אנשי מאהל המחאה של ענף התרבות והאירועים היו תשושים. במשך שבועות הם ישנו מתחת לסככה מחוץ לבניין משרד האוצר בירושלים והפגינו נגד מדיניות הממשלה, שלטענתם הובילה אותם אל פי תהום. לפני שבועיים וחצי, ב־29 ביוני, הם אירגנו יום זעם שבמסגרתו התקיימו עשרות הפגנות ברחבי הארץ, כולל מול ביתו של שר האוצר ישראל כץ. זה כנראה עבד, כי באותו ערב הכריזו כץ וראש הממשלה נתניהו על הקצאת שני מיליארד שקל לטובת עסקים עצמאיים שנפגעו ממשבר הקורונה. למוחים זה הספיק. הם החלו לפרק את המאהל.
"בזמן שאנחנו מתקפלים, אביר קארה יוצא מבניין משרד האוצר ומודיע לנו שהשר רוצה להיפגש איתנו", מספר אחד מאנשי המאהל. "ידענו שהוא בקשר עם אנשי המשרד, כי במשך תקופה ארוכה ישבנו מחוץ לשער וראינו אותו יוצא ונכנס מהבניין כל הזמן". גם גורמים בתוך המשרד מאשרים שקארה — המנהיג של קבוצת "אני שולמן" ומי שחרת על דגלו את המאבק למען בעלי העסקים הקטנים — אכן הפך אצלם לבן בית.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
קארה אמנם לא היה מעורב במחאת אנשי תעשיית התרבות וביום הזעם שאירגנו, אבל זה לא מנע ממנו להשתתף בפגישתם עם השר כץ כזבוב על הקיר. בתום הפגישה ביקש השר להצטלם עם אנשי המאהל, רגע לפני שיתפזרו. אל שורת המצטלמים הצטרף גם קארה. "תראה כמה כץ מנסה לדחוף את אביר", אומר אחד האנשים שהיה מעורב באירוע.
היחסים ההדוקים בין קארה ושר האוצר הרימו לא מעט גבות בקרב פעילי המחאה הכלכלית, זו שהתפרצה בעקבות משבר הקורונה. חלקם חוששים שה"שולמנים", וקארה בראשם, הם בעצם סוס טרויאני. "שמנו לב שקארה מדקלם מסרים של פקידי האוצר", אומר אחד מהם ומפנה לנאום של השר כץ מלפני חודש, שבו סיפר כיצד נפגש עם השולמנים ומצא "חבר'ה נהדרים. על דמי אבטלה לעצמאים הם אמרו שהם לא רוצים!". כץ שיבח בנאומו את השולמנים ואמר שהיה לוקח אותם לעבוד איתו במשרד האוצר. "כל מה שאתם אומרים, אלה הדברים שאני מאמין בהם", אמר.
9 צפייה בגלריה
אביר קארה. "בכל פגישה עם פוליטיקאי הוא אומר לו: 'אמא שלי הצביעה עבורך'"
(צילום:יריב כץ)
ואכן, רבים מאנשי המחאה מרגישים שקארה כבר עובד עבור כץ, לפחות במשרה חלקית. "הזהרתי אנשים שיתרחקו מאביר כי הוא צבוע", אומר גורם מרכזי במחאה. "הדיבור היה שהשולמנים מזוהים פוליטית ולכן לא כדאי להתקרב אליהם", מצטרף פעיל אחר. לדבריהם, כל מאמץ לרתום את השולמנים לטובת מחאה אחת, מאוגדת, שתפעיל לחץ ממשי על מקבלי ההחלטות — נכשל. "היו הרבה ניסיונות כאלה, אבל זה אף פעם לא הסתדר עם השולמנים", אומרת פעילה חברתית ותיקה. "השולמנים זו חיה קצת תמוהה", אומר שאול מזרחי, הבעלים של מועדון ההופעות הבארבי בתל־אביב, ששבת רעב עד לאחרונה מול בית ראש הממשלה. "כשניסיתי לקבוע איתם פגישה דיברתי עם אביר, ונוצר מצב שדי ניפנפו אותי".
אחד מפעילי המחאה מספק הסבר אחר לחוסר שיתוף הפעולה עם השולמנים: "אביר, בניגוד לארגונים המקצועיים ולוועדי הפעולה, הלך על הגישה של עבודה מבפנים, לא מחאה מבחוץ. התאכזבתי לראות את מה שקרה לו השבוע, כי זה לא משנה אם אביר החליט לעבוד עם הממשלה או לא, בסוף זה בן אדם שנתן למאבק העצמאים שנה מהחיים שלו. זה שהוא הצטרף למחאה בהילוך נמוך זה אולי טעות בשיקול דעת, אבל לא מעיד על כך שהלב שלו לא במקום הנכון".
מה שהיה עד היום מאחורי הקלעים של המחאה, עבר בשבוע שעבר אל קדמת הפריים־טיים. במהלך ראיון סוער בתוכנית "אופירה וברקו" הבחין איל ברקוביץ' שקארה מקבל הודעות לטלפון ישירות משר האוצר כץ. קארה, שנתפס על חם, ניסה בתחילה להכחיש, אבל בהמשך הודה שהוא וכץ נמצאים בקשר הדוק. "אני מדבר ומתכתב איתו הרבה פעמים ביום", אמר. "זה דבר רע?"
כמה ימים אחר כך נחשף בתוכנית "הצינור" הדיאלוג בין כץ לקארה. "חשוב שייאמר שבתוכנית (הכלכלית) הזו יש כתובת ברורה של מי שעומד מאחוריה", כתב השר לקארה. "אעשה כך", השיב קארה. "יש עדיין חורים בתוכנית למרות שהיא מקיפה ונדיבה מאוד. נשוחח על כך".
במוצאי שבת, 24 שעות אחרי שהזוגיות בין כץ וקארה יצאה לאור ורגע לפני ההפגנה הגדולה בכיכר רבין, נמשך מפגן הליטופים בין השניים. בתוכנית "פגוש את העיתונות" פירגן כץ לקארה ואמר לו: "תמשיך במה שאתה עושה. גם כשאתה מפגין נגדנו אתה מייצג באופן אותנטי בעיות ורעיונות, וכמו שאתה יודע, אני קשוב לך". קארה הינהן ושתק.
גורמים שהיו בין יוזמי ההפגנה בכיכר אומרים שהשולמנים לא לקחו חלק בארגון שלה, וכי קארה הופיע במקום רק עם קומץ קטן של תומכיו. הגישה הפייסנית של קארה כלפי הממשלה נמשכה גם למחרת, כאשר אמר בראיון ב־ynet כי, "אפשר גם להגיד מילה טובה על התוכנית הכלכלית" ודיבר בזכות המדיניות של נתניהו.
מי שלא הופתעו מהגילויים על הקשר ההדוק בין קארה לשר כץ הם חלק מחבורת המייסדים של קבוצת "אני שולמן". משיחות איתם ועם אחרים בסביבתו מצטיירת דמות של אדם כוחני, שהשתלט על המותג המוצלח "אני שולמן" במידה רבה כדי לשרת את שאיפותיו הפוליטיות.
"הבן אדם לקח מחאה שהצליחה והפך אותה למקפצה לקידום עצמי", אומר אילן בן־ארוש, ממייסדי "אני שולמן". "זו בגידה, אין ספק", אומרת תמר בנין, גם היא ממייסדות הקבוצה ואחותו של איציק בנין, שטבע את הביטוי "אני שולמן". בפוסט בפייסבוק היא אף כתבה שקארה הוא "אופורטוניסט, מסית, קומבינטור ובריון".
קבוצת הפייסבוק "אני שולמן", שקארה היה דמות מרכזית בהקמתה, נפתחה באוקטובר 2019 והפכה במהרה לאחד הקולות הבולטים בזירה החברתית־כלכלית, עם יותר מ־200 אלף חברים. בעשרת החודשים שחלפו מאז הספיקה להקים שדולה בכנסת, לשתף פעולה עם הביטוח הלאומי ומרכז השלטון המקומי, ובעיקר להפוך לקול שיש להתחשב בו. השיא הגיע ביוני האחרון, אז פורסם סקר שהעניק לשולמנים חמישה מנדטים אם ירוצו בבחירות.
בראשית דרכה עוד הוצגה "אני שולמן" כצוות של פעילים שמקבלים החלטות ביחד. אלא שמהר מאוד הזדקר שמו של קארה כמי שעל פיו יישק דבר. העובדה שהפך למרואיין פופולרי ושהוא מסתמס דרך קבע עם שר האוצר ממחישה זאת היטב. "יצרנו מפלצת", אומר אדם שהיה בקשר הדוק עם קארה עד לאחרונה.
אנשים שנפגשו עם קארה מספרים על בחור אמביציוזי וכריזמטי, שפועל 24/7 עבור המטרה. אלא שלדברי כמה מהם, האמביציה והכריזמה שלו אינן מותירות מקום לאיש מלבדו בהנהגת הקבוצה. "ברושם הראשוני הוא נחמד ועדין. רק כשאתה נמצא איתו יום אחרי יום, אתה קולט שהוא אגרסיבי", אומר אדם שפעל לצידו ב"אני שולמן". בן־ארוש, שפרש בזעם מהקבוצה בשבוע שעבר, מספר: "לאט־לאט שמתי לב שאביר מנסה להזיז אותי הצידה, ולא הייתי היחיד. בדרך הוא פשוט רמס אנשים".
אחד מאלה הוא איציק בנין. בספטמבר 2019 פגש קארה את בנין, בעל מסעדה מירושלים, שהתלונן בפניו על הקשיים שבהם נתקל כבעל עסק. יחד הם פתחו קבוצת ווטסאפ בשם "שוברים את הכלים", שפנתה אל בעלי עסקים ממורמרים כמותם. בעקבות הרעיון כתב בנין סיפור קצר, המתאר את תלאותיו של בעל מאפייה דמיוני העונה לשם שולמן (ומבוסס על הביטוי הפולקלוריסטי "מי ישלם? שולמן ישלם!"), שנתקל בחומות הביורוקרטיה ונופל לתהום כלכלית ונפשית. את הסיפור חתם במילים "אני שולמן".
המטרה הראשונית של בנין וקארה הייתה להמשיך להפיץ את הסיפור של שולמן האופה, כמו יתר המסרים שניסחו, באמצעות הווטסאפ בלבד. אלא שקארה שיכנע את חברו לעבור גם לפייסבוק. על פניו, היה זה טבעי. אלא שבדרך מינה עצמו קארה למפעיל הדף (אדמין). בנין לא הבין את משמעות הצעד הזה, שיתברר כקריטי בהמשך.
דף הפייסבוק התפרץ לדלת פתוחה. תוך חודש הוא מנה מעל מאה אלף עוקבים, והפעילות יצאה מהרשת אל השטח. אל קארה ובנין הצטרפו יזמים, רואי חשבון, אנשי קריאטיב ובעלי עסקים קטנים, שעבדו בחינם על מנת לשפר את מצבם של העצמאים. "בהתחלה הכל היה רומנטי", נזכר בן־ארוש. "בכל יום הצטרפו עוד אלפי אנשים והיינו לגמרי מסורים למטרה — להפוך לכוח החזק ביותר של בעלי העסקים במדינת ישראל. אביר כל הזמן דחף קדימה, בגלל זה כולם אהבו אותו. הבן אדם פשוט לא ישן. הוא הצליח ליצור סביבו מעגל של אנשים משולהבים לרעיון".
בשלב מוקדם החל קארה להשתלט על הקבוצה, תוך ניצול מעמדו כמנהל דף הפייסבוק, שבינתיים צבר עוד ועוד עוקבים. "קארה הדיח מהקבוצה את כל מי שלא הסכים עם הדרך שלו", אומר גורם לשעבר בקבוצה. "כל אדם שקצת הרים את הראש, מצא עצמו בחוץ".
"אביר מחץ ברגל גסה את איציק", אומרת אחותו תמר. "מהר מאוד הוא דאג למדר אותו ולעשות דה־לגיטימציה לאח שלי ולי, לטעון בפני יתר החברים שאנחנו רק פה כדי לפגוע. הוא הנחה אנשים לא להיפגש איתנו ולא לדבר איתנו. חודש לאחר הקמת הקבוצה, הוא הסיר אותנו מהניהול של הדף".
לדבריה, השינוי הדרמטי בהתנהלותו של קארה התרחש לאחר שהתחבר לצופיה נהון, יועצת לשעבר לשר האוצר סילבן שלום ולסגנית השר ציפי חוטובלי, שאחרי שהתמודדה בפריימריז בליכוד הפכה ללוביסטית עצמאית, והעניקה את שירותיה לשולמנים בהתנדבות. "היא ואביר היו מבלים את מרבית שעות היום ביחד", אומרת בנין, ומוסיפה שבזכות הקשרים של נהון החלו דלתות הכנסת והממשלה להיפתח בפני קארה. "מרגע שהיא הגיעה כל הפגישות עם חברי הכנסת נערכו ביחד איתה. ניירות עמדה גובשו איתה, הצעות חוק גובשו איתה".
לדברי גורם לשעבר בקבוצה, מאותו רגע קארה "קיבל המון כוח והפך לפוליטיקאי, התחיל לעבוד כסוליסט. זה היה מאכזב כי יצרנו ביחד כלי מטורף, ועכשיו לאן אתה לוקח את הדבר הזה? זה לא הצעצוע הפרטי שלך, זה של כולנו. אבל אביר השתלט על כל שולמן, כמו דיקטטור".
במהרה החלה גם נהון לסבול מההתנהלות של קארה. אדם ששוחח איתה לאחרונה מספר שבשלב מסוים, לאחר שקארה החל למדר גם אותה מפגישותיו עם פוליטיקאים, הקשר ביניהם הפך בעייתי. "היא מצאה עצמה מאוימת על ידו על בסיס יומיומי", אומר אותו אדם. "פעם אחת היא הראתה לי הודעת ווטסאפ ששלח לה, שבה כתב משהו בסגנון של 'אם תסתרי אותי שוב בקבוצה אני אתן לך בעיטה בראש'". נהון, שסירבה להתראיין לכתבה, לקחה לדברי אותו אדם את האיום ברצינות ואף שקלה להגיש נגד קארה תלונה במשטרה.
בחודש פברואר, ימים ספורים לאחר שדרכיהם של קארה ונהון נפרדו, מונתה נהון ליועצת ראש הממשלה לעסקים קטנים. על אף שנפרדה מהשולמנים כשהיא פגועה מהתנהגותו של קארה, המינוי של נהון הציף את הטענות שהשולמנים מחוברים בטבורם למפלגת השלטון.
ואכן, נראה שפעילותו האינטנסיבית של קארה פסחה על ראש הממשלה. לאורך החודשים האחרונים הוא נמנע באדיקות מלתקוף את נתניהו ישירות, ובין היתר עלו טענות מצד חברים בדף הפייסבוק "אני שולמן" כי פוסטים המותחים ביקורת על ראש הממשלה צונזרו.
פעיל הרשת גיל סולומון מספר שהעלה שלושה פוסטים שמתחו ביקורת על תפקודו של ראש הממשלה וטענו כי לא רק פקידי האוצר אחראיים למצבם של העצמאים, אלא גם נתניהו. "אחרי שהפוסטים לא עלו בקבוצה, עשיתי ניסיון ולאורך כמה ימים כתבתי חמישה פוסטים נוספים, רק כדי לבדוק אם ייכנסו", מספר סולומון. גם הפוסטים הללו לא פורסמו מעולם.
"אני ימני, ומותר לי להיות ימני ולהתנגד לבן אדם שנמצא בראש המדינה", אומר בן־ארוש. "לא מעניין אותי מי ראש הממשלה. אם ההתנהלות שלו בנוגע לעצמאים לא טובה, אני אדאג להחליפו".
התנהלותו של קארה, בשילוב אירועי "אופירה וברקו", הדביקו לו את הכינוי "שתולמן" וליבו את הטענות שהוא משתף פעולה מאחורי הקלעים עם נתניהו. בקבוצות הווטסאפ של פורשי "אני שולמן" הוא אפילו מכונה "ביבי 2" – אך בעיקר בגלל נטייתו לנהל שלטון יחיד ולהדיח כל מי שחולק עליו. קארה מקפיד לציין שמעולם לא נפגש עם ראש הממשלה.
"קארה נותן לנתניהו תעודת הכשר. הוא מבזבז את הקרדיט הציבורי האדיר של המאבק כדי להחניף לשלטון, ומי שישלם את המחיר זה הציבור", אומר יועץ התקשורת איציק אלרוב, מי שיזם את מחאת הקוטג' ב־2011 ויועצו לשעבר של שר הכלכלה אריה דרעי לנושא המלחמה ביוקר המחיה.
לתחושתו של אלרוב, קארה הגיע למעמדו חמוש בכוונות טובות, אך אז נשבה בידי נתניהו אשר ניצל את חוסר הניסיון שלו. "כמי שעשה מחאה או שתיים, אני יודע מה קורה מאחורי הקלעים. כשהנושא נהיה חם, הצד שכנגדו אתה מוחה מתחיל לבדוק איך הוא יכול לשלוט בך.
"אם הוא לא מצליח להשתיק אותך לגמרי, הוא אומר לך: 'אני מבין שאתה לא רוצה לקפל את הדגלים, אז בוא נשתף פעולה. אני אקבע לך גבולות גזרה, מה אתה יכול לומר ומה לא, ואני אדבר עליך, אאדיר אותך, ואתה תשרת אותי בדרך מתוחכמת'. בדיוק בסיטואציה הזו אני חושב שאנחנו נמצאים היום. אני רק מתלבט אם זו נוכלות מצידו של קארה, או חוסר חוכמה".
תומכיו של קארה רואים זאת אחרת. "זו שיטה מוכרת שבה השלטון עובד מול המגזר השלישי. בסוף ארגונים חוץ־ממשלתיים צריכים להחליט — האם הם רוצים לעבוד עם המערכת, או לצאת נגדה. כשאתה עובד עם המערכת יש לך השפעה הרבה יותר גדולה, כי אתה נמצא בחדר. אתה יושב עם אנשי הממשל ואומר להם: 'לדעתי צריך לעשות ככה וככה'. בגלל זה, אחרי שהממשלה עושה את זה, אתה לא יכול להגיד שהיא עושה שטויות".
לדברי אותו גורם, המשתף פעולה עם קארה בשבועות האחרונים, משרדי הממשלה הבינו שלקארה יש כוח, ולכן החלו להתייעץ איתו ולקבל את המלצותיו. "האיש מבלה זמן במשרדי הממשלה, בעיקר במשרד האוצר", הוא אומר. "ואני חושב שהוא פועל בכישרון ובידע רב. אבל שלא נתבלבל, אני לא ראיתי שום עדות לזה שהוא שתול של ביבי או כץ".
"אנחנו ממש לא שופר של שר האוצר, וההאשמות על הקשר הסמוי עם ראש הממשלה הן זולות וחסרות בסיס", מצטרפת דנה זטלאוי־כהן, סגנית נשיא לשכת יועצי המס ודמות מובילה ב"אני שולמן". "כשאנחנו רואים שיש צורך להצביע על ראש הממשלה כאחראי, נעשה את זה. יש בדף הפייסבוק לא מעט ביקורת ואפילו השמצות נגדו". קארה עצמו, שהצליח עד כה להתחמק מהפניית אצבע מאשימה כלפי נתניהו, הסכים השבוע לומר בתוכנית "הצינור", אחרי שנדחק לפינה, כי "נתניהו אשם במצב".
זטלאוי־כהן הודפת גם את הטענות על שלטון היחיד של קארה, אך מודה שהוא המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה. "הוא יודע לתת מקום לכל אחד, מקשיב לצוות המקצועי שסביבו, ובסופו של דבר מקבל החלטה. ממש כמו שר בממשלה", היא אומרת.
קארה, בן 37, המתגורר בגבעת זאב, נולד וגדל בקרוואן בהתנחלות גבעון החדשה הסמוכה לירושלים. אמו עובדת בבזק וחברה בוועד העובדים, ואביו נהג מונית. "לא אחד שגדל עם כפית זהב בפה", אומר אחד מידידיו.
ייתכן שהעובדה שהופיע משום מקום ופרץ בהפתעה אל קדמת הבמה קשורה בכך שעבודתו הראשונה הייתה שוליית קוסם. "בכיתה ד' אחי התאום הלך לעשות קורס קוסמות אצל צ'יקו ודיקו, ואני הייתי ליצן", סיפר פעם. בגיל 13 לקח את כספי הבר־מצווה ופתח דוכן למכירת פרחים. אחרי הצבא הקים עסק לשטיפת מכוניות.
במקביל להתפתחותו כיזם צעיר הסתבך במה שנראה כפרחחות פוליטית. ב־2006 הורשע קארה בהפרעה לשוטרת במילוי תפקידה ובהעלבת עובד ציבור, לאחר שהדביק מדבקות של מפלגת האיחוד הלאומי בסמיכות לקלפי במקום מגוריו. אחרי ששוטרת ביקשה ממנו לחדול ממעשיו הוא סירב להציג תעודת זהות ואמר לה "תעופי מפה, יא משועממת". בהמשך גם כינה אותה מטומטמת ומפגרת. נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי ו־240 שעות לתועלת הציבור.
בהמשך החל לרדוף אחר חלומו הגדול — סוסים. הוא למד הדרכת רכיבה ברמת הגולן ובאוהיו שבארצות־הברית, וכשחזר משם החל לנהל את חוות הסוסים "אנדלוס" במושב כפר אוריה. בסרטונים מאותה תקופה הוא נראה בכובע רחב שוליים ומגפי רכיבה, כמו קאובוי אמיתי. אחת העובדות מספרת שפתח את שערי החווה בפני ילדים ממשפחות קשות יום. "יש לו לב גדול", היא אומרת. "כמנהל היו לו רעיונות גדולים", מצטרפת עובדת אחרת. "תמיד היה נחמד ומצחיק להיות בחברתו".
9 צפייה בגלריה
אביר קארה עצמאי משבר כלכלי קורונה עצמאים תגובה על תוכנית כלכלית בנימין נתניהו ישראל כץ
אבל לא כולם צחקו. ב־2013 אילץ בית המשפט את קארה לשלם לעובדת שלו לשעבר 62 אלף שקל בגין זכויות סוציאליות שלא העניק לה על תקופת העסקתה. "הוא התנהל בצורה לא חכמה כמעסיק", אומר עו"ד בדראן סלמה, שייצג אותה. "התחננתי בפני עורך הדין שלו שלא ילך איתנו למשפט, כי ברור שהוא יפסיד. הם נכנסו עם הראש בקיר וזה התפוצץ להם בפנים".
בהמשך תלה קארה את כובע הבוקרים, והקים עם אשתו ואחיו התאום שני עסקים בירושלים — פיצרייה ובית קפה — אך שניהם התקשו להתרומם ולבסוף נמכרו. בית הקפה, שהיה רשום על שם אשתו לידן ונוהל על ידה, נקלע לחובות. נגד לידן נפתחה תביעה אזרחית, שנדונה בבית המשפט השלום בירושלים והפכה למיותרת כאשר פנתה להליך של פשיטת רגל.
במהלך עבודתו בפיצרייה הכיר קארה את מוטי בורוכוב, נער שעבד במקום וניתק קשר עם הוריו. "אחרי שהתגייסתי לצבא, כל הדברים שלי היו באוטו", מספר בורוכוב. "אביר ראה את זה ואמר בוא תגור אצלי. אמרתי לו שאני לא רוצה וישנתי מדי פעם בבית החייל. כשאביר גילה את זה הוא לא היה מוכן לשמוע על כך ואמר לי, 'אתה גר אצלי'". בחמש השנים האחרונות ממשיך בורוכוב להתגורר עם משפחתו של קארה.
השליטה של קארה בדף הפייסבוק "אני שולמן" גרמה לו להדוף בתקופה האחרונה יוזמה שהייתה עשויה להפוך את קבוצת הפעילים שסביבו לגוף ממוסד. לפני כשלושה חודשים, כאשר כמה מחברי הקבוצה החליטו להקים עמותה שתוכל למנף את הכוח הציבורי שצברה, קארה התנגד נחרצות. "אביר ראה שעמותה זה לא שלטון יחיד אלא שיש שם דמוקרטיה. הוא חשש מזה", טוען אחד מהם.
לבסוף, חמישה פעילים מרכזיים בקבוצה התפצלו מקארה והקימו את עמותת "כולנו", שנועדה לדבריהם להגשים את המטרות המקוריות שלשמן הוקמה "אני שולמן". "מהיום הראשון אמרנו, כל מייסדי 'אני שולמן', שהמטרה שלנו היא ארגון גג לעצמאים", אומר אחד מהם. "להקים מכללה, בנק שייתן הלוואות, חברה כלכלית. רצינו להיות כמו כל איגוד מקצועי. ברגע שאביר אמר שהוא לא רוצה את זה, הדרך היחידה עבורו בעיניי זו פוליטיקה. חששנו ש'ישרוף' אותנו, ישאיר את דף הפייסבוק 'אני שולמן' מאחור וילך לפוליטיקה".
ואכן, בינואר האחרון, עוד לפני שהקורונה השתלטה על חיינו, הגיע קארה למשרדה של ח"כ אורית פרקש־הכהן מכחול לבן (היום השרה לנושאים אסטרטגיים). לחבריו אמר שהפגישה עם הח"כית נועדה לקדם חקיקה שתיטיב עם עצמאים. אלא שמתברר כי במהלך השיחה נכנס לחדר הוד בצר, ראש לשכתו של יו"ר המפלגה בני גנץ, והשיחה קיבלה טוויסט: היא עסקה גם ביכולתו של קארה לגייס מצביעים לכחול לבן. בלשכתה של פרקש־הכהן אישרו כי בצר "נכנס לשתי דקות ולא היה משמעותי בפגישה. לא ביקשנו תמיכה (מקארה). דיברנו על נושאים שאפשר לקדם".
קארה פלירטט לא רק עם כחול לבן. אדם שליווה אותו מקרוב מספר שבחודשים האחרונים הוא ניהל מגעים גם עם ימינה ויש עתיד. "הוא יודע שלהקים מפלגה דורש הרבה כסף, ולכן הוא מחפש שריון, ולא כל כך אכפת לו איפה", מסביר אותו אדם. "בכל פעם שהוא נפגש עם פוליטיקאי, הוא אומר לו 'אמא שלי הצביעה עבורך'. לא משנה אם זה איילת שקד, אורית פרקש־הכהן או יאיר לפיד. זה טריק שלו, ולא מפריע לו לבלף".
"לפי מה שאני יודעת, הקשר שלו עם פוליטיקאים זה אך ורק כדי לקדם את הצרכים של הקבוצה", אומרת בתגובה זטלאוי־כהן. "חבירה למפלגה מסוימת לא נמצאת על השולחן".
בראיון שהעניק לאחרונה קארה למוסף השבת של 'ידיעות אחרונות' הוא תיאר את אנשי "אני שולמן" כ"לא סוציאליסטים ולא קפיטליסטים, אנחנו הגיוניסטים". אלא שנדמה שההיגיון הכלכלי של השולמנים, ושל קארה בפרט, נטוע עמוק בימין הכלכלי.
לאורך הדרך ניסה קארה לקדם רעיונות הדוגלים בהפחתת הרגולציה הממשלתית וצמצום המגזר הציבורי. "ביליתי איתו המון שעות רק כדי לשכנע אותו שמדינת רווחה זה דבר טוב", אומר אדם המכיר אותו מקרוב. "רק בשבועות האחרונים, מול עוצמת המשבר הכלכלי, הוא הבין שמדינת רווחה זה גם דבר שיכול לעזור, לא רק לעודד חוסר מעש". בין היתר שיתף קארה פעולה עם גוף המחקר של "פורום קהלת", המקדם את הרעיונות של הימין הכלכלי וסיפק לשולמנים בסיס מחקרי שעליו הניחו את הדרישות הכלכליות שלהם.
מבחינה זו, נראה שמשבר הקורונה תקע מקל עבה בגלגלי האידיאולוגיה של קארה. מי שידע לשתף פעולה עם הממסד כדי לקדם את האג'נדה האולטרה־ליברלית שלו מצא את עצמו לפתע בליבה של מחאה כלכלית משמאל, נגד אותה ממשלה שעימה עבד באופן כה צמוד; מה גם שאת המחאה מובילים בעלי העסקים והעצמאים, שהוא מתיימר לייצג. "הקורונה קילקלה לו", אומרת פעילת מחאה. "הוא רצה לעסוק בנושא של רגולציה, רישיונות עסק, ארנונה. ופתאום נכנסה לו המגפה".
בימים הקרובים ייאלץ אפוא קארה לחשב מסלול מחדש. ככל שעוד ועוד איגודים מקצועיים נולדים וצוברים כוח בחסות משבר הקורונה, וככל שהמחאה יורדת אל הרחוב, הכוח האדיר שצבר בזכות הרשת החברתית נוזל מבין אצבעותיו. "בסוף, השולמנים הם רק דף פייסבוק", אומר פעיל לשעבר בקבוצה. "זה שעשיתי לייק לא אומר שאצטרף להפגנה או למאהל מחאה. אם למדנו משהו ממשבר הקורונה זה שמי שלא מאוגד באמת, אין לו פתחון פה".
אז למה שרי הממשלה מתייעצים עם קארה, פותחים בפניו את הדלת?
"כי הם לא מבינים ששולמן זה לא ארגון אמיתי. גם אם יש לאביר 200 אלף לייקים, אין לו 200 אלף אנשים שעומדים מאחוריו".
אביר קארה מסר בתגובה: "מדובר בקומץ אנשים אשר מחבלים בעשייה של מאות מתנדבים ושלי, למען שיפור מעמד העצמאים בישראל. כל אדם שמשפיע צריך לשלם מחיר, שגם רכילות צהובה היא חלק ממנה. אני מאחל לכל אחד ואחת מהמשתתפים בכתבה המון הצלחה. רק שיזכרו: שולמן לא לבד".
פורסם לראשונה: 08:02, 17.07.20
