בפברואר האחרון ציין חבר הכנסת עפר שלח את יום הולדתו ה־60, והחליט לראשונה זה הרבה שנים, שהגיע הזמן לארגן לעצמו מסיבה. הוא סגר תאריך במועדון ה'זאפה' ברמת החייל פלוס תפריט מזנון ואלכוהול, שלח הודעות ל־120 חברים ומקורבים, והזמין את יהודה קיסר שיעשה שמח וירקיד אותם עד השעות הקטנות. "המסיבה הייתה שבועיים לפני הקורונה, ממש 'ימי פומפיי האחרונים'", צוחק שלח.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ספק אם מישהו מהחוגגים שאכן עמדו בתור לשיר על הבמה עם המלך, ואפילו נשארו על רחבת הריקודים אחרי חצות, שם לב להיעלמות הזריזה של האורחים יאיר וליהיא לפיד מזירת האירוע. מה שבטוח, ששם לצלילי העוּד, בין פוקצ'ות לוהטות למגשים של מיני־בורגר, נרשמו הסימנים הראשונים לזוגיות המתפרקת של אחד הצמדים המבטיחים והיציבים שידעה הפוליטיקה הישראלית.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בודדים בלבד ידעו על הסדק שהולך ומעמיק בין שלח ללפיד. אפילו האורחים של שלח ביום ההולדת, חברי הכנסת מאיר כהן וקארין אלהרר, לא תיארו לעצמם כמה מהר יהפוך לשבר של ממש. הכרזת המלחמה על פטרונו הפוליטי כפי שצייץ אותה ברביעי שעבר, הבהירה אחת ולתמיד מי מהם היה זה שביקש לפתוח את היחסים. "זה חייב להתחיל מבחירות מקדימות מיידיות ופתוחות לתפקיד יושב ראש המפלגה", כתב לקונית שלח בהודעתו. "אני אתמודד, ואשמח אם יהיו אחרים. בלי זה, לא נהיה אלטרנטיבה ולא ננצח".
אם שואלים את שלח, הוא יגיד שאת ההבנה שמשהו צריך לקרות קיבל כבר מזמן, בשעת בוקר מוקדמת ב־21 בנובמבר האחרון. הוא חזר מריצת הבוקר הקבועה שלו, וקרא בעיתון שלפיד שוב דחה את מועד הפתיחה לבחירות של תפקיד יושב ראש המפלגה, והפעם עד אחרי הכנסת ה־25. היום הוא מדבר על תהליך ארוך שנמשך שנה וחצי, אבל מודה לבסוף שהחלטתו של לפיד להאריך את כהונתו כראש המפלגה, הייתה הקש האחרון.
"בוודאי שזה היה מעצבן. בעיניי אפילו טיפשי", הוא אומר השבוע בביתו במושב גינתון. "אם יאיר לפיד היה מוביל תהליך בתוך יש עתיד שבו הדבר הזה היה עולה על השולחן, יכול להיות שהוא היה משיג את אותו דבר והוא היה משיג לו קונצנזוס. זה בעיניי בעיקר טיפשי וקטנוני. זה היה מחטף, אבל לא מטריד אותי אם התייעצו איתי או לא. אני בפוליטיקה לא בשביל לחפש חברים, ולא בשביל מערכות יחסים, ויש לי מערכות יחסים נפלאות בפוליטיקה. את מאיר כהן לא הכרתי לפני, והוא חבר נפש, קארין אלהרר היא חברת נפש, ויש הרבה אחרים. אבל זה לא זה".
יאיר גם חבר נפש?
"בוודאי. אבל זה לא זה".
וזה היה הרגע שהבנת שהדיאלוג ביניכם הפסיק להניב פירות?
"אם אתם מתעקשים על רגע, אז כן. בהארכה לכנסת ה־26. לא בעצם העובדה שהכהונה הוארכה לכנסת ה־26, אלא בזה שהוא כמעט טרח, הוא התאמץ, להסתיר את זה ממני ומאחרים. אבל אני אומר שוב, לא זה מה שמביא אותך להחלטה להתמודד. מה שמביא אותך להחלטה להתמודד זה שאתה רואה שכל זה לא מתרומם. זה לא מתחבר יחד למשהו שהוא אלטרנטיבה".
אם הוא טרח להסתיר את המהלך הזה, סימן שהרגיש אשם.
"מעט מאוד דברים בתולדות שבע־שמונה השנים של יש עתיד שיאיר רצה או חשב עליהם ולא דיבר איתי, ובתוך ה'מעט מאוד' - פעמיים שבהן הוא האריך את כהונתו כיו"ר המפלגה ועשה את זה בלי להגיד לאף אחד. זה מראה לכם שכשהוא עשה את זה, הוא הרגיש שזה לא בסדר וזה לא חכם והוא לא רצה להגיד. הוא לא רצה לקבל תגובה אפילו ממני, שכידוע לשניכם, שום דבר מכל הדברים ששוחחנו בינינו לא יצא אף פעם החוצה".
אבל יש עתיד בעלייה, לא חבל?
"יש עתיד היום עלתה כתוצאה מהתפרקות כחול לבן וכתוצאה מזה שהמצביעים של כחול לבן העריכו את העובדה שנשארנו בחוץ, ולא נכנסנו לממשלה וזהו".
בשבוע האחרון, כולם ניסו להבין מה יש בבטן המלאה שלו שאיתה הסתובב ומה קרה שהכל התפוצץ דווקא עכשיו. יש כאלו שיחשבו שיש כאן מחסן של מהלכים אסטרטגיים, הוא מתעקש שזה מאגר של ניסיון פוליטי. "זה תהליך של שנים. עזבתי את חיי הקודמים, עזבתי את מה שבניתי לאורך 25 שנה, עזבתי חיים שתיגמלו אותי בכל המובנים - בהנאה, בכסף, במשמעות - כדי להגיע למקום שבו אני אשפיע על החיים הישראליים שבעיניי הולכים למקומות רעים מאוד".
מתי הגיע הרגע שאמרת לעצמך שיאיר לפיד לא יכול להחליף את השלטון ואתה חייב לעשות מעשה?
"זה דבר שהתפתח לאורך הרבה זמן. אתה רואה את הסיטואציה הנוכחית. אתה רואה שלמרות שביבי צונח, מאבד מנדטים, מאבד אמינות כראש ממשלה, מי שנהנה מזה זה לא יש עתיד בראשות יאיר לפיד. נפתלי בנט נהנה. אנחנו מפלגת האופוזיציה העיקרית, יאיר הוא יו"ר האופוזיציה, הוא ממוקם שם מבחינת הנראות הציבורית, אבל זה לא קורה".
מה לא קורה? ממה אתה לא מרוצה ביש עתיד כפי שהיא מתנהלת היום?
"בראש ובראשונה לא מאיך שזה מתנהל, אלא לאן שזה מוביל. אתם יודעים מה? אם כל זה היה מוביל למועמדות שתופסת, שיש לה משמעות, שיש לה סיכוי של יאיר לפיד מול בנימין נתניהו ולזה שיש עתיד תהיה מפלגת השלטון, אז הייתי מדבר אחרת. אבל אני יודע שני דברים. הראשון והחשוב זה שיש עתיד בראשות יאיר לפיד כמו שהיא לא יכולה להיות אלטרנטיבה לביבי נתניהו. ושאני הפוליטיקאי הפופולרי ביותר במרכז־שמאל. זה שני הדברים שאני יודע. זה מה שהביא אותי להחלטה".
עם מי התייעצת? מי ידע שהחלטת להתעקש להתמודד מולו?
"אורית בת זוגי ידעה. הילדים שלי ידעו. חברי הטוב והאהוב ליאור נתן ידע".
ואף אחד מהם לא אמר לך "רגע, עפר, אולי אתה תגרום לזה שהאלטרנטיבה היחידה לנתניהו תתרסק עכשיו, כי המפלגה לא תעמוד בשסעת הזאת"?
"לא. לא. לא".
ולמה לא דיברת עם אף אחד מהסיעה שלך על זה?
"לא רציתי להעמיד אנשים בפוזיציה לא נעימה. אפילו לא החברים הקרובים שלי. מאיר כהן הוא חבר נפש. בשישי הילדים שלי באים לפה. אם הם לא באים לפה, הרבה פעמים אורית ואני נוסעים לדימונה ואוכלים ארוחת ערב עם המשפחה, שזה מאיר כהן והמשפחה שלו".
ואפילו הוא לא ידע?
"הוא ידע את תחושתי לגבי המצב. תחושה שהרבה אנשים ביש עתיד שותפים לה".
אגב, מה עמדתך לגבי תחקיר 'עובדה', שהאשים את מאיר כהן בהטרדות מיניות וטיוח?
"ליוויתי אותו מהדקה הראשונה של הסיפור הזה. כעיתונאי שעסק בדברים כאלו, לעשות תחקיר כזה על סמך החומר שהביאה 'עובדה' זו שערורייה. במיוחד שזה סיפור שהם חוזרים אליו פעם שנייה, אחרי שכבר שידרו אותו ב־2015. החידוש היחיד הוא העובדה שיש כאן אישה שטוענת ששיקרה בבית המשפט, ומקבלת פתאום מעמד של דוברת אמת, ועבריין מורשע שמקבל מעמד של כוכב. הייתי איתו בשיחות עם עורכי הדין, דרך הטיפול התקשורתי עד ערב השידור. בערב שבו שודרה הכתבה, אורית ואני נסענו לדימונה למאיר ולנעמה כדי להיות איתם. כמו בני משפחה".
אם אפילו לו לא סיפרת, זה אומר שלא היו לך שותפי סוד בסיעה בכלל.
"להלך הרוח הזה, בוודאי שכן, להחלטה לא".
זה גם מעיד אולי משהו על זה שלא הצלחת ליצור יחסים או בריתות פוליטיות בתוך הסיעה.
"זה לא הליכוד. אין מחנה רבין ומחנה פרס פה. עכשיו, אין ביש עתיד שום מוסד שבתוכו החלק הזה בא לידי ביטוי".
נשאל אחרת. עכשיו כשהכל בחוץ, יש לך שותפים לדרך החדשה הזו?
"יש לי. אני לא רוצה להסגיר אנשים, תשאל את הח"כים של יש עתיד. לטעמי, רובם בעד בחירות לראשות יש עתיד".
ערכנו בעיתון משאל ביום שישי האחרון, פנינו לחברי יש עתיד, אתה היחיד שהסכמת לומר מפורשות שאתה בעד פריימריז.
"שאלתם אותי מה הם חושבים, לא מה הם אומרים. זה חלק מהסיטואציה שכשיש בן אדם שהוא היו"ר עד אחרי הכנסת ה־26 והוא קובע את הרשימה, מה אתה מצפה שאנשים יגידו לך? בגלל זה אגב לא שאלתי אותם, כי לא רציתי להעמיד אותם במעמד הזה".
המהלך הנועז של שלח, כצפוי, נתקל די מהר בחומת התנגדות מצד היו"ר. פחות מיומיים אחרי ההכרזה, לפיד הודיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שפריימריז לא יהיו כאן. דיווחים מישיבת הסיעה של המפלגה שהתקיימה ביום שני סיפרו ששלח ישב בה כמו אדם מנודה, ושמקומו של הח"כ הסורר במפלגה שעזר להקים נראה לוט בערפל. שלח דווקא לא מסכים עם האבחנה הזו.
מה תעשה עכשיו אחרי ההחלטה של לפיד? הרי לא יהיו פריימריז.
"אני אמשיך במאבק עד שיהיו פריימריז. זאת אחת הבעיות שלמפלגת יש עתיד אין שום מוסד דמוקרטי ולכן אני אקיים מאבק ציבורי בדרכים שונות. אין ליש עתיד מוסדות פנימיים וזה משתק את המפלגה. אני אנהל מאבק ציבורי ולא פוליטי. כשיאיר לפיד העביר את ההחלטה להאריך את כהונתו הוא עשה זה בגוף של ארבעה אנשים. אין שום כוונה ליאיר לפיד להקים מוסד שיאפשר מהלכים דמוקרטיים בתוך המפלגה".
מה זה אומר, מאבק ציבורי? פנייה לבג"ץ נלקחת בחשבון?
"זה יהיה מאבק שחלקו בכלי התקשורת וחלקו באמצעים אחרים. כשזה יקרה תדעו".
וכל הסיטואציה הזו שמצאת את עצמך בה לא תיאלץ אותך לפרוש?
"הדבר הזה מגיע מתדרוכים של סביבתו של לפיד. מעולם לא בדקתי את זה ולא הודעתי, ואין לי שום כוונה כזו".
אבל עדיין, אתה נתון עכשיו לחסדיו של לפיד. הוא קובע את הרשימה.
"כל ח"כ ביש עתיד צריך להסתכל על עצמו ולא עליי. לי יש מספיק פופולריות בציבור להסתדר בכל מקום. יאיר לפיד הוא יו"ר המפלגה לכל שארית חייו, או לכל הזמן שיתחשק לו. יש ביש עתיד קבוצה מעולה של אנשים והם צריכים לשאול את עצמם אם אחרי שמונה שנים לא הגיע הזמן לפתוח את רשות המפלגה להתמודדות. גורלו של כל ח"כ ברשימה תלוי באדם אחד שבחר את עצמו יחד עם ארבעה אנשים לכל שארית חייו. אני ממש לא מוטרד מהמיקום שלי ברשימה או אם הוא יכניס אותי או לא. הדבר היחיד שאני מתייחס אליו כרגע זה לקיים בחירות על ראשות יש עתיד. אין למפלגה הזו עתיד בלי בחירות".
הרגשת מנודה בישיבת הסיעה השבוע?
"לא. ממש לא. העיתונאים שלא היו בחדר החליטו שלא דיברו איתי. ישבתי אתמול עם רוב חברי הסיעה לפגישות אישיות. הם חברים טובים אישיים שלי וכך זה יישאר. יש פה תדרוכים מגמתיים וספקולציות שנשמעות טוב".
גם חברך הטוב רביב דרוקר כתב ש"אין עתיד לשלח ביש עתיד". הוא אמר שאתה צריך להנהיג את מפלגת השמאל הישראלי. מה אתה חושב על זה?
"כפי שכבר אמרתי: רביב הוא ידידי האהוב וכשנכנסתי לפוליטיקה הוא קיבל ממני אישור לכתוב כל דבר הבל שעולה על דעתו. זה לא שרביב יודע משהו שאף אחד אחר לא יודע".
אז אין אפשרות שתעמוד בראשות מפלגת מרכז־שמאל שהיא לא יש עתיד.
"אני איש יש עתיד, אני בניתי אותה יחד עם יאיר לפיד, אני נלחמתי בשבילה, ואפילו הואשמתי בזה. היה ב'ידיעות אחרונות' טור של עינב שיף שקרא לי ה'פיקסר', אחלה. נורא מצא חן בעיניי. לא מעליב אותי הדברים האלה, הוא לא התכוון להחמיא, אבל זה היה מצחיק".
לפיד ושלח עברו לגור יחד פוליטית ב־2012, אבל יש מאחוריהם יותר מ־30 שנה של חברות מוקדמת, עוד מסוף שנות ה־80. שלח חזר מתואר שני בניו־יורק היישר למדור הספורט של 'מעריב', שם הכיר את לפיד שעבד כעורך וכתב. "יאיר היה אז עורך המגזין היומי, הוא לא היה בחבר'ה שלנו בספורט. בספורט היינו בן כספית ואני ואלי קמיר ועוד הרבה אנשים נהדרים. היינו חבורה צעירה ופרועה. העיתון אז היה ברודשיט של פעם. היינו גומרים לעבוד בשתיים בלילה והולכים לאכול חצי זיווה אצל מרי עד חמש. היום אם אני אוכל חצי זיווה בשתיים בלילה אני לא אישן שבועיים".
החברות ביניכם נמשכה מאז?
"בוודאי. אני ויואב וליהיא וליאור לפיד ביחסים מאוד טובים", עונה שלח בלשון הווה.
דיברתם אחרי ההודעה שלך?
"לא".
עם אף אחד מהם?
"לא".
אז למעשה נפרדת מאח השבוע, סוג של משפחה.
"יש ציניקן שיגיד שזה נכתב ביום שנכנסתי לפוליטיקה, יש אופטימיסט שיגיד שיחסים טובים מתגברים גם על הדברים האלה, ויש אני, שאגיד, עשיתי מה שהייתי צריך לעשות".
ברור לך שהפסדת חבר?
"ברור לי שעשיתי את הדבר הנכון, להצדקת שמונה השנים שבהן אני בפוליטיקה ושמונה השנים הנוספות שאני מתכוון להיות בפוליטיקה. הדבר היחיד האפשרי".
זהו? שמונה שנים?
"לא, אל תקציבו לי זמן. אולי זה פחות. בנקודת הזמן הזו, זה הדבר היחיד שאפשר לעשות. היחיד".
למרות הכל, שלח עדיין נזהר מאוד בכבודו של לפיד מצד אחד, אך גם נרתע מביטויי רגש ופירוט יתר על החברות העמוקה שהייתה ביניהם מצד שני. במקום, הוא מעדיף להתמקד בפוליטיקה. הוא מדגיש עד כמה היו הוא ולפיד מתואמים בהתחלה - וגם עד כמה היה דומיננטי בהשפעה שלו על לפיד. "אלמלא אני, יאיר לפיד היה מצביע בעד חוק הלאום", הוא אומר על ההצבעה הדרמטית ב־2018. "ברוב הנושאים האלה שהיו ויכוחים, בסופו של דבר הם הסתדרו כי יאיר קיבל את עמדתי".
אתה מתאר סינכרון מוחלט של עמדות.
"זה חדש ששיתוף הפעולה, השותפות הפוליטית בינו וביני, היה אחד הדברים החזקים בפוליטיקה?"
היום הוא מעדיף להתרכז דווקא בחילוקי הדעות ביניהם. שלח מרגיש נוח לא לתת יותר מדי סיכוי להצלחה של לפיד מול נתניהו בבחירות עתידיות, ולהעביר ביקורת על האופן שבו הוא מנהל את האופוזיציה. "יאיר הוא האיש שנתניהו פעמיים בשבועות האחרונים יצא מהחדר שלו בכנסת, והלך למליאה במיוחד בשביל לריב איתו באישי. ולכאורה זאת התמונה שיו"ר האופוזיציה רוצה. אתם בתקשורת, כמו שנהוג להגיד וכמו ששמעתי הרבה פעמים בעצמי, אומרים 'וואלה, איזה הישג ללפיד, הוא חצי מסך, ספליט־סקרין, חצי נתניהו וחצי הוא'. אמרתי ליאיר, 'אתה חושב שנתניהו עושה טעות פה? נדמה לך?' יש לי הרבה מה להגיד על נתניהו. הוא לא ראש ממשלה טוב שבמקרה מושחת, הוא ראש ממשלה כושל הרבה יותר משהוא ראש ממשלה מושחת - אבל בדברים האלה הוא לא טועה".
שלח מעריך בביטחון שלראש הממשלה יש סיבות מאוד קונקרטיות לסמן דווקא את לפיד בתור היריב הפוטנציאלי שלו. "נתניהו לא עושה דבר כזה אם אין לו סקר שאומר לו שכדאי לו לעשות דבר כזה. הסקר הזה אומר שעל אף שיאיר לפיד יו"ר האופוזיציה, על אף שנשארנו מחוץ לממשלה והוא קיבל על זה קרדיט, למרות כל הדברים האלה, הוא היריב הכי נוח שבנימין נתניהו מבקש. אם זאת הסיטואציה, את זה חייבים לשנות. את זה חייבים לשנות דרך ההתמודדות בשביל לשנות את הדרך, ואני אומר שגם צריך לשנות את הבן אדם".
למה הוא בחר ביאיר?
"כי הוא חושב שזה יריב שהוא יביס, זה הכל. נורא פשוט. נתניהו בדברים האלה הוא קר מאוד, מעלה את היריב הזה על הדום, שם אותו מעל כולם. ואני כיריב הזה צריך לשאול את עצמי למה ומה עושים בשביל לתקן את זה".
הפעם הראשונה שבה חתר לפיצוץ בתוך תחומי המפלגה הייתה בינואר האחרון, לאחר חזרתו של בני גנץ מארצות־הברית, לשם הוזמן על ידי הנשיא טראמפ כדי להציג בפניו את תוכנית השלום של חתנו ג'ארד קושנר. "לפני נסיעתו של גנץ, הם ניהלו על זה דיון. שלושה אומרים, 'אם יהיה סיפוח אנחנו נהיה נגדו' - אלו גנץ, אשכנזי ולפיד - ואחד אומר 'אם יהיה סיפוח, אני אהיה בעדו', שזה בוגי יעלון. וזה על־הכיפאק, אני מכבד את עמדתו לחלוטין".
אלא שאחרי חזרתו של גנץ מהביקור, מגלה שלח שהקוקפיט שינה כיוון. "אני מדבר עם יאיר ואני מבין שהולכים להיות בעד זה, הולכים להפוך את העמדה. אני אומר ליאיר, 'תקשיב טוב, אם הדבר הזה יבוא, לא רק שאני אצביע נגדו, אני אפוצץ את כחול לבן. אני לא באתי לפוליטיקה בשביל שברגע כזה נצביע בעד על משהו שהוא בלב הדיון הישראלי כבר למעלה מ־50 שנה, שעמדותיי בו ידועות ויביא בעיניי אסון למדינת ישראל. אני לא אעמוד מנגד'".
לפיד שהבין את עוצמת האירוע, מיהר לכנס ישיבת סיעה. "הוא מבין כמנהיג פוליטי שיש לו בעיה", אומר שלח. "מתברר לו שם, שבהנהגתי, חצי מסיעת יש עתיד לפחות ינהג כמוני. לא רק שנצביע נגד ולא מעניין אותנו, אנחנו נדאג לפוצץ את העסק".
מי היה הכי לוחמני בישיבה הזו?
"אני".
אחריך?
"לא תקבלו. אני לא מוכר אנשים אחרים. רוצים, שהם יגידו".
ומה יאיר אמר?
"יאיר הקשיב, הבין את הסיטואציה שהוא נמצא בה. כי זה לא רק כחול לבן, זה יש עתיד שהולכת להתפוצץ. אז הוא הלך לבני ואמר לו את זה, והם התבחבשו עם עצמם, לא יודע מה. בסוף בא ג'ארד קושנר והציל את כולם, אחרת אני לא יודע מה היה קורה".
אבל גם אם שלח לא יאמר זאת במפורש, החטא הקדמון, מה ששתל את זרעי הכישלון של לפיד, הוא הטקטיקה סביב כניסת יש עתיד לממשלתה הראשונה, בבחירות 2013: החבלה ביחסים עם המפלגות החרדיות.
"הווטו שיש היום על יאיר מהחרדים לא נובע מחוק הגיוס והוא לא נובע מהתקציבים. הוא נובע מהרגע הזה שהוא ישב מול בנימין נתניהו ואמר, 'התנאי שלי להיכנס לממשלה זה בלעדיהם'", מבהיר שלח. "אני התנגדתי להחרמת החרדים. זה עוד דבר מהמעטים שיאיר לפיד עשה בלי לדבר איתי קודם, כשהוא הלך לבנימין נתניהו ואמר לו שזה התנאי שלו להיכנס לממשלה. כשיאיר יצא מביבי ואמר לי, 'אמרתי לו בלי חרדים', אמרתי לו, 'אתה הודעת עכשיו לראש הממשלה איך תיראה הממשלה שלו. שום ראש ממשלה לא יכול לסבול את זה'. אנחנו לא רצנו על זה ב־2013. תבדקו את הקמפיין של יש עתיד, פעם אחת זה לא נאמר שם".
החרדים לא שכחו ללפיד את התנאי שהציב לנתניהו ערב הקמת הממשלה ה־33, גם לא כאשר הונצח עוטה טלית בביקור בכותל ביולי 2015 במהלך בר המצווה של בנו. הם סירבו להתרשם מההתחזקות הדתית שקפצה עליו, וכך גם הגולשים ברשתות החברתיות שחגגו על הצילום. שלח מבין למה. "אני לוקח את האימג' הזה כשהוא יוצא, ברור לכולם שהוא במשחק הפוליטי. הוא לא באמת בן אדם שהלך עם טלית לכותל, זאת הבעיה שלי. הבעיה שלי היא לא עם זה שבן אדם הולך עם טלית לכותל, אלא ההקשר. כשב־2013 לפיד מחרים את החרדים, ואז, ב־2015, אחרי שאנחנו הולכים לאופוזיציה ויורדים מ־19 מנדטים ל־11, פתאום הוא מופיע בכותל עם טלית, הקונטקסט שאנשים תופסים הוא של העמדת פנים פוליטית".
לך החרדים יסלחו?
"הם לא צריכים לסלוח לי".
עליך הם לא כועסים?
"ממש לא, הם חושבים שאני יריב אידיאולוגי. הם אומרים עליי, 'הוא לא שונא אותנו ואפשר לדבר איתו ולהגיע איתו להסכמות'".
לפי מה שאתה בעצמך דיברת על ליצמן, גם כיו"ר ועדת קורונה, הוא היה שר בריאות כושל.
"מה זה שייך? מדובר בחרם פוליטי. ביקורת יש על מעשים של כל אחד. יש לי ביקורת על ליצמן מפה ועד להודעה חדשה, יש מאבקים פוליטיים, יש חילוקי דעות אידיאולוגיים, יש לי ביקורת על דברים שחלקם עשו. כמו שיש לי ביקורת על בנימין נתניהו או על כל בן אדם אחר".
אז מה ההבדל בינך ובין יאיר?
"ההבדל הוא שאני מעולם לא פסלתי אותם בהיותם חרדים".
הוא נולד ב־1960 בקריית־ביאליק, להיסטוריון והכלכלן חזי שלח ז"ל ולעורכת הדין והפסנתרנית אביבה שלח ז"ל, התגייס בנובמבר 1977 לצנחנים עם איתן כבל וגדי שמני, היה פקודו של המג"ד שאול מופז, ומפקדו של רוני אלשיך בבה"ד 1. ב־1981, כשהיה סגן מפקד יחידת החבלה המוצנחת, נפצע לראשונה בלבנון ב'מבצע צלצל' וב־1983, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, נפצע שוב ואיבד את עינו.
הוא אב לנעמה, בת 29, ולאיתי, בן 25, מאשתו המנוחה ד"ר מיכל שלח, שנפטרה מסרטן בשנת 2009. בשנים האחרונות נמצא בזוגיות עם אורית בוצר, שעוסקת בתחום הבריאות. הוא חתום על שמונה ספרים, אבל מעדיף לכנות את עצמו "נכד של אינסטלטור מהקריות", מאשר להיתפס על חם כשהוא מנופף בתארים אקדמיים או ספרותיים. הישגים פוליטיים, זה כבר משהו אחר.
30 שנה אחרי ימי הפרינט העליזים שלו ושל לפיד, חזרו השניים לעבוד יחד, הפעם כפאוור־קאפל של הפוליטיקה החדשה. שניהם עזבו קריירות משגשגות בעיתונות - לפיד כמגיש אולפן שישי בחדשות 2 ושלח כמגיש תוכנית תחקירים בערוץ 10. בבחירות הראשונות שלהם, ב־2013, השיגו תוצאה מהפנטת של 19 מנדטים.
על אף עליות ומורדות בנבכי הפוליטיקה בשמונה השנים האחרונות, שמרו השניים על חזית אחידה. גם טירוף הבחירות של 2019 התחיל באחדות מרשימה, על אף שבשום שלב שלח לא ממש התלהב מהרכבת כחול לבן והשקת הקוקפיט של לפיד, גנץ, אשכנזי ויעלון. "הקוקפיט היה ניסיון לעשות מסאז' לאגו של ארבעה אנשים ולא גוף של קבלת החלטות", הוא אומר. "זה אחד מהדברים שהרסו את כחול לבן. זאת הייתה סיעה של תפיסה שאמרה, 'בואו נביא רמטכ"לים', שזה כמובן לא דבר מגונה - בן אדם שהוא רמטכ"ל זה צריך לעמוד לטובתו, אבל רמטכ"לים שיכולים להגיד על כל דבר ש’עם ישראל לפני הכל’ ו'אני שלחתי אנשים לקרב', ונעמעם את עמדותינו איכשהו ונביא מפה ומשם, וננצח בבחירות, זה התנפץ עם כחול לבן. התנפץ. הגיע כמובן לשיא בדבר שלא יכולתי לחזות אותו, בזה שבני מתמוטט ונכנס לתוך הממשלה של נתניהו".
36 שעות לפני ההתנפצות הזו, הגיע בני גנץ לביתו של שלח. זו הייתה הפעם הראשונה אחרי שלושה סבבים של בחירות שהוא שקל להקים ממשלת אחדות עם נתניהו. את הבעיות הצפויות שיעשה לו לפיד, הוא קיווה לפתור באמצעות הקונסיליירי. "זה היה יום שלישי, הוא הגיע בשמונה בערב, ישב פה בסלון, נראה עייף כדרכו", נזכר שלח. "הוא פתח את השיחה ואמר לי, 'המטרה מבחינתי שתבטיח לי שכחול לבן תישאר יחד, יהיה מה שיהיה'. אמרתי לו 'בני, קודם כל, לא בנית שום דבר כדי שזה יקרה, אין מנגנון בכחול לבן שמאפשר לקבל החלטה וללכת איתה".
שלח מספר כי הזהיר את גנץ מהחיים שצפויים לו בממשלת נתניהו והציב לו שני תנאים: הראשון שיצביעו על תפקיד יושב ראש הכנסת, ויעבירו את המועמדות של מאיר כהן, והשני שיתחילו בהליכי חקיקה נגד נתניהו. "במקביל לזה, אמרתי לו, 'תביא עוד בן אדם, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מי שאתה רוצה. תביא עוד בן אדם, שיישב איתי ואני אעצב את הדרך כדי לקבל את ההחלטה’. בדיוק אותה הצעה שהצעתי לו חודש קודם".
אבל לא שללת אפשרות שתיכנסו לממשלה.
"הייתי נגד לחלוטין. אני אמרתי לבני גנץ מה צריך לעשות בשביל שכחול לבן תישאר. בדיעבד, לא ידעתי את זה, אבל זה היה מאוחר מדי. דיברתי עם בן אדם שכבר התרסק לתוך ההחלטה שלו, ולא היה מסוגל לזוז ממנה".
עם כמה ששלח עדיין נזהר בדבריו על לפיד, דווקא על גנץ הוא לא חוסך בביקורת. "דיברו איתי על הלחץ של גנץ אחרי פירוק כחול לבן. לא הבנתי מה הלחץ בלהיות במשא ומתן עם נתניהו? אם אין לך את המגלומניה שאומרת 'בשביל זה באתי', 'אני באתי בשביל להיות ברגע הזה שאני מסתכל לביבי נתניהו בעיניים ואומר לו לא'".
ולך יש את המגלומניה הזו?
"בוודאי. בשביל זה באתי, באתי בשביל הרגע הזה".
ולגנץ לא כל כך.
"החיים הפוליטיים, יש בהם משהו שמקלף בן אדם. יחטטו בך, החל במי אתה וכלה באיך אתה עומד ברגעי משבר. לא בטוח שבני גנץ הגיע לחיים הפוליטיים כשהוא מוכן לקילוף. יש בהם תסכול מובנה, ואם אתה לא מוכן להם, אל תבוא. אם אתה לא מוכן לזה, לא תגיע".
כבר בתחילת הקמפיין ראה שלח כיצד החיבור עם גנץ רק מסבך את העניינים. סדרה של תקלות - מהדלפות מוקדמות של נאומים ונתונים, ועד הפרשה המביכה עם הקלטת של ישראל בכר - גרמה לשלח להישאר סקפטי לגבי יכולתו של גנץ לשמש פרטנר פוליטי ראוי. "ההדלפות סביב בני גנץ התחילו עוד לפני כחול לבן, כשהם היו חוסן לישראל. אחר כך הייתה פרשת הטלפון האיראני, ואז פרשת חברת החקירות CGI - אף לא אחת מההדלפות האלו נגעה ליש עתיד. אנחנו בנינו מערכת פוליטית שנשענה על מעגלים של אמון, בכל שנותיה של יש עתיד לא דלף מידע מישיבות סיעה החוצה, ולא היו הדלפות פנימיות. פתאום לראשונה נתקלנו במערכת דולפת, שיש בה אינטרסים זרים שדולפים החוצה. היחסים בתוך כחול לבן היו יחסי עבודה, לא יחסים של אמון".
אולי יותר מכל, נכווה שלח ממה שהוא מכנה קמפיין מכוון שניהלו אנשי חוסן לישראל שנועד לגרום ללפיד לוותר על הדרישה לרוטציה. "מה שהיה זה קמפיין מתוכנן, משולם על ידי חוסן לישראל, שמטרתו הייתה לגרום ליאיר לפיד לוותר על הרוטציה והכלי שנבחר היה להכפיש את עפר שלח", הוא מתעקש. "זה מה שהיה שם אחד לאחד".
איך אתה יודע?
"כי אני לא ילד ואני בתוך המערכת הפוליטית ואנשים שהיו שותפים לזה באו וסיפרו לי את זה אחר כך".
ואחרי זה אתה עדיין ממשיך להתאבד בשביל בני גנץ?
"אני הולך לבני גנץ ואני אומר לו, 'תגיד, מה אני אמור לעשות עם העובדה שאנשים שאתה משלם להם כסף מפיצים עליי שקרים?'"
איך הוא הגיב?
"איך הוא הגיב? כמו בני. פילבל בעיניו, אמר לי 'אני לא יודע' ואז הוא יצא מהחדר. אגב, אני לא יודע אם הוא ידע או לא. אני אומר לכם, לבני יש יכולת גם לא לדעת. ואז הוא חוזר ואומר 'אין חפרפרת', 'אין אף אחד', כאילו מבטל את העניין, והקמפיין נפסק".
עם מה זה השאיר אותך, האירוע הזה? בכל זאת, האיש שותף שלך.
"זה משאיר אותי עם התחושה שאלה שותפים לא ראויים. תחושה שהתאמתה במלואה כשבני גנץ קרס ונכנס לממשלת נתניהו".
מכחול לבן נמסר בתגובה: "לא היה ולא נברא. אנחנו מאחלים לעפר שלח להימנות עם נבחרי הציבור שפועלים למען אזרחי ישראל ועתידם, ופחות עסוקים בעצמם".
אתה לא עושה שקר בנפשך באותה תקופה, שאתה אומר שהוא האיש המתאים להחליף את ראש הממשלה?
"בפוליטיקה אתה בוחר בין אופציות. אני אומר לכם עכשיו, כשאני יודע את כל מה שאני אומר - עדיין היה יותר טוב למדינת ישראל אם כחול לבן בראשות בני גנץ הייתה מנצחת את הבחירות והיה נמנע מאיתנו בנימין נתניהו עם שלושה כתבי אישום ובנימין נתניהו כמו שהוא מוביל את הקורונה".
כמי שהיה יו"ר ועדת הקורונה, איך באמת אתה רואה את ניהול המשבר?
"ניהול כושל מהרגע הראשון. ועדת הקורונה בראשותי גם אמרה את זה מהרגע הראשון. זה לא שאני בא עכשיו ואומר את זה. נתניהו כשל כשלא הקים מטה אמיתי ולא פרויקטור של ניהול המערכה יחד עם כל הגופים של המשבר הזה. מטה לאומי לשעת משבר. זו הדרך היחידה לטפל במשבר רוחבי וארוך. החטא הכי גדול של נתניהו הוא הדרך שבה הוא ניוון את כל גופי הביצוע וקבלת ההחלטות במדינת ישראל לאורך שנים. באופן שיטתי. זה חמור יותר אפילו מכתבי האישום שלו. מה שרואים עכשיו בקורונה היה שם כל הזמן".
מה הציבור לא מספיק הפנים לגבי הטיפול בקורונה בארץ? מה הכי הפתיע אותך לגלות?
"לפני מספר שבועות קיימתי דיון בוועדה לביקורת המדינה על העומס בבתי החולים בעקבות משבר הקורונה. במהלך הדיון נחשף שבחצי השנה הראשונה של המשבר נוספו למערכת הבריאות 20 מיטות בלבד. היו בתחילת המשבר 16 אלף מיטות".
על אף שבינתיים הוא מתעקש שגם בולדוזר לא יזיז אותו מיש עתיד, כמנסח המצעים וההסכמים שלה, הוא כן נחוש לעשות דבר נדיר בפוליטיקה של ימינו ולהחדיר אליה מעט בהירות אידיאולוגית. הוא גם מוכן בעצמו לדבר על עמדתו הברורה בכמה מהסוגיות הבוערות בארץ, כל עוד לא מגדירים אותו כשמאלני, כמובן. "ההגדרות האלה איבדו כל ערך במציאות הפוליטית שאנחנו נמצאים בה", הוא מתעקש. "בסיטואציה הנוכחית שבה המערכת הפוליטית מתפוצצת, שבה אנשים שהם בעיקר בני 25 עד 40, ואני רואה את החברים של הילדים שלי - החברים שלהם איבדו את העבודה. חזרו הביתה להורים עם ילדים. אתה חושב שמעניין אותם הקשקוש הזה, אם החולצה שאתה לובש זו חולצה של מכבי או של הפועל? מעניין להם את תלוש המשכורת שאין להם".
אבל למה אתה לא יכול לבוא ולהגיד אני איש שמאל? מה הבעיה עם זה?
"כי זה לא המשחק בכלל. אני אין לי בעיה, תשאלו אותי על כל עמדותיי. על כל עמדה תקבלו תשובה".
ישראל לתפיסתך מדינה כובשת?
"העובדה שאנחנו שולטים על עם אחר מרעילה את נפשנו, היא פוגעת בצה"ל. בספרי 'המגש והכסף' מ־2003, יש פרק שנקרא 'צבא העם ככובש השטחים' ובו אני חוזה מה יקרה במלחמת לבנון השנייה שקרתה שלוש שנים אחר כך. העובדה שצה"ל - כמו שגדי איזנקוט נהג לומר - חצי ממנו קם בבוקר לעבודה תחת אוגדונר איו"ש, עושה את צה"ל לצבא פחות טוב. היא מרעילה את השפה שלנו. היא מרעילה את התודעה שלנו".
ארגון שוברים שתיקה לגיטימי בעיניך?
"פייר, מעייפות אותי השאלות האלה", אומר שלח ומתכוון לזה, אבל משיב: "כשקם ארגון שוברים שתיקה, הוא היה ארגון לא לגיטימי, הוא היה ארגון חיוני. אנשים שם באו ואמרו שני דברים: 'אנחנו היינו שם', שזה היה נורא חשוב, ו'אנחנו מספרים לכם, הציבור הישראלי, מה ראינו'". שלח עמד איתם בקשר בתקופת היותו עיתונאי, וכפי שהוא מעיד אף קיבל מהם חומרים. "עבדתי מולם והגנתי עליהם, הכל נכון. בשלב מסוים אמרתי ליהודה שאול, 'העובדה שאתם פונים החוצה לתמיכה בינלאומית, גורמת לכם לאבד את הלגיטימציה להגיד את מה שאמרתם בהתחלה'. ברגע ששוברים שתיקה נהיו כלי שלא לרצונם, שלא לטובתם, אני לא יודע איך, נהיו כלי בידיים של ה־BDS, בידיים של החרם האוניברסיטאי על ישראל, הם איבדו בעיניי את הלגיטימציה להגיד את הדברים החשובים שהם אמרו גם לחברה הישראלית. לזכותי ייאמר, שאמרתי להם את זה כשזה קרה. הם הלכו לכיוון הזה. צר לי, אני לא נגד".
מדינה פלסטינית? ברור שאתה תומך בהקמתה במסגרת פתרון שתי המדינות.
"אני תומך בהיפרדות מהפלסטינים, שלא תהיה בלי מדינה פלסטינית. יש לציבור הישראלי עמדה מאוד ברורה, רובו תומך בהיפרדות בפתרון שתי המדינות, אבל רובו לא חושב שהוא יראה את זה לנגד עיניו. הסיבה שזה לא מעניין אותו היא כי הוא לא חושב שזה יקרה".
איך פותרים את סוגיית ירושלים?
"אתם שואלים את זה עכשיו בשביל לסמן אותי זהותית, או בשביל להגיד בורח/לא בורח. זה קשקוש, במחילה. אנחנו תשע שנים בתוך חלון הזדמנויות היסטורי שהולך ונסגר לנו על האצבעות, להגיע להיפרדות מהפלסטינים ולהציל אותנו מהמציאות הזאת שעליה אנחנו מדברים".
אבל הם מתעקשים על אל־קודס.
"הם יכולים להתעקש. הם גם מתעקשים על זכות השיבה והם לא יקבלו את זכות השיבה והם יודעים שהם לא יקבלו. פתרונות למצב יש הרבה מאוד, כולל פתרונות לסוגיות הביטחוניות. יש מסמך של צה"ל שנכתב כבר לפני שש או שבע שנים ומסרבים לפרסם אותו, הוא מציג 26 סוגיות ביטחוניות ופותר את כולן. אם לא נלך עכשיו לתהליך אזורי, לא לדבר הזה שאני מברך עליו עם האמירויות אבל הוא כלום, נרמול של יחסים שהם נורמליים ממילא, תמורת תזוזה בוושינגטון בעניין מטוסים. אלא פתרון אמיתי".
הר הבית?
"הר הבית יהיה פתוח לבני כל הדתות, אבל בשליטה ישראלית בכל קונסטלציה".
הרשימה המשותפת – הסכמת בעבר להקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם.
"נכון".
גם היום מבחינתך אפשר לשתף פעולה עם המשותפת בהקמת ממשלה?
"בוודאי, חד־משמעית. תכלול הרשימה המשותפת את מי שתכלול. מי שעומד בתנאי החוק במדינת ישראל ונבחר לכנסת הוא מבחינתי שותף לגיטימי להרכבת ממשלה. אני הייתי בעד פסילתה של היבא יזבק, כי בעיניי בתנאי החוק הנוכחי במדינת ישראל צריך לפסול אותה מלכהן בכנסת, אבל זו לא פסילתה של הרשימה המשותפת".
הפוליטיקה שמה אותו בפוזיציה לא פשוטה כרגע, והקרע עם לפיד בוודאי גובה ממנו מחירים, אבל נראה ששלח זוכר בדיוק למה הוא נמצא איפה שהוא נמצא. הוא אמנם מסרב להתמסר ל"טלנובלות" - כך הוא מכנה את הניסיונות לחלץ ממנו רגש - אבל לבסוף נזכר ברגע אחד, כשהוא ולפיד הבינו שלא נותרה להם ברירה אלא להצטרף לכחול לבן. שלח מספר שלפיד שאל אותו איך הוא מרגיש עם ההחלטה. "אמרתי לו - יאיר, תקשיב, היום יום רביעי. בחיי הקודמים עכשיו הייתי בשדה התעופה, ממריא עם מכבי תל־אביב למשחק נגד חימקי מוסקבה", הוא אומר. "במקום זה, אני הולך עכשיו לנהל משא ומתן שכמוהו יש בפוליטיקה הישראלית אולי אחת ל־20 שנה, בשביל זה באנו. זה לחץ?"
מה כן מלחיץ אותך?
"אני לא אוהב להשתמש בדבר הזה, אבל בגיל 23 פיקדתי על החיילים שלי כשאני מחזיק את חצי הפרצוף שלי ביד. אוקיי? פיזית. אני חייתי שבע שנים עם האדם שהכי אהבתי בעולם והוא הולך למות, ואני והיא יודעים שהיא הולכת למות. ואני מגדל שני ילדים תחת הענן הזה והילדים האלה לא יודעים מכלום. לא יודעים מכלום".
מה זאת אומרת לא יודעים מכלום?
"הילדים ידעו על המחלה, אבל לא ידעו שהיא הולכת למות. סיפרתי להם שהיא עומדת למות רק שבועיים לפני שנפטרה. העדפתי להרחיק מהם את הידיעה הזו במשך שבע שנים - זה המון זמן, אלה ילדים. נעמה הייתה אז בת 18, איתי בן 14. יש להם יכולת לדעת ולא לדעת, אני מאוד גאה שהצלחנו לתת להם חיים טובים ובריאים ונורמליים".
הדמעות של שלח מגיעות ללא הכנה מוקדמת, הוא מתקשה להמשיך ומפסיק לרגע. "ישבתי עם הרופא שלה, גילי בן ברוך, איש מופלא וחבר שלי עד היום, ואמרתי לו שהתפקיד שלו עכשיו זה לא להשאיר את מיכל בחיים, זה ללוות אותה החוצה. כשאתם מדברים איתי על ביבי נתניהו, או על בני גנץ, מה זה בשבילי? בדברים האלה אני יודע למה אני שם".
