היי, אני סטודנטית למשפטים ויש לי מבחן בדיני חוזים. המבחן בזום, ואני צריכה את העזרה שלך". "זה עולה 1,500 שקלים ובמהלך המבחן אני איתך על הקו". ההתכתבות הזאת נפוצה בימים האחרונים בגרסאות שונות בקבוצות ווטסאפ וטלגרם של סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות ברחבי הארץ. התוכן משתנה בין הודעה להודעה; פעם המבחן בפיזיקה, פעם באתיקה, פעם זה בכלל באחד ממקצועות הרפואה. סטודנטים מחפשים את הדרך הקלה בבחינות סוף הסמסטר שמתנהלות בימים אלה דרך תוכנת הזום - והרשת חוגגת.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אם רק לפני מספר חודשים ישבו הנבחנים בכיתות או באולמות בתי הספר אל מול המרצים שהקפידו שאף אחד מהם לא יעתיק, הרי שבעידן הקורונה הכללים השתנו: הכל הפך להיות אונליין, הזום החליף את הכיתה, והסטודנטים שחיפשו דרכים להעתיק, בין אם בכתיבת התשובות על היד או על שליף מוחבא בתוך הכיס, כבר לא צריכים להתאמץ יותר מדי.
עם קבלת המבחן הוא מועבר במלואו בין סטודנטים ומורים פרטיים בקבוצות טלגרם, ולנבחנים נותר רק לחכות שהפתרונות יגיעו אליהם למסך המחשב בלחיצת כפתור. לא מדובר בתופעה שולית או זניחה - על פי עדויות שהגיעו אלינו התמונה מטרידה במיוחד, והיא חושפת כשלים רבים בדרך שבה מתנהלות הבחינות במוסדות להשכלה גבוהה, וכן בחינות המגן בתיכונים בארץ.
"זאת פשוט שכונה אחת גדולה, כולם מעתיקים וכולם משתפים תשובות אונליין", אומר חן, סטודנט שנה שנייה להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר. "כל אוניברסיטה החליטה לעשות משהו אחר. אצל חבר אחד שלומד באוניברסיטה העברית, הודיעו שהמרצים יוצאים מנקודת הנחה שכולם מרמים, אז כולם קיבלו ציון בינרי של 'עובר' או 'לא עובר' בלבד. וזה אשכרה תואר בפיזיקה. מה יותר חשוב בתואר הזה חוץ מהציון עצמו?
"חבר נוסף, שלומד פסיכולוגיה באוניברסיטה אחרת, סיפר לי כי ההנהלה החליטה לבטל את כל המבחנים ולתת לכולם ציון עובר בטענה שהם לא יכולים להתמודד עם זה".
איך זה אצלכם?
"אצלנו החליטו לעשות את כל המבחנים מקוונים, כשכל מרצה החליט על פלטפורמה משלו. מאותו רגע התחיל כאוס מטורף, נפתחו קבוצות טלגרם שבהן כל הסטודנטים שולחים תשובות בזמן המבחן. ישבתי מול המחשב עם מצלמה פתוחה, והמשגיחה אמרה לי לכוון את המצלמה כדי שיראו את הידיים שלי. הקשבתי לה, כיוונתי את המצלמה והתחלתי לפתור.
"הקטע זה שהיא לא יכולה לראות הכל, ומצד שמאל המחשב של בת הזוג שלי היה פתוח עם כל החומר והסיכומים למבחן. אין לה סיכוי לדעת שזה קורה בשום צורה כי היא לא רואה מה יש מולי אלא רק את הפרצוף והידיים שלי מדי פעם. אנחנו באמת עושים מה שבא לנו כי הציונים כל כך חשובים בתואר הזה, ואם יש הזדמנות להוציא 100 לא נפספס אותה בחיים".
גם אם יש בזה בעיה אתית?
"זה לא רק אנחנו, הסטודנטים. כולם שותפים לזה. אפילו מורים פרטיים, שלא לומר מרצים בעילום שם, מציעים את השירות שלהם בטלגרם תמורת תשלום. ברגע שמקבלים את המבחן אתה שולח להם אותו, ותוך שעה אתה מקבל אותו פתור ומבטיח לעצמך ציון 100. שני סטודנטים בכיתה שלי קיבלו 100 עגול באחד מקורסי המבוא לתואר, אחרי שהם נכשלו בכל המבחנים והמטלות לפני המבחן. איך פתאום הם נהיו גאוני הדור? כי פתרו להם את המבחן אונליין".
הרבה דברים מבורכים הביאה איתה תוכנת הזום בתקופת משבר הקורונה. איחוד משפחות וחברים, לימודים אונליין מחוץ לכיתה - אלא שלא כל דבר אפשר לפתור דרך הרשת, ומה שנראה היה כפתרון היחיד לתקופה הזו - הפך לפארסה גדולה.
המבחנים של חן התחילו לפני שבועיים, והוא כבר הספיק להיבחן פעמיים דרך הזום. לכל מבחן התבקש להיכנס חצי שעה מראש, לשים את המצלמה של הנייד על הידיים, שצריכות כל הזמן להיות מונחות על המקלדת. ובו בזמן לפתוח את המצלמה של המחשב שתתעד את פלג גופו העליון.
"המבחנים", הוא אומר, "מתחילים באיחור משמעותי בגלל שסטודנטים לא מצליחים להתחבר לזום בזמן, קבוצות הטלגרם נפתחות בקצב מסחרר, בווטסאפ סטודנטים מעבירים שאלונים ותשובות, וכך כולם חוגגים. ורק אלה שבאמת רוצים להצליח בכוחות עצמם נדפקים".
אז למה בכלל להשקיע?
"אני חורש ולומד קשה ברמות שאי אפשר להסביר, כי אף אחד לא מבטיח לך שבאמת הכל ילך כמתוכנן ותצליח להעתיק בצורה מושלמת. אבל למרות זאת, אם אני יכול לוודא שהתשובות שלי נכונות, אעשה את זה בלי לחשוב פעמיים. רוב הסטודנטים בכיתה פותרים את המבחן על סמך הידע שצברו בלימודים, וברבע השעה האחרונה אנחנו משתפים תשובות כדי לראות שצדקנו ואז מגישים יחד. אני לא מכיר בן אדם אחד שהחליט לא לרמות, אין חיה כזאת".
שלומי, בן 25, סטודנט שנה שלישית למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, כבר הספיק לעבור שתי בחינות בזום. גם הוא, כמו סטודנטים רבים, נתקל בקבוצות הטלגרם שמציעות פתרון קל ומהיר תמורת תשלום. שלומי מספר שאחוז פסילות המבחנים עלה בצורה משמעותית מאוד מאז תקופת הקורונה. אם בעבר נפסל סטודנט אחד בכל מבחן, היום נפסלים לפחות שישה סטודנטים.
"אחד החסרונות המשמעותיים בלמידה בזום זה הפערים בין סטודנט לסטודנט", הוא אומר. "כשאתה מגיע לאוניברסיטה אתה לומד מהכיתה, לכולם יש אותו מיזוג, אותו כיסא ואותה מרצה שמדברת באותו ווליום. בזום, כל אחד והחבילה שלו. וזה גם בא לידי ביטוי בבחינות גמר - אנחנו מצלמים את עצמנו דרך מצלמה בזום שמראה את הבית, ועושים את המבחן דרך מחשב אחר שמצלם את הידיים שלנו.
"אבל אם אתה רוצה להעתיק - אתה תעתיק, לא משנה כמה ינסו למנוע את זה ממך. חברים שלי כיוונו את המחשב עליהם, ובו בזמן מישהו אחר בבית עשה במקומם את המבחן. הם רק הראו נוכחות מול המצלמה בזום ושיחקו אותה כותבים במשך בשעתיים".
ניסיתם להעלות את זה בפני סגל המרצים?
"ברור. מה הם עשו? קיצרו את זמני הבחינות, מה שרק פגע בנו יותר. הכל בהנהלה שם זה משחקי מלחמה. המון הפתעות וחוסר ודאות. רק אחרי שהיה ריב עם השרים לפני כמה ימים, אמרו לנו סופית שכל המבחנים הולכים להיות מהבית. אבל הם לא יודעים אם בסוף הכל יעבור לעבודות או למבחנים".
דנה (26) ושלומית (26), שתיהן סטודנטיות למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, נתקלו גם הן בהעתקות נוסח הזום. "הציעו לי 1,500 שקלים לפתור מבחן דרך הטלפון", אומרת דנה. "מי שרוצה להעתיק תמיד יכול להעתיק, צריך רק להתאמץ טיפה. הבעיה אצלנו שאם תופסים אותך יכולים לשלול לך את הרישיון בגלל זה, ומי שמתעסק עם העתקות מסתכן בפסילה של כל התואר.
"הפקולטה אצלנו הייתה הרבה יותר ערוכה להעתקות גם ביוזמתה וגם באופן טבעי, כי מתכונת הבחינות שלנו שונה. גם בשגרה אנחנו נבחנים בתוכנת מחשב שמותקנת לנו על הדסק, וכשאנחנו מגיעים עם המחשב לבחינה - נשלח אלינו קוד שמשתלט על המחשב. את יושבת מול הבוחן, עושה את המבחן ומגישה אוטומטית. הם שינו גם את כל הבחינות לכאלה שאפשר להיעזר בחומר פתוח, אבל זה עדיין לא עוזר. כולם מחפשים דרכים להעתיק וזה הפך לשכונה אחת גדולה".
פונים אלייך לעזרה בגלוי?
"בגדול כן, למרות שיש גם בקבוצות טלגרם אנונימיים. חבר שלומד איתי שאל אם קיבלתי ציון טוב בקורס כלשהו, כי יש מישהי שמחפשת עזרה במבחן ושזה אחלה כסף. באותו רגע לא הבנתי מה הם רוצים ממני, ואז אותה סטודנטית התקשרה אליי ואמרה לי 'יש לי מבחן ואני צריכה שתעשי אותו במקומי תמורת 1,500 שקלים'. אמרתי לה לא, כי זה לא שווה לי את הסיכון, אבל יש לי מלא חברים שאומרים כן להצעות כאלה.
"כולם צריכים כסף היום, בטח בזמן שהקורונה שיתקה את העבודות של הסטודנטים. זו נהייתה תעשייה מטורפת, ויש סטודנטים שמרוויחים מזה המון כסף ומתפרנסים מזה. וכמובן לא רק סטודנטים אלא גם אנשים שסיימו תארים מזמן ועושים מזה כסף. מי יודע, יש סיכוי שגם המרצים לוקחים כסף ועוזרים לתלמידים, מעלימים עין".
4 צפייה בגלריה
הפקולטות מתקשות להתמודד עם המציאות החדשה. התכתבות בווטסאפ בין סטודנטים במהלך המבחן בזום
ואיך הסטודנטים מקבלים את זה?
"יש הרבה בלגן סביב זה. כולם מאשימים את כולם. אם אתה מעתיק - אתה לא בסדר, ואם אתה לא מעתיק אתה פראייר. אנחנו יודעים שכולם שוברים את הראש, וראשי האוניברסיטאות נלחמים בהעתקות. יש לי חברים שלומדים רפואה ומעתיקים בבחינות. איך אפשר לתת לרופא להעתיק בבחינה? אנשים שיש להם חיים בידיים יכולים להתפתות ולהעתיק את מבחני הקבלה, וזה מה שקורה בפועל.
"השנה הזאת היא השנה הכי הזויה שנתקלנו בה במהלך התואר. המקצועות שאנחנו לומדים כל כך חשובים, ואנשים אשכרה יכולים לקנות את התואר שלהם, זה לא ייאמן".
ואיפה המרצים בכל הסיפור הזה?
"הם יודעים מי מעתיק ומי לא. מה, סטודנטים טובים מקבלים ציונים סבירים, וסטודנטים לא טובים, שלא משקיעים כל הסמסטר, מקבלים פתאום 100. איך זה הגיוני? אבל לך תוכיח".
רעות, בת 27, סטודנטית שנה ב' לעיצוב, מסבירה כי הסטודנטים הם שמשלמים את המחיר הכבד בעקבות מגפת ההעתקות. "לאורך כל המבחנים אנחנו מדברים אחד עם השני בווטסאפ. המבחן קוצר במיוחד, כדי שלא נספיק לחפש את הדברים בגוגל, אבל עדיין אנחנו יכולים להספיק להעתיק אחד מהשני. הורידו לנו את דף הנוסחאות כדי שלא יהיה לנו כלום על השולחן שהוא לא המחשב, ואסור להתעסק בשום דבר חוץ מהמבחן.
"בזמן המבחן עצמו אנחנו עושים צילומי מסך עם השאלות, ומשווים בינינו את התשובות. אם יש צורך בדף נוסחאות, פונים אל המרצה שמקריא לך את הדף. זה דבר לא הגיוני, אין זמן להתעסק בזה. אי אפשר לחזור אחורה לשאלות קודמות, יש פרק זמן מסוים לכל שאלה, ואם הזמן נגמר - בעיה שלך. זה שעון חול שקשה לסטודנט לחוץ כל כך לעמוד בו. לא מספיק קשה לנו והמוטיבציה שלנו ירודה, עכשיו גם המבחנים דופקים אותנו".
קשה מאוד להילחם בהעתקות של תלמידים בעידן הזום. והתופעה הפסולה הזו היא לא רק נחלתם של סטודנטים באוניברסיטאות, אלא גם של תלמידי התיכונים ברחבי הארץ.
נעם, בת 18, תלמידת תיכון מאזור המרכז, כבר הספיקה להיבחן כמה פעמים בבחינות המגן, המשוקללות עם בחינות הבגרות בציון הסופי. רגע לפני בחינת הבגרות באנגלית היא מסבירה שאין דרך לעצור העתקות.
"נו, באמת, מה חשב מי שקיבל את ההחלטה הזו, שבאמת כולם ייבחנו בשקט בלי להעתיק? כל תלמיד פותח כמה מסכים בזמן הבחינה בזום. וכשיש שלושים תלמידים מול מורה אחת שאמורה לפקח מרחוק באמצעות צפייה בזום - ברור שקל להעתיק. מתכתבים בווטסאפ במסך אחד, ועושים 'קופי-פייסט' ממסך אחר עם תשובה לשאלה שאח גדול מסייע או המורה הפרטי, בעיקר במקצועות כמו מתמטיקה. המבחן הופך תוך שניות למבחן אונליי,ן ובשושו מבלי שהמורה יכולה בכלל לשים לב".
הלימודים בזום היו כישלון מבחינתך?
"לגמרי. היו מורות שהיו בטוחות שזו שיטה נהדרת, בזכות כמה תלמידים בודדים שהיו פעילים בשאלות והקשבה עם מצלמה פתוחה. אבל הרוב פשוט היו במצב השתק, סגרו מצלמה ונסעו לבלות בים או חזרו למיטה להמשיך לישון. אומרים לי ולחברים שלי 'אתם דור הבגרויות של הקורונה, זכיתם בפיס', אבל זה ממש לא נכון. גם ההעתקות יכולות להרוס לכולם. העתקות בווטסאפ תמיד היו, גם לפני עידן הזום. עכשיו זה פשוט הפך ליותר קיצוני ומביך".
גם בקרב המורים הפרטיים המצב הפך להיות קשה במיוחד. מצד אחד הם דואגים לתלמידים שאותם הם מלמדים, שכן הצלחתם היא הצלחת המורה; מצד שני בעידן הזום הכל הפך פרוץ יותר, ומורה פרטי נאלץ פעמים רבות לבחון את היושרה שלו כשהוא עומד מול תלמידו אשר שולח לו את המבחן אונליין.
"לא נעים לי להודות, אבל התקופה הזו הפכה לבית זונות של ציונים", אומר מורה למתמטיקה מאזור השרון. "אין קשר בין הידע והיכולת של התלמיד, לציון הסופי שייקבע לו בתעודת הבגרות. בתחום שלי זה בולט ממש. אני מקבל שאלות לפתרון בזמן אמת. מה, אני לא אפתור לתלמידים שלי, שנמצאים אצלי בשיעורים פרטיים? ברור שכן. אני רוצה בהצלחתם. ההצלחה שלהם זו ההצלחה שלי. שם של מורה עובר משנה לשנה בין התלמידים. אני צריך פרנסה, ובקורונה זה חלק מרכזי בפרנסה שלי".
גיא, תלמיד כיתה י"ב מאזור המרכז, לא מתפלא על גל ההעתקות. "זה היה כל כך צפוי. זה כבר לא העתקה של תלמיד מתלמיד, זה קבוצות שכבה בווטסאפ שנפתחו", הוא אומר. "יש קבוצות שלמות לפי מקצועות ונושאים. כל תלמיד והכישורים שלו עוזר איפה שהוא יכול, והזום רק מרחיב את הפלטפורמה שבה כולם מעתיקים אחד מהשני. פותחים ווטסאפ לא בנייד, אלא במסך נוסף במחשב. קלי קלות".
במשרד החינוך מבהירים כי בחינות הבגרות מתקיימות אך ורק בכיתות הלימוד, וכי "מקפידים הקפדה יתרה על העיקרון החשוב של שמירה על טוהר הבחינות". אלא שבכל הנוגע למבחנים בזום, מוסרים במשרד, "הרי שהם נעשים על ידי בית הספר במתכונת פנימית. המשרד סומך על המנהלים באכיפת עיקרון חשוב זה".
"הם פשוט מפילים את האחריות על מנהלי התיכון", אומרת ח', מורה ותיקה באחד התיכונים בארץ. "זו בושה שהמשרד שאמור לנהל את כולנו, ועוד במשבר הכי גדול שידענו במדינה, לא לוקח אחריות ישירה ומטפל ביד רמה בתופעת ההעתקות המדאיגה. הכי קל זה להפיל אחריות על מישהו אחר. אבל מה מנהל בית הספר כבר יכול לעשות? באיזה כלים ישתמש בלי הנחיות וכלים, ואולי גם תקציב מיוחד למזער את התופעה? מה הוא יעשה - יזמין שוטר על כל מבחן פנימי שמתנהל במסגרת בית־ספרית? לאן הגענו? וזו רק התחלה של מתכונת לימודים מרחוק, שלדעתי תימשך גם בשנה הבאה".
איך אפשר להתייעל?
"הזום הוא פתרון לזמן משבר ולא תחליף. המורה חייב לתת עבודה או מבחן בעל־פה כדי להעריך את התלמידים. המציאות השתנתה, וחייבים להכיר בזה".
"זה שהמבחנים מקוונים, זה דבר לא פשוט בכלל", אומרת ד"ר נועה בן־עמי, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל. "היה לי מבחן אחד מקוון של סטודנטים שנה ג', חבר'ה ברמה מאוד גבוהה, ולדעתי הרוב לא העתיקו. מצד שני, מכיוון שאנחנו מכירים את הסטודנטים, נוצר מצב שיש סטודנט שאני מכירה שהוא חלש מאוד וקיבל ציון גבוה, אחרים שיותר טובים ממנו קיבלו ציון נמוך. זה לא פייר לסטודנטים טובים שלא מעתיקים, יש פה ממש בעייתיות בכסות הזום והקורונה. אבל אני לגמרי מבינה, כי אין ברירה אלא לעשות מבחנים מקוונים, אף אחד לא רוצה להיות צפוף באוניברסיטה ולהידבק".
מה הרע במיעוטו לדעתך?
"לי יש חמישים סטודנטים במבחן. בזמן הבחינה המקוונת הם נכנסים למודל רבע שעה לפני הבחינה, כדי להכין את המצלמות על מנת שאראה שהכל מתנהל כמו שצריך. ברור לי שמי שרוצה להעתיק יצליח, לא משנה כמה ננסה להיאבק בזה. יש סטודנטים שמספרים לי שהם מפחדים מהחומר לבחינה והם שוקלים להעתיק, ממש משתפים אותי בחששות. כדי שלא יהיה זמן לשטויות, קיצרנו את הבחינה לשעה בול.
"אבל גם אם אני חוששת שאחד מהתלמידים העתיק, אין לי מה לעשות עם זה. התפקיד שלנו זה לא להשגיח ולפקח, אנחנו מרצים. אנחנו מבינים שאין מה לעשות - כל אחד צריך לתת כתף".
לעשות מבחנים לרופאים ולחשוש שהם יעתיקו בהם, זה נשמע כמו מחדל.
"נכון, ועדיין אם הם יפספסו את כל הסמסטר זו גם בעיה. רובם השקיעו ושילמו כסף, אני לא הייתי מבטלת סמסטר שלם בגלל זה. תמיד יש כאלה שמעתיקים, אבל לבטל הכל זה נורא. זה מחיר שצריך לשלם בתקופה הזו".
