יום אחרי שאלפים ממעריציו הסתערו על גבעת הקפיטול באחד האירועים המזעזעים בהיסטוריה הפוליטית של אמריקה, הסתגר דונלד טראמפ בחדרו בבית הלבן, שוצף וקוצף מול הטלוויזיה שהאשימה אותו בהסתה של אספסוף שטוף מוח במטרה לבצע הפיכה שלטונית. מקורות בבית הלבן סיפרו שהוא התלהב כשראה את ההמונים דוהרים פנימה. הדבר היחיד שלא מצא חן בעיניו היה התלבושות של כמה המסתערים, שנראו לו "חסרות קלאס". ג'ק אנג'לי, הצעיר המובטל מאריזונה שהתחפש לוויקינג, הביך אותו. הנאצי עם החולצה של "מחנה אושוויץ", קצת פחות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
עוזריו ויועציו של טראמפ היו בפאניקה. הם התחננו בפניו שיגיד משהו כדי להרגיע את הרוחות. מאז הבחירות שהסתיימו בהפסד שלו טראמפ לא מקשיב לאף אדם שלא קוראים לו רודי ג'וליאני, והדרך היחידה להגיע אליו הייתה להשתמש בקלף האחד שמפחיד אותו באמת. "יש בו פחד אמיתי ממה שיקרה לו אחרי 20 בינואר", אומר אדם שעבד בבית הלבן עד לפני שנה וחצי, "הוא חושש מהתביעות שמחכות לו, מהחובות שמחכים לו, והוא מאוד פוחד ללכת לכלא. היועצים שעדיין נמצאים איתו בבית הלבן הם ממש הגרעין הקשה מאוד של המקורבים שמעריצים אותו, אבל גם הם לא טיפשים, הם מבינים שמה שקרה בשבוע שעבר הוא על גבול הבגידה, והדרך היחידה שלהם להגיע אליו הייתה להפחיד אותו מתוצאות משפטיות".
כלומר?
"הם אמרו לו שהוא חייב לגנות את המהומות ולהבטיח העברה בשלום של השלטון".
ואכן, טראמפ הקליט סרטון וידיאו שבו הוא נראה קצת כמו בן ערובה שמדקלם את מה שחוטפיו הכתיבו לו, הבטיח שב־20 בינואר יהיה ממשל חדש וביקש להרגיע את הרוחות. אבל כמו שקורה בכל פעם שבה הוא מקליט הודעה כתובה מראש, טראמפ התחרט למחרת גם על זו וחזר להתסיס את אוהדיו בטוויטר. רק שאז החליטה הרשת החברתית שבלעדיה טראמפ לעולם לא היה נבחר לנשיא, שהגיע הזמן להתייחס אליו כמו לכל משתמש שמעלה תכנים מסוכנים וחסמה אותו.
"בפעם הראשונה בחייו הוא מרגיש שיש תוצאות למעשים שלו ולא יודע איך להתמודד עם זה", אומר איש הבית הלבן, "זה הופך את ימיו האחרונים בתפקיד לעוד יותר מסוכנים. הפחד ממה שיקרה לו אחרי שיעזוב הוא הדבר היחיד ששולט בו. אף אדם, כולל בני משפחתו, לא יכול להגיע אליו יותר".
ספק אם טראמפ ייצא מהבית הלבן ביוזמתו לפני יום רביעי הקרוב, אבל הדמוקרטים בקונגרס, וגם לא מעט רפובליקנים, מרגישים שחייבים לעשות משהו - אם לא עכשיו, אפילו אחרי שהוא יעזוב - ומומחי משפט רבים בארה"ב מסכימים איתם. "רשימת הדברים שהוא עשה בארבע השנים האחרונות שמצדיקים הדחה וחקירה היא בלתי נגמרת", אומרת ג'ויס ואנס, לשעבר תובעת בכירה במשרד המשפטים האמריקאי והיום פרשנית ברשת אן־בי־סי ובמגזין "טיים", "הוא ביזה את הכוח שלו שוב ושוב־ושוב".
ההתקפה על גבעת הקפיטול תשפיע על מה שיקרה לו אחרי שיעזוב?
"הרבה תלוי בשאלה אם הוא הוא ייתן לעצמו חנינה. יש ויכוח בין משפטנים אם נשיא יכול לחון את עצמו, וזה נושא שמעולם לא נבחן בבית משפט. אם נניח לצורך העניין שהוא יכול, זה יציל אותו ברמה הפדרלית מכמה כתבי אישום חמורים שאולי יוגשו נגדו אחרי ההסתה שהובילה להסתערות על הקונגרס. רבים מאמינים שניתן להגיש נגדו כתב אישום על הסתה למרידה נגד ארה"ב".
חוץ מזה, איך נראית רשימת העבירות הפוטנציאליות שאפשר לתבוע אותו בגללן?
"הונאת מסים, הפעלת לחץ לא חוקי על פקידים הממונים על בחירות במדינות שונות, שימוש במשרדים פדרליים לצורך פעילות פוליטית והפרה של הסעיף בחוקה האוסר על נשיא להרוויח כסף פרטי מניצול תפקידו. ואלו רק הדברים שאנחנו יודעים בוודאות שהוא עשה".
כל זה מתבטל במקרה שהנשיא מעניק לעצמו חנינה?
"על פניו. משרד המשפטים של ג'ו ביידן יכול להחליט שלנשיא אין זכות לחון את עצמו, ואז זה משחק חדש לגמרי. צריך להבין, שום דבר מזה לא קרה בעבר, אז אין לנו תקדימים להסתמך עליהם".
המהומות בקפיטול
ואם הוא אכן ייתן לעצמו חנינה, כל הבעיות יהיו מאחוריו?
"לא, כי לחנינה פדרלית אין משמעות ברמת המדינות, בעיקר כמובן ניו-יורק, שבה מתנהלות נגדו כמה חקירות. טראמפ כמעט פירק את הדמוקרטיה האמריקאית, הוא יהיה חייב לשלם איזה מחיר אחרי שיעזוב את הבית הלבן וכבר לא ייהנה מההגנה שסיפק לו החדר הסגלגל".
ולא רק זה. חנינה, כך מתברר, חושפת את טראמפ לסט חדש של בעיות. עורכי הדין של הנשיא הודיעו לו השבוע שאם יחליט לחון את עצמו, למשל בהקשר של האירוע בקונגרס, הוא פותח את הדלת לתביעות אזרחיות נגדו, כי חנינה בהגדרתה כוללת גם הודאה שעברת על החוק.
בימים האחרונים הוקף מתחם הקפיטול בגדרות ברזל - למקרה שתומכיו של טראמפ ינסו להשלים את מה שלא הצליחו לעשות בהסתערות על הקונגרס ויפוצצו את אירוע ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיא ה־46 של ארה"ב. טראמפ כבר הודיע כי לא יגיע לטקס שמסמל העברה מסודרת של השלטון, בארץ שעד ממש לא מזמן נחשבה - בצדק או שלא - לדמוקרטיה היציבה בעולם. זה יהיה סיום הולם לארבע שנות קדנציה שאפילו נביאי הזעם הגדולים ביותר לא האמינו שתידרדר למתקפה על מוסדות השלטון.
בשעה 12:01, רביעי בצהריים, דונלד טראמפ לא יהיה יותר נשיא. הוא יזכה ליהנות מטיסה אחת אחרונה במטוס הנשיאותי לכל יעד שיבחר בו — כנראה לאחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה — וכמו שהוא לא היה נשיא נורמלי, אף אחד לא חושב שהוא גם יהיה נשיא־לשעבר נורמלי. הוא יקבל את הצ'ופרים הרגילים - אבטחה של השירות החשאי, פנסיה שנתית ותקציב להקמת משרד משלו - ובטח יכתוב ספר בעזרת סופר צללים שמשתייך לצד הפוליטי הנכון, אבל קשה למצוא מישהו שמאמין שטראמפ יקדיש את שארית חייו לניסיונות להפוך את העולם למקום טוב יותר. הרבה יותר סביר שהוא יקים רשת תקשורת משלו (או ישתלט על פלטפורמה קיימת), יערוך עצרות המוניות שבהן יעלוב בביידן, ייערך לריצה נוספת ב־2024 - אפשרות שהדמוקרטים בוושינגטון נחושים למנוע בכל דרך — או ימליך לתפקיד את אחד מילדיו. בשאר הזמן הוא ישחק גולף.
אבל יש גם מציאות אלטרנטיבית שונה לגמרי, שבה טראמפ מעביר את השנים הבאות בעיקר בניסיונות להתחמק מהכלא. טימותי סניידר, פרופסור מאוניברסיטת ייל שמתמחה במשטרים אנטי־דמוקרטיים במזרח אירופה, אמר ל'ניו יורקר' כי הוא סבור שטראמפ עלול לעבור להתגורר במדינה זרה שאין לה הסכם הסגרה עם ארה"ב. גם אם זה נשמע מופרך, עצם העלאת האפשרות מצביע על גודל הצרות המשפטיות שמחכות לאיש שרץ ב-2016 לנשיאות כגימיק יחסי ציבור — וארבע שנים אחרי הוא הדמות המפלגת ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב.
מומחים משפטיים חלוקים ביניהם בשאלה אם בעקבות קריאתו של טראמפ לתומכיו להסתער על הקפיטול - ניתן להאשים אותו בעבירת המרדה. התובע הכללי של וושינגטון די.סי, קארל ראסין, הודיע השבוע: "אני בודק אם מה שנאמר לפני ההתפרעות על ידי טראמפ, בני משפחתו ורודי ג'וליאני נחשב לעבירות על חוקי ההסתה לאלימות. ניתן לעובדות להוביל אותנו. נכון שאי-אפשר לתבוע את הנשיא כשהוא עדיין בבית הלבן, אבל הנשיא הזה יהיה שם רק עוד ימים ספורים והחקירה שלנו תימשך הרבה אחרי שילך".
במקביל נבדקת האפשרות להעמיד את טראמפ לדין על עבירות על חוקי הבחירות בג'ורג'יה. בהקלטה של שיחה שהשיג "הוושינגטון פוסט" עם מזכיר המדינה של ג'ורג'יה, בראד רפנספרגר — רפובליקני — טראמפ ניסה לשכנע אותו להודיע כי הוא "מצא" עוד 11,780 קולות שלא נספרו לטובתו ובכך להעניק לו את הניצחון במדינה זו. בהמשך התברר כי הוא ניהל לפחות עוד שתי שיחות דומות. על פניו יש בסיס לפתיחת חקירה נגדו בג'ורג'יה, שבה החוק אוסר במפורש על "שידול להונאת בחירות" ועל "השתתפות בקשירת קשר נגד אנשים המממשים את זכויותיהם האזרחיות". "אם אני הייתי התובעת הפדרלית בג'ורג'יה, הייתי פותחת בחקירה נגדו בחשד לעבירות האלה", אומרת ג'ויס ואנס.
טראמפ הצליח לשרוד בחייו שש פשיטות רגל, 26 תלונות על הטרדות ותקיפות מיניות, כולל אחת על אונס, וכ-4,000 תביעות משפטיות מכל מיני סוגים, אבל העולם שהוא יוצא אליו עכשיו שונה מאוד מזה שעזב ב־2016. ראשית, מחכים לו חובות ענק. רק בארבע השנים הקרובות צריך טראמפ להחזיר למעלה מ-300 מיליון דולר, מתוך סך חובות שלפי ה'פייננשל טיימס' מגיע ל־900 מיליון דולר, חלקם הגדול לנושים זרים.
"בגלל זה היה כל כך חשוב לפרסם את החזרי המס שלו", אומרת ואנס, "כדי שנדע למי בדיוק הוא חייב וכמה. הוא היה צריך להעביר את כל הנכסים שלו לנאמנות עיוורת, מה שלא קרה, ואנחנו לא יודעים אילו עסקאות פרטיות הוא עשה מתוך הבית הלבן. החדר הסגלגל שמר עליו, בין היתר, גם מפני פשיטות רגל".
עכשיו לא תהיה לו את ההגנה הזו, ובחוץ מחכה גם שורה ארוכה של תביעות אזרחיות. רק השבוע הודיעו שניים מהבנקים שנחשבים לבעלי החוב הגדולים של טראמפ, שהם מפסיקים לעשות עסקים עם החברות שלו, מה שכמובן לא פוטר אותו מהחזר החוב. "כשהוא יהיה מחוץ לבית הלבן, הנושים שלו יפסיקו לחשוש. הוא חייב המון כסף ויהיו לו הוצאות משפטיות עצומות", אומרת ג'יל וויין־בנקס, שהייתה תובעת בכירה בצוות החקירה של פרשת ווטרגייט. "אין ויכוח שהוא הכניס הרבה מאוד כסף לכיס ביושבו כנשיא, הוא אפילו לא הסתיר את זה. בכל פעם שהוא הלך לשחק גולף במועדון שלו, הוא עשה כסף. הזמן שהוא הקדיש לגולף הצטבר לשנה שלמה מתוך ארבע שנות הקדנציה, רק מזה הוא עשה מיליונים. כמעט כל החלטה על מדיניות הכניסה כסף לחברים או למקורבים או למשפחה".
איך זה ישתנה אחרי שהוא יעזוב?
"כשהוא לא יהיה נשיא, כוח המשיכה שלו עבור שועי עולם ומנהיגים כלכליים יירד מאוד. צריך להבין שחלק מהטירוף שאחז בו מאז הבחירות היה הצגה שנועדה לסחוט מהתומכים שלו כמה שיותר כסף עד הרגע האחרון. בחודשיים האחרונים הוא גייס עשרות מיליוני דולרים. אחת הבעיות היא שאם אתה מגייס כסף כפוליטיקאי ולא מבזבז הכל, החוק מאפשר לך להשאיר את מה שנשאר לעצמך, אין חובה להחזיר לתורמים את הכסף. אז הוא לקח עורכי דין שעלו לו גרושים, הגיש יותר מ־60 תביעות מגוחכות שנזרקו מבתי המשפט, וכשייצא מהבית הלבן כל המיליונים האלה יישארו אצלו וילכו לתשלום חובות".
איך ייתכן שזה חוקי?
"זה חוקי. לא אתי ולא מוסרי, אבל חוקי. אנשים לא תיארו לעצמם אי פעם אפשרות שנוכל כזה יהיה נשיא ארה"ב".
מאילו חקירות הוא צריך לחשוש במיוחד?
"הונאת מסים, הפרות חוקי קמפיין בחירות, הונאות ביטוח. במדינת ניו־יורק כבר מתנהלות חקירות אקטיביות שקשורות לענייני כספים. ויש תיקים אזרחיים בסוגיות של תקיפות מיניות. כנשיא, טראמפ הפך את משרד המשפטים למשרד עורכי דין פרטי שלו. אבל עכשיו הוא יצטרך להשיג עורך דין רציני מאוד, לא רודי ג'וליאני, וזה יעלה הרבה־הרבה כסף".
ההתנהגות שלו בימים האחרונים מרמזת שהוא מאוד פוחד לצאת מהבית הלבן.
"האחיינית שלו, מרי טראמפ, אמרה שהוא יותר מסוכן עכשיו מכפי שהיה לפני חמש שנים, וראינו בשבוע שעבר שהיא צודקת. אבל עוד לפני שהפך לסכנה אמיתית לארה"ב, הוא תמיד היה רמאי. אני גרה בשיקגו וזוכרת איך הוא רימה את הקבלנים שבנו לו את מגדל טראמפ בעיר. כשאלה איימו בתביעה, עורכי הדין שלו אמרו שהם מוזמנים לתבוע כי לטראמפ יש מספיק כסף לגרור את זה שנים. זו תמיד הייתה השיטה שלו. בסוף רוב האנשים שהוא רימה הרימו ידיים, כי התביעות עלו להם יותר ממה שהיה חייב. הוא עשה את זה כל חייו, וזה כמעט תמיד הצליח לו".
החקירות המשמעותיות ביותר נגד טראמפ מתנהלות בידי שני אנשי החוק החזקים ביותר במדינת ניו־יורק: התובע המחוזי במנהטן סיירוס ואנס, והתובעת הכללית של המדינה, לטיטיה ג'יימס. ואנס חוקר את חלקו של טראמפ בתיק דמי השתיקה ששולמו לדוגמנית "פלייבוי" קארן מקדוגל ולשחקנית הפורנו סטורמי דניאלס. במהלך הקמפיין לנשיאות 2016 הקים מייקל כהן, אז עורך הדין והשליח של טראמפ למשימות מיוחדות, חברת קש ששילמה 130 אלף דולר לדניאלס ו־150 אלף דולר למקדוגל, תמורת הסכמתן לשמור בסוד את הרומן עם טראמפ הנשוי. התאגיד של טראמפ טען כי התשלום היה עבור "הוצאות משפטיות", אבל התביעה מאשימה כי מדובר בדמי שתיקה שעונים על ההגדרה "תרומה לא חוקית לקמפיין".
כהן — שהורשע בתשלום דמי השתיקה ונידון לשלוש שנות מאסר — טען כי טראמפ הורה לו לבצע את התשלומים, והיו לו צ'קים להוכיח זאת. אבל כיוון שעמדת משרד המשפטים, שלאורך רוב הקדנציה תמך במהלכים של טראמפ, הייתה שנשיא מכהן לא יכול לעמוד לדין, אי־אפשר היה לגעת בו, אף שהוזכר בכתב האישום בכינוי "אינדיבידואל מספר 1". החסינות הזו מסתיימת ביום רביעי בצהריים.
"טראמפ היה מקרה כל כך קיצוני, שמערכת הצדק שלנו לא הייתה מוכנה אליו", אומרת ג'ויס ואנס. "האבות המייסדים יצרו שלוש זרועות שלטון מתוך אמונה שאם אחת מהן תקרוס, השתיים האחרות יאזנו, אבל הם לא חשבו ששני ענפים יישברו: גם הנשיאות וגם הקונגרס. עכשיו יש פיתוי לשנות את המדיניות של משרד המשפטים לגבי העמדה לדין של נשיא מכהן, אבל צריך למצוא את האיזון בין החשש מרדיפה פוליטית לבין הצורך להבטיח שלא תהיה שוב חסינות כזו לנשיא מושחת".
מכיוון שלפי עדותו של כהן, תיאור התשלום לדניאלס ומקדוגל כ"הוצאות משפט" היה שקר — ייתכן שסיירוס ואנס יוכל לתבוע את טראמפ על עבירה על חוקי זיוף רשומות עסק במדינת ניו־יורק. "פשעים כאלה הם בדרך כלל עבירות די קטנות", אומר חוקר לשעבר במשרד התובע הכללי של ניו־יורק, "אבל אם אפשר לקשור אותם לעבירות כמו הונאת מס, זה כבר הרבה יותר רציני. כל מי שעבד אי פעם במשרד התובע בניו־יורק יודע שבכל יום נתון אפשר היה לבנות תיק נגד טראמפ. למה זה לא קרה? שכל אחד יגיע למסקנות שלו".
לפי 'הניו יורקר', החקירה של סיירוס ואנס בודקת עוד פרקטיקות פיננסיות של טראמפ שלא קשורות לפוליטיקה. כך למשל, בבקשה שהגיש לקבל שמונה שנים של החזרי מס אישיים ותאגידיים, כתב ואנס כי "זה חלק מחקירת התנהגות פלילית נרחבת וממושכת בחברות של טראמפ”.
בחודש שעבר נשכרה חברת חקירות שמתמחה בבדיקת רישומים ומסמכי ראיית חשבון כדי להחליט אם הם יכולים לשמש כהוכחות בבית המשפט. "כשתובעים שוכרים חברה כזו, זה סימן ברור שיש להם משהו ביד", אומר החוקר במשרד התובע לשעבר, "אתה לא מבזבז את המשאבים המצומצמים שלך על דבר כזה אם אין לך כוונה להגיש כתב אישום".
עם זאת, הרף להרשעה בתיקים כאלה הוא גבוה, והתביעה תצטרך להוכיח שטראמפ עסק ביודעין בהונאה. "העניין עם טראמפ זה שהוא לגמרי מאפיונר", אומר החוקר לשעבר, "הוא משאיר אחריו מעט מאוד עקבות נייר, לא שולח מיילים או טקסטים והכל אצלו ברמזים, כולל האיומים".
חקירה מרכזית נוספת מתנהלת על ידי התובעת הכללית של מדינת ניו-יורק לטיטיה ג'יימס, שבודקת אם התאגיד של טראמפ ביצע הונאת נדל"ן. גם פה הדרכים מובילות למייקל כהן, שב־2019 אמר לקונגרס כי טראמפ ניפח את ערך נכסי הנדל"ן שלו כדי לקבל הלוואות בתנאים נוחים, ואז הפחית את ערכם כדי להוריד את דמי הביטוח. באוקטובר שעבר הצליחה ג'יימס להושיב לעדות את בנו של טראמפ, אריק, אבל פגישה עם האיש עצמו היא כבר סיפור אחר. טראמפ הצליח להתחמק אפילו מראיון עם החוקר המיוחד לענייני התערבות רוסיה בבחירות, רוברט מולר, בטענה שהוא עסוק מדי בענייני נשיאות. עכשיו הוא לא יוכל יותר להשתמש בתירוץ הזה. הרשעה בתיקים אלה עלולה לשלוח את טראמפ לכלא. עבירות מס יכולות להגיע במקרים חמורים גם לעשר שנות מאסר והעונש על הונאות ביטוח הוא בין שנה לחמש שנות מאסר.
חזית אחרת לגמרי היא ההטרדות המיניות. עשרות נשים האשימו את טראמפ בדרגות שונות של תקיפה מינית, שהוא כמובן הכחיש את כולן. הוא הבטיח לתבוע את המאשימות — ואת העיתונים שפירסמו את ההאשמות — אבל עד כה לא הגיש אף תביעה. במקום זאת, שתיים מהמתלוננות הגישו נגדו תביעות אזרחיות.
התביעה המרכזית היא של כתבת החברה המיתולוגית אי. ג'ין קרול, שהאשימה את טראמפ כי אנס אותה בחדר הלבשה בחנות כולבו במנהטן בשנות ה־90. טראמפ הכחיש, ובין היתר אמר כי הוא לא יכול היה לאנוס את קרול מכיוון ש"היא לא הטיפוס שלי". למרות חוק ההתיישנות הפלילי, קרול תובעת כי טראמפ יחזור בו מההכחשה וישלם לה פיצויים.
בדיונים המוקדמים בתביעה של קרול, ייצגו את טראמפ עורכי הדין שמועסקים במשרד המשפטים ומקבלים משכורת ממימון ציבורי. רבים רואים בצעד הזה ביטוי חריג אפילו בסטנדרטים שלו לשימוש שלא כדין בכוח שהנשיאות מקנה לו. "התפרקות המחיצה בין משרד המשפטים לבית הלבן הוציאה אותי מדעתי", אומרת ג'יל וויין־בנקס, "בכל שנותיי במשרד המשפטים קמתי בבוקר בכזו גאווה לדעת שאני עובדת בשביל העם האמריקאי. כל זה הלך לעזאזל בארבע השנים האחרונות. שאלתי את עצמי מדי יום מה הייתי עושה עכשיו, האם הייתי מתפטרת או נשארת ומנסה לעזור מבפנים, אבל אני לא יודעת. הרבה אנשים טובים עזבו כי לא יכלו יותר לעבוד במצפון שקט במשרד המשפטים הזה".
גם עבור ג'ויס ואנס, ריסוק המוניטין העצמאיים של משרד המשפטים גרם לשיברון לב. "החומה הזאת שמפרידה בין משרד המשפטים לבית הלבן כל כך קריטית. הנשיא לא יכול להתערב בחקירות, הוא לא יכול להשתמש במשרד המשפטים לצרכיו. כשהתובע הכללי האחרון, וויליאם בר, הגן על טראמפ בבית משפט נגד התביעה של קרול, כמעט איבדתי את זה" (באר נאלץ להתפטר לפני כחודש, לאחר שהודיע כי לא נמצאו ראיות לטענת הנשיא על הונאת בחירות).
בסופו של דבר שופט פדרלי אכן פסק נגד התערבות משרד המשפטים, ואישר לתביעה של קרול להמשיך להתגלגל. עורכי הדין שלה יכולים להמשיך לאסוף ראיות, וכאשר ידרשו עכשיו מטראמפ דגימת די־אן־איי, כדי להשוות אותה לזו שנמצאה על השמלה שקרול לבשה בזמן התקיפה לכאורה — זה יהיה בסיטואציה הרבה פחות נוחה לנשיא היוצא.
תביעה נוספת שמחכה לטראמפ היא זו שהגישה סאמר זרבוס, מתמודדת לשעבר בתוכנית הריאליטי "המתמחה'. זרבוס טענה כי טראמפ תקף אותה מינית במלון בבוורלי-הילס בשנת 2007. טראמפ הכחיש ואמר שהיא רק מחפשת כותרות על חשבונו. ב־2017 הגישה זרבוס תביעת דיבה, וגם במקרה הזה טענו עורכי דינו כי לא ניתן לתבוע אותו בעודו נשיא מכהן. "הטיעון הזה יתנדף לחלוטין ב־20 בינואר", אומרת ג'ויס ואנס, "ברגע שזה קורה, אנחנו עוברים לשלב הבא של גילוי ראיות וזה משחק חדש לגמרי".
ליסה בלום, עורכת הדין שמייצגת רבות מהמתלוננות נגד טראמפ, אומרת: "אי. ג'ין קרול וסאמר זרבוס הן גיבורות אמיתיות. הן נלחמו ונלחמו נגד כל העיכובים של טראמפ, שהיה עסוק בלשחק גולף ובלהסית להתקוממות. התירוצים שלו יתנדפו ב־20 בינואר ואני מאמינה שהתיקים האלה יואצו".
הגיעו אלייך עוד נשים שהתלוננו נגדו?
"הרבה נשים הגיעו אליי בחמש השנים האחרונות, אבל הן מאוד פוחדות. טראמפ הוא דוגמה בולטת לטיעון מדוע אסור לבחור טורפים מיניים לתפקיד ציבורי. מישהו שיבזה נשים, יבזה גם את כוחו. מישהו שישקר לגבי תקיפת נשים, ישקר גם על דברים אחרים. אסור לבחור גברים שמתעללים בנשים, כי הם לא חושבים שהחוקים חלים עליהם והם יעשו למדינה את מה שעשו לנשים: ניצול אכזרי כדי לבוא על סיפוקם".
ויש גם תביעה אחת מאוד אישית, שעלולה לעלות לו בהרבה מאוד כסף. זו התביעה של מרי טראמפ, האחיינית שהוציאה בשנה שעברה ספר חושפני והפכה לגיבורה בעיני מתנגדי הנשיא. היא מאשימה את טראמפ ואחיו כי רימו אותה וגזלו את חלקה בירושה המשפחתית.
פרד ג'וניור — אחיו הגדול של טראמפ — מת ב־1981 בגיל 42. בתו, מרי, הייתה אז בת 16. לפי כתב התביעה שהגישה, טראמפ ואחיו האחרים (לטראמפ יש שתי אחיות, אליזבת ומריאן; אחיו רוברט נפטר באוגוסט שעבר) התחייבו לשמור על האינטרסים של הנערה. "הם שיקרו", נכתב בתביעה, "במקום להגן עליה, הם תיכננו וביצעו תוכנית מורכבת להונות אותה לגבי הערך האמיתי של מה שירשה". כשמרי טראמפ הוציאה את ספרה, הבית הלבן הגיב כי הוא "מלא שקרים", אבל טראמפ עצמו עדיין לא הגיב לתביעה שלה. ושוב, אם בית המשפט ידרוש ממנו עכשיו מסמכים או עדויות, הוא לא יוכל להשתמש בהגנה של הנשיאות.
"אני חושב שב־21 בינואר טראמפ יגלה כמה הוא באמת איבד בארבע השנים האחרונות", אומר איש הבית הלבן לשעבר. "יש לו אמנם כת גדולה של מאמינים, אבל אלה אנשים שאף פעם לא היה אכפת לו מהם, הם לא מועילים לו. הוא רק השתמש בהם, הם טראש בעיניו. מה שבאמת חשוב לו זה קרבתם של מפורסמים, סלבריטאים, אנשים עשירים, כל חייו הוא רק רצה להיות פופולרי בקרב האליטות. עכשיו הוא יגלה שרוב האליטות האלה לא רוצות שום קשר אליו".
לא רק טראמפ צפוי לגלות עולם אחר לגמרי, גם בתו איוונקה ובעלה, ג'ארד קושנר, ירגישו את זה. בשבוע שעבר, כשההמונים הסתערו על הקונגרס, שיגרה איוונקה ציוץ שבו קראה להם "פטריוטים". מאוחר יותר היא מחקה אותו. הדוגמנית קרלי קלוס, דמוקרטית מוצהרת הנשואה לאחיו של ג'ארד, ג'ושוע, צייצה כי הסירוב לקבל את תוצאות הבחירות וההסתה לאלימות הם מעשים "אנטי-אמריקאיים". כשמשתמשת בטוויטר ביקשה ממנה לומר זאת לגיס שלה ולאשתו, ענתה קלוס: "ניסיתי". מקורב אחר, בוב סומר, שייצג בעבר את העסק המשפחתי של קושנר, שלח לאיוונקה הודעת טקסט שבה כתב, "אני מבועת מהעובדה שהייתי בחתונה שלך".
"איוונקה וג'ארד ניסו לאחוז את המקל משני צדדיו", אומר איש הבית הלבן, "אבל הם תמיד היו שותפים פעילים ותומכים מלאים בכל מה שטראמפ עשה, וגם הם עלולים להיות חשופים לחקירות ולתביעות, כי הם הרוויחו הרבה מאוד כסף מהבית הלבן. הם עוזבים את וושינגטון עם כתם חברתי שהיה להם קשה מאוד להסיר. נגמרו ההזמנות למסיבות בניו-יורק".
"טראמפ הרבה יותר גרוע מניקסון"
אף אחד לא רוצה לראות נשיא אמריקאי לשעבר הולך לכלא. אחרי שריצ'רד ניקסון התפטר בעקבות פרשת ווטרגייט, הוא קיבל חנינה מהנשיא ג'רלד פורד. כמעט 50 שנה אחרי, ג'יל וויין־בנקס עדיין כועסת שזה נגמר ככה. "אני רציתי לתבוע את את ניקסון", היא אומרת, "אני חושבת שנשיא מכהן לא צריך להיות מוגן. אי־אפשר שמישהו יהיה מעל החוק. יום אחרי שהוא התפטר היה צריך לתבוע אותו, אבל זה לא קרה ופורד נתן לו חנינה. אני מאמינה שאם היינו תובעים את ניקסון, זה היה מפחיד את טראמפ, אבל כשכל הזמן רק מנסים להביט קדימה ולהתעלם מהעבר, בסוף מגיע מישהו כזה".
כרגע לא ברור אם טראמפ אכן ייתן חנינה למפרע לעצמו, לבני משפחתו ואלה שנשארו איתו עד הסוף, כמו רודי ג'וליאני. ניקסון, שהיה עורך דין, הגיע למסקנה שיש לו את הסמכות לחון את עצמו. משרד המשפטים אז לא הסכים איתו, ובכל מקרה לניקסון היה מספיק כבוד עצמי להרגיש נבוך מכדי לתת לעצמו חנינה.
"טראמפ הרבה יותר גרוע מניקסון בכל רמה", אומרת וויין־בנקס, "מה שהוא עשה למוסדות שלנו זה בלתי נסבל. יש הבדל גדול ביניהם: ניקסון האמין במוסדות הדמוקרטיה ודווקא הרגיש בושה, טראמפ לא מאמין במוסדות וכמובן לא מרגיש בושה. ההבדל המשמעותי השני הוא המפלגה הרפובליקנית. רפובליקנים ששמעו אז את הקלטות של ניקסון ו־ווטרגייט, הלכו לבית הלבן ואמרו לו להתפטר. המפלגה היום נתנה לטראמפ כיסוי ותמיכה עיוורים, הם ראו אותו שולח אספסוף לפגוע בהם, ועדיין לא נטשו אותו".
ניקסון היה שורד את ווטרגייט היום?
"כן. חוץ מהעובדה שאז המפלגה הרפובליקנית האמינה בשלטון החוק והיום לא, צריך לזכור שאז היו רק שלושה ערוצי טלוויזיה ושום אינטרנט. היום הצופים של 'פוקס ניוז' בטוחים שהבחירות נגנבו, כי זה הדבר היחיד שהם שומעים, וחברי קונגרס רפובליקנים, שיודעים את האמת, הולכים לטלוויזיה ומשקרים למצביעים שלהם. הקריסה של כל הנורמות היא המורשת האמיתית של טראמפ".
וזו אכן המסקנה המכאיבה ביותר לדמוקרטיה האמריקאית בסיום ארבע שנות טראמפ - מתברר כי מערכת האיזונים והבלמים המפורסמת הייתה בנויה בעיקר על נורמות של כבוד, וכמעט התרסקה כשפגשה נשיא חסר בושה. "בעיניי זו הטרגדיה הגדולה של עידן טראמפ", אומרת ואנס, "עבור אנשים כמוני, שעבדו במערכת הצדק, הנורמות הישנות היו מקודשות. הלקח עכשיו הוא שצריך לעשות רפורמה רצינית בכל מבנה הדמוקרטיה שלנו".
יש דרך חזרה?
"יש, אבל זו דרך קשה מאוד. ביידן יצטרך למצוא את האיזון בין מה שבוודאי יהיה צימאון לדם בשמאל, מול הדרישה מימין לא לעשות כלום. הוא ייתן לתובע הכללי שלו, מריק גרלנד, לקבל את ההחלטות, אבל הלחץ יהיה גדול ומובן".
לפני 12 שנים, כשביידן נכנס לבית הלבן כסגנו של ברק אובמה, הוא היה שותף להחלטה שלא לחקור פעילויות לא חוקיות של גורמים בממשל ג'ורג' בוש הבן, למשל שימוש בעינויים של חשודים בהשתייכות לארגוני טרור שנעצרו אחרי 11 בספטמבר, וגם לא לתבוע בכירים מוול סטריט בגין חלקם במשבר הפיננסי ב־2008. אובמה אמר אז שהוא רוצה "להביט קדימה, לא לאחור, בשם האחדות הלאומית".
ביידן מוצא את עצמו עכשיו בעמדה דומה, אבל האווירה לא יכולה להיות שונה יותר. הלחץ לחקור את טראמפ ובני משפחתו יהיה מסיבי. "אפשר לטעון שהחנינה של ניקסון וההחלטה לא לתבוע כמה מאנשי בוש, פתחו את הדרך לטראמפ", אומרת ואנס, "ולכן משהו צריך להיעשות. אנחנו לא יכולים לנרמל את מה שקרה, בוודאי לא את ההתקפה על הקונגרס. אני מבינה את הרצון להשאיר את עידן טראמפ מאחור ולהמשיך הלאה, אבל בסופו של דבר זה רק ייצור יותר בעיות בעתיד. טראמפ חייב שלם איזה מחיר".
