סוף אוגוסט, אבל בברלין גשם של קיץ שוטף את הרחובות. בבית החולים "שאריטה" בעיר הבירה הגרמנית השקט והסדר נשמרים גם בתקופת הקורונה. כאן לא תראו צוותים רפואיים בהיסטריה או זקנות זרוקות במסדרונות. בגרמניה יש נהלים, ואת הנהלים יש לקיים. אלא שבימים האחרונים השקט הזה הופר כשכתבי חדשות וצלמים מילאו את הרחבה המרכזית בכניסה למרכז הרפואי. מאז שמנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני הובהל לכאן לאשפוז בחשד שהורעל על ידי אנשיו של מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין - כולם מחכים להתפתחות במצבו.
כתבות נוספות למנויים:
פעם ביום אשתו יוליה באה לבקר ומסרבת בתוקף לדבר עם העיתונאים. השומרים מתחבאים מהגשם בפינת עישון מול הדלת הראשית. על הכניסה הופקד שומר שמציץ בדפי הביקור של הנכנסים ומניד בראשו כל פעם שהשם מופיע ברשימות. אף אחד לא נכנס פנימה אם הוא לא מבקר מוזמן. נוקטים כאן משנה זהירות, ועדיין - זה לא בסיס צבאי.
- חדש! לא רוצים לפספס אף כתבה?
בצד השני של הכביש, שם נמצאים הבניינים הישנים של בית החולים, מחבר מסדרון עילי בין שני המבנים. אף אחד לא שומר, אבטחה לא קיימת. כל אחד יכול לעבור בין הבניינים ולהגיע באין מפריע קרוב לחדרו של נבלני. בחוץ, ליד עגלת הקפה שבעליה מרוצים מאוד מהעלייה במכירות בשבועיים האחרונים, יושב טוביאס - אח בן חמישים שבדיוק יצא להפסקת סיגריה.
"אני לא מבין בשביל מה היינו צריכים להביא אותו לפה", הוא אומר לי בעצבנות, "גם ככה אנחנו עמוסים בעבודה, וכולם יודעים שרוצים לגמור אותו. אז עכשיו חוץ מהקורונה יש גם את זה, וסידורי אבטחה לא קלים".
זה מקשה על העבודה?
"בטח. יותר שעות, יותר בדיקות, יותר פחד, אבל שלא יהיו לך טעויות - כולם רוצים לגמור אותו. קודם הפליטים, ואחרי זה רוסים מורעלים, ואנחנו תמיד בסוף. למרקל ולחברים שלה זה לא אכפת כי הם לא צריכים לשלם שום מחיר".
כן, דבר אחד ברור לכולם במרכז הרפואי - האבטחה היא לא משהו שיעצור מוציאים להורג רוסים מלבצע את מלאכתם, במידה וירצו בכך.
עוד נחזור לבית החולים, אבל תחילה תקציר העלילה. לסיפור הזה יש את כל המרכיבים להפוך לעוד פרק בסדרת ג'יימס בונד: פעיל פוליטי, ממובילי מחאת האופוזיציה ברוסיה, עולה לטיסה מסיביר למוסקבה ולפתע מתמוטט בכאבים וצעקות. אחרי נחיתת חירום הוא מפונה לבית החולים ומאושפז במצב קשה. אלכסיי נבלני, בן 44, הוא לא סתם פעיל פוליטי. הוא יריב מר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כזה שפועל שנים רבות לחשיפת שחיתויות במשטר הרוסי, ומתוקף היותו אופוזיציונר קולני קנה לו מקום מיוחד במדינות המערב.
(צילום: שרון שדה)
מתחילת הדרך היה ברור שמצבו הבריאותי של נבלני לא סתם הידרדר בפתאומיות: מקורביו הצהירו מיד לאחר התמוטטותו כי הוא הורעל בחומר כימי שהוחדר לכוס התה ששתה בבית קפה בשדה התעופה. הפעילים התלוננו על הסתרת מידע מצד רופאים בבית החולים הרוסי שבו אושפז נבלני. הצוות הרפואי ברוסיה טען כי אין אינדיקציה שנבלני אכן הורעל. אבל בסוף השבוע - אחרי שלל מחאות מרחבי העולם - התירה רוסיה לפנותו לטיפול בבית חולים בגרמניה, שבו נקבע כי יש אינדיקציות לכך שנבלני הורעל.
אין זאת הפעם הראשונה שנבלני כמעט שילם בחייו על עמדותיו הפוליטיות. בשנת 2000 הצטרף למפלגה הדמוקרטית המאוחדת הרוסית "יבלוקו", ומ־2004 שימש כאחראי מטעם המפלגה על אזור העיר מוסקבה. נבלני ניצל את הכשרתו כעורך דין כדי לחשוף שחיתויות בשלטון, וב־2012 התמודד על ראשות עיריית מוסקבה. ארבע שנים לאחר מכן הודיע שהוא מתכוון לרוץ נגד פוטין במרוץ לנשיאות ב־2018, ובאותו הרגע נרשם בפנקס האדום של הנשיא.
שנה לאחר ההכרזה נזרק צבע רעיל על פניו, ונבלני סובל מנזק תמידי באחת מעיניו. באותה שנה התחיל לשדר בערוץ יוטיוב סרטים על השחיתות הרוסית של משטר הקרמלין. סרט אחד שלו, על ראש ממשלת רוסיה מדבדב, זכה ל־38 מיליון צפיות. הוא השתמש ברשתות החברתיות כדי להגיע לצעירים ולעג לממסד הרוסי שנאמן לפוטין.
בשנה שעברה, אחרי שמועמדותו לנשיאות נפסלה, סבל נבלני מתגובה אלרגית קשה והובהל לבית החולים. הוא טען גם אז שהורעל. בחודשים האחרונים הגביר נבלני את פעילותו: הוא הוציא לרחוב אלפים להפגנות בסיביר, הריץ מועמדי אופוזיציה בבחירות מחוזיות, ובעיקר הביע תמיכה בהפגנות הגדולות של מתנגדי המשטר בבלארוס. כשנבלני אמר בתוכנית האחרונה שלו שמי שרוצה לדעת מה יקרה ברוסיה צריך להסתכל על מה שקורה בבלארוס - הוא כנראה חצה קו אדום.
נבלני הוא לא הראשון ממתנגדי המשטר שמטופל באלימות. כך למשל נורה למוות בוריס נמצוב ב־2015 על ידי שוטרים צ'צ'נים במרכז מוסקבה. אחרי מותו הפך נבלני לפנים הכמעט יחידות של האופוזיציה ברוסיה. קדמו לו: סרגיי סקריפל, קצין מודיעין רוסי ששירת עם פוטין וערק לבריטניה. הוא הורעל ב־2018 ביחד עם בתו בלונדון, אחרי שהשניים נגעו בחומר רעיל על סף דלתם ונמצאו ללא הכרה בגן ציבורי; בוריס נמסטוב, פוליטיקאי מהאופוזיציה, נורה על גשר מחוץ לקרמלין ב־2015; גם פיוטר ורילוב מלהקת "פוסי ריוט" טען שהורעל ב־2018; אלכסנדר ליטביננקו, לשעבר מהשירות החשאי הרוסי, הורעל ב־2006; העיתונאית אנה פוליטקובסקיה חוסלה במוסקבה ב־2006, וכך גם רבים נוספים שהתנגדו למשטר בפומבי.
בין לבין נבלני נעצר והואשם במעילה בחברה ממשלתית. הוא הורשע ועירער, וכעבור ארבע שנים בית המשפט האירופי לזכויות האדם קבע כי הופרה זכותו להליך משפטי הוגן, וחייב את הממשלה הרוסית לשלם לו 56 אלף אירו עבור הוצאות משפט ונזקים נלווים שנגרמו לו.
מרקל תמיד ניסתה לשמור על יחסים קרובים עם פוטין, ולא לעורר מחלוקות מיותרות. אך בניגוד לדעתו של האח טוביאס, גרמנים רבים חושבים כי הגיע הזמן שגרמניה תשחק תפקיד חשוב גם בעולם הגיאו־פוליטי ולא רק בזירה הכלכלית, ושתגבש מדיניות חוץ פעילה כדי שתוכל לעמוד מול רוסיה.
"אני יודע שיש לנו בעיות בגלל העבר שלנו לגבי התחמשות והתערבות במדיניות חוץ, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך להתנהג כאילו שאנחנו שווייץ הקטנה", אמר וולפגנג אישינגר, ראש ועדת מינכן לביטחון, לשבועון "דר שפיגל". "גרמניה חייבת ללמוד לדבר בשפה של כוח. עם פוטין, החזק שורד. ובשביל זה חייבים להתחמש. מדינה שלא יכולה להגן על הבית שלה היא כמו קבוצת כדורגל בלי שוער".
אישינגר טוען שלגרמניה אסור להיות במקום בו רוסיה סוחטת אותה, או במקום שבו היא קוראת לפוטין כדי לפתור בעיות שהוא עצמו יצר. "רוסיה היא הרבה יותר קטנה ממה שהיא באמת", הוא אומר. "אין לה ידידים, יש בה בריחת מוחות, והתוצר הלאומי שלה קטן מזה של איטליה. הצעד של פוטין מראה על פאניקה".
יוזמתה של מרקל להביא את ראש האופוזיציה לטיפול בגרמניה היא צעד בכיוון הזה. מרקל הסבירה: "אנחנו לא נגד רוסיה ואנחנו לא נגד רוסים", אבל היא יודעת בדיוק מה השפעת הצעדים שלה. מרקל מקבלת דיווחים יומיומיים על בריאותו של נבלני.
נבלני הצליח לערער את שלוות רוחו של פוטין. לא ברור מי נתן את ההוראה לחסל אותו ומי ביצע אותה. השמועות ברשתות החברתיות הן שראשי שירותי הביטחון נתנו את ההוראה והוציאו את ההתנקשות לפועל ללא הוראה ישירה מפוטין. "פוטין", טוענים גורמים ברוסיה, "לא היה מסוגל לתת את ההוראה, ומשזו לא הגיעה החליטו ראשי הביטחון להוריד את נבלני בעצמם. נבלני לחץ לפוטין בכל המקומות הכואבים, והמשטר הרוסי החליט להראות לו מהו כאב".
הקרמלין מתעלם מהמקרה כאילו הוא לא קרה. בעולם הוא בכותרות, וברוסיה כלום. דמיטרי פסקוב, דוברו של פוטין, אמר שאין ולא תהיה חקירה כי אין פה פשע. בשבוע שעבר, שלושה ימים אחרי ההרעלה, רוסיה הודיעה על פתיחת חקירה, בעיקר כדי לבדוק אם כל האירוע לא בוים על ידי הגרמנים. בראיון לטלוויזיה מאוחר יותר פוטין לא הזכיר את נבלני, אבל אמר שהרוסים הכינו כוח צבאי מיוחד לטפל בבלארוס.
בחזרה לבית החולים "שאריטה" בברלין. ההיסטוריה מספרת כי המלך פרידריך הראשון מפרוסיה קרא להקים בית חולים בתוך העיר כחלק מההכנות למגפת הדבר שכבר הכתה את מזרח המדינה. עם הזמן המבנה שימש בעיקר כבית חולים לעניי העיר והיה מוסד חסד. היום התמונה שונה - "שאריטה" הפך עם השנים לטוב ולמפורסם בבתי החולים בברלין, ובין כתליו עבדו הבולטים שברופאי גרמניה, בהם חתני פרס נובל ברפואה ומדעים. האם זה מה שיעזור לנבלני? ספק גדול.
"אנחנו עדיין לא יכולים להגיד מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של ההרעלה, המצב שלו בסך הכל יציב וכרגע לא נשקפת סכנה ממשית לחייו", אמר רופא בכיר בבית החולים בתחילת השבוע. "אנחנו מעריכים כי ההרעלה נגרמה כתוצאה משימוש בחומרים כימיים מעכבי אצטילכולין אסטרז". הרעלים האלו, מסבירים המומחים בגרמניה, עלולים לגרום נזקים ארוכי טווח.
"זה יכול להוביל לאובדן או לנזק של הזיכרון או לפגיעה בכושר הדיבור", הסביר פרופ' רלף שטאלמן מבית החולים "שאריטה", והוסיף כי ייתכנו גם נזקים נפשיים ודיכאון בטווח הארוך. לפי השבועון "דר שפיגל", המומחים הגרמנים מעריכים כי נגד נבלני נעשה שימוש בחומר לוחמה כימי. לפי אותו דיווח, בית החולים פנה כבר לצבא הגרמני בבקשה לעזרה בפענוח של הרעלן, ובמקביל ביקש גם את עזרת מכון המחקר האנגלי שהופעל בזמנו אחרי ניסיון החיסול של סקריפל ובתו בבריטניה.
"כולם רוצים לגמור אותו", אומר לי האח טוביאס בבית החולים, ורומז שהסוף עשוי להיות רע.
