זה היה עולם של גברים. נשים הגיעו אליו תחילה כמזכירות, ובהמשך כנשות לוויה שסייעו בסיפורי הכיסוי של הלוחמים. אחר כך הן הפכו למרגלות, אבל דרשו מהן לא להתחתן ולא להוליד ילדים. כיום המצב שונה לחלוטין. "כשמגייסים אישה למוסד, מזמנים את הבעל ומספרים לו מה הולך לקרות. שלפעמים היא תיעלם לכמה שבועות", הסביר מיכאל בר-זהר, מי שחקר וכתב על לוחמות המוסד - המרגלות הישראליות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- ברגע האחרון: למה בוטל המבצע לחיסול ערפאת?
- "אם איראן תחליט, תוך שנתיים יש לה גרעין"
פרופ' מיכאל בר-זהר, היסטוריון וסופר שכתב 40 ספרים, הוציא יחד עם ניסים משעל את הספר "לוחמות המוסד" בהוצאת "ידיעות אחרונות". בשיחה מיוחדת שהועברה בזום למנויי +ynet, הוא סיפר על הנשים שהובילו מבצעים, על הגיוס שלהן ועל הדרכים המיוחדות שבהן עבדו. מוזמנים לצפות כאן בהרצאה כולה.
הסודות של המרגלות
עד כמה השתנה היחס לנשים במוסד? לפי בר-זהר, השינוי עמוק ומשמעותי. "40% מכלל העובדים הן נשים, ו-47% מהמתגייסים הם נשים", הבהיר בשיחה. לדבריו, ראש המוסד יוסי כהן תומך מאוד בשילוב של נשים, ואחת מעובדות המוסד אף נחשבה בשנים האחרונות למועמדת מובילה לראשות הארגון. עליזה מגן, שהייתה המשנה לראש המוסד, היא האישה שכיהנה בתפקיד הבכיר ביותר במוסד עד כה.
בעבר, כשישראל הייתה קטנה יותר, הגיוס נעשה מפה לאוזן, בשיטת חבר מביא חבר. כיום, למוסד כבר יש אתר. ועדיין, בשביל להפוך ללוחמות צריך לעבור סינון כבד ואז אימונים מפרכים - ולכולן נחוצים הרבה תושייה ושכל כדי למצוא פתרונות למצבים.
בר-זהר סיפר על דמויות מרתקות שעשו זאת בעבר וסללו את הדרך – מיולנדה, מרגלת שהצליחה לכבוש את צמרת קהיר ולהגיע גם למלך מרוקו, ועד "סנדי" – האישה שלכדה את מרדכי ואנונו.
על פרשת ואנונו, שנתפס ונעצר לאחר שמסר מידע על יכולתה הגרעינית של ישראל, הוסיף כי הכותרות עשו עוול לאותה "סנדי" (שריל בנטוב), שעליה נאמר כי פיתתה את ואנונו. "לא היה שם לא פיתוי ולא בטיח. הוא ראה אותה, ניגש אליה והתחיל איתה. הוא היה בודד".
האם נשים גם לוחצות על ההדק? תלוי בתפקיד. במקרה של אשת המוסד אריקה צ'יימברס, התפקיד הצריך ממנה לצאת להתנקשות. צ'יימברס היא מי שחיסלה בפיצוץ את "הנסיך האדום", עלי חסן סלאמה, ממתכנני טבח הספורטאים במינכן ומגדולי המבוקשים בישראל בכל הזמנים. היא עשתה זאת בביירות ב-1979. "היא בכלל גויסה בהתחלה אחרי שנודע שהיא הייתה נהגת מרוצים", גילה בר-זהר. "כשהודיעו לה שהיא צריכה לצאת למשימה ההיא בביירות – היא אימנה את עצמה להפוך למה שהיא קראה 'כלי של צדק'''.
עבודה במוסד דורשת ויתורים ושקרים. גם אם כיום בני הזוג מודעים לתפקיד הרגיש, הילדים לא יכולים לדעת. "הייתה סוכנת שטסה כל שבוע לאמסטרדם. הבנות שלה היו בטוחות שהיא עושה את זה כי יש לה שם מאהב". בעבר כאמור גם דרשו מנשים שלא להקים משפחה. לדבריו של בר-זהר, השרה לשעבר ציפי לבני ויתרה על תפקיד בדיוק בגלל זה. "ציפי לבני לא עשתה כמעט שום תפקיד. היא סיימה את הקורס בהצטיינות, ואז אמרו שאסור לעשות ילדים במשך חמש שנים. היא הייתה בפריז במשך כמה זמן ואז עזבה".
היו נשות מוסד שסופן היה רע ומר – מרגלות שנעצרו והוחזקו בשבי בעינויים. אחרות השתחררו בלי פגע. "רבות הולכות לעבודה של נתינה כמו חינוך. הן רוצות לתת", הסביר בר-זהר על החיים שאחרי התפקיד הסודי והתובעני.
ומה עם הייצוג שקיבלו נשות המוסד בטלוויזיה, בסדרות כמו "טהרן"? בר-זהר מחייך אבל מבהיר שאין יותר מדי דמיון, בעיקר כי מבצעי המוסד הרבה יותר מורכבים. "אישה לא פשוט מגיעה לאיראן ומסתובבת שם. הסיפור של 'טהרן' זה כמו סיפור ילדים".
