פרופ' אלן דרשוביץ אוהב לצטט את מנהל בית הספר התיכון שבו למד, שאמר לו: "אתה צריך למצוא לעצמך מקצוע המצריך פה גדול ומעט מוח". זה הצחיק את דרשוביץ, אבל גם נתן לו את המוטיבציה ללכת ללמוד משפטים באוניברסיטת היוקרה "ייל". משם סלל דרכו ונחשב לסופר-סטאר בקהילת פרקליטי הצמרת, ונודע בארצות-הברית וברחבי העולם בשיטת ההגנה שלו על הקליינטים שלו: "מתקפה-מתקפה-מתקפה", נהג לומר והוסיף, "אם אתה מרגיש שהקייס שלך חלש, תעבור לנהל משפט במדיה".
נדמה שבימים אלו מתנהל גם משפטו של דרשוביץ עצמו במדיה. הסדרה של נטפליקס "עושר מחריד" (שהגיעה השבוע למקום 1 בצפייה בישראל), החושפת בארבעה פרקים את עלילותיו של ג'פרי אפשטיין שנידון ל- 18 חודשי מאסר על עבירות שידול לזנות וסרסרות, נותנת מקום של אי-כבוד גם לדרשוביץ. הפרקליט הנודע מוצג בסדרה לא רק כפרקליטו של השטן אלא כשטן בעצמו: מי שלא רק ניסה בברוטליות לרסק את אמינותן של מתלוננות, אלא קיים בעצמו יחסי מין עם אחת הנשים בשש הזדמנויות שונות.
''עושר מחריד''
דרשוביץ, כיום בן 81, מופיע בסדרה, שבה, בין היתר, הוא מכחיש שאי פעם פגש את וירג'יניה רוברטס גופרה, אחת הקורבנות הבולטים של אפשטיין, ומאתגר אותה להישיר מבט למצלמה ולהאשים אותו בקיום יחסי מין עימה. ואת זה היא עושה. לטענתה, זה קרה "שש או שבע פעמים". דרשוביץ אתגר את רוברטס כדי שיוכל לתבוע אותה על הוצאת דיבה, וכעת הוא אכן תובע אותה על הוצאת דיבה. בפרק שלוש- על רקע תעודת הוקרה ממנחם בגין שתלויה על הקיר- דרשוביץ גם מדבר על עסקת הטיעון השערורייתית שהשיג אפשטיין ב- 2008 כשנחקר לראשונה על התעללות ותקיפה מינית של קטינות.
אז, לצד גדוד עורכי דין, שיכנע דרשוביץ את התביעה בראשות אלכס אקוסטה (לשעבר שר העבודה בממשל טראמפ, שהתפטר לאחר ביקורת על תפקידו בפרשת אפשטיין) לתת לטורף המיני עונש קליל במסגרת עסקת טיעון. אפשטיין הודה, הורשע ויצא לחופשי לאחר 13 חודשי מאסר, שגם הם היו בתנאי קייטנה. הקורבנות, הרבה פחות עשירות ממנו, לא ידעו על ההסכם.
כעת, ארצות-הברית, כמו העולם כולו, נחשפת לטענות של רוברטס אודות מעלליו לכאורה של עורך הדין הנודע: מי שבמשך עשורים הביא לזיכויים של נאשמים ברצח, הפך בעיני רבים בקהילה המשפטית למוקצה.
בראיון לחדשות 13 לפני כשנה הודה בלב כבד: "הלוואי שמעולם לא הייתי פוגש את אפשטיין. הלוואי שמעולם לא הייתי עורך דינו. החיים שלי היו הרבה יותר טובים, הייתי יכול להיות בגמלאות, ללכת על החוף. במקום זאת אני נלחם על שמי הטוב. אבל אני אזכה, אני אנצח, ואז המוניטין שלי יהיה חזק אפילו יותר".
דרשוביץ, בן ליהודים אורתודוקסים מברוקלין, שבימי נערותו עזר לאבא שלו בחנות המעדנים המשפחתית, סיפר בעבר בראיונות עימו כי כל חייו הכינו אותו לקרבות. ברחובות שבהם גדל נהג ללכת מכות עם הילדים האיטלקים והיה חוזר הביתה עם חתכים עמוקים, שיניים שבורות ופעם אחת גם איבד את הכרתו. בתיכון שבו למד, ישיבה יוניברסיטי, היה לו מוניטין של בחור חכם אבל אגרסיבי, עם פה גדול, לעיתים מלוכלך. באוניברסיטת "ייל" תמיד הרגיש אאוטסיידר, גם בשל המבטא, גם בגלל מנהגו לשמור כשרות ולא לנסוע בשבת. במחנה קיץ יהודי לפני האוניברסיטה הכיר את סו בארלאץ', היא היתה בת 19 כאשר נישאו. הוא היה בן 20.5.
את הקריירה שלו כסנגור החל בהגנה על זכויות אזרח, ולקח תיקים פרו-בונו אשר עירערו על חוקי הצנזורה ועונש המוות. ב- 1964 כשהוא עדיין בשנות ה- 20 לחייו, כבר נשכר כעוזר פרופסור בבית הספר למשפטים בהארווארד.
התיק הראשון שהביא לפרסומו היה זה של האריסטוקרט הבריטי-דני, קלאוס פון בולאו, שהואשם בניסיון לרצוח את אשתו על ידי הזרקת אינסולין לגופה. דרשוביץ הצליח לשכנע את השופטים כי האישה נטלה מנת יתר של כדורים ואלכוהול והאריסטוקרט זוכה. אחר כך הגיעה עוד שורה ארוכה של תיקים בפרופיל ציבורי גבוה: או-ג'יי סימפסון שזוכה מרצח אשתו לשעבר ובן זוגה במה שנחשב למשפט המאה.
דרשוביץ, שהפך לכוכב צהובונים, הצטרף רשמית לקהילת המקושרים הבינלאומית המורכבת מעשירים, פוליטיקאים רבי-כוח, אנשי חוג הסילון והחברה הגבוהה, המתנהלים במעגלים של תן וקח. הונו האישי גדל פלאים ובנוסף לביתו בקיימברידג' הוא רכש בית נופש במרתה'ס ויניארד, אבל עושרו לא התקרב אפילו לעושרו הבלתי מובן של אפשטיין שאותו פגש באירוע חברתי.
"הוא אוטודידקט מעניין", אמר דרשוביץ לאחר המפגש עם אפשטיין ב- 1996, שהיה תחילתה של ידידות שהביאה בסופו של דבר להתרסקותו. את הונו צבר אפשטיין כאשר ניהל קרנות וחסכונות של בעלי ממון. אבל הוא חיפש כבוד. הוא תרם לאוניברסיטאות יוקרה כמו הרווארד ו-MIT, וחיפש את קרבתם של אקדמאים ופוליטיקאים.
ב-2005 גילה אפשטיין כי משטרת פאלם ביץ' מנהלת חקירה נגדו בדבר ניצול מיני של ילדות. הוא מיד התקשר לדרשוביץ וטען כי לא ידע שמדובר בקטינות, משום שאלה הציגו בפניו תעודות מזויפות. על פי הסדרה, אפשטיין היה מקבל עיסוי מהנערות שלוש פעמים ביום וביקש מהן שיביאו עוד ועוד חברות: כמה שיותר צעירות, רזות ובלי קעקועים. בתמורה הבטיח לשלם להן במזומן, לעזור להן להתקבל לקולג' ולשלם את שכר הלימוד. דרשוביץ לא ידע על כך דבר.
על פי הסדרה, בת זוגו, ג'יסלין מקסוול, סייעה לו לצוד נערות ברחובות והייתה אחראית על הכנסתן לחדרו, שם קיימו יחסי מין יחד איתה, או עם נערות נוספות. השוטרים בפאלם ביץ' היו בטוחים שיש להם תיק חזק. עד שדרשוביץ הגיע ומסר לתובע הראשי במיאמי פוסטים של אחדות מהמתלוננות כדי להכתים את אופיין, וטען כי הן עצמן סיפרו כי עישנו מריחואנה ושתו אלכוהול ועל כן אין להאמין להן. על מתלוננות אחרות, קטינות אף הן, אמר דרשוביץ כי הן רק מחפשות כסף ותהילה.
ביוני 2006 הורשע אפשטיין בסעיף אחד של שידול לזנות, אבל חוקרי המשטרה הרגישו שנעשה עוול והעבירו את הנושא לחקירת האף־בי־איי. ב־2007 הוגש כתב אישום נוסף ושנה לאחר מכן נשלח אפשטיין ל־18 חודשי מאסר בתנאים מוזרים: שישה ימים בשבוע הוא הורשה ללכת למשרד לעבוד ולחזור לכלא בערב.
לאחר השחרור אפשטיין חזר מיד לפעילות. דרשוביץ הפסיק להתרועע עם אפשטיין באותו הזמן. אחת הזירות העיקריות הייתה אחוזתו בלב מנהטן, מבנה בן שבע קומות שאליו היה מזמן את הקטינות שאותן אנס ושילם להן במזומן. היו לו גם בתים בפריז, מקסיקו, אוהיו ואי קטן בקריביים שלשם היה מטיס את אורחיו באחד משני מטוסיו הפרטיים, כאשר הקוד לטיסה היה "לוליטה אקספרס".
בשנת 2014 הגישה וירג'יניה רוברטס גופרה תלונה נגד אפשטיין. מקסוול "צדה" אותה כאשר קראה ספר על אנטומיה ועיסויים בפתח חדר הכושר שבו עבדה .היא הביאה אותה לאחוזת פאלם ביץ' של אפשטיין בשנת 2000, ואמרה לה שתקבל כסף טוב עבור מסאז'. היא הייתה אז רק בת 17. לפני כשנתיים הופתעה וירג'יניה, שכיום מתגוררת בסידני עם בעלה ושלושת ילדיהם, לקבל שיחת טלפון מאפשטיין ומקסוול שסיפרו לה שיש חקירה חדשה והבטיחו לה שאם לא תשתף פעולה עם החוקרים הם "ידאגו לה". אבל וירג'יניה החליטה להתעמת עם עברה.
בתלונתה גוללה את מה שעבר עליה בביתו של אפשטיין וסיפרה כי נדרשה לקיים יחסי מין עם אפשטיין פעמים רבות ביום, וכי הוא "מסר" אותה לחברים - ודרשוביץ היה אחד מהם. לטענתה, הפרקליט הנודע קיים איתה יחסי מין שש פעמים בבתי המגורים השונים של אפשטיין, באי שלו, במכונית ובמטוסו. דרשוביץ הכחיש מכל וכל את ההאשמות נגדו, כשהוא לא בוחל במילים, וכינה אותה "שקרנית פתולוגית, זונה ואמא רעה".
דרשוביץ אף כתב ספר (Guilt by Accusation: The Challenge of Proving Innocence in the Age of #MeToo, זמין בחינם בקינדל) בו הוא מראה מדוע לשיטתו טענותיה של רוברטס אינן נכונות ולא יכולות להיות נכונות. כך, למשל, דרשוביץ מציין בספרו כי על פי רישומי העבודה של רוברטס היא הכירה את אפשטיין רק בשנת 2000 ואילו הוא ביקר באי פעם אחת בלבד, עם רעייתו ובתו, בשנות התשעים המאוחרות, שנים לפני שרוברטס הכירה את אפשטיין. כך שטענתה, כאילו קיים עימה יחסי מין באי, היא שקרית על פניה. כך, למשל, דרשוביץ מדגיש כי רישומי הטיסות מוכיחים כי הוא מעולם לא שהה על מטוסו הפרטי של אפשטיין יחד עם רוברטס כך שטענתה של רוברטס כאילו דרשוביץ קיים עימה יחסי מין במטוס של אפשטיין היא שקרית על פניה.
מעל לכל, דרשוביץ מבהיר בספרו כי בטיוטת ספר של רוברטס עצמה, בה היא מגוללת את סיפור היכרותה עם אפשטיין ואף נוקבת בשמותיהם של כל הגברים שלטענתה קיימה עימם יחסי מין בחסותו, שמו של דרשוביץ נזכר כמי שרוברטס ראתה פעם אחת, אולם לא כמי שקיימה עימו יחסי מין. עובדה זו ברורה גם מקריאת הודעות דוא"ל של רוברטס עצמה. בנוסף, דרשוביץ מציין כי בידיו הקלטה של עורך הדין של רוברטס בה הוא מודה שרוברטס "טעתה". כל אלה לא נזכרו בסדרה בנטפליקס ועל כן בכוונתו של דרשוביץ להגיש תביעה נגד ענקית הסטרימינג.
היא הקימה קרן בשם "קורבנות מסרבות לשתוק" והגישה תביעה אזרחית נגד דרשוביץ. הוא טען כי היא קשרה קשר עם פרקליטיה כדי להציג אותו כאונס ילדות והגיש נגדה תביעה נגדית שבה סיפר כי מאז העלילה נגדו הוא סובל מחרדות ובעיות בלב. כשנשאל על ידי כתבים למה הוא קורא "זונה" לאישה שהייתה קורבן לניצול מיני, השיב "היא אמרה ששילמו לה 15 אלף דולר כדי לשכב עם הנסיך אנדרו, כשהיא הייתה בגירה. היא זו שקיבלה החלטות על חייה".
בסופו של דבר, אחרי כמה חודשים, עורכי הדין הגיעו להסכם הדדי, שבו הועבר כסף בין הצדדים ווירג'יניה חתמה על נוסח מעורפל שלפיו עברו מאז הרבה שנים, ויכול להיות שהיא טעתה בזיהוי. אבל לאחר שידור הסדרה, שהשמיטה את הראיות שבידי דרשוביץ, בלב רבים מהצופים לא נותר ספק: וירג'יניה לא טעתה. זאת הסיבה שדרשוביץ תובע את נטפליקס.
עתה, כשהוא גמלאי של בית הספר למשפטים בהרווארד ודוקטור לשם כבוד באוניברסיטאות בעולם, כולל בישראל, נראה כי דרשוביץ הולך ומתאדה ציבורית. בעידן מי טו, ההזמנות להרצאות פחתו בלחץ ארגונים פמיניסטיים וארגונים אנטי-ישראליים. דרשוביץ לא מואשם בפלילים, אבל הסדרה החדשה מספקת הצצה לעולם מעורר פלצות שברא אפשטיין, ושדרשוביץ היה בו עורך דין.
דרשוביץ נלחם עתה בכל כוחו על שמו הטוב: "שכבתי עם אישה אחת מהיום שבו פגשתי את אפשטייין ועד היום - עם אשתי", טען בראיון. "קיבלתי עיסוי אחד מאישה שהייתה כבת 50 והיה נאות לגמרי. גם רעייתי קיבלה את אותו עיסוי. מעולם לא קיבלתי עיסוי אירוטי או משהו כזה. אני מרגיש כמו יוסף בתנ"ך שמואשם לשווא ע ידי אשת פוטיפר. זו לחלוטין האשמת שווא, אני קורבן של פשע נורא".
מאז פרשת אפשטיין הוא איבד את מעמדו כגורו משפטי וגם איבד את ההילה שקשרו לראשו חבריו הליברלים שחשבו שהוא אחד משלהם עד שהודיע כי הוא מצטרף לצוות ההגנה של טראמפ - אף על פי שטען שהוא בכלל הצביע בעד הילארי קלינטון בבחירות.
עכשיו הוא מוקצה חברתית ופוליטית, ההתעניינות בספרו האחרון הייתה פחותה בהרבה מהעניין שגילו בספריו הקודמים, כולל ספר שיצא בעברית, "ישראל - כתב הגנה", שבו הוא עונה לטענות שמושמעות בעולם נגד ישראל. הוא יכול להתנחם בעובדה כי עדיין יש לו חברים בירושלים. אצלם, העובדה שהיה מוכן להגן על טראמפ משחקת לטובתו, כמו העובדה שיצא בפומבי כדי לסנגר על ראש הממשלה נתניהו.
דרשוביץ, המגדיר עצמו כידיד ישראל, טען כי "ישראל צריכה להתבייש על שהיא מעמידה לדין ראש ממשלה על שביקש סיקור חיובי או ניסה למנוע סיקור שלילי. זו פגיעה בדמוקרטיה". בנאום ה"אני מאשים" שנשא נתניהו עצמו לפני הקראת כתב האישום, ושבו יצא במתקפה חסרת תקדים על מערכת המשפט בישראל, ציטט את דברי ידידו: "פרופ' אלן דרשוביץ אמר שמשפט נתניהו הוא סכנה לשלטון החוק והדמוקרטיה. את סעיף הסיקור החיובי שלא קיים תפרו אך ורק בגללי. תמיד יש פעם ראשונה כשצריך לחסל ראש ממשלה חזק מהימין".
תיקון והתנצלות
ביום 5.6.2020 התפרסמה ב-"מוסף לשבת" כתבה על פרופ' אלן דרשוביץ שכותרתה "הפרקליט והשטן". בכתבה נכלל מידע שחלקו שגוי מבלי שנבדק טרם פרסום הכתבה, וטענות כוזבות כלפי פרופ' דרשוביץ, מבלי שהתקבלה תגובתו. לאחר קבלת תגובתו של פרופ' דרשוביץ, עיתון ידיעות אחרונות מצא לנכון לתקן את הכתבה והוא מתנצל בפני פרופ' דרשוביץ על פרסום מידע שגוי ללא קבלת תגובתו.
