הרכבת כבר יצאה מהתחנה, הפרחים כבר נקטפו מהשיח והוכנסו אל נייר הגלגול. פשוט אי־אפשר לחזור אחורה.
זה לא קמפיין של קבוצת עיתונאים בוהמיינית ש"מעשנת סמים" ומנסה לגרור איתה אל התהום את העם התמים היושב בציון - המריחואנה נמצאת בכל מקום, והיא נורמטיבית מאי פעם. לפי הנתונים של הרשות למלחמה בסמים, שליש מהישראלים בגילי 18 עד 65 שאפו עשן ממסטל בשנה האחרונה. זה קורה בכל הארץ, זה חוצה את כל המגזרים.
ואם הציבור מפר את החוק, צריך לשנות את ספר החוקים? לרוב התשובה היא חד־משמעית לא, אבל לפעמים כן. וזו גם המגמה שעכשיו תפסה תאוצה גם פה בישראל. במהלך איסוף הנתונים זיהינו תהליך מרתק שעבר על הפוליטיקאים שלנו. עד לא מזמן, אם היית שואל, היית מגלה שלא היה בכנסת ולו מעשן אחד. נו באמת.
עכשיו משהו זז. שאלנו את חברי הכנסת שתי שאלות - הראשונה, האם הם בעד לגליזציה (למטרות לא רפואיות), והאם הם עצמם התנסו פעם. לפי הבדיקה, יש לפחות 15 מתוך 120 חברי כנסת שמודים בפנים גלויות שעישנו - כלומר, יש לשער שבפועל לפחות פי שלושה עשו פעם שאכטה פרלמנטרית.
חוץ מהמתוודים, השינוי התודעתי הגדול הוא שהפעם, חברי הכנסת שמתנגדים ללגליזציה, הם אלה שמתחבאים. אם לפני שתיים או שלוש כנסות הם צעקו את ההתנגדות שלהם בקול ואיש לא העז לתמוך, עכשיו התהפכו היוצרות: התומכים מרימים ראש והמתנגדים, ברובם, פשוט לא הסכימו להביע דעה.
בתקופה הקרובה יתברר איזה מתווה יקודם כאן. האם תהיה זו רק אי־הפללה, המודל שמובילה ח”כ שרן השכל, או גרסה רחבה בהרבה של לגליזציה, כפי שמציע ח”כ רם שפע. כל התומכים בלגליזציה במשאל הבהירו שכל הליך שכזה יביא איתו הגבלות מסוימות, כמו איפה מוכרים, מי יוחרג מהאישור, מה מותר ואסור לעשות תחת השפעה, וכמובן הגיל. בין התומכים מסתמנת מחלוקת בשאלה האם עישון יותר מגיל 18, כמו אלכוהול, או מגיל 21. אבל אלה כבר הניואנסים. גם למי שלא תומך, נראה שלכולם ברור - משהו בטוח ישתנה.
גם כאן, הסמן הבולט מכולם הוא בנימין נתניהו. האיש שקורות חייו הם סמל לסאחיות (בקטע טוב כמובן) - קצין בסיירת מטכ"ל, דיפלומט מגיל 20 ואדם שאפילו בתור פיג'מה לובש חליפת שלושה חלקים - אפילו הוא, על אף שנמנע מהמשאל הזה, הבין ששיעור מעשני הקנאביס בישראל הוא עצום וחוצה מגזרים, לכן גם לו לא הייתה ברירה אלא להבטיח את זה בקמפיין הבחירות שלו.
לגליזציה: אני קשוב לרחשי הציבור ומבין שהגיעה העת לשינוי ביחס לקנאביס בישראל, הן ביחס לצורך הדחוף בשיפור המציאות עבור עשרות אלפי חולים הזקוקים לו כתרופה, והן בצורך להצטרף למדינות רבות בעולם שהסדירו את צריכת הקנאביס עד לכדי לגליזציה אחראית שתביא לסיום השימוש הפרוץ שמתקיים כיום. המהלך אותו מקדמים בכנסת ח”כ רם שפע וח”כ שרן השכל יהיה אחראי ומדוד, תוך הגבלת השימוש בגיל והוא יכלול מגבלות נוספות כמו איסור על המשרתים בכוחות הביטחון להשתמש בקנאביס וכן מנגנוני פיקוח על המכירה. הגישה הפרגמטית והזהירה הזו, תנטרל גורמים עברייניים שמרוויחים היום כסף שיגיע לאזרחים, ויכלול גם הסברה חינוכיות שכה חיונית בנושא.
לגליזציה: אני תומך במגמה שאנחנו מקדמים היום של אי־הפללה על פי הקריטריונים שאת מכירה ושימוש עצמי בכמויות שקבענו.
ניסיון אישי: לא ניסיתי בעצמי. כנער צעיר הייתי עם אסתמה אז לא עישנתי מעולם סיגריה או ג’וינט או משהו שהיה בו עשן. אבל התמיכה שלי לא קשורה לחוויות האישיות שלי שלא היו, אלא למקרים האינסופיים שראיתי, שמשקיעים מאמץ אדיר בדבר שבסך הכל מאפיין מאות אלפים אם לא יותר של אנשים צעירים נורמטיביים. יש לי ארבעה בנים, שלושה מהם בגילים שבין 25 ל־31 ומגוחך בעיניהם שרודפים אחרי אנשים שמשתמשים לצריכה עצמית שלא מפריעה לתפקוד שלהם, ולכן אני תומך באי־הפללה. הם גם לא מעשנים אבל נמצאים בחוויה הזאת של סטודנטים ורואים שזה דבר שמלווה כל מסיבה, וכל אירוע, פאב. שאלתי אותם אם זה מפריע לאנשים לנהוג או לתפקד והם אמרו לי שלא, שהם לא שמעו על תאונה אחת שהתרחשה כשמישהו עישן, וזה מה ששיכנע אותי כי אישית אף פעם לא הבנתי מה המשמעויות המעשיות”.
לגליזציה: אני בעד אבל אחרי תהליך סדור של בדיקה של כל האספקטים של זה, עם הגבלות גיל. מכיוון שהנושא מעניין אותי אני לומד אותו ויש כל מיני לקחים שחייבים ליישם אותם. אני לא בעד שממחר כל אדם בכל גיל או אפילו בגיל 18 יוכל לקנות סמים קלים באופן חופשי. אבל עמדתי הבסיסית היא בעד.
ניסיון אישי: ניסיתי פעמיים. (צוחק) זה לא עניינך מתי. לפני הרבה זמן, זה ממש לא עושה לי כלום. אני לא מתגאה בזה ולא מתבייש בזה.
לגליזציה: עמדתי האישית היא בעד לגליזציה מוחלטת מלאה וגמורה, ואני הייתי עדין. כולל חנויות. זה יעזור לאלה שנזקקים לזה רפואית ולא מקבלים מענה, וגם לאוכלוסיות חלשות שנפגעות מההפללה. צעירים, וכאלה שחיים בשולי החברה ואותם דווקא מחפשים. המשטרה לא פורצת לווילות בסביון, אבל כן מחפשת את המעשנים בקריית־מלאכי. אני מבקר לא מעט באורוגוואי שיש להם שם לגליזציה מלאה וזה מועיל להם פלאים, הרכישה הלא־חוקית ירדה משמעותית. בעיניי צריך להגביל מגיל 18, הרי אין שום ספק שמדברים על גיל 21 רק בגלל שחס וחלילה הצבא הקדוש לא ייפגע מעונש הקנאביס. אני לא מקבל את זה.
ניסיון אישי: עברו כל כך הרבה שנים מאז שניסיתי פעם ראשונה שקשה לי לזכור בן כמה הייתי. כיום? בואי נגיד שהיום לא עישנתי. אבל גראס מדי פעם? כיום לא, אבל בעיקרון כן. אני עושה את זה בסיטואציות מגוונות. קשה לי להצביע על נקודה ספציפית, כשיש הזדמנות ובא לי.
ברמת הלגיטימיות, זה בעיניך כמו כוס יין?
לא בתדירות, אבל כן באיך שאני רואה את זה.
לגליזציה: בקיצור: בעד.
ניסיון אישי: לא השיב.
לגליזציה: אני נגד הפללת משתמשים לצורך עצמי. אני מתנגדת למכירה מלאה בחנויות נגישות ולא מפוקחות ברישיון. לצערי, בשני המקרים הללו, הראשונות להיפגע הן האוכלוסיות המוחלשות. גם הפללה, אך גם מכירה לא מבוקרת עלולה להוביל לחשיפת נוער וצעירים בסיכון. שימוש עצמי צריך להיות מגיל 21.
ניסיון אישי: לא השיבה.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה אבל מאוד ברורה ומדודה. אני לא בעד שזה יהיה חופשי לכולם. זה לא צריך להיות חופשי בקיוסקים לכל דורש, בטח לא לבני 15־17. לצד זה, קשה לי להגיד מה המתווה. ארצה ללמוד את הנושא ולהבין אילו מודלים יש במדינות אחרות.
ניסיון אישי: אני האדם הכי סאחי שאתם מכירים. באמת. לא נעים להגיד, אבל מעולם לא ניסיתי. סיגריה רגילה כן, אבל את זה - לא. אני חננת־על. מעולם אף אחד גם לא הציע לי. יכול להיות שזה היה לידי ואפילו לא שמתי לב.
לגליזציה: אני תומכת בהצעת החוק שבאה להסדיר את מה שכבר קיים במספר מדינות מערביות. גם החולים וגם אזרחים מן השורה המעשנים פעם בכמה זמן הם בוודאי אינם עבריינים ולכן אין טעם לרדוף אחריהם ולבזבז זמן ומשאבים יקרים של משטרת ישראל.
ניסיון אישי: עברתי בשנים האחרונות שתי פריצות דיסק עם כאבים איומים בגב. התרופות הקונבנציונליות כבר הפסיקו להשפיע שלא לדבר על כל תופעות הלוואי, וכך חיפשתי משהו יותר טבעי ללא חומרים כימיים. בגלל כל הביורוקרטיה והטפסים האינסופיים ויתרתי על האפשרות לקבלת קנאביס רפואי עם מרשם, אבל כן יצא לי לעשן וזה מאוד מאוד הקל עליי ועזר לי לתפקד במהלך היום ללא כאבים וללא תלות בחומרים כימיים שלפעמים הרבה יותר מזיקים.
לגליזציה: קנאביס רפואי הוא תרופה לאלפי חולים ואני סומך על חוות דעתה של הקהילה הרפואית בנושא. מעבר לכך אני בעד אי־הפללה של משתמשי קנאביס. עדיף שהמשטרה תרדוף את ארגוני הפשיעה ותמגר את האלימות מהחברה הערבית מאשר שתיטפל לאזרחים.
ניסיון אישי: לא התנסיתי בעצמי.
לגליזציה: אתם שואלים את האדם הלא־נכון. הייתי בעמדת מיעוט בסיעה שלי בנושא לגליזציה. בגלל העבר המשטרתי שלי, ראיתי איך זה מתחיל במנות קטנות ואיך זה נגמר במצבים קשים של התמכרות ומעצר. החשש הגדול שלי, ואני לא מתעלם ממהלכים שעוברים על העולם כולו, שלא נדע כחברה לשים את הבלמים במקומות הנכונים ובזמן הנכון. המהלך הזה הוא מהלך מוקדם ונעדר חינוך והסברה לתופעה החברתית הזו. רתמו את הסוסים לפני העגלה. אם זה יהיה חוקי - זה יגדיל את מספר המשתמשים.
ניסיון אישי: בחיים לא! אפילו לא שאכטה. בגיל 25 פעם ירדנו אשתי ואני עם חברים לשארם והחברים אמרו לכולם: ‘מיקי הוא איש מוזר, אז בואו נזוז ונעשן בצד’. יש לי תחושה שזה נעשה מהר־מהר־מהר בגלל איזו הבטחה של בחירות. בצבא ובמשטרה אני טיפוס של לוחם ומסתער, אבל בכל מה שקשור לסמים - אני חנון מוחלט.
לגליזציה: בעיקרון אני בעד אבל עם כל מיני סייגים. רק בשימוש ביתי ושלא ימכרו את זה בחוץ. אני בעד כי קשה מאוד לציבור לעמוד באיסור כזה, אבל לא חשבתי על איך לבצע את זה. אבל בגדול חייבים להיות סייגים, גם בנושא של הנהיגה זה חשוב מאוד להגביל את זה.
ניסיון אישי: בחיים לא ניסיתי. כשהייתי צעיר זה לא היה דבר שנהוג, אני גם לא מעשן סיגריות. היום במסיבות וחתונות הצעירים משתמשים, אני חושב. אבל בגדול אני אף פעם לא עישנתי.
לגליזציה: תמכנו בזה בכנסת הקודמת, אנחנו תומכים בזה גם עכשיו. אין היגיון בזה שבגלל ג’וינט איש צעיר כל החיים שלו ילך מוכתם, נראה לי לא סביר.
ניסיון אישי: לא השיב.
לגליזציה: צריך להבדיל בין לגליזציה, שהופכת קנאביס לחוקי כאילו מדובר בחומר שאינו משנה תודעה - דבר שאני מתנגדת לו - לבין אסדרה, שמתייחסת אליו כחומר שיש לווסת ולהגביל את השימוש בו. לדעתי, אי־אפשר להתעלם מהמציאות הקיימת שבה נפתחים תיקים פליליים לאזרחים נורמטיביים, שהופכים לעבריינים בעל כורחם, ורבים מבני הנוער גם משתמשים בקנאביס. אנחנו חייבים למצוא דרך שתטפל באופן כולל במציאות הזו.
ניסיון אישי: לא השיבה.
לגליזציה: נכון בעיניי לבצע רגולציה קפדנית בנושא, ולשים בראש את אלו הזקוקים לקנאביס רפואי. פורמט החקיקה שמקדם ח”כ רם שפע - הוא כיוון נכון. יש לקיים הליך מסודר תוך חינוך והסברה, והגדרה מי כן רשאי לצרוך, מי לא וכמובן להילחם בפשיעה הנוגעת לסחר בסמים.
ניסיון אישי: מעולם לא צרכתי מריחואנה או סם מכל סוג.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה. צריך שיהיו כללים ברורים מאוד, אבל ודאי שיש צורך להיפתח בנושא. התנהגנו בשמרנות אבל לעיתים יש בה גם מידה של זהירות. עכשיו הגיע לפתוח את זה, ודאי בכל מה שנוגע להפללה.
ניסיון אישי: אני לא התנסיתי. אני מהדור שבקושי עישן סיגריות.
אתה מהדור שהכי עישן סיגריות!
אני עישנתי כשהייתי קצין בצה”ל ונפצעתי, שכבתי בבית החולים והמנתח שלי המליץ לי לא לעשן וקיבלתי את המלצתו. אז אני לא מעשן מגיל 27. תעשי חשבון, עברו בדיוק 40 שנה.
אז עד גיל 27 עישנת קנאביס?
לא־לא־לא־לא. בגיל 27 עישנתי פייפ.
מה היה בפייפ?
(צוחק) יפה! תודה רבה לך. כל טוב.
לגליזציה: אני מתנגד לכל לגליזציה של סמים. קלים כקשים. אנחנו לא הולנד. יש מחקרים שמוכיחים שגם למריחואנה יש השלכות קשות על המוח, ולגבי העניין של ההתמכרות - בניגוד למה שנאמר, ישנה גם התמכרות נפשית והיא לא פחות קשה. רוב האנשים שהידרדרו לסמים קשים, התחילו דווקא בסמים קלים.
ניסיון אישי: לא ניסיתי מעולם. למרות שגדלתי בשכונת הרכבת בלוד, אף פעם לא התפתיתי לשימוש בסם כלשהו, אפילו שבשכונה זה היה יותר מדי זמין, כמו סיגריות, ואני לא מגזים.
לגליזציה: זה צריך להיות לבגירים בשימוש עצמי, וצריכות מן הסתם להיות חנויות שימכרו את זה, אחרת איך ישיג מי שרוצה לעשן? אם לא יהיו חנויות מסודרות, זה יישאר בתחום הפשע.
ניסיון אישי: אני עצמי התנסתי בקנאביס, לדעתי החל משנות ה־20 שלי. זה היה מחברים, אני אף פעם לא קניתי בעצמי. אי־אפשר לומר שזה היה הרגל, אבל ככה, מדי פעם. וכבר כמה שנים לא, כי אני לא מעשן סיגריות רגילות, אז אני לא רוצה לעשן שום דבר. אבל אני לא רואה בזה שום בעיה, זה מעולם לא הפריע לי לומר שעישנתי כששאלו. מה כל כך נורא בזה? בן אדם רוצה מפעם לפעם לעשן ג׳וינט, נו אז מה קרה?
לגליזציה: אני פועלת כבר ארבע שנים לאסדרת שוק הקנאביס בישראל. מאז כניסתי לכנסת אני תומכת באסדרה מלאה של שוק הקנאביס. הובלתי את כל המאבק הפוליטי, הפרלמנטרי והתקשורתי במטרה להביא את הנתונים, המחקרים והעמדות העדכניות לאותם גורמים שצריך כדי לקדם את הנושא. מבחינת הדור שלי, אסדרת שוק הקנאביס היא סמל למאבק על חירויות הפרט והמאבק בשיטור יתר ובשימוש בכוח משטרתי עודף בקרב משתמשי קנאביס בצורה בלתי מוצדקת.
ניסיון אישי: אני התנסיתי בנעוריי בעישון בקנאביס, אבל אני יכולה לומר שלי אישית זה לא עושה טוב ואני כיום לא משתמשת.
לגליזציה: יהיה נכון לבצע רגולציה קפדנית בנושא. ככל שמתירים שימוש במריחואנה, תחול עלינו החובה להגדיר מי רשאי לצרוך ומי לא, מהו הגיל המינימלי לצריכה, וכמובן להילחם בכל סוג של פשיעה הנוגעת לסחר בסמים. פורמט החקיקה אותו מקדם ח”כ רם שפע נראה לי נכון, מאוזן, שקול וקשוב לרחשי הציבור”.
ניסיון אישי: מעולם לא התנסיתי. למרות שגדלתי בקיבוץ בשנות ה־70 העליזות, כך יצא.
לגליזציה: דעתי היא שצריך להצטרף למאה ה־21, להבין שיותר ויותר מדינות בעולם מאפשרות צריכה של קנאביס על צורותיו השונות באופן חוקי, ושצריך להתייחס לזה כמו שמתייחסים לאלכוהול. העם כבר מאז הצביע ברגליים ונגד חיילים נפתחות חקירות מצ”ח חדשות לבקרים על זה שהם צרכו בחופשתם קנאביס. מה שחשוב פה זו ההכרה שלא מדובר בסם מסוכן, ושזה נושא שדורש אסדרה. בסך הכל להוציא מפה את המטען הרגשי הנורא.
ניסיון אישי: מעולם לא התנסיתי, אני לא מעשן ולא עישנתי מעולם. כאיש צבא הקפדתי לא לצרוך שום דבר שעלול להיות בניגוד לתקנות צה”ל, אני לא יכול לדרוש מחייליי לציית לפקודות בזמן שאני מפר אותן. ובלי קשר לצבא, אני מודה שאני מהיורמים שלא ניסו.
לגליזציה: אני מודאג מאוד מתהליך שעלול לפורר את החברה הישראלית כחברה בריאה ומתוקנת. בביקורים שעשיתי במוסדות לגמילה נחמץ ליבי למראה אוכלוסיות רבות שכל מה שהן מבקשות זה לשלוט על עצמן ועל המצב. התמכרויות הן רעה חולה הפוגעת בכבודו של אדם ואף בחירותו. בפרט כמי שההלכה היא נר לרגליו, דברי פוסקי ההלכה ידועים בחובת שמירת הגוף והנפש והתייחסותם באופן מפורש לנושא. יש לבחון יחד עם אנשי מקצוע המנוסים בגמילה מהתמכרויות ועובדים סוציאליים, האם ההפללה מונעת הליך גמילה ושיקום מהתמכרויות ולמצוא פתרון נקודתי בעניין הדין הפלילי רק עבור נגמלים לצורך שיקומם.
ניסיון אישי: לא ישמע ולא יזכור. גוף האדם הינו כלי שניתן לנו במתנה מבורא עולם. אין לנו רשות להשחית אותו ולעשות בו ככל העולה על רוחנו.
לגליזציה: עמדתי העקרונית כליברל היא לאפשר לכל אדם מעל גיל 21 את חופש הבחירה. יחד עם זאת, יש לבצע הסברה שתמנע מצעירים ובני נוער לצרוך קנאביס. מדינת ישראל צריכה לבצע תהליך מבוקר ובשלבים, לעבור מהמצב הקיים בדרך ללגליזציה מלאה.
ניסיון אישי: מעולם לא עישנתי, גם לא סיגריה.
לגליזציה: אני תומכת ברפואי, זה כן התחום שלי כי הוא מאוד משפיע על מבוגרים וחולים, זה דבר שממש מציל חיים. העניין של לגליזציה בציבור הכללי, אני חושבת שצריך להסדיר את זה מבחינת גיל, כמות, כמה מותר, למי מותר למכור את זה וכן הלאה, כדי שזה יהיה בבקרה ובצורה מאוזנת, אני בעד. אבל אני יותר מתעסקת ברפואי כי אותי אישית זה יותר מעניין וחשוב.
ניסיון אישי: מעולם לא צרכתי מריחואנה בישראל. לפני כמה שנים הייתי בטיול באמסטרדם ששם זה מפוקח, ושם באופן חד־פעמי התנסיתי. האמת שההשפעה של זה הייתה הרבה פחות גדולה משל אלכוהול, כי זה משהו אחר. וגם את יושבת שם בבית קפה בצורה מסודרת, את יודעת בדיוק מה זה, זאת הייתה חוויה סך הכל טובה. ההשפעה של זה הייתה הרבה פחות דרסטית משתייה מרובה של אלכוהול, שהיום נתפסת כדבר חוקי ולגיטימי.
לגליזציה: תמיד הייתי בעד לגליזציה מלאה של מריחואנה. אני רוצה שיהיו חנויות לממכר קנאביס בצורות שונות למטרות פנאי. עוד בכנסת ה־19 כשלא הייתה עמדה בנושא הזה לרוב המפלגות טענתי שחייבים להסדיר את נושא השימוש במריחואנה. כרגע בהצעה אין אישור לגידול עצמי בבית ואני רוצה שגם יאפשרו למעשנים לגדל בבית.
ניסיון אישי: אני עישנתי בעבר מריחואנה אבל לא ממש התלהבתי מזה. מריחואנה הייתה עושה אותי גם עייף וגם רעב ואלה שני דברים שאני לא אוהב. מאז שנבחרתי לכנסת אני לא מעשן כי אני חייב להיות יותר זהיר ולשמור על החוק. הרבה מאוד מהחברים שלי מעשנים לידי וזה ממש לא מפריע. הגיע הזמן שהמדינה תתאים את עצמה למציאות.
לגליזציה: אני יודעת שאני בעמדת מיעוט, אני אשת חינוך בנשמה שלי. לא קל לי עם זה, בכלל, מבחינת המסר שאנחנו מעבירים. אנחנו נלחמים בעישון, נלחמים בהכל ובסוף אנחנו מייצרים לגליזציה. אני לא אומרת מה אני אצביע, אם אני אצביע, אני אומרת שזה הקול שאני גם אשמיע, שמבחינה חינוכית יש פה מסר מעוות.
ניסיון אישי: לא ניסיתי בעצמי (צוחקת), לא ניסיתי גם סיגריה רגילה. אני לא נמשכת לדברים האלה, שונאת את הריח, בואי נגיד שאני וסיגריות וריח של עשן זה לא בדיוק השילוב המנצח.
לגליזציה: השר הפנה לדברים שאמר לאחר ההצבעה בוועדת השרים: הקלות על החולים - כן, שער לעולם הסמים לבני נוער - לא. תמכתי בוועדת השרים לחקיקה בחוק של ח"כ שרן השכל לאי־הפללה, אי־אפשר שעל כל טעות של נער ייפתח תיק פלילי שיהרוס לו את החיים. עם זאת, התנגדתי לחוק הלגליזציה של ח״כ רם שפע. דרשתי לוודא שהמדינה לא מפקירה את בני הנוער לעולם של סמים, זה מתחיל במריחואנה ונגמר בסמים קשים יותר.
ניסיון אישי: מדוברו נמסר: השר לא השתמש במריחואנה.
לגליזציה: זה אני שניסחתי את החוק של הלגליזציה, אז אני כמובן בעד. אני תומך בלגליזציה כבר הרבה שנים כיוון שאני חושב שמציאות שבה מעל ל־40 אחוז מהישראלים לפי מחקרים מעשנים קנאביס לצריכה עצמית, וזה מוגדר מחוץ לחוק, זו מציאות ששוחקת במעמד החוק בארץ, כשכל מי שרוצה לעשן מרגיש שהוא עושה משהו לא חוקי אבל בעצם זה חלק מנורמה. אנחנו מדברים גם על צורך לא להפליל וגם על צורך בלגליזציה, דהיינו לאפשר רכישה ושימוש אישי מוגבל של קנאביס.
ניסיון אישי: כמובן, יצא לי מדי פעם לצרוך מריחואנה.
באיזה סיטואציות?
נראה לי שהתשובה שעניתי עד עכשיו היא אחלה, זה נותן מענה בשלב הזה.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה מלאה, תחת הגבלות של גיל וכמות מקסימלית להחזקה. יש יותר ממיליון איש במדינת ישראל שצורכים קנאביס ואין סיבה להפוך אותם לעבריינים. מדינת ישראל אינה החלוצה בנושא הקנאביס ולכן ניתן ללמוד ממדינות אחרות ולראות שזה מוריד סחר בלתי חוקי של מריחואנה והופך אותו למוסדר ומפוקח. ברגע ש"הפרי האסור" הופך ללגיטימי וחוקי הוא הופך לפחות אטרקטיבי. ברגע שהצעת חוק כזו תעבור גם המסים והכסף יגיעו למדינה ואז כולם זוכים: גם המדינה וגם הצרכנים.
ניסיון אישי: בהחלט צרכתי. אני זוכרת שפעם ראשונה זה היה עם חברים באירוע חברתי. לא ברור לי למה חברי כנסת מתביישים בזה. יש מנכ"לים, אנשי ציבור ואנשים בכירים במשק שמעשנים מריחואנה וכל עוד זה נעשה בטוב טעם ועם הגבלה אז זה בסדר. היום אני כבר לא מעשנת, כי חיי השתנו ויש לי ילדים ואין לי כבר חומר לעשן. מקסימום שאכטה פה שאכטה שם. זה עניין של אחריות אישית.
לגליזציה: התשובה הקצרה - אני בעד. המודל הנכון בעיניי הוא מודל קולורדו משולב. לבנות תוכנית חינוכית על סמים ועל התמכרות, מכירה בחנויות ייעודיות ואיסור על עישון בפומבי, נקודת בחינה לאחר חמש שנים של הלגליזציה וגיל מינימום. והכי חשוב, עד עתה לא התקיים דיון משמעותי בכנסת, ולכן הדעות שלי מתבססות על דעות מומחים ואזרחים שהנושא חשוב להם. דעותיי ניתנות לשינוי בהתאם לחוות דעת המומחים שתינתנה.
ניסיון אישי: לא ניסיתי. פשוט לא מתחבר. לא הייתה ואין בי סקרנות לנסות, וכל דבר בעישון לא בא לי טוב.
לגליזציה: בעיניי השימוש במריחואנה ובסמים בכלל, צריך להיות רק לפי צורך בריאותי ובאישור רפואי בלבד.
ניסיון אישי: כמובן שאף פעם לא עישנתי אפילו סיגריה רגילה, בעיניי זה מזיק לבריאות.
לגליזציה: אמרתי כבר הרבה פעמים בעבר שאני בעד אסדרת עישון קנאביס. אני תומך באסדרה של אי־הפללה של משתמשים. האסדרה יכולה לעשות הפוך ממה שמתריעים עליו המתנגדים. שוק המריחואנה היום פרוץ לגמרי, זה לא חוקי ולא לגיטימי וצריך להסדיר את השוק הזה של סחר ושימוש במריחואנה. יחד עם זאת, צריך להגביל את זה לשימוש מעל גיל 18.
ניסיון אישי: לא, לא ניסיתי. גם סיגריות זה חוקי ואני לא מעשן. לא כל דבר שאני תומך בו אני מחיל על החיים האישיים שלי”.
לגליזציה: חינוכית אני רואה בזה בעיה. לגבי האופן שבו נצביע נדון במסגרת סיעתית.
ניסיון אישי: כמובן שלא השתמשתי בסמים מעולם.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה עם הגבלת גיל של 21 כמו אלכוהול, ועם עדיפות בשלב א’ לפתוח את הפתרונות הרפואיים למי שזקוק ולאחר מכן לכלל הציבור בהדרגה ועם פיקוח על איכות החומרים והמסחר.
ניסיון אישי: לא התנסיתי. זה לא היה חסר לי מעולם וגדלתי בסביבה שזה לא היה חלק מהשיח ומצורך.
לגליזציה: עמדתי היא חד־משמעית, שאני בעד הקנאביס. כל עוד מדובר באנשים נורמטיביים, כמוני למשל, אני לא באה לפתוח להם תיקים פליליים. אבל למכור באופן קבוע למי שלא צריך את זה רפואית, אלא רק בשביל הכיף - זה כבר פוגע בבריאות.
ניסיון אישי: לא השתמשתי כי לא היה לי צורך, גם כשהייתי צעירה, ובצעירותנו כל דבר הרי מסקרן. אבל אפשר להגיד את זה גם על לקפוץ ממגדל. אם כולם עושים את זה, זה לא אומר שגם אני צריכה. אני מתנסה רק בדברים שאני מאוד רוצה, ולא חשבתי שמריחואנה יכולה להועיל לי.
לגליזציה: אני בעד, ויש לי גם הצעת חוק שהגשתי בנושא הזה עוד לפני שזה קיבל כזאת תאוצה פוליטית בכנסת. הקנאביס הוא כבר מזמן לא צמח רק לסטלנים. מדובר במנוע צמיחה כלכלי אדיר. גם המחקרים מוכיחים שהנזקים של קנאביס הם קטנים מזה של אלכוהול. השוק הזה כבר קיים ואם הוא קיים אז חייבים להסדיר אותו.
ניסיון אישי: אני ניסיתי כמו כולם. חברי כנסת לא יכולים לעשן אבל ניסיתי את זה בעבר. ברור שניסיתי, אבל אני חושב שחלק גדול מהאנשים ניסו או מעשנים. זה כבר לא סיפור היום.
לגליזציה: אני מברך על היוזמה של ח”כ רם שפע להפוך את השימוש בקנאביס לחוקי בישראל. הגיע הזמן לאמץ בישראל תפיסות עולם מתקדמות ביחס לקנאביס, תוך שמירה על הזהירות המתחייבת. על ישראל להצטרף למדינות רבות בעולם שהסדירו את צריכת הקנאביס עד לכדי לגליזציה אחראית, שתביא לסיום השימוש הפרוץ ולעיתים מסוכן שקיים כבר עשרות שנים. המהלך שאני מאמין בו יגביל את השימוש לגיל 21 (יש מומחים שגורסים שגיל 24 הוא דווקא הסף הנכון, נבדוק זאת תוך כדי תהליך החקיקה) ויחריג את כוחות הביטחון ובנוסף יוודא פיקוח קפדני על בריאות החומר שיותר לשימוש.
ניסיון אישי: אין לי ניסיון אישי. מעולם לא עישנתי או צרכתי סמים כלשהם.
לגליזציה: אני בעד לתת הקלות בעונש. לצורך העניין אם בן אדם השתמש פעם אחת, לא מיד לעשות רישום פלילי, במיוחד כשמדובר על חבר'ה צעירים שעדיין לא מבינים את הרצינות של הדבר. עם חנויות קנאביס יהיה לי קשה.
ניסיון אישי: (צוחקת) אני אפילו לא יודעת מה זה. אני בחיים לא עישנתי סיגריה רגילה, אני לא יודעת במה מדובר! אני בגיל שכבר לא מתחילים, ומחנכת את הילדים שלי גם להתרחק.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה, אך תחת מגבלות ופיקוח של המדינה. חשוב שהמדינה תהנה מהמיסוי על הקנאביס, בטח במצב הכלכלי של היום ובטח כשזה קורה בין כה וכה.
ניסיון אישי: אני ספורטאי ומנהל אורח חיים בריא, התנסתי בגיל צעיר והבנתי שזה לא בשבילי.
לגליזציה: אני מעדיף שאנשים יאכלו סוכריות מאשר שיעשנו סמים. וזהו! יאללה, שיהיה יום טוב.
לגליזציה: השאלה היא לא לגליזציה אלא אי־הפללה. אם הולכים על אי־הפללה אז קודם כל הגיל צריך להיות 23־24 ולא גיל 21, כי אתה לא יכול להפלות חיילים שעדיין משרתים בצבא או בשירות הקבע שלהם. אני מאמין שאם ישנם דברים שאתה לא יכול לבצע כלפיהם אכיפה והם גם לא גורמים נזק - אז אני בעד לאפשר להוריד את האכיפה.
ניסיון אישי: אני ניסיתי לעשן סיגריות קאמל וקנט אבל הפסקתי בכיתה ג'. הפושטקים בשכונת יד אליהו בתל־אביב הביאו לי לעשן כשהייתי ילד, אבל כבר אז החלטתי להפסיק. בחיים לא ניסיתי מריחואנה. דוגרי, לא יודע לעשן. אני נגד עישון בכלל.
לגליזציה: מה אני אגיד לך? אני כמו כל חברי הכנסת שרוצים שזה יהיה מאושר וחוקי. חנויות וכאלה, וסחר־מכר - זה בשום אופן לא. אני מכיר טוב את הנושא הזה, עבדתי בביטוח לאומי 33 שנה, אני יודע מה אני אומר. אני מכיר אנשים שהיו משתמשים בזה באופן לא חוקי, קנו מהשוק השחור ולאן הם הגיעו ומה קרה למשפחות והילדים שלהם. הם הגיעו לבית הקברות. מריחואנה וסמים קשים זה אותו הדבר. מה ההבדל בין מריחואנה בכמויות לבין סמים קשים?
ניסיון אישי: בחיים לא נגעתי בזה.
בכלל? אפילו לא כצעיר?
(ניתוק טלפון)
לגליזציה: אני תומך בלגליזציה על בסיס מודל קולורדו. מודל קולורדו מדבר על עישון מגיל 21, קניית החומר בקופי־שופ שממוקם קילומטר אחד לפחות ממוסד חינוכי וכן גידול עצמי לצריכה אישית. אתה לא רשאי למכור את החומר אלא אם כן יש לך אישור. המודל מטיל הגבלות על אנשי צבא, שוטרים, כוחות הביטחון וטייסים. זאת תופעה קיימת ונוכחת ולכן צריך לטפל בה. הלגליזציה של הקנאביס צפויה להכניס בין שניים־שלושה מיליארד שקל כל שנה לקופת המדינה.
ניסיון אישי: לא. מעולם לא עישנתי. זה לא מעניין אותי. אני ניגש לעניין הזה ברמה המקצועית. אני לא מעשן, אבל כל הסביבה שלי מעשנת: בן הזוג שלי מעשן והחברים שלי מעשנים.
לגליזציה: מטעם השרה נמסר: השרה מתנגדת להפללה של צרכני מריחואנה. באשר לסוגיית המודל הנכון בארץ, השרה לומדת את הנושא.
ניסיון אישי: באופן אישי, מעולם לא צרכה מריחואנה.
לגליזציה: אני מכיר את הנושא מקרוב כי אשתי עובדת סוציאלית ומתעסקת בתחום, אני יודע כמה זה מורכב וצריך לשמוע מומחים שיחוו דעה. אני אישית לא הייתי מתנגד בחריפות לנושא הזה של לגליזציה, לדעתי אפשר לבלוע את זה אם זה יועיל.
ניסיון אישי: לא ניסיתי (צוחק). עזבו, תעברו לשאלה אחרת. אני רק מריח את הריח של זה וסליחה על הביטוי, מקיא. יש לי רגישות חבל על הזמן.
לגליזציה: נכנסתי לפוליטיקה עם עמדה מוצקה וחד־משמעית נגד לגליזציה של קנאביס. במהלך כהונתי כח"כ יצא לי להיחשף לטענות רציניות בעד לגליזציה של קנאביס או לפחות אי־הפללה שלו. לאחר העמקה בנושא, ומתוך חשש להתגברות השימוש בקרב בני נוער, החלטתי להצביע בעד אי הפללה ונגד לגליזציה.
ניסיון אישי: מעולם לא עישנתי קנאביס או סיגריות ואני לא ממליץ לאף אחד לעשות זאת.
לגליזציה: אני תומך. ההפללה וההכבדה כמו שהן היום הופכות אנשים נורמטיביים לעבריינים. צריך כמובן שיהיה תיקון של גיל 21 ומעלה כולל הגבלה של כמות צריכה מסוימת. הגיע הזמן שתהיה לגליזציה שתהיה מותנית עם כל ההגבלות.
ניסיון אישי: לא עישנתי מריחואנה. זה מוזר, כי אני גרתי בקיבוץ ובתקופה הזו של שנות ה־60 וה־70 זו הייתה תקופת הפריחה וכולם סביבי עישנו. אולי כי אני גדלתי בבית שמרן מאוד ואבא זיכרונו לברכה נתן בנו חינוך מאוד שמרני בעניין הזה.
לגלזיציה: מטעם דיין נמסר: עוזי לא תומך למעט שימוש רפואי, מחשש שיתפשט לצה״ל ולזרועות הביטחון.
ניסיון אישי: הוא לא התנסה מעולם בדבר כזה.
לגליזציה: אני באופן אישי נגד לגליזציה. לצורכי רפואה זה מספק, מה צריכים מעבר? אין לי נתונים בנוגע לאחוזי משתמשים בקנאביס בחברה הערבית, אבל אני יכול להעיד ששמונה חודשים אני בכנסת ואף אחד לא התקשר ואמר לי, תתמוך בלגליזציה של קנאביס. בחברה הערבית לא ממש מקבלים שימוש בסם הזה. יכול להיות שאוהבים יותר נרגילות, לא יודע. קנאביס זה עדיין סוג של סם, ולנו יש עמדה עקרונית נגד זה.
ניסיון אישי: בחיים שלי לא השתמשתי! אני אפילו לא מכיר איך זה נראה.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה של סמים קלים. כבר שנים שאני מקשיבה לרחשי הציבור וסבורה כי חשוב לאפשר את השוק של מכירה וקנייה תחת פיקוח של הרשויות בדבר סוגי הצמחים וכמויות. חשוב גם לזכור כי רבים וטובים זקוקים לצמח על מנת לקיים אורח חיים תקין מבלי להיגרר לביורוקרטיה מעיקה. בקידום הלגליזציה טמון צעד כלכלי חיובי. הקורונה שואבת כספים רבים מקופת המדינה שלנו. כספי מסים של שוק הקנאביס יעזרו לייצב את המערכת. לטובת כולם, צרכנים ושאינם.
ניסיון אישי: פעם אחת לפני שנים ניסיתי לעשן ג'וינט. לא ממש הצלחתי כיוון שאני לא יודעת לעשן. היום זה פחות מושך אותי.
לגליזיציה: מדובר בסם בעל השפעה על תהליכים בגופנו ויש לעשות בו שימוש בצורה אחראית ומבוקרת. מודל השימוש במריחואנה צריך להיות מאושר במגבלות גיל, מקומות רכישה, מקומות גידול, איסור נהיגה תחת השפעת סמים, קיום מחקר לניתוח דפוסי השימוש ועוד. על צה״ל לקבוע פקודות שלא מאפשרות למשרתים לצרוך סמים.
ניסיון אישי: לא צרכתי סם מכל סוג שהוא. באופן אישי אני לא מאמינה בצריכת חומרים שעלולים לגרום נזק לגופי בטווח הקצר והארוך. או כמו שאומרים הצעירים: אני סאחית.
לגליזציה: אני בוחנת את הנושא ממגוון צדדים אך טרם הגעתי להכרעה. כמובן שהפללה המונית של צרכני קנאביס אינה רצויה, אך לא בטוח שלגליזציה היא הצעד הנכון.
ניסיון אישי: לא ניסיתי. נראה לי כי תמיד רציתי לא לאבד שליטה על עצמי.
לגליזציה: אני מבינה שיש הרבה שכן מעשנים גראס ולכן הייתי מעדיפה שהרכישה תיעשה בצורה מסודרת ומבוקרת תוך הגבלות חוקיות של גיל, כמות ומקומות רכישה. עדיף שאנשים יקנו במקום מוסדר וחוקי מאשר אצל סוחרי סמים.
ניסיון אישי: האמת שמעולם לא צרכתי מריחואנה, הסמים המועדפים עליי הם קפה ושוקולד.
לגליזציה: היסטורית התנגדנו לנושא הזה ברשימה המשותפת.
ניסיון אישי: לי מעולם לא יצא להשתמש בזה, גם לא בחו״ל.
לגליזציה: מודל אי־ההפללה שנכון שיתקבל בהחלטת השר הממונה, ולא באמצעות חקיקה שתעצום עיניה בנוגע לשאלה מאיפה מגיע הסם למשתמשים בו, הוא לדעתי המודל הטוב ביותר מבין האפשרויות המוצעות, וזה במקביל להפניית המשאבים והכספים שהתפנו לטובת חינוך הנוער להתמודדות נכונה עם העניין. כל החלטה אחרת מחייבת מחשבה מעמיקה שלוקחת בחשבון את הסכנות הטמונות בעניין.
ניסיון אישי: לא השתמשתי בקנאביס מעולם אך ענייניי הפרטיים לא עומדים כאן על הפרק.
לגליזציה: אני מאוד חושש מלגליזציה מוחלטת כי אני חושב שיש עם זה המון בעיות שעוד צריך לבדוק אותן. האם למשל ניתן לראות השפעה של קנאביס על נהג באופן מיידי, או שרק עם בדיקת דם מסובכת - ככל הידוע לי, אולי אני טועה. לכן אם את עכשיו עישנת קנאביס ואת טיפה בהיי ואת נוהגת, ולהבדיל מאלכוהול אי־אפשר לבדוק את זה, האכיפה תהיה מאוד לא יעילה, לכן זה מאוד מטריד אותי. מהצד השני, כנראה שאי־אפשר לעצור את הרכבת הזו.
ניסיון אישי: לא התנסיתי בעצמי. הרבה שנים הייתי במערכת הביטחון ואסור היה לי וכשהשתחררתי הייתי כבר בגיל שזה לא כל כך סיקרן אותי. אבל אין לי בעיה עם מי שניסה את זה, זה בסדר גמור גם לנסות, אין לי משהו נגד.
לגליזציה: אני מתנגד ללגליזציה של קנאביס למטרות לא רפואיות. ניתן להשתמש במסגרת הנחיות משרד הבריאות לשימוש רפואי.
ניסיון אישי: לא השתמשתי במריחואנה גם מסיבות דתיות וגם אישיות.
לגליזציה: צריכה לקום ועדה שתדון על כל ההשלכות וההיבטים במבט הרחב של העניין ומשם נתקדם, כי אני לא יודעת לאן זה ילך. אני כן חושבת שצריך לסדר את העניין הזה, אנחנו לא רוצים לראות אנשים שחוטפים קנסות ורישום פלילי על סיגריה או ג'וינט, איך זה נקרא? יש לזה גם פן כלכלי מאוד חזק, אבל צריך לשקול את הכל יחד, לראות את התמונה הכוללת.
ניסיון אישי: לא, לא יצא לי לנסות. גם אין לי בסביבה החברתית שלי. אבל זה בסדר, מישהו שותה, מישהו מעשן, מישהו עושה ספורט כדי להוציא עצבים, אבל מאוד חשוב לא להגזים עם זה. שום דבר יותר מדי הוא לא טוב. חשוב לשמור על האיזונים והבלמים.
לגליזציה: יש להתיר שימוש בקנאביס, בכפוף לביצוע רגולציה מתאימה בנושא. המדינה חייבת להגדיר מי כן רשאי לצרוך ומי לא, וכמובן להילחם בפשיעה הנוגעת לסחר בסמים. אני תומכת בהצעת החוק של ח"כ רם שפע המציעה להסדיר את שוק הקנאביס לצריכה עצמית ולהתיר שימוש בקנאביס לצריכה עצמית לאדם שמלאו לו 21.
ניסיון אישי: לא השיבה.
לגליזציה: למשרד לביטחון הפנים מדיניות, ועיקרה אי־הפללה על שימוש אישי בקנאביס. אנו סבורים כי אין עוד טעם לחפש אחר אזרחים שומרי חוק שנמצא ברשותם קנאביס בכמויות זניחות לשימוש ברשות הפרט. יחד עם זאת, גם שינוי זה, מן הראוי שייעשה תוך הגבלות לשימוש ברשות הפרט בלבד, וסנקציה של העמדה לדין על החזקת חומר מעל לכמות שתותר.
ניסיון אישי: אני מודה שמעולם לא עישנתי סיגריה רגילה, אז ודאי שלא עישנתי קנאביס.
לגליזציה: הגיע הזמן להדביק את הקצב למדינות אחרות בעולם בכל מה שנוגע ללגליזציה של קנאביס ולמציאות הקיימת. זה נכון גם למדינה וגם לאזרחים. במקום להשאיר את זה לשוק השחור או במישור הפלילי, צריך להסדיר את התחום הזה שיאפשר לנתב הכנסות ליעדים חשובים ובמקביל לאפשר את חופש הפרט. ברור שגם צריך להגביל את האסדרה לשימוש עצמי בלבד ולבגירים.
ניסיון אישי: מעולם לא התנסיתי.
לגליזציה: עמדתי היא שצריך עדיין להמתין ולא לקבל החלטה. מאחר ואנחנו פשוט לא יודעים מספיק עדיין מהן תופעות הלוואי בנוגע להשפעות הבריאותיות של צריכת הקנאביס.
ניסיון אישי: מעולם לא צרכתי.
לגליזציה: אני רק יודעת שאני בעד אי־הפללה ושהגיל המינימלי לעישון צריך להיות 21, אבל עוד לא למדתי את החוק הזה, אז לא נרד לרזולוציה.
ניסיון אישי: לא עישנתי מעולם, אני תמיד הייתי נגד. לא רציתי. יותר מזה, כשכולם היו מעשנים מסביבי תעודת הזהות שלי הייתה שאני לא מעשנת. זה חלק ממי שאני.
לגליזציה: אי־הפללה היא דבר חשוב, כי על דבר יחסית קטן לצריכה עצמית אי־הפללה היא דבר מתבקש. לגבי לגליזציה מלאה, אני אישית קצת חלוק. מצד אחד, לא לאפשר לכל אחד עכשיו מעל גיל 18, כי יש את כוחות הביטחון, רופאים, אחים. אנחנו גם לא נרצה שחייל שייצא לחופשה ישתמש בקנאביס. מצד שני, כשמעבירים לגליזציה זה גם מכניס לא מעט מסים לקופת המדינה ומוציא את כל השוק הזה מהשוק השחור. אני בעד, אבל במגבלות מסוימות.
ניסיון אישי: מן הסתם אני מכיר עשרות אנשים שמשתמשים לצריכה עצמית. אני אישית מעולם לא עישנתי ג’וינט ולא עשיתי שום סם. אני נגד השפעת סמים על תודעת האדם. ראיתי בצעירותי אדם נפטר מהרואין וזהו. אף פעם לא נמשכתי לזה, לא היה לי שום דחף לנסות. גם עצם העובדה שאני לא מצליח להיגמל מעישון רגיל, לי אישית זה גורם לפחד שאם אני מתחיל ואני אוהב את זה אני לא אדע להפסיק. אז החלטתי לפני שנים שאני פשוט לא מנסה.
לגליזציה: אני מתנגד. אין מחלוקת על כך שבקרב בני נוער התופעות של הסמים גורמות לנזק בלתי הפיך למוח. אני טוען שזה לא יעבוד אם יגבילו את השימוש מגיל 21 ומעלה כי בסוף זה יהיה כמו סיגריות ואלכוהול, שמגבילים צעירים ובסוף הם משתמשים. גם לגבי אי־הפללה אני מתנגד כי למעשה זה מתן לגיטימציה.
ניסיון אישי: אף פעם לא ניסיתי. גדלתי בחברה שהנושא הזה לא היה קיים אצלנו. ברוך השם גם אני וגם החברים שלי לא מעשנים.
לגליזציה: בואו נגיד שכשנבחרתי ליו״ר המפלגה, אמרו שעכשיו מרצ תהפוך למפלגת הסטלנים והטבעונים. מה שבטוח זה שקנאביס לא צריך להיות פלילי, ההערכה היא שיש מיליון מעשני מריחואנה בישראל. הגיל צריך להיות לדעתי 18, כמו גיל שתיית האלכוהול ומכירת הסיגריות, ואגב קנאביס הוא פחות ממכר ומזיק מהם.
ניסיון אישי: האם עישנתי קנאביס בעברי? עישנתי. מאז שנבחרתי לכנסת אני לא מעשנת כי אני לא רוצה לעבור על החוק, למרות שהוא לא צודק בעיניי. לא רציתי לתת לאף אחד את התענוג להפיל אותי בפח הזה, של אי־ציות לחוקים.
לגליזציה: אני בעד לגליזציה ואסדרת התחום כפי שעשו מדינות רבות בעולם, על מנת למנוע את מעורבות גורמי פשע וגופים פיראטיים בכל הקשור לגידול, הפצה וסחר. זאת בדומה למדינות רבות ומתוקנות בעולם שהסדירו את הסוגיה.
ניסיון אישי: לא.
לגליזציה: אני בעד. המודל שאני רואה לנגד עיניי הוא הגבלה מגיל 21 והסברה לגילים הצעירים. בגילים המבוגרים, לאפשר לכל אדם לעשות מה שהוא רוצה בתחום. אני אוהב את המודל של ברצלונה, שמגדיר מועדוני חברים עם מינוי שבתוכם מתבצעת הפעילות.
ניסיון אישי: אני התנסיתי בעצמי בכל מיני גילים, לא זוכר מתי בפעם הראשונה. זה היה גם בארץ וגם בחו״ל, מן הסתם בסיטואציות חברתיות. אבל לא בשנה האחרונה.
לגליזציה: איני תומך בלגליזציה. אני תומך במצב הקיים תוך סיוע ככל הניתן, בכל דרך שהיא, למטופלים הנדרשים לקנאביס הרפואי.
ניסיון אישי: מעולם לא השתמשתי בסמים. צריכת סמים אסורה בחוק.
לגליזציה: תומכת.
ניסיון אישי: עישנתי.
סירבו להשיב או לא ענו:
רה"מ נתניהו, השר גבי אשכנזי, השר יולי אדלשטיין, השר יריב לוין, השר יואב גלנט, השר דוד אמסלם, השר זאב אלקין, השר גלעד ארדן, השר אלי כהן, השר יועז הנדל, צבי האוזר, גדעון סער, אבי דיכטר, יואב קיש, מיקי זוהר, השרה גילה גמליאל, השר יעקב אביטן, השר יובל שטייניץ, השרה אורית פרקש־הכהן, השרה עומר ינקלביץ', משה יעלון, אחמד טיבי, ג'אבר עסאקלה, סעיד אלחרומי, סונדוס סלאח, יוסף ג’בארין, אוסאמה סעדי, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי, השר איציק שמולי, גדעון סער, נפתלי בנט, איילת שקד, השר אריה דרעי, השר זאב אלקין, השר ישראל כץ, עודד פורר, חמד עמאר, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, ינון אזולאי, שלמה קרעי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, משה גפני, אורי מקלב, יעקב טסלר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, אלכס קושניר, אופיר כץ, אורלי פרומן, יואב סגלוביץ’, מאיר פרוש, ר’דיר מריח.
כתבו: עמיחי אתאלי, יובל קרני, שוש מולא, טל גלעדי, גילית קוזבה ואיתי אילנאי
