ביולי 2017 קיבל מ', ראש מרחב דרום בשב"כ, שיחת טלפון מלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובמהלכה זומן לראיון אישי. מ', שדרגתו בשירות הייתה מקבילה לזו של אלוף פיקוד, ושידוע כאיש מסודר, הלך לבוס שלו, ראש השב"כ, נדב ארגמן, עידכן אותו על השיחה ושאל אם הוא יודע מה ראש הממשלה רוצה ממנו. ארגמן ענה שאולי יש לנתניהו תפקיד עבורו. ואכן, בפגישה הוצע לו תפקיד ראש המטה לביטחון לאומי - המל"ל.
כתבות נוספות למנויים:
מ' התרגש מאוד, מספר אדם שנכח בפגישה, אבל ביקש לילה לחשוב על זה. "זו החלטה שצריך לקבל יחד עם המשפחה", אמר, ולא בכדי. הוא עוד סחב עימו את רגשות האשמה על כך שלא סעד את אביו החולה בערוב ימיו בגלל עבודתו האינטנסיבית. האבא לא ידע עד יומו האחרון שבנו עובד בשב"כ.
מ', שכבר הריח את הפרישה ותיכנן לימודים בשביל הנפש והרבה זמן איכות עם המשפחה, החליט בכל זאת להיעתר לנתניהו. וכך הפך מ' מהשב"כ, אדם אלמוני לרוב אזרחי ישראל, לראש המל"ל מאיר בן שבת.
שלוש שנים אחרי אפשר בהחלט לומר ששלוות נפש היא הדבר האחרון שבן שבת זכה לו. מלבד עבודה מתישה ואינטנסיבית שאין בה יום או לילה, הוא סופג קיתונות של ביקורת ובוז. בתוך המערכת הממשלתית, וגם מחוצה לה, נשמעת ביקורת על ההחלטה למנותו למתאם המאבק בקורונה, למרות שזה אינו תחום עיסוקו הקלאסי של המל"ל.
בזירה הפוליטית מאשימים אותו שהוא משרת את צרכיו האישיים של ראש הממשלה נתניהו, זאת לאחר שנשלח אל קרוב משפחתו הרב חיים דרוקמן, מראשי הציונות הדתית, כדי לשכנע את בנט ושקד להישאר בממשלה. ולאחרונה הרגיז בן שבת גם את צמרת מערכת הביטחון כשפנה ישירות למפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, מעל ראשיהם של שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי, בשאלה כביכול תמימה על מכירת מטוסי אף-35 לאיחוד האמירויות.
אבל הביקורת הקשה ביותר שאיתה מתמודד בן-שבת מגיעה דווקא מכיוון המיליה שלו עצמו - בכירי השב"כ בהווה ובעבר. מבחינתם הוא חצה קווים אדומים כשהפך לשליח פוליטי עבור אדם שנוי במחלוקת, עד כדי כך שהדביקו לו כינויים כמו "הכלבויניק של נתניהו" ו"המועצה לביטחון נתניהו". מעבר ללעג, יש הטוענים שהוא מנסה לרצות את הבוס מתוך מחשבה שזה יגביר את סיכוייו להתמנות לראש השב"כ.
8 צפייה בגלריה
בן שבת עם נתניהו. ''אני ממוקד בהווה ולא עוסק בשאלה אם אתמודד על ראשות השב''כ'', אמר למקורביו
(צילום: אוהד צויגנברג)
אף שהוא מתפקד כרגיל, הביקורת אינה עוברת מעל ראשו. "בוודאי שמטריד אותי מה שאומרים עליי", אמר בן שבת למקורביו. "עבדתי על שמי הטוב 30 שנה והקרבתי הרבה. וכשאני מגיע הביתה ורואה את פניהם הנפולות של ילדיי, ששומעים וקוראים השמצות על אבא שלהם, זה פוגע בי ומשפיע על תחושותיי. אני פתוח לביקורת, אך לא פיתחתי חסינות מפני השמצות.
"אינני מתחרט שלקחתי על עצמי את תפקיד ראש המל"ל. זה תפקיד מפתח בעל השפעה עצומה. אבל המחיר האישי הוא עצום. אינני מחפש תהילה או יוקרה ואינני רודף כבוד. אני רק מבקש ששמי לא יוכפש. באתי כדי לעבוד - קשה, אינטסיבי, תובעני - לא כדי לעשות כותרות. אני ממוקד בהווה, לא מתעניין ולא עוסק כלל בשאלה אם אתמודד או לא על ראשות השב"כ. לאורך כל חיי ריבונו של עולם סלל עבורי מסלול טוב יותר ממה שיכולתי לתכנן בעצמי ואני איתן באמונתי".
הוא נולד לפני 54 שנים, החמישי מבין 12 ילדיהם של עזיזה, עקרת בית, ומכלוף, פועל במפעל טקסטיל. לאחר שסיים את בית הספר הממלכתי-דתי בדימונה עבר לישיבה התיכונית "אהל שלמה" בבאר-שבע. בהמשך חזר לדימונה והשלים את לימודיו בתיכון המקומי. הרזומה שלו כולל התנסות עיתונאית קצרה: לפני הגיוס עבד ברשת המקומונים "רחוב ראשי", כשאחת מהקולגות שלו הייתה הכתבת הצעירה שלי יחימוביץ', ובמקביל כתב במקומון הבאר-שבעי "כל-בי". למרות זאת הוא מתרחק מתקשורת כמו מאש. עשרות שנות שירות בצללים עשו כנראה את שלהן.
את שירותו הסדיר עשה כמש"ק שלישות בחטיבת גבעתי. חברים מהצבא מספרים על אדם בעל זיכרון פנומנלי, שידע בעל פה את מספריהם האישיים של עשרות מחיילי הגדוד. בינואר 89', זמן לא רב אחרי שחרורו מצה"ל, התגייס לשירות הביטחון הכללי. אחד ממגייסיו היה אבי דיכטר, לימים ראש השב"כ.
בן שבת התחיל את דרכו כדסקאי במרחב דרום. אחת הביקורות כלפיו היא שגדל בדסק, מתחת לאור הניאונים, כאיש מטה שמעולם לא טעם שטח. אבל חבריו למחזור אומרים שזה לא מדויק, כי באותם ימים הונהגה שיטת הדסק המשולב, שבמסגרתה היו עובדי הדסק יוצאים גם לפעולות בשטח. וכך צבר בן שבת מומחיות וניסיון בתחום החמאס ברצועת עזה והיה שותף למרבית הפעולות נגד הזרוע הצבאית של הארגון בעשורים האחרונים.
עוזי רדין, שמכיר את בן שבת מימי השירות הצבאי ואחר כך מהשב"כ, מעיד שמדובר ב"עילוי", כהגדרתו. "הוא לא איש שטח אבל אדם מבריק. פנומן. הקליטה שלו מהירה מאוד. הדיונים יעילים בצורה מדהימה. הוא הראשון שמונה לראש מרחב דרום מבלי שביצע תפקידי שטח מובהקים, וזה אומר הרבה על יכולותיו".
ואכן, על יכולותיו המודיעיניות וחריצותו אין עוררין. ב-92' אפילו קיבל על כך צל"ש אישי – דבר נדיר למדי בשב"כ. הציון לשבח הוענק לו על חלקו באיתור חוליית מחבלים שפעלה בשליחות עימאד עקל, בכיר בגדודי עז א־דין אל-קסאם, שהיה אחראי לרצח 11 חיילי צה"ל. מי שהעניק לו את הצל"ש בטקס פרטי צנוע היה ראש השירות דאז, יעקב פרי, ותעודת ההוקרה נכתבה בכתב ידו.
בגיל 27 כבר מונה לראש שלוחת דסק, קידום מהיר מאוד יחסית לוותק שלו בארגון. באוקטובר 95' היה בן שבת חניך בקורס הבין־אגפי של השב"כ, שמצמיח מתוכו ראשי מחלקות. בהרצאותיו נוהג דיכטר לספר שבאותו הקורס היה חניך שהרים את ידו ואמר שהוא מוטרד מנוהלי אבטחת האישים. כמה ימים אחר כך נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. החניך היה בן שבת.
ב-98' הטיל עליו ראש השב"כ עמי אילון להקים את המחלקה המדינית, שתעסוק בין היתר בהיבטים המודיעיניים של המשא ומתן עם הפלסטינים ותייעץ לראש הממשלה בסוגיות כמו שחרור אסירים ביטחוניים. ב-2001 מונה לראש מחלקת הדסק הסיכולי בעזה. בתקופתו חוסל בין השאר סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה. במבצע "עופרת יצוקה" ניהל בן שבת את פעילות הארגון ברצועת עזה.
כאשר מונה בן שבת לראש המל"ל, כבר היו ברזומה שלו שלושה תפקידים המקבילים לזה של אלוף בצה"ל: ראש אגף הסייבר, ראש האגף הארצי לסיכול טרור וריגול ולמחקר ולמדיניות, וראש מרחב דרום של השב"כ, תפקיד שאותו מילא במהלך מבצע "צוק איתן". אבל לא כולם מתרשמים מהרקורד המפואר. "מאיר הוא אחד מאנשי המטה המוכשרים שהשב"כ הצמיח, אבל הוא לא מפקד", טוען בכיר לשעבר בארגון.
"כשאנשי שטח, חיילים, לצורך העניין, רואים אותך באזור המבצעי, הם אומרים: 'הנה, המפקד איתנו'. ואת מאיר, מה לעשות, ראו יותר עם הניירות ופחות בחזית. יש ניגוד ברור", ממשיך אותו אדם, "בין יכולת הכתיבה והניסוח שלו – אגב, הוא עובד עם עט, לא במחשב, ויכול לכתוב שלושה עמודים בלי מחיקה – לבין הרמה הפיקודית של לרדת למטה, לגעת באנשים, לדאוג שדברים יקרו, להתמודד עם קשיים והתנגדויות".
אתה יכול לתת דוגמה?
"ב-2009, כשהוא היה מ"מ ראש מרחב דרום וראש חטיבה, היה מבצע מאוד גדול ברצועת עזה שהיה בו משבר מודיעיני מתמשך. אנשים היו חסרי אונים, אבל הוא נשאר מאחור, במטה של השב"כ, וחיכה שיפתרו לו את הבעיות. הרמ"חים שלו (ראשי מחלקות) היו צריכים להתמודד לבד עם הבעיות. הם לא הרגישו שהוא נותן להם גב. האירוע ההוא היה כל כך בומבסטי שהוא קיבל ביקורת מהפקודים. אבל זהו. כי בשב"כ לא הולכים לראש הארגון אלא נשארים מתוסכלים בשקט. בן שבת לא מבין שבסוף המפקד צריך לומר: 'אני אחראי, גם כשמשהו לא עובד או דופק או מתפקשש'".
אז למה נתניהו בחר דווקא בו? לערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל ובכיר במשרד החוץ, יש השערה: "להבדיל מיוסי כהן, שהגיע לתפקיד מהשורה הראשונה של המוסד והיה מועמד עוד קודם לתפקיד ראש המוסד, את בן שבת נתניהו לא שלף מהשורה הראשונה. בן שבת לא היה מועמד לראש השירות באותה תקופה. זה חלק מהשיטה של נתניהו. הוא לוקח אנשים שבלעדיו היו מסיימים את הקריירה, מקפיץ אותם והופך אותם להיות תלויים בו באופן אישי כדי להבטיח את נאמנותם כלפיו".
בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה מציע הסבר אחר. "ביבי מקיף את עצמו בהרבה חובשי כיפה, כי קל מאוד להפחיד אותם שיהיה אוסלו ג', ד' ו־ה' ושהשמאל יפיל את המדינה. ברמה הסטטיסטית, זה מגדיל את הסיכוי שהם יתיישרו איתו פוליטית. בפועל, יש לפחות שלושה שהפתיעו אותו לרעה: המפכ"ל אלשיך, היועמ"ש מנדלבליט ומנכ"ל המשרד לשעבר אלי גרונר". אחד ממכריו של בן שבת, בעצמו אדם שומר מצוות, שולל את הטענה הזאת. "זה מעליב לומר שהוא נבחר לראש המל"ל בגלל היותו חובש כיפה. הוא לא חיית מחמד".
פוליטיקאי בכיר שעבד עם בן שבת מציין גם הוא את נושא הנאמנות האישית. "ביבי חיפש מישהו שיהיה נער שליחויות. לכן הוא רצה בזמנו את אבריאל בר יוסף, אבל אז בר יוסף הסתבך עם הצוללות". לטענת אותו בכיר, "המל"ל גדול על בן שבת בחמישה מספרים ולהבדיל מקודמו, יוסי כהן, את בן שבת אף אחד לא סופר. לא בצה"ל לא במוסד. אפילו ראש השב"כ נדב ארגמן לא מחזיק ממנו. הסיפור של המכתב לדרוקמן, הניהול של משבר הקורונה – הכל מוכיח שבן שבת רואה עצמו כמשרתו של ביבי. לא בטוח שהוא מבין בכלל את ההבדל בין טובת ראש הממשלה לטובת המדינה. לבן שבת אין את הרקורד, היושרה או או היכולת הניהולית שנדרשים מבעל תפקיד כזה".
שיחת הטלפון עם האלוף נורקין נפלה כפרי בשל לידי מבקריו של בן שבת. "הוא הפך להיות מממלכתי לפוליטי, ועושה שליחויות שלא קשורות לביטחון נטו אלא לפוליטיקה", אומר מקורב להנהגת כחול לבן. "למה הוא הלך למפקד חיל האוויר? כי נורקין רוצה להיות רמטכ"ל ולפי התפיסה של בן שבת, אם הוא צריך את ביבי, אז הוא בטח ייתן לי תשובה שתמצא חן בעינו. הוא היה צריך לפנות לשר הביטחון, לא למפקד חיל האוויר. רק שר הביטחון יכול לייצג את עמדת מערכת הביטחון".
אתה מדמיין סיטואציה שראש המל"ל יגיד "לא" לראש הממשלה?
"אפשר להגיד לראש הממשלה: 'אדוני, אני דמות ממלכתית ומבקש לשחרר אותי מהמשימה הזו'. רק מה, כשהוא שולח שליח ביטחוני, זה עושה רושם על האדם ממול. זה היה סוג של ניסיון לגנוב את דעתו של נורקין. ראש הממשלה טוען שבכלל לא עמדה על הפרק מכירת אף־35 לאיחוד האמירויות. אז למה שלחת את ראש המל"ל לבדוק עם מפקד חיל האוויר? הוא פשוט רצה שמפקד חיל האוויר יגיד לו 'כן', ואז היה זורק עליו את האחריות ואומר: 'אבל מח"א אישר'. הוא חיפש אליבי והוא יודע טוב מאוד למי לפנות. אם למשל, הוא היה פונה לכוכבי, כוכבי היה אומר לו: 'תן לי להתייעץ' ולמחרת כותב לו מכתב: 'להלן עמדת מערכת הביטחון'".
מנגד, בכיר לשעבר באחת מזרועות הביטחון, שמכיר את הנפשות הפועלות, אינו רואה שום בעיה בפנייתו הישירה של ראש המל"ל לאלוף נורקין. "זה לא שהוא דיבר עם ש"ג מכיסופים או עם יריב. מפקד חיל האוויר שייך לדרג הכי בכיר של צה"ל. ראש המל"ל מדבר עם קצינים ברמתו כל יום. אתם באמת חושבים שהוא מתקשר בכל פעם לרמטכ"ל כדי לבקש אישור לדבר עם קצינים בכירים? זו הייתה שיחה קצרה שמטרתה לבדוק אם יש צורך בדיון. זה הכל. מישהו הוציא כאן את הדברים מפרופורציות".
מי?
"כנראה ששר הביטחון גנץ הרגיש שהוא ממודר מהתהליך כולו ושמי שקובע זה ראש הממשלה, ומכאן נובעת הביקורת".
8 צפייה בגלריה
מאיר בן שבת ובנימין נתניהו בשיחת וידאו עם אנשי המכון הביולוגי בנס ציונה
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
גם ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') גיורא איילנד אינו מוצא פגם בשיחת הטלפון של ראש המל"ל למפקד חיל האוויר. "גם אני כראש מל"ל הייתי מתקשר לאלופי צה"ל ולא לכל דבר הייתי מתקשר לרמטכ"ל. כמובן שלא העליתי בדעתי לתת להם פקודה או להגיד, תעשה כך וכך. אבל להתייעץ אפשר. ובכל זאת, מן הראוי היה שידבר גם עם שר הביטחון, ואם הוא מדבר עם מפקד חיל האוויר, שיבהיר לו את הקונטקסט: אנחנו מנהלים מו"מ להסכם שלום עם איחוד האמירויות. שלא יסתפק בשאלה היפותטית".
בעקבות המקרה זומן האלוף נורקין לשיחת הבהרה עם הרמטכ"ל והנהלים חודדו מול חברי המטכ"ל - על כל פנייה כזו יש לדווח לרמטכ"ל ולהשיב לפונה תשובה בנוסח: אשמח לשוחח איתך אנא תעבור בציר המקובל. "מה שקרה הוא בהחלט לא תקין", אומרים בצה"ל, "לראש המל"ל יש נהלים והוא מכיר אותם היטב. שיגיש בקשה לשר הביטחון וללשכת הרמטכ"ל. נורקין הסביר שאינו טורק טלפונים לראש המל"ל". בצה"ל, אגב שוללים מכל וכל את הטענה שנורקין בונה על תפקיד הרמטכ"ל בסבב הבא. "כיסא הרמטכ"ל", אומרים שם, "עובר דרך כיסא סגן הרמטכ"ל, כך שהטיעון לא נכון ולא רלוונטי".
המקרה הקודם שבעטיו ספג בן שבת ביקורת חריפה הוא השליחות שלו לרב דרוקמן, שנכדו נשוי לבתו של ראש המל"ל. בעניין הזה, איילנד פחות סלחני. "ראש המל"ל הוא משרת ציבור", אומר איילנד.
"לא רק במובן שהוא עובד מדינה ולא פוליטיקאי, אלא גם בכך שהוא לא שייך לעולם הפוליטי-מפלגתי, בניגוד ליועץ תקשורת או יועץ פוליטי. גם כשהתחלפו ראשי ממשלה, היו ראשי מל"ל שנשארו. הבעיה היא כאשר בן שבת לוקח תפקיד ממלכתי ומשתמש בו למשימות פוליטיות. לכאורה, נתניהו שלח אותו כדי שיסביר לרב את המציאות הביטחונית הקשה, שזה עדיין בגבולות הגזרה שלו כראש המל"ל. אבל האג'נדה הנסתרת הייתה שדרוקמן ידבר עם ראשי הבית היהודי כדי שיצטרפו לממשלה – מה שהופך את השליחות לפוליטית".
אנשים ששוחחו עם בן שבת התרשמו שבדיעבד, הוא היה נזהר יותר. בזמן אמת, הם אומרים, הוא לא ראה פגם בשליחות לרב דרוקמן. "הרי הוא לא נדרש לשוחח עם הרב על עניינים פוליטיים, אלא רק לומר לו שהמצב הביטחוני רגיש", אומר גורם ששירת באותה עת בלשכת נתניהו. "הרי מי אם לא ראש המל"ל מתאים לבצע משימה כזו? הוא לא יכול לומר לראש הממשלה: את זה אני כן מוכן לתדרך ואת ההוא לא. אבל כשצריך לומר לראש הממשלה לא – הוא יודע לעשות זאת. פשוט זה קורה בחדרי חדרים. לא הכל הציבור רואה".
הגבול בין הפוליטי למקצועי עלול להיות דק. "ראש המל"ל הוא איש אמונו של ראש הממשלה", מסביר אחד מראשי המל"ל לשעבר. "הוא עוסק בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל, שמשיקים במקרים רבים לתחום הפוליטי. ברור שראש הממשלה לא יכול לשלוח אותו לשכנע חברי כנסת להצביע בעד חוק מסוים. אבל מה קורה אם לראש הממשלה חשוב שאישיות מסוימת תקבל עדכון על איראן? לכאורה, ראש המל"ל הוא האדם המתאים ביותר למלא משימה כזו. מצד שני, לך תסביר אחר כך שנשלחת כדי להביע את עמדתך המקצועית. לא משנה מה יהיה, יאשימו אותך שזה פוליטי. כשהייתה ההתנתקות לא שלחו את איילנד לדבר עם המתנחלים? זה פוליטי או לא?"
איפה עובר הקו האדום?
"זה עניין של פרשנות אישית. אני, למשל, הקפדתי לא להגיע עם ראש הממשלה לאירועים פוליטיים ומפלגתיים. היה מקרה שבו שהייתי צריך לעדכן את ראש הממשלה בנושא מסוים. הוא בדיוק עמד לצאת לכנס בחירות בבן־שמן, אז הוא אמר: 'בוא תיסע איתי ונדבר בדרך'. אמרתי לו: 'אתה יודע שאני לא נוסע לכנסי בחירות'. בסוף הנהג שלי נסע מאחורינו, והחזיר אותי אחרי שסיימתי לתדרך את ראש הממשלה".
"המהות של המל"ל", אומר בכיר לשעבר בשב"כ, "זה לתת פייט לראש הממשלה. להגיד לו גם דברים שהוא לא רוצה לשמוע. אבל אצל בן שבת כל מה שרואים זה רק יישור קו. זה הופך את המל"ל לנחות ביחס לשאר זרועות הביטחון, לא נחשב ולא רלוונטי. ולמה בכלל הוא מתכלל את נושא הקורונה? איזה יתרון יש לו? הרי המומחיות של המל"ל היא ביטחון לאומי. קורונה זה לא ביטחון לאומי. אם אני נאיבי ואופטימי אני אומר: 'ביבי רגיל לעבוד מול המל"ל'. ואם אני פסימי, אני אומר שביבי נותן לטפל בקורונה למי שהוא יכול לשלוט עליו במאה אחוז".
8 צפייה בגלריה
דיכטר. בהרצאותיו נוהג דיכטר לספר שבאותו הקורס היה חניך שהרים את ידו ואמר שהוא מוטרד מנוהלי אבטחת האישים. כמה ימים אחר כך נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. החניך היה בן שבת
(צילום: אבי מועלם)
אבל גם ניהול משבר הקורונה הוא משימה לאומית, לא?
"הדנ"א של המל"ל הוא להציג לממשלה תכלול של גופי הביטחון, אבל גם לאתגר אותם. לתת למל"ל לנהל את משבר הקורונה זה כמו לקחת ד"ר לגנטיקה של הצמח ולתת לו לנהל מחלקה בבית חולים. הרי גם לבני אדם יש גנטיקה, אז מה? המל"ל חלש היום כי בן שבת והאנשים שהביא איתו לא נחשבים אוטוריטה. הוא הגיע מארגון שתפקידו לסכל טרור ואצלו זה מצטמצם עוד יותר, לנושא חמאס ועזה. זה בעייתי לקחת לתפקיד כזה מישהו מארגון שבמהותו הוא בעל ראייה צרה, שלו-עצמו יש מומחיות מאוד ספציפית ושאינו נתפס במערכת כמישהו בעל סמכות ותפיסת עולם רחבה, בעיקר לא ליד ראש ממשלה כל כך דומיננטי".
גם במערכת הפוליטית נשמעת לא מעט ביקורת על הטיפול של המל"ל במשבר הקורונה.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) מספרת: "אני יושבת בוועדת הקורונה מאז שהוקמה, כשעפר שלח היה היו"ר. מופיע מאיר בן שבת ואני שואלת אותו, בזום אגב, מה תפקיד המל"ל בניהול המשבר, והוא עונה שראש הממשלה צריך לקבל החלטות מהירות והוא מביא לו אותן. בקיצור, הבנתי. זה הכלבויניק של ראש הממשלה שאוהב להחזיק הכל קרוב אליו, כשלמעשה אין שום החלטת ממשלה שמסמיכה את מל"ל לתפעל את משבר הקורונה.
"אני רוצה שההחלטות יתקבלו על סמך נתונים מקצועיים ולא על סמך מאיר בן שבת. אני יודעת שאנשי מקצוע - רופאים ומומחים לבריאות הציבור - יוצאים בהלם משיחות סגורות שראש הממשלה מנהל בקבינט קורונה, כי בן שבת וביבי דוחפים לסגר ללא סמכות, הבנה וידע. מל"ל כבר פישל פעם אחת כשהיה אמון על הרכש והגיעו לארץ 1,700 מכונות הנשמה לא תקינות, יותר ממיליון מסכות לא בתקן. ברגע שמי שמנהל את העסק עושה את זה לא ממקצוענות, ידע וסמכות אלא בגלל קרבה לראש הממשלה, אותי זה מטריד. לראש הממשלה נוח לתפעל אותו, כי הם יושבים דלת מול דלת.
"בכל פעם שהעליתי את הנושא, הרגשתי שזה לא נוח לכולם. כאילו המל"ל הוא מקום קדוש שאי-אפשר לדבר עליו. כשאני מעלה את הנושא אומרים לי שבמל"ל יש אנשים נפלאים. אין לי ספק, אבל זה לא התחום שלהם. גם בתרבות, בהבימה, יש אנשים נהדרים. אז מה, הם ינהלו את הקורונה?"
בכיר המעורב בניהול משבר הקורונה דווקא סבור שהמל"ל הוא הגוף המתאים לטפל בנושא. "מדובר במאמץ על־משרדי ורב־משרדי", הוא מסביר. "יש כאן היבטים בריאותיים, כלכליים, ביטחוניים ועוד. אי־אפשר לתת למשרד אחד לנהל את זה, ולכן חייבים גוף מטה כמו המל"ל שיתאם בין המשרדים השונים".
לפני מספר שבועות פירסם אלוף (מיל') איילנד במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מאמר שבו מתח ביקורת על הדרך שבה מנוהל משבר הקורונה. בעקבות המאמר התקשר אליו בן שבת והסביר לו מדוע לדעתו הוא טועה. "הטענה העיקרית שלי נגד המל"ל היא על עבודה לא יעילה, בנושא הקורונה למשל", אומר איילנד.
"בתחילת המשבר אמר נתניהו שמשרד הבריאות ינהל את המשבר אבל המל"ל יתכלל אותו. אני לא יודע מה זה אומר, 'לתכלל'. המל"ל הסתפק בתפקיד פסיבי שבו המידע מגיע אליו. לא ככה מדינה מתנהלת. ראש המל"ל היה צריך להגיד לראש הממשלה: 'אני מנהל את האירוע ומציג את החלופות. זה אומר שכל ההוראות יוצאות ממני כלפי מטה'. אין מצב שנתניהו נותן הוראות ישירות למנכ"ל משרד הבריאות".
"מאיר בן שבת הוא לא הסיפור, הסיפור זה הבוס שלו", אומר אחד מראשי השב"כ לשעבר. "הוא לא עושה דברים על דעת עצמו ויוזמתו. הוא לא מייחצן את עצמו. לא כל ההחלטות היו טובות, ובטח יש גם דברים טובים שנעשו. לשבת באקווריום של לשכת ראש הממשלה, בטווח אפס מאדם כל כך דומיננטי, זה לא פשוט. וזה עוד לפני שדיברנו על המתחים בין המל"ל לזרועות הביטחון. כולם רבים על אותה המשבצת ולפעמים יש קנאה. אם ראש הממשלה שולח אותך להיפגש עם בכירים במדינות אחרות ועד אתמול עשה את זה שר החוץ או ראש המוסד, אז הם לא אוהבים את זה. מי שלא חווה כזה תפקיד, לא יבין. כואב לי לא על הביקורת אלא על עוצמת הביקורת. כותבים בכזו קלות על אדם שהוא סמרטוט או בובה. הכתם הזה ירדוף אותו מאה שנה".
אדם שעבד עם בן שבת בעבר אומר: "דווקא בשב"כ מאיר היה דעתן וכשלא קיבלו את דעתו, הוא היה מתרגז. עכשיו אומרים עליו שהוא השפוט של ביבי ואף אחד לא מבין איך זה קורה. אני חושב שהרבה אנשים שעבדו עם ביבי מתחילים להיות שפוטים שלו. אני נתקלתי במאיר בנושא של הסינים שבונים את נמל חיפה וגם בהסדרה, ואי־אפשר היה להזיז שפופרת דבק בלעדיו. עכשיו הוא הפך להיות חלק מהלשכה. המל"ל הוא גוף מטה שמתפקד בכל דבר שקשור לביטחון לאומי - מקורונה ועד נמל חיפה, מסייבר ועד כלכלה. כשהוא יותר קרוב לראש הממשלה, ברור שהוא משפיע יותר מגמזו".
אגב, לא תמיד ישב ראש המל"ל ב"אקווריום", קודש־הקודשים של לשכת ראש הממשלה. כשהוקם המל"ל בסוף שנות ה־90, משרדיו ישבו במתקן של השב"כ ברמת־השרון, הרחק ממוקד קבלת ההחלטות.
"בימיו של אפרים הלוי כראש המל"ל, הם קיבלו חדר בבניין הראשי של משרד ראש הממשלה", אומר בכיר לשעבר במשרד ראש הממשלה, "אבל בקומה 6, שזה לא נחשב, כי כל עוד אתה מחוץ לאקווריום, אתה לא יכול להיכנס חופשי לראש הממשלה. קומה 6 זה כמו להיות בסיביר. הראשון שכבש את האקווריום היה עוזי ארד. הוא כבר כיהן קודם לכן כיועצו המדיני של נתניהו וידע כמה חשוב להיות לידו כשהוא מקבל החלטה או עוסק בנושאים בינלאומיים. נגיד שראש הממשלה רוצה לדבר בעוד שעתיים עם הקנצלרית מרקל. באותו רגע יוצא חוזר מהמל"ל לכל גורמי המערכת - מה יש לכם לעדכן את ראש הממשלה לקראת השיחה עם מרקל, מה חשוב שהוא יאמר לה ומה אתם ממליצים לו לענות את היא תשאל על נושא כזה או אחר. זה כמו בית חרושת".
גורם ממשלתי מגדיר את ה"אקווריום" כשדה מוקשים. מי שמשרת לצידו של ראש הממשלה, הוא אומר, חייב לדעת להלך בין המוקשים - ובן שבת עושה זאת בהצלחה. אותו גורם מעיד שכאשר דיון מסוים גולש לפסים פוליטיים, נתניהו מסמן לבן שבת לצאת, או שהוא עושה זאת ביוזמתו. "למשל, מתחילים לדון בתקציב הביטחון ואז עולה השאלה איך להעביר את התקציב, ופתאום מתחילים לעלות שיקולים פוליטיים. במקרה כזה, בן שבת קם יוצא מהחדר".
בן שבת מכונה בהומור MBS הישראלי (ראשי התיבות של שמו עם קריצה לשמו של יורש העצר הסעודי). מי שהגה את הכינוי היה ראש הממשלה עצמו, כאשר במהלך ביקור בארצות־הברית ובדרום אמריקה הזמין נתניהו את MBS לקדש על היין.
"מדובר ביהודי חרוץ מאוד ודקדקן", אומר עליו אחד השרים. "הוא עובד סביב השעון והיו גם פעמים, בעיקר בגל הקורונה הראשון, שעבד בחגים ובסופי שבוע למרות שהוא אדם דתי. המסירות שלו מאוד מרשימה, אבל אין לו את יכולת התמרון הפוליטית. הוא בוק מהסוג שקשה למצוא היום בישראל, עם מנטליות של הציונות הדתית של פעם. אין לו את הגמישות הנדרשת כדי לדבר לכל סוגי האוכלוסיות, וזה בא לידי ביטוי במשבר הקורונה".
בכיר לשעבר במערכת הביטחון אומר: "הפונקציה של ראש המל"ל נוסדה כדי לעשות איקס ועושה בפועל וואי. היא הייתה אמורה להיות מעין מועצה לביטחון לאומי, לתאם בין הארגונים ולעשות את החיבור בין שב"כ, מוסד ואמ"ן. כלומר, לעשות את עבודת המטה בתחומי הביטחון. להיות הקמב"ץ של המדינה. בפועל הוא הפך להיות תעודת הכשרות של ראש הממשלה. אם צה"ל, השב"כ או המוסד מתנגדים להחלטה כלשהי, ראש הממשלה יכול לנופף בזה שהמל"ל המליץ".
ח"כ אלי אבידר, גם הוא מישראל ביתנו, חריף הרבה יותר בביקורתו: "בן שבת הוא ה־D9 שאיתו דורס נתניהו את הדמוקרטיה הישראלית. הוא הפך לספק הלגיטימציה לתקנות ולהנחיות ההזויות ביותר של נתניהו".
על רקע הביקורת הקשה, גורם מדיני מתייצב לצידו של בן שבת ואומר שהוא חתום על הישגים רבים שלא זכה עליהם לקרדיט. למשל, ההסכם שאיפשר טיסה ישירה של אייר אינדיה לישראל וממנה מעל שמי סעודיה, פריצת הדרך עם צ'אד וההסכם עם רוסיה שאיפשר את החזרתה הביתה של נעמה יששכר. הישג נוסף שניתן לזקוף, לפחות חלקית, לזכותו של בן שבת, הם מאמצי ההסדרה מול חמאס. הוא נסע כמה פעמים לקהיר והיה שותף מרכזי לשיחות. בן שבת היה גם מי שגיבש באפריל 2018, עם ראש הסגל דאז, יואב הורוביץ, את ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, שכלל העברה של 16 אלף זרים למדינות מערביות והסדרת המעמד של מספר דומה. נתניהו ביטל את ההסכם כעבור 24 שעות בגלל הביקורת מימין.
האם כהונתו של בן שבת כראש המל"ל תגדיל את סיכוייו להתמנות לראש השב"כ, או דווקא תרחיק אותו מהמשרה הרמה? ראש השירות הנוכחי, נדב ארגמן, נשמע אומר בשיחות סגורות שהוא חרד מהאפשרות שבן שבת ימונה לתפקיד אחריו, ממה שזה יעשה לארגון ובאילו צבעים זה יצבע אותו.
בכיר לשעבר בשב"כ אומר עליו: "כרטיס העבודה שלו מלא. לפי הכרטיס הוא כן יכול, אבל הוא ייתפס כמינוי שמשרת את ראש הממשלה ולא את המדינה. אם הכוונה של נתניהו היא להוציא עין למערכת, אז יצליח לו. בעיניי, הסיפור של בן שבת כבר לא ענייני ומקצועי ובן שבת תרם לכך במידה רבה. אני מדבר עם המון אנשי מקצוע ואין אף ארגון - לא צבא, לא מוסד, לא משטרה, גם לא שב"כ – ששמעתי ממנו: 'זה המועמד המתאים ביותר לראשות השב"כ'. זו לא תהיה רשלנות פושעת למנות אותו, אבל בניגוד ליוסי כהן, שהרשים מאוד כראש המל"ל ואז קיבל את מינוי ראש המוסד, כאן המינוי פעל לרעתו של בן שבת, כי המערכת למדה אותו מקרוב וראתה שהוא לא עשוי מהחומר של מפקדי ארגונים. כנראה שלהסתובב בפריז עם חליפות ושיער מסורק יותר עוזר להיות ראש ארגון מאשר לחסל מחבלים בעזה ולהתלכלך באבק".
לדבריו, "בן שבת צבע את עצמו כפוליטי, וזה דבר שלא ייעשה. בשב"כ אפילו לא מספרים אחד לשני מה הצביעו בבחירות. עולה גם השאלה האם הוא בנוי לקחת אחריות על מבצעים, להכניס את היד לאש, והתחושה בתוך הארגון היא שלא. מאיר עשה עבודת מטה מעולה והערכות מצב, אבל לעמוד בראש ארגון זה משהו אחר. זה להיות מנהיג ולספוג אש ולפרק התנגדויות לתת לאנשים תחושה שהם לא לבד. מאיר נחשב תמיד לנאמן כלפי מעלה. אנשים פחות מרגישים גיבוי כלפי מטה. אני יודע שזה מטריד אותו שכך זה נתפס והוא חושב שזה לא הוגן, אבל זה הדימוי. אין מה לעשות, אנשים מדברים על כך שיכולת הפיקוד שלו חלשה ושהחוויה במל"ל לא הוסיפה לממלכתיות שלו".
יש מי שחולק על כך. אחד מחבריו של בן שבת, שמכיר אותו משנותיו הארוכות בשב"כ, תוהה: "האם מפקדיו לאורך השנים טעו שוב ושוב כאשר קידמו אותו? הוא מילא שלושה תפקידי ראש אגף או ראש מרחב, שזה אגב תפקיד פיקודי. האם כל אחד המינויים האלה היה טעות? יכול להיות שראשות השב"כ היא לא משאת חייו. אבל איך אפשר לומר על אדם כזה שהוא לא ראוי?"
מהשב"כ נמסר בתגובה: "השב"כ ושאר ארגוני המודיעין מקיימים יחסי עבודה מקצועיים עם המל"ל והעומד בראשו. סוגיית מינוי ראש השב"כ הבא אינה עומדת כרגע על הפרק. בבוא העת, ראש השב"כ יעביר המלצתו למקבלי ההחלטות בדרג המדיני באשר למועמד המתאים ביותר בראייתו המקצועית".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מדובר בטענות מופרכות ורכילותיות מצד גורמים עלומי שם, המבקשים להשחיר את דמותו של אדם שהקדיש 36 שנים מחייו לביטחון מדינת ישראל. שלושה ראשי שב"כ שונים חתומים על קידומו של בן שבת לתפקידים הבכירים האחרונים שמילא בשב"כ, והוא מונה לראש המל"ל בהמלצת מנהליו בשב"כ לאחר שירות ארוך שנים שבו תרם תרומה ממשית לביטחון המדינה. חלק גדול מפעילותו היה עלום, ויישאר כך עוד שנים רבות.
"בן שבת פועל בצורה עניינית ומקצועית וזוכה להערכה רבה מרה"מ, משרי הממשלה, מראשי מערכת הביטחון וממקביליו בעולם, לרבות בעולם הערבי.
"בהתייחס לשיחת ראש המל"ל עם מפקד חיל האוויר – שיחה זו התקיימה בהתאם לאחריות ראש המל"ל בחוק ולמדרג הסמכויות, ונועדה לבחון האם קיים צורך בדיון מחודש בעמדתה הקבועה של ישראל, המתנגדת למכירת נשק מתקדם למדינות במזרח־התיכון. בשיחה הובהר כי אין שינוי בעמדה ולכן לא עלה צורך בדיון נוסף. אילו היה מקום לשינוי בעמדת המדינה, הדברים היו נעשים בעבודת מטה מסודרת, כפי שנעשה תמיד בסוגיות מסוג זה, והיו נבחנים בדיון בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. ראש המל"ל מאיר בן שבת ממוקד באתגרי הביטחון הלאומי וזהו העניין היחיד שעומד לנגד עיניו".
