בוריס ג'ונסון טועה. זו תגובתנו המנומסת
ידידים רבים של ישראל בדאונינג 10, מתאצ'ר ודרומה, נכנעו לאינטרסים גלובליים וכלכליים וגינו אותנו. לא צריך להתרגש, אפשר להזמין לחומוס | תגובה למאמר ב"ידיעות אחרונות"
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון(צילום: רויטרס)
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, סיפר אתמול (יום ד') לקוראי העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" שהוא ידידם הנאמן ושהוא מתנגד להחלטת ממשלתם הנבחרת על עתידם המדיני. ג'ונסון, מתברר, התנדב בקיבוץ, התאהב בחומוס ומעריץ את ישראל, אבל למעשה הוא יודע טוב ממנה מהם האינטרסים שלה. האם ייתכן שידיד מושבע של ישראל יבקש עבורה מדיניות שאינה לטובתה?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
התשובה בקצרה היא - כן. ג'ונסון הוא אכן פרו-יהודי ופרו-ישראלי, אולם ראש ממשלה בריטי, בין אם הוא מגיע מימין או משמאל, לרוב לא משנה את מדיניות החוץ המסורתית של המדינה.
אכן, אם ג'רמי קורבין היה עולה לשלטון היינו שומעים אמירות עוינות מאוד כלפי ישראל, וייתכן שבריטניה הייתה מקבלת החלטות פחות סימפטיות, אבל המדיניות כלפי ישראל לא הייתה משתנה מקצה אל קצה. רק לפני שנתיים וחצי התקיימה בעצרת הכללית של האו"ם הצבעה על גינוי להצהרת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. בראשות ממשלת בריטניה לא עמד אז רוג'ר ווטרס אלא תרזה מיי, מדינאית שמרנית שנחשבת וללא ספק מזדהה כפרו-ישראלית. בריטניה הצביעה בעד ההחלטה. כלומר נגד ישראל. מדוע זה קרה? כי לא תמיד יש קשר בין הסנטימנט הפרו-ישראלי לבין המדיניות האנטי-ישראלית.
ג'ונסון משכנע אותנו שהוא מתערב בענייניה של ישראל משום ש"בריטניה תמיד עמדה לצדה של ישראל ועל זכותה להתקיים בשלום". נשמע טוב אבל כמובן שזה לא נכון. היות שהנושא הוא השטחים שישראל תפסה ביוני 1967, נזכיר שבריטניה אולי קיוותה בלב שישראל לא תושמד במהלך מלחמת ששת הימים, אך לא נקפה אצבע לטובתה. ראש הממשלה באותו זמן היה הרולד וילסון, ידיד גדול של ישראל וחבר אישי של גולדה מאיר.
(צילום: AFP)
האם פירוש הדבר שמרגרט תאצ'ר שנאה את ישראל? לא. יש אינטרסים פוליטיים פנימיים, אינטרסים כלכליים, רצון למנוע מהערבים לחבור לברה"מ ועוד. האם היא צדקה בעמדתה? בוודאי שלא. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה הבינו מבקריו של ראש הממשלה מנחם בגין מבית ומחוץ כמה טוב שישראל נטרלה את המאמץ הגרעיני של עיראק.
האם ג'ונסון צודק שהחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון מפרה את החוק הבינלאומי? לא אכנס לזירת מומחי המשפט הבינלאומי, אבל כדאי להזכיר שתי עובדות היסטוריות שקשורות לבריטניה. כדי שמהלך הריבונות יהיה לא חוקי צריכים להיות בעלים מוכרים אחרים לשטח המדובר. השטח שתפסה ישראל במלחמת ששת הימים היה בשליטת הירדנים, אך העולם לא הכיר בסיפוח שירדן ביצעה. ליתר דיוק, היו רק שתי מדינות שהכירו - פקיסטן ובריטניה.
לאחר מלחמת ששת הימים הביא הנציג הבריטי באו"ם למועצת הביטחון הצעת החלטה בנוגע לשטחים שישראל תפסה במלחמה - הצעה 242 הידועה. כל מילה ותג בהחלטה נדונו ואף ניואנס לא השתחל אליה במקרה. היא קבעה קווים מנחים להסדר שלום עתידי שכללו נסיגה ישראלית משטחים שכבשה. אולם העמדה העקבית של ישראל ושל ידידיה היא שבכוונה הוסכם על המונח "משטחים" ולא "מהשטחים", ושממילא מדובר בהחלטה ללא תוקף מחייב. כלומר, אין בהחלת החוק הישראלי על חלקים מיהודה ושומרון הפרה של החוק הבינלאומי. כך סבורה היום גם ידידה טובה אחרת של ישראל, ארה"ב.
לא צריך להתבסם מהטור של ג'ונסון כשם שאין לראות בו חלילה אויב חדש אלא ידיד טועה. ממשלת ישראל יכולה בנימוס רב – ובלי לפרסם נגדו טורים ביקורתיים בעיתונות הבריטית: להזמין אותו לנגב חומוס במעלה אדומים.
- ד"ר שוקי בלס הוא ראש מחלקת המדיה בפורום קהלת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר שוקי בלס
מומלצים
