לא היו לך ספקות לגבי יכולת החמקנות?
"זה תהליך", מסביר נדב. "הייתי בצוות ההקמה של הטייסת הראשונה ואני חייב להודות שהייתי סקפטי. אבל כבר בטיסות הראשונות אתה רואה ומבין שיש לך ביד משהו אחר. ואתה לא ממש יודע איך לנצל את זה. מאז עברו שנתיים, רכשנו הרבה ביטחון ואנחנו כל הזמן מגדילים את הפוטנציאל. ואני כבר אומר לך: אנחנו עדיין רחוקים ממימוש היכולות של המטוס. עוד לא מיצינו את כל ההשפעה שלו עלינו ועל חיל האוויר".
איך אתם מחלקים את העבודה עם מטוסי האף־15 והאף־16?
סא"ל טל: "התאמנו איתם לא מעט בשנה האחרונה. אנחנו יודעים להעביר להם חלק מהמידע שאנחנו אוספים ולפעול כל אחד במקום שיש לו יתרון יחסי. אם אני חשאי, אני יכול להתקרב יותר לאיומים האוויריים והקרקעיים. אם צריך להשמיד את המטרה עם חימוש שאין לי, או שצריך כמויות גדולות יותר של חימוש, אז הם (מטוסי הדור הרביעי –א"פ) לוקחים את המטרה הזו".
מי שמנסה לנחש מה יהיה המטוס הבא שירכוש חיל האוויר יכול למצוא רמז בתשובה הזו: גם וגם. חיל האוויר לא יוותר כנראה על רכש מטוסים מדור ארבע וחצי, כמו האף־15 החדש.
כבר חודש וחצי נמצא חיל האוויר - ובתוכו מערך האף־35 בפיקודם של טל ונדב - במציאות שכפתה עלינו הקורונה. מרגע שזיהו שם את האויב, כלומר הנגיף, עצרו הכל ליומיים כדי להתחיל לכתוב פקודות. החל ברמת המכונאי - כיצד הוא ניגש למטוס, מתי ואיך הוא מפנה את השטח כדי שאיש החימוש ייכנס מתחת לכנפיים ובאיזה שלב מפנים את השטח כדי שהטייס יוכל להגיע - ועד לטייס עצמו: איך הוא לובש כפפות, כיצד הוא מניח את הקסדה ומתחבר לחמצן ובאיזה שלב עולה הטכנאי לרתום את הטייס לכיסא. מדובר באלף ואחת פעולות קטנטנות המבטיחות את הבידוד בין האנשים.
בתוך שבועיים ניסח חיל האוויר שפה חדשה לצורך שמירה על רציפות מבצעית בתנאי קורונה. בכל פקודת מבצע, לצד סעיפים העוסקים בחימוש, שליטה בקשר וכו', יש פרק העוסק בקורונה. שגרת הפעילות בבסיסים השתנתה לחלוטין. אימון הטייסים הוא אתגר בפני עצמו. רק השבוע חזר חיל האוויר לשגרת אימונים מלאה. צריך היה לדאוג לכך שטייסים במילואים לא יפגשו את הצוותים הקבועים בבואם לבסיס כדי להתאמן. התדריך לטייסי המילואים מתבצע בחדר תדריכים נפרד ומבודד, בשיחת ועידה בווידיאו. הציוד מחכה להם בנפרד. את הקולגות הסדירים שלהם בבסיסים הם פוגשים רק במערכות הקשר.
בדת"קים (דירים תת־קרקעיים) יושבים ב"קפסולות". צוותי הקרקע התחלקו לקבוצות שכל אחת מהן מופקדת על שלושה מטוסים, והם אוכלים וישנים בדת"ק. אם קפסולה אחת תידבק בקורונה, קפסולה אחרת תיקח אחריות על שלושת המטוסים שלה.
את תורת הלחימה לזמן קורונה בנו, בעצה אחת, כמה חילות אוויר. כבר בימים הראשונים של המשבר ניהל מפקד חיל האוויר, האלוף נורקין, שיחות עם עמיתיו במדינות שונות - מהמזרח הרחוק ועד ארצות־הברית. מפקד חיל האוויר הסינגפורי, למשל, שבארצו הכתה המחלה בשלב מוקדם יותר, סיפר כיצד השפיעה על היכולת המבצעית ומהם הלקחים. מפקדי חילות אוויר אירופיים, הנמצאים בכוננות פחותה מזו שלנו, חילקו את הצוותים כך שבמשך שבועיים מחציתם נמצאים בבית ומחציתם בבסיס, ולאחר מכן מתחלפים.
לאלוף נורקין קשר הדוק עם עמיתו היווני, שנמצא בחיכוך יומיומי עם חיל האוויר הטורקי. חיל האוויר היווני נמצא בדריכות גבוהה, בדומה לזו של חיל האוויר הישראלי. גם היוונים, כמונו, ולא במקרה, השאירו את כל צוותי האוויר והקרקע שלהם בבסיסים בקפסולות, כשקפסולה אחת לא פוגשת את הקפסולה השנייה. מחיל האוויר האמריקאי למדה ישראל איך למגן מטוסי תובלה הנוחתים באזורים מוכי קורונה. כשהביא חיל האוויר ציוד מאיטליה וממדינות נוספות, הוא אימץ את הנוהל האמריקאי להעמסת הציוד, להפרדה בין תא הטייס לתא המטען וכדומה.
קשרי העבודה בין מפקדי חילות האוויר התהדקו עוד יותר על רקע הקורונה והולידו ועידה בינלאומית שתיערך בתחילת חודש מאי, בווידיאו קונפרנס, כמובן, בהשתתפותם של כ־15 מפקדי חילות אוויר. הוועידה, שמארגן חיל האוויר הישראלי, תעסוק בשאלה כיצד מתפקדים בזמן קורונה.
כשיורדים מן המפקדות הבכירות אל הקרקע - מסלולי הטייסות - ההתמודדות עם הקורונה היא הרבה פחות הרואית ורומנטית. מהבחינה הזו, מערך האף־35 הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית בתקופה הזו: מצד אחד, חברה האוחזת בפסגת הטכנולוגיה העולמית; ומן הצד האחר, יותר ממיליון מובטלים ומעמד בינוני שמתקשה להתפרנס. כך גם בשתי הטייסות: מצד אחד מטוסי החמקן, הנמצאים על סף עידן הבינה המלאכותית, בחוד של היכולות הטכנולוגיות העולמיות. ובקצה השני - איש צוות הקרקע שנקלע לקשיים, בעיקר על רקע כלכלי.
רב־סרן אדי, הקצין הטכני של טייסת 116, מספר כי 70 (!) אחוז מפקודיו - ומדובר בעשרות רבות של חיילים בחובה ובקבע - הפכו לנזקקים שיש להעניק להם סיוע כלכלי. בהם בנים ובנות להורים שאיבדו את מטה לחמם, אנשי קבע שנשותיהן הפסיקו לעבוד והמצב הכלכלי בבית הידרדר וכו'. חיל האויר התגייס בחלוקת תלושי מזון, בהלוואות ובמענקים. "רעייתו של אחד מאנשי הקבע אצלי בטייסת 116", מספר נדב, "היא עובדת חיונית במערכת הבריאות ויש להם בבית שלושה ילדים. צריך היה להחליט איפה איש הקבע חיוני יותר - בבסיס או בבית. החלטתי שמתוקף הנסיבות שנוצרו, הוא חיוני יותר בבית".
ענף חקר הביצועים של חיל האוויר, שמנתח בימי שגרה את אופן תקיפת המטרות, בנה מודל המאפשר למפקדי היחידות לנטר את מצב בריאותם של החיילים. המעקב היומיומי כולל גם דיווחים של החיילים עצמם על המתרחש בבתיהם. כל מפקד בחיל האוויר מחזיק היום מעין "מפה" שבה מסומנת כל חריגה במצב בריאותם של החיל או של סביבתו בבית.
רב־סרן אדי, בן 30, חי ונושם מטוסים כבר מגיל 13, אז החל את לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. הוא שהה שנה בארה"ב כאחד מ־74 אנשי צוות ההקמה של טייסת האף־35 הראשונה, טייסת 140, כקצין החימוש שלה. הוא היה מפקד גף החימוש בבסיס חצרים, קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל והיה אמור לצאת ללימודים, אבל הקצין הטכני המיועד של טייסת 116 נהרג בתאונת דרכים, ורס"ן אדי שובץ בטייסת החמקנים החדשה כדי לסייע בהקמתה.
"אני ורעייתי לא עזבנו את נבטים כבר חודש וחצי", הוא מספר. "לשנינו אמהות שחיות לבד ואנחנו לא יכולים לסייע להן. הכל בזום. לא היינו בסופרמרקט חודש וחצי. מגיעים משלוחים לבסיס או שקונים בשק"ם. אנחנו בשיח יומיומי עם החיילים: איך הם מרגישים, מה קורה בבית. בדרך כלל אני נגד מעורבות הורים, אבל חרגתי ממנהגי ופתחתי קבוצת וואטסאפ עם משפחות החיילים. כמו בבית ספר. אני מעדכן אותם איך הבן מרגיש, שולח תמונות מפעילויות שעושים בבסיס".
סא"ל נדב: "לא כל אחד מסוגל לבוא ולדבר על הקשיים שלו. חלק חשים בושה. אבל בתוך הקפסולה שבה אנחנו שוהים באופן אינטימי כל כך הרבה זמן, הטייסת הופכת למשפחה. בין הפקוד למפקד נבנית מערכת יחסים של קרבה, אמון והיכרות. יש לנו המון שיחות עם החיילים על עצמם, על המצב, על הבית, מי צריך עזרה. אנשים נפתחים ואני מאמין להם שידווחו אמת על המצב בבית. אני מכיר אישית את האנשים ואנחנו בדיאלוג רציף. איפה שאפשר לעזור - עוזרים.
"אנחנו כבר חודש וחצי בבסיס", מוסיף נדב, "נדהמתי לגלות את ההירתמות של האנשים שמבינים את המצב. זה מגבש את האנשים, את גאוות היחידה, את המורל של הקבוצה".
F-35 באוויר
כבר יצא לך במסגרת השירות לא לצאת מהבסיס במשך חודש וחצי?
"זה קרה במלחמות: צוק איתן, לבנון השנייה. הפעם גם המשפחה לא יוצאת מהבסיס. ואתה לא יודע כמה זמן זה עוד יימשך. הילדים משתגעים, אבל אין מה לעשות. זה צו השעה. אני גם לא רואה אנשים לחוצים לצאת הביתה. עושים פעילויות ספורט וחינוך, במגבלות. שומרים מרחק. לנו יש יתרון מאוד גדול: מדובר בקבוצה של אנשים מחוברים שעסוקים בהקמת טייסת. כולם מאוד ממוקדים".
גם אם משבר הקורונה לא השפיע על היקף הפעילות המבצעית של חיל האוויר, הנהלים החדשים גרמו לירידה של כ־30 אחוז בהיקף האימונים. בתחילת השבוע זה הסתיים וחזרו להיקף האימונים הרגיל.
אחד המרכיבים הבולטים באימוני טייסות האף־35 הוא שהם נעשים בשיתוף ה"קהילייה". המדינות שברשותן מטוסי האף־35 פועלות למעשה כקהילייה בינלאומית אחת, בהובלת ארצות־הברית. תשע מדינות (ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, איטליה, דנמרק, נורווגיה, קוריאה־הדרומית, יפן וישראל), המפעילות כ־500 מטוסים מסוג זה עם כאלף טייסים וכ־9,000 טכנאים ומהנדסים ב־23 בסיסים בעולם.
ב־30 במארס, בשיאו של משבר הקורונה, הגיחה בשמי ישראל טייסת אף־35 מבצעית של חיל האוויר האמריקאי השוהה במפרץ. התיאום בין מפקדי הטייסות נעשה בטלפון. האמריקאים ביצעו בדרכם לכאן תדלוק אווירי וערכו עם הטייסות הישראליות תרגולי אוויר־אוויר ואוויר־קרקע מבלי לנחות אפילו. בתום האימון שבו לבסיסם במפרץ הפרסי. מפקדי הטייסות והטייסים ישבו במרחק של אלפי קילומטרים זה מזה וקיימו תחקיר משותף, כשכל אחד מביא מניסיונו המבצעי.
ישראל הייתה הראשונה בעולם שתקפה באמצעות מטוסי אף־35. היה זה בשנת 2018. הטייסת המבצעית האמריקאית במפרץ נכנסה ללחימה רק ב־2019, כשתקפה יעדים של דאעש. למעשה, אין שבוע שבו טייסי האף־35 הישראלים לא פוגשים באיומים שנגדם נבנה המטוס הזה. האיום כולל לא רק מערכות הגנה פסיביות או אקטיביות, אלא גם מטוסי ביון רוסיים ואחרים וטילי אוויר־אוויר מתקדמים ביותר המצויים בידי חיל האוויר הרוסי ובידי מדינות ערביות, שרכשו לאחרונה אמצעי לחימה חדישים במיליארדי דולרים. מכוני מחקר אזרחיים, העוקבים אחר המתרחש בסוריה, דיווחו כי בשנתיים האחרונות נורו לעבר מטוסי חיל האוויר בין 800 ל־900 טילי קרקע־אוויר מסוגים שונים.
"כיוון שאנחנו מתחככים כמעט תמיד ראשונים ברוב האיומים", מסביר סגן אלוף טל, "הפכנו לנכס עבור הקהילייה הבינלאומית. האמריקאים מעדכנים את תוכנת המטוס בפרקי זמן קצרים, והם עושים זאת עבור כל המדינות בעת ובעונה אחת. וכך אנחנו רואים יחד, תוך שיתוף מידע בן המדינות, איך המטוס שנטען לגביו שאינו שמיש וכי יש בו תקלות, מממש היום את היכולות שלו. אני טס בחיל האוויר כבר 20 שנה, ושיתוף הפעולה שאני נתקל בו היום עם הקהילייה הבינלאומית שמפעילה את המטוס, בעיקר עם ארצות־הברית, הוא האינטימי ביותר שהכרתי. יש לנו מפגשים עם הקולגות האמריקאים ואנחנו מארחים אותם בנבטים (הבסיס שבו יושבות טייסות האף־35 - א"פ). עם חלק מהמדינות אנחנו חולקים שיתוף פעולה גם בתחומים יותר מסווגים הקשורים ליכולות המבצעיות של המטוס".
בהמשך השנה אמור להיערך בשמי איטליה תרגיל משותף של טייסות האף־35 הישראליות והאיטלקיות. המפקדים של שני חילות האוויר שוחחו זה לא מכבר על עתיד התרגיל לנוכח מגבלות הקורונה. לפי שעה הוחלט שלא משנים את התוכניות.
אם יוחלט על בניית קואליציה בינלאומית אווירית נגד אויב משותף, האם יוכלו טייסי האף־35 הישראלים להשתלב בה ללא כל היערכות מוקדמת?
סא"ל טל: "היקף שיתוף הפעולה שלנו עם חילות אוויר זרים, והאמריקאים בפרט, יאפשר לנו להיכנס ללחימה משותפת אם יוחלט על כך. המטוס, על כל המערכות שלו, 'מדבר' עם המטוס האיטלקי או האמריקאי באותה שפה. לכן ההפעלה המשותפת היא הרבה יותר קלה. גם מערכת היחסים האישית בין מפקדים במערך האף־35 במדינות השונות, והדיונים סביב תורות הלחימה וההפעלה שלו, יוצרים שפה משותפת".
סא"ל נדב: "הפעילות המבצעית מובילה אותנו למקום שבו אנחנו מספרים לאחרים, בעיקר לאמריקאים, על הלקחים והתובנות שלנו. אנחנו מביאים את המטוס למצבים שמדינות אחרות לא מגיעות אליהם. זה מתחיל בהכנה למבצע ונגמר בשלב הפקת הלקחים. כשאתה בודק את עצמך עד הקצה אתה מגלה שיש לך ידע שאין לאף אחד אחר בעולם".
האף־35 מהווה פריצת דרך גם בתחום התחזוקה. בעבר קיבל הטכנאי את רשימת התקלות מהטייס עצמו. היום זה מיותר. המטוס עצמו "מספר" לו. "אצלנו בקרב הטכנאים יש אמירה: 'אתה לא פוקד על המטוס הזה; אתה מבקש ממנו'. ואם הוא יכול, הוא יעשה את מה שאתה רוצה", מסביר רס"ן אדי. "המטוס הזה עדיין מאתגר אותנו. הוא עדיין בפיתוח עולמי, אבל יש כבר תחומים שחילות אוויר אחרים לומדים אותם מאיתנו. למשל, הצלחנו לקצר באופן משמעותי את לוחות הזמנים להחזרת המטוס לשמישות מבצעית אחרי טיסה. אנחנו יודעים להכין אותו לטיסה בפרקי זמן קצרים מאוד. קיצרנו תהליכים של ימים לשעות. בחודשים האחרונים אני יכול לדבר איתך על כמעט מאה אחוז שמישות של המטוסים בכל יום. אם יש מטוסים שלא טסים זה כי אני מקרקע אותם באופן יזום בגלל הצטברות של תקלות קלות. אבל אין אף מטוס שעומד כי אין פתרון טכני לבעיה. אנחנו מחליפים כל הזמן מידע עם אנשי מקצוע מקבילים. עכשיו, בגלל הקורונה, מומחי החברה האמריקאית פחות מגיעים לכאן. אבל אנחנו בקשר איתם כל הזמן. אני בהחלט מרגיש כמו חיל אוויר בינלאומי".
שיתוף הפעולה הבינלאומי, והשליטה המרכזית של האמריקאים, יוצרים אתגר מיוחד של הגנה על ביטחון מידע. כשהאף־35 נוחת הוא גם "מדווח" מה צריך לתקן אצלו ואילו חלפים צריך להזמין עבורו. יכולת השיחה הזו של המטוס עם המרכז העולמי שלו בלוקהיד מרטין חושפת בעצם איפה הוא היה, ולישראל אין תמיד עניין שבעלי הברית שלה, גם האינטימיים ביותר, יידעו היכן המטוס היה. לצורך כך נוצרו בחיל האוויר מנגנוני ביטחון מידע, ובמקביל נערך החיל לעצמאות רבה יותר בהפעלת המטוס. במסגרת זו מוקמים היום שני מרכזים מתקדמים שיבצעו טיפולי עומק באף־35. חלק מן התוכנות במטוס, העוסקות בתקשורת, הן מתוצרת ישראל, וביולי השנה יגיע מטוס הניסוי שרכשה ישראל כדי לאפשר הטמעת מערכות שליטה ובקרה מתוצרת כחול־לבן.
מדינות אירופה שמפעילות את האף־35, וכן יפן, ממשיכות לשלוח את הטייסים וחלק מן הצוות הטכני להכשרות בארה"ב. אבל חיל האוויר הישראלי מבצע את הכשרת הטייסים והטכנאים בארץ. עד כה נקלטו בטייסות האף־35 טייסים שכבר עשו שירות מבצעי והוכיחו את עצמם בטייסות האף־15 והאף־16. מיולי הקרוב יתחילו להיקלט בהן לראשונה ה"אפרוחים" - טייסים צעירים, שיגיעו היישר מההכשרה המתקדמת של טייסי קרב בטייסת 102.
האם כדי להטיס מטוס מהדור החמישי צריך טיפוס אחר של טייס קרב?
סא"ל טל: "זוהי סוגיה שמעניינת את כל המפעילים בעולם וגם אותנו. למען האמת, כבר בדור הרביעי - האף־15 והאף־16 - נדרשות יכולות מוטוריות כמו אלה של הדור החמישי. אנחנו דנים בשאלה אם אפשר לוותר קצת על יכולות בתחום הקואורדינציה. לדעתי לא. אני חושב שהטייסים שמגיעים להכשרה בטייסת 102 כבר נבחרו נכון. השינוי המהותי בין טייס צעיר לטייס ותיק הוא בתחום קבלת ההחלטות. מטוס מהדור החמישי נותן הרבה מאוד עצמאות לטייס. הטייס הוותיק כבר מורגל בקבלת החלטות, אז הצעיר יעבור הכשרה יותר ארוכה".
סא"ל נדב: "פעם נחשבו לטייסים טובים אלה שהצטיינו ביכולת ההטסה ובחלוקת הקשב. היום אנחנו מחפשים את האנשים עם הזריזות המחשבתית. אתה צריך לדעת להתמודד עם כמות מידע עצומה, להפיק את הנתונים הרלוונטיים ולקבל את ההחלטות הנכונות. טייס חדש בטייסת יעבור, להערכתי, השתלמות של בין תשעה חודשים לשנה".
אתה קלטת את הטייסת הראשונה שתשב בתא הטייס של האף־35.
"נכון. היא עדיין בשלב ההכשרה, אבל תוך פרק זמן קצר תהפוך לאחת מהלוחמים".
אם להשתמש בדימוי מעולם היבשה: טיסה מבצעית של חמקן נראית יותר כמו פעולה מבצעית חשאית של יחידה מיוחדת.
סא"ל נדב: "אם תרצה, אתה יכול להשוות את זה לפשיטות החשאיות. אנחנו רק מתחילים להבין ולמצות את היכולות של המטוס והדרך עוד ארוכה. אם מטוסי קרב אחרים הוטמעו בתוך חיל האוויר, כאן חיל האוויר יצטרך להיטמע בתוך המטוס. כל הזמן אנחנו לומדים ולומדים. הדור החמישי לא רק ישמור על הפער האיכותי מול ההתעצמות האזורית. הוא גם ישנה את פני המערכה".
הטייסים שלך בטח מסתובבים כמו טווסים.
"ממש לא. אנחנו דואגים לחנך אותם לצניעות".
פורסם לראשונה: 08:36, 24.04.20
