על השידה בלשכתו של זהר פלטי, ראש האגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון, מוצב דגל ארצות־הברית שקופל והונח בקפידה בתוך מסגרת עץ משולשת, מחופה בזכוכית. הדגל ניתן לו, ולמאות האנשים שעבדו תחתיו במינהלת המודיעין של המוסד, ביום שבו סיים את עבודתו בארגון, ב־2016. זהו אות הוקרה יוצא דופן שמעניקה קהיליית המודיעין של ארה"ב על מבצעים שהצילו את חייהם של אזרחים אמריקאים. העברת הדגל (הממוספר), שהתנוסס קודם לכן בגבעת הקפיטול, אושרה על ידי ועדה מיוחדת של הסנאט.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
המחווה הסמלית הזו מבטאת את האינטימיות במערכות היחסים בין גורמי הביטחון והביון של שתי המדינות. "הם קוראים לנו בעלי ברית מבלי שיש בינינו ברית הגנה", אומר פלטי, האיש שאחראי בארבע השנים האחרונות על הדיאלוג האסטרטגי השוטף בין שתי מערכות הביטחון. "היחסים איתם יותר משמעותיים מכל ברית חתומה. וזה לא קשור לממשל כזה או אחר".
ובכל זאת, האם ייתכן שהנשיא הבא לא יעמוד מאחורי ההתחייבות שנתנה ארצות־הברית לישראל כבר לפני שנים, שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני?
"הסצנריו הזה, מבחינתי, לא קיים. ישראל קבעה לעצמה מדיניות בסוגיה הזו כבר ב־1981 (השנה שבה הופצץ הכור בעיראק – א"פ), ואנחנו נעשה כל מה שצריך כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".
מאיפה לך הביטחון שהממשל האמריקאי ב־2021 לא יעדיף למצוא דרך להתפשר עם האיראנים?
"הממשלים האמריקאיים כולם, מאז סוף שנות ה־80, על שתי המפלגות ועל שני בתי הקונגרס, היו שותפים איתנו לעיקרון שלא ייתכן מצב של איראן גרעינית. בראייתם, זו קודם כל סכנה לאינטרסים האסטרטגיים של ארצות־הברית. מאחורי ההבנה הזו בין המדינות יש עשייה עצומה לאורך שנים שקיבלה ביטוי, בין השאר, בהחלטות שהתקבלו כבר ב־2008 לגבי שמירת היתרון האיכותי של צה"ל. האמריקאים משדרים את המדיניות הזו למרחב כולו ויש לכך תוצאות, כמו ההחלטה של האמירויות ושל בחריין להכיר רשמית בישראל. מדינות באזור הפנימו את העובדה שלארה"ב יש מחויבות בלתי מתפשרת כלפי ישראל ושהיא לא
תקבל איראן גרעינית".
ובכל זאת, יש ניואנסים שונים. הרי היה לנו את אובמה עם הסכם הגרעין, והיה לנו את טראמפ שביטל אותו...
"היו ועוד יהיו לנו ויכוחים איך לבלום את הגרעין הצבאי האיראני. אגב, ממשל אובמה השית סנקציות כבדות מאוד על איראן לפני שהלך על הסכם הגרעין. על פי תפיסתי, מקסום הלחץ על איראן באמצעות סנקציות חייב להימשך, ואני מאמין שארה"ב תמשיך בסנקציות כחלק מההתחייבות שלה למניעת גרעין צבאי. החודש מסתיימות הסנקציות על מכירת נשק קונבנציונילי לאיראן, אבל האמריקאים לא אמרו את המילה האחרונה. לא משנה מי יהיה הנשיא, הם יפעילו לחץ על כל מדינה שתרצה למכור נשק לאיראן. אנחנו בדיאלוג מתמשך איתם בסוגיה הזו.
"חוץ מזה, יש פער בין התבטאויות של אדם לפני שהוא מקבל על עצמו תפקיד לבין דברים שהוא אומר אחרי שהוא מתיישב על הכיסא ומבין את כובד המשקל המוטל על כתפיו. אני מכיר אישית בכירים אמריקאים שהתבטאו בצורה מסוימת לפני שנכנסו לתפקידם, ודקה אחר כך עשו דבר אחר לגמרי. אז נחכה עד שהנשיא יושבע. המזרח התיכון הוא לא בראש סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי. יש להם בעיות פנימיות, קורונה, משבר כלכלי, מקומות עבודה. גם במדיניות החוץ האמריקאית, ההתמודדות מול מעצמות מתחרות (בעיקר רוסיה וסין – א"פ) קודמת למשבר האזורי שלנו".
ואם משהו בהערכת המצב ישתבש והאיראנים יחליטו לפרוץ לגרעין?
"אם יתפתח משבר שישנה את הסטטוס של האיום הגרעיני האיראני על ישראל – או־אז האמריקאים ישנו את סדר העדיפויות. כל ממשל שייבחר, יעמוד לצידנו".
אבל האיראנים מפירים כבר עכשיו את הסכם הגרעין.
"קהיליית המודיעין הישראלית והאמריקאית, ושותפים טובים באירופה, עושים מאמץ לאתר את פריצת הדרך האיראנית לפני שהיא תתרחש. מי שעוסק בכך היום עושה מאמצים עילאיים כדי לתת למדינת ישראל התרעה מספיק ארוכה כדי שתוכל לנקוט בצעדים אפקטיביים שימנעו מן האיראנים להניח את ידם על נשק גרעיני. מהיכרותי עם היכולות המקצועיות שיש לנו, לדעתי נדע לתת למדינת ישראל את ההתרעה הזאת".
עד כמה קרובים האיראנים לגרעין?
"יש להם עוד כברת דרך לעבור. הם רצי מרתון. לא ילך השנה? ינסו לפרוץ דרך בעוד שנתיים. אבל הם לא מוותרים על היעד האסטרטגי – להגיע לגרעין צבאי. לכן, אסור לעולם להתפשר ולמצמץ. אנחנו בודקים כל יום איפה עומדת איראן בתחום הגרעיני, מה מצבה הכלכלי, מה מצב הקורונה שם, אנחנו בוחנים את נושא יצוא הנפט, עוקבים אחר מדינות שמנהלות מסחר עם איראן. כל האלמנטים הללו משפיעים על קצב ההתקדמות שלהם לקראת פצצה".
ממשל אובמה הנחית עלינו את הסכם הגרעין. אתה משוכנע שלא נעמוד בפני סיטואציה דומה בקרוב?
"את דעתנו המקצועית על הסכם הגרעין השמענו באוזני האמריקאים ואני אומר אותה גם היום. אני חושב שזו הייתה שגיאה מאוד גדולה לאפשר לאיראנים להצטייד בצנטריפוגות מתקדמות שיודעות להעשיר אורניום בכמות של פי עשרה ופי 20 מהיכולות שהיו להם בעבר. חלק מהצנטריפוגות האלה עובדות היום. זו הייתה טעות לא לסגור הרמטית את כל האתרים הצבאיים הקשורים לגרעין, וזו הייתה שגיאה לתחום את ההסכם ב־12 עד 15 שנים. הסנקציות עוד מעט מסתיימות וחייבים לדאוג לכך שהן יימשכו. האם האמריקאים יפתיעו אותנו? אני אומר לך, מתוך היכרות עם הנפשות הפועלות שעשויות לקבל תפקידים בממשל הבא, שהם יקשיבו לנו, ומהר מאוד יתחילו מגעים בנושאים הללו".
זה הראיון הראשון שנותן זהר פלטי (56) כראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון. שנותיו הארוכות במערכות המודיעין כראש זירת טרור באמ"ן בתקופת האינתיפאדה השנייה, כסגן ראש חטיבת המחקר במלחמת לבנון השנייה וכראש החטיבה לסיכול טרור במוסד – הפכו אותו לא רק לבר־סמכא בתחום הלחימה בטרור אלא גם לאישיות מוכרת, מאוד מקובלת ומבוקשת, בארגוני הביון העולמיים. בתפקידו האחרון במוסד הקים את מינהלת המודיעין של הארגון ופיקד עליה, ומשם עבר לאגף הביטחוני־מדיני במשרד הביטחון כמחליפו של אלוף (מיל') עמוס גלעד. לא היה צומת קבלת החלטות מרכזי בתחום הביטחוני בשני העשורים האחרונים שפלטי לא נכח בו.
את השבועות האחרונים, ערב הבחירות בארה"ב, עשה זהר פלטי בשיחות אינטנסיביות עם מקבילו האמריקאי ג'יימס אנדרסון, תת־שר ההגנה לענייני מדיניות. המטרה הייתה להגיע עם האמריקאים להבנות על הפיצוי שתקבל ישראל בגין מכירת מטוסי האף־35 לאמירויות, כדי לשמר את פער האיכות בין מערכות הנשק הנמכרות לישראל לבין אלה הנמכרות לעולם הערבי. ברקע הדרישות הללו עמדה גם חבילת הסיוע הביטחוני שביקשה ישראל מהממשל האמריקאי לעשור הקרוב (ושמתעכבת עכשיו בממשלה בהמתנה לאישור).
אתה לא חושש שכל מה שסיכמת לגבי "תיק התמורות" – דברים שאינם בהכרח חתומים – יתמסמס במעלה הדרך, כאשר אנשים אחרים יאיישו את אותם תפקידים? אולי יהיו אינטרסים אחרים, לחצים פוליטיים...
"מערכת היחסים שלנו עם ארה"ב היא לא עניין פרסונלי. אמנם יחסי נשיא וראש ממשלה, יחסים בין הפנטגון למשרד הביטחון ויחסים בין רמטכ"לים הם חשובים – אבל זו רק התוספת. העיקר הוא מערכת היחסים הבנויה על מסורת של עבודה משותפת וכוללת אינטרסים בסיסיים משותפים, הן ערכיים והן ביטחוניים. כאן אין משמעות לשאלה איזה ממשל יגיע".
נסעת לארה"ב כדי להבטיח את היתרון האיכותי של ישראל, כשעסקת האף־35 עם האמירויות בעצם כבר נחתמה ללא ידיעת מערכת הביטחון. אם היחסים עם הפנטגון כל כך טובים, למה הם לא שיתפו את משרד הביטחון לפני שהעסקה נחתמה?
פלטי מערפל את התשובה, אבל מדבריו אפשר להסיק כי גם הפנטגון לא בהכרח היה שותף להחלטה שקיבל הנשיא טראמפ בידיעת ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אמריקה גם היא מדינה גדולה ומורכבת", אומר פלטי. "אני מציע לך לשאול את גורמי הביטחון האמריקאיים האם הם היו מעודכנים לגבי העסקה הזו בזמן אמיתי. לי אין מושג מה הם ידעו".
אילו היה מתנהל משא ומתן עם האמריקאים עוד לפני שנחתמה עסקת האף־35, אולי היה אפשר להשיג יותר בתמורה?
"אותי לא מעניין אם העסקה נעשתה לפני או אחרי שנפגשנו עם האמריקאים. אני אומר לך שתוצאת המפגשים האחרונים היא שהיתרון האיכותי של מדינת ישראל יישמר לאורך עשרות שנים קדימה. הגענו לתוצאה מצוינת. ברגע ששר הביטחון בני גנץ הגיע וחתם על רשימת הציוד שתקבל ישראל, אפשר לומר שישראל תהיה מסוגלת למלא את המשימות לנוכח האיומים בצורה עצמאית וטובה. תראה מה קרה כאן, ערב בחירות בארה"ב: הממשל מקבל החלטה – על דעת שתי המפלגות – להיענות לכל הבקשות שהציבה ישראל, תוך התחייבות לתת לנו גב אסטרטגי.
"יש מנגנון הידברות קבוע ומסודר עם האמריקאים שנקרא DPAG. מולנו יושב תת־שר ההגנה האמריקאי ולצידי ראש אגף אסטרטגי ומעגל שלישי בצה"ל (אגא"ס), ראש אג"ת ונספח צה"ל בוושינגטון. זה פורום קבוע שעובד במשך שנים. כשיש אירוע כמו מכירת נשק משמעותית למדינה ערבית, המערכות יודעות להתמודד עם אתגרים מהסוג הזה".
האף־35 היא לא עוד מערכת נשק מתקדמת. יש לה יתרונות מוחלטים. במה כבר אפשר לפצות אותנו בתמורה?
"אני לא אשתף אותך במרכיבים. אבל אתה צריך להבין שבין ישראל לארה"ב יש קשר אינטימי בתחומי מחקר ופיתוח, טכנולוגיות ותעשיות ביטחון. יש לנו הידברות קבועה עם הצבא האמריקאי ועם הפנטגון והם עושים איתנו דברים שהם לא עושים עם אחרים. כשקיבלנו את האף־35 זו הייתה פריצת דרך, ובינתיים אנחנו היחידים במזרח התיכון שמפעילים אותו. עד שהאמירויות יקבלו את המטוס, יעברו עוד שנים ארוכות. האמריקאים התחייבו להמשיך ולתת לנו בעתיד כל אמצעי פורץ דרך, בדומה לאף־35".
טראמפ צייץ שישראל תקבל את האף־22.
"לא שמעתי אותו אומר דבר כזה. אני יודע שביקשנו את המסוק־מטוס וי־22. לגבי בקשה של אף־22 – אני לא בקיא".
ממשל אובמה הודיע שלא ימכור אף־35 לאמירויות. טראמפ עשה את ההפך. הקונגרס יכול להחליט שהוא לא מאשר את ההתחייבות הזו של טראמפ. האם זה יחבל בנורמליזציה בין ישראל לאמירויות?
"בין ישראל למדינות במפרץ מתקיימת מערכת יחסים כזו או אחרת כבר עשרות שנים. אני מכיר את הנפשות הפועלות, כמו השייח' מוחמד בן־זאיד, שהוא אחד המנהיגים המשמעותיים בעולם הערבי. למיטב שיפוטי, מדובר באנשים מאוד רציניים. מדינה לא מקבלת החלטה אסטרטגית לעשות שלום עם מדינת ישראל רק על בסיס מרכיב אחד, כמו רכש של מטוס".
האם החלפת ממשל בארה"ב עלולה להביא לירידה בהתלהבות של מדינות ערביות נוספות לחתום איתנו על הסכמי נורמליזציה?
"אין לי תשובה מובהקת. ההישג הגדול בהסכם עם האמירויות ובחריין זה שנפרץ מחסום פסיכולוגי וגיאוגרפי, 24 שנים אחרי ההסכם האחרון עם ירדן. אבל לכל אחת מהמדינות הרלוונטיות יש די־אן־איי וקצב שונה משלה. כל ממשל אמריקאי יעודד הסכמים מהסוג הזה. הסכמי שלום הם אינטרס אמריקאי בסיסי".
אתה מעריך שגם סעודיה תצטרף?
"אני מקווה מאוד שכן. זו מדינה גדולה וחשובה ביותר בעולם הערבי. כל דבר יבשיל בעיתו, בין אם זה עניין של חודשים או שנים".
פלטי מצביע על מפת המזרח התיכון, שתלויה על הקיר בלשכתו. "תראה אילו טווחים עצומים נפתחו בפנינו. נפתחו מעטפות לשיתופי פעולה שבאופן חד־משמעי משפרות את מעמדה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון. בראייה היסטורית, זהו נדבך חשוב בהתבססות של מדינת ישראל במרחב. זה מחזק את הסונים המתונים, זה מחזק את הנשיא א־סיסי במצרים, זה מחזק את היחסים שלנו עם הממלכה ההאשמית. זהו שינוי מצב מהותי.
"גם ממשל אובמה וגם ממשל טראמפ שמעו מאיתנו עד כמה יציבות משטרו של א־סיסי במצרים חשובה למזרח התיכון וחס וחלילה אם האחים המוסלמים יעלו פעם נוספת לשלטון. בירדן יש היום מכת קורונה קשה, 5,000 נדבקים ביום. האמריקאים נמצאים בסוריה ובעיראק לא רק כדי לשמר אינטרסים שלהם ושלנו, אלא גם מתוך דאגה ומחויבות מלאה לממלכה ההאשמית. הדברים האלה לא ישתנו גם אם יהיו בארה"ב חילופי ממשל".
ואיך זה ישפיע על הסדר אפשרי עם הפלסטינים?
"כל ממשל ירצה לצאת עם תוכניות משלו. אבל כפי שכבר אמרתי, מול שלל האילוצים בתוך ארה"ב, אין לי ספק שהנשיא יזרוק כמה סוגיות הצידה, לטיפול מאוחר יותר. המשבר עם הפלסטינים הוא סוגיה כזו. במפגשים שאנחנו מקיימים עם מערכות ביטחון באירופה, לא רק עם האמריקאים, הם לא מבינים מדוע הפלסטינים מסרבים לקבל את כספי המסים ולחדש את התיאום הביטחוני עם ישראל. גם התגובות הפלסטיניות להסכמי השלום שלנו במפרץ לא מתקבלות שם בהכרח בהבנה. גם לצרפתים ולאנגלים יש אינטרסים במפרץ הפרסי, והם דווקא מעודדים את ההתקרבות של ישראל למדינות המפרץ".
ביום רביעי האחרון, בזמן שהנשיא טראמפ איים בפנים חמורי סבר, מעל כל מסך טלוויזיה, כי יערער לבית המשפט העליון אם יפסיד בבחירות, התקיימה באגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון פגישת עבודה עם אנשי משרד ההגנה הצרפתי. זה כמעט עניין שבשגרה בפעילותו של האגף הזה מול גורמי ביטחון בעולם, כולל מדינות "מיוחדות" בעולם הערבי. הדיון שהוביל זהר פלטי מול הקבוצה הצרפתית התמקד במרוץ החימוש המתקיים בלבנון. ובמילים אחרות: בניסיון הישראלי המתמשך לגייס מדינות משפיעות באזור כדי לבלום את המשך בניית מפעלי הטילים המדויקים בלבנון – שנתפס כאן כאיום האסטרטגי המרכזי לצד תוכנית הגרעין האיראנית.
"שיפור הדיוק בלבנון", מזהיר פלטי, "יביא להסלמה מאוד רצינית. זהו מסר אסטרטגי שמשותף לכולנו – ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והמטה הכללי. הדבר האחרון שאנחנו רוצים בלבנון זה הסלמה. אנחנו באים לקהילה הבינלאומית ואומרים לה: לבנון היא מדינה מפורקת. אם היא רוצה סיוע – שתתפרק ממפעלי הדיוק שלה בביירות ובאזורים המאוכלסים. ויש כבר מפעלים כאלה שמאוד מטרידים אותנו. הקהילה הבינלאומית צריכה להתנות כל התקדמות בשיקום לבנון בסגירת המפעלים הללו. אנחנו בדיאלוג מתמשך עם כל משרדי ההגנה החשובים לנו. אם לא תצלח הדרך הדיפלומטית, נגיע למצבים לא טובים בלבנון.
"אנחנו מנסים ליישר קו, עם הצרפתים למשל, גם בסוגיית דיוק הטילים בלבנון וגם בסוגיית הגבול הימי עם לבנון. השבוע דיברנו על הסוגיה האיראנית ועל הקשר ללבנון עם הבריטים, ואנחנו נמצאים בדיאלוג מתמשך בנושא גם עם האמריקאים".
נראה שמבחינת מערכת הביטחון, מכירת האף־35 לאמירויות נופלת בחשיבותה מאיום מערך הטילים המדויקים שהולך ונבנה בלבנון. "מרוץ החימוש האמיתי", אומר פלטי, "הוא סביב הפעילות המטורפת של איראן במרחב – החל מלבנון דרך סוריה עבור בתימן ובעיראק וכלה במקומות נוספים שבהם מעורבת איראן בתחום הטרור. זהו איום הייחוס שלנו, לצד מניעת גרעין צבאי איראני. את זאת מבינה ארה"ב היטב – לאורך כל הממשלים – והיא עומדת מאחורינו".
