לפעמים נולד אדם לתוך משפחת פשע. קורה. יכול לקרות. זה בדיוק מה שקרה, למשל, למנחם מנדל אסרף, נכדו של זאב רוזנשטיין – ובנה של שרית רוזנשטיין, אחת מששת ילדיו.
סבא רוזנשטיין, כיום בן 67, התפרסם כראש ארגון פשיעה וכיעד מספר אחת של משטרת ישראל עד שנלכד. הנכד, 20, לא נפל רחוק מדי מהעץ ומהיער כולו: בגיל 18 צירף את השם רוזנשטיין לתעודת הזהות שלו ומאז לא עצר: הוא צבר הרשעות, סומן במשטרה כמי שמבקש להקים ארגון פשע משלו, ואפילו הספיק לצבור חוויה בלתי נשכחת כשחלק עם סבו תא בכלא איילון, לאחר שנדון לכמה חודשי מאסר על מעורבות בגניבת אופנוע.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
מאז השניים לא נפגשו. את הבשורה על שחרור סבו קיבל הנכד בבית המעצר שקמה באשקלון, לשם הובא ביולי האחרון, אחרי שנתפס רוכב על אופנוע (אחר) כשברשותו אקדח טעון ודרוך ב־11 כדורים. מעצרו הוארך עד תום ההליכים.
כך קרה שבעוד סבא רוזנשטיין, חופשי ומשוחרר, מתרווח מחדש בווילה שלו בהוד־השרון, נגזרו על הנכד אסרף 30 חודשי מאסר בגין "נשיאת נשק שלא כדין". "יש לאסרף בהחלט סיבות לדאגה", אומרים בשב"ס. "בכלא יושבים כרגע כמה ראשי ארגוני פשע, ביניהם מי שניסו לחסל את רוזנשטיין כמה פעמים ונעצרו בפרשת 512 (פרשת החיסולים בעולם התחתון – ש"מ), והנכד הוא צ'יפס בשבילם".
נחזיק לו אצבעות, בתקווה שלא יקרה דבר דומה בתוך הכלא.
אבל אסרף הצעיר הוא רק דוגמה מייצגת לדור המשך של ראשי הפשע המפורסמים בישראל. "הילדים האלה נולדים לתוך הפשע ונכנסים לעולם שונה מאוד מהעולם הנורמלי", מסביר בכיר במערכת אכיפת החוק כשהוא נדרש למושג המשטרתי "בן ממשיך". "הם חיים מגיל צעיר ברמה מאוד גבוהה, לובשים בגדים במאות אלפי שקלים, נוסעים במכוניות יוקרה ששוות מיליונים, וחשובים להם הפסאדה והכבוד. הם הולכים למסעדה ולא משלמים כי 'אני הבן של דומרני'. משלמים עליהם, מזמינים להם יין. אנשים מפחדים מהם, אנשים אחרים עושים להם כבוד ומנשקים להם את היד. זאת הפוזה. הם מסומנים באופן טבעי כיורשים, וההורים שלהם בונים אותם ככאלה".
מה ההבדל העיקרי בין הדורות?
"הפאסון של ההורים לעומת ההתלהמות של הילדים. יש עבריינים שנחשבו קלאסה; כאלה שהיה להם כבוד למשטרה ולסובבים אותם. מישהו שהיה יכול להיות פושע הארדקור, לרצוח אדם בלי להניד עפעף, אבל היה לו כבוד, אומר לשוטר: 'כן אדוני, תודה אדוני', לא מקלל שוטרים, לא מאיים, מכבד אנשים מבוגרים, מחלק כסף לצדקה. אלה לא. אין להם כלום, לא ערכים ולא כבוד, רק כסף וכסף".
אחד הסיפורים המפורסמים בהקשר זה הוא על פליקס אבוטבול, "הדון", שהגיע לחקירה עם שני בניו, אסי הצעיר ופרנסואה, שהתחצף לשוטר. אבא פליקס סטר לפרנסואה ואמר: "בחיים אל תתחצף לשוטרים".
הילדים כבר לא מקפידים בשכאלה. "הדור הזה יותר אלים, עם פיוז יותר קצר, כבר אין להם למידה ושליטה", אומר הבכיר. "היום לשים מטען ברכב נהיה כמו פעם 'בוא נלך מכות'. זאת לא בעיה להשיג מטען או להרכיב אותו, ואין גבולות. היום לירות במישהו זה כמו לפצח גרעינים".
פיוז קצר זה אומר שהכדור גם חוזר אליהם?
"מאחר שאין כבוד בין העבריינים, זה אומר שתוחלת החיים שלהם מוגבלת".
הנה ניסיון ראשון לחשוף את דור ההמשך של משפחות הפשע המפורסמות בישראל, במקום שבו הוא עומד כיום. רק אל תקראו לזה יש עתיד.
מי האבא: פליקס אבוטבול "בייזה" ("השוחט", כינוי שהודבק למשפחה בתוניס) עמד בשנות ה־90 בראש אחת ממשפחות הפשע החזקות בישראל. אב לשלושה (פרנסואה, אסי ושירלי), הוא התמקד בענף ההימורים. ב־87' התפרסם במעורבותו בחטיפת השר הניגרי בלונדון, וריצה שם שש וחצי שנות מאסר. כשחזר הקים ארגון משלו והשתלט על שוק ההימורים וההלוואות בנתניה. שמו נקשר במספר חיסולים של עבריינים מקומיים בארץ ובאירופה. באוגוסט 2002 חוסל ביריות על ידי מתנקש רחוב על אופניים שארב לו בכניסה לקזינו רויאל שבבעלותו בפראג.
מי היורש: הבן, אסי אבוטבול, 46, מרצה בימים אלה 18 שנות מאסר לאחר שהורשע בניהול ארגון פשע שהתמחה בסחיטות ובאיומים. בנוסף הוא עומד לדין על שלושה מעשי רצח וניסיון רצח נוסף בפרשת 512.
מה הסיפור: ייתכן שהסטירה ההיא שהחטיף פליקס אבוטבול לבנו פרנסואה יישרה את הילד, אבל אחיו, אסי, מעולם לא התיישר, וכשרצח את פרקליטו עו"ד יורם חכם, נחצה קו אדום במערכות היחסים שבין לקוחות מעולם הפשע לפרקליטיהם.
זה קרה ב־11 ביוני 2008, כשבשעות הערב דווח על רכב שטח מסוג איסוזו שהתפוצץ בנסיעה ברחוב יגאל אלון בתל־אביב. הנהג נהרג במקום. הרכב המשיך בנסיעה עד שהתנגש במכונית חולפת. בשל מצבה היה קושי בזיהוי הגופה שבאיסוזו, אבל די מהר התברר שמאחורי ההגה ישב עו"ד יורם חכם, אחד הסנגורים הפליליים המובילים בישראל. תשע שנים לקח למשטרה לפענח את התיק ולהגיע אל אבוטבול.
בכתב האישום שהוגש נגדו באמצעות הפרקליט עו"ד ניסים מרום וצוותו מפרקליטות מחוז תל־אביב מרכז, התברר המניע: אבוטבול לא היה מרוצה מהאופן שבו ניהל חכם את מערך הגנתו בתיק שבו הואשם בניהול ארגון פשיעה, וגם לא מקצב התקדמותו המהירה מדי, לטעמו, של המשפט. בשלב הראשון פיטר את חכם טלפונית אבל בהמשך לא הסתפק בזה, ומתוך הכלא הורה לחבר עבריין לחסל את הפרקליט. מטען נפץ במשקל קילוגרם בודד עם מערכת הפעלה חשמלית שהוצמד לרצפת רכבו של חכם עשה את העבודה.
הבן מול האב: בשעה שאבא פליקס תואר על ידי גורם מקצועי שהיה מעורב בחקירתו כ"בעל חזות נעימה, מטופח, לבוש בגדי מעצבים, תמיד מברך לשלום, עונה בחקירות בנימוס, מדבר בטון שקט, בוחר את חבריו בקפידה", אסי מתואר כהפך הגמור. "הוא סיגל לעצמו התנהגות אלימה לאחר שאביו חוסל", מתאר האיש. "אסי אהב להרגיש גדול, לעשות דאווין בתור הבן־של. אם זה לעצור עם הג'יפ שלו על המדרכה, להגיע עם שיירה של 12 מאבטחים, להזיז בצעקות את הלקוחות והכיסאות בכניסה לבית קפה או להיכנס לחנות, למלא סל מצרכים ולצאת בלי לשלם. מפלס החרדות שלו עלה כשב־2004, שנתיים אחרי שאביו חוסל, הוא ניצל מניסיון ההתנקשות ליד אותו קזינו בפראג, והפך חשדן ופראנואיד, אפילו כלפי העו"ד שלו".
גורם המצוי בפשיעה מסביר ש"כראש ארגון פשע, אסי היה מאוד עצבני. כל החיים הוא סבל מהשוואות בינו לבין האבא ופחד שירצחו אותו. אין לו את העוצמות האישיות של האבא".
מי מביניהם מתוחכם יותר? מי אלים יותר?
"אסי הרבה פחות מתוחכם מהאבא, הרבה יותר אכזרי ממנו ואלים, ועם הרבה פחות פאסון. כל מה שיש לו זה מהכוח שאבא שלו נתן לו ומהאנשים שעטפו אותו. הכוח אצלו היה האלמנט המרכזי, לא יותר מזה. בזכות עצמו אין לו יותר מדי. בפסק הדין בעליון, שהחמיר את עונשו מ־13 ל־18 שנים, השופטים כותבים שבעצם אזכור שמו היה מספיק כדי ליצור אלמנט של איומים על הנסחטים".
מה מעמדו בכלא?
"בשנייה שהוא נכנס לכלא, אף אחד לא זכר מי זה. אף אחד לא מתייחס אליו, לא סופרים אותו. הוא מעל עשור בבידוד, לוקח כדורים ובחרדות. הכל התפרק לו ברגע שנכנס. אחיו פרנסואה נרצח ב־2011, הדוד שלו צ'רלי עבר כמה ניסיונות התנקשות והתאבד ב־2014, שלושת הבנים שלו גם הסתבכו – שניים בעבירות אמל"ח ובנו, פרנסואה הקטן, המכונה הג'ינג'י, יושב במאסר עולם על רצח הנער רענן לוי ז"ל באזור התעשייה. ובשנתיים האחרונות מתנהל נגדו משפט עם כתבי אישום שמייחסים לו שלושה מעשי רצח וניסיון רצח של אדם נוסף".
איך זה ייגמר? "הוא יסיים את חייו בכלא, באופן טבעי או אחר", אומר הגורם.
מי האבא: יעקב אלפרון, ראש ארגון פשיעה, גובה חובות ועבריין צמרת אלים. "מדובר במשפחה שהאלימות היא כלי מרכזי בה", מסביר בכיר במערכת אכיפת החוק. "כל הקריירה של יעקב אלפרון נבנתה על פרוטקשן. הוא הורשע בעבירות אלימות, סחיטה ואיומים וריצה עונשי מאסר. עיקר חייליו היו מהמשפחה המורחבת – האחים מוסא, זלמן ואריה. יעקב עסק גם בבוררות ונחשב עבריין חכם, כזה שהעבריינים נתנו לו כבוד ובאמת פחדו ממנו".
אלפרון חוסל בנובמבר 2008 באמצעות פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו, בזמן שנסע על דרך נמיר בתל־אביב. רוצחו לא נתפס עד היום.
מי היורש: דרור אלפרון, 34, הבכור מבין שבעת ילדיו של אלפרון ומי שירש את עסקי אביו לאחר הרצח. הורשע וישב בכלא על חמש עבירות.
מה הסיפור: אם זה תלוי בו, יעקב אלפרון היה מעדיף שבנו הבכור דרור יתרחק מעולם הפשע ויגדל בסביבה נורמטיבית. זה אפילו הצליח לו עד שלב מסוים: הילד סיים בהצטיינות תיכון ברעננה והתגייס לצנחנים, אבל בגיל 20 – שנת 2006 – כבר היה מעורב עם אביו בקטטה אלימה, שבמסגרתה דקר את עמיר מולנר, אז היעד מספר אחת של משטרת ישראל.
"זה התחיל בגלל חוב של 600 אלף שקלים", מספר סנ"צ (בדימוס) ניסים דאודי, ראש מחלקה בימ"ר תל־אביב, שחקר את התיק. "מולנר, אז כוח עולה במפת הפשיעה, פרס את חסותו על מהמר שהפסיד את הסכום בלילה אחד, ונדרש לתת בתמורה רכב מפואר שלו לנושים שמזוהים עם אלפרון. אלפרון הסכים להחזיר את הרכב תמורת תשלום חלק מהחוב במזומן והתחייבות לפירעון עתידי של היתרה. הצדדים לא הגיעו להסכמה ונקבעה פגישת פסגה בלובי מלון דניאל בהרצליה, שבמהלכה דרור חיכה לאביו במכונית מחוץ למלון, וכשהבחין שיעקב נתן אגרוף למולנר, זינק פנימה ודקר את מולנר ושניים מאנשיו, והוא ואביו נמלטו משם. אחרי חודש דרור הסגיר את עצמו".
למרות זאת, הפרקליטות החליטה שלא הצטברו מספיק ראיות, והפרשה הסתיימה ללא כתב אישום, ונסגרה לבסוף בסולחה בין אלפרון האב לבין מולנר.
בנובמבר 2008, בבוקר יום הירצחו, הגיע יעקב אלפרון לבית המשפט כדי לצפות בדיון אחר בעניין בנו דרור, שנגדו הוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטר. הוא זוכה בתיק, אבל האבא לא זכה לשמוע את הפסיקה הסופית.
הבן, מצידו, המשיך לעשות כותרות: באפריל 2011 נדון לשלוש שנות מאסר לאחר שהודה והורשע בארבעה סעיפים של סחיטה באיומים של בעלי עסקים במתחם ג'י בכפר־סבא. בדצמבר 2013 נעצר עם שני בני דודיו בחשד למעורבות ברצח הכפול של אלי עורקבי וערן פרטוש בפתח־תקווה. הוא שוחרר שבוע מאוחר יותר, לקראת חתונתו, לאחר שלא נמצאו נגדו ראיות. ביוני 2015, הורשע בסחיטה באיומים במסגרת הסדר טיעון ונדון ל־13 חודשי מאסר בפועל. השופט כתב כי האיומים בוצעו "תוך ניצול המוניטין של שם משפחתו לצרוך ביצוע העבירה".
הבן מול האב: גם כאן – הבן לא מעפיל. "כשדרור נעצר בפעם הראשונה קראנו לתיק שלו 'בן ממשיך'. אבל לדרור אין כריזמה ויכולת לאחד את המשפחה", אומר הגורם המשטרתי. "האב היה עבריין על אמת, מהדור של פעם. במשפחה המורחבת הוא היה מקבל ההחלטות והמילה האחרונה בכל דבר. היה לו כבוד, גם מול המשטרה. אף פעם הוא לא יקלל אותך; יש לחיצות ידיים, שותים קפה, אבל הוא יודע שאתה מכניס אותו לכלא ולא יכעס עליך. כל עוד הוא היה בתמונה, דרור לא נכנס על אמת לעולם הפשע. אבל ברגע שיעקב נעלם מהמפה, כל המשפחה התפצלה לכל הרוחות וכולם הסתכלו על דרור. אנשים היו חייבים כספים והיה צריך לגבות אותם, והיה עסק שצריך לכלכל. אבל דרור הוא ילד".
בכלל, אומרים הבכירים, דרור רחוק מלהיות דומיננטי ואלים כאביו, גם אם "לקח את התכונות של האבא – מאוד קר רוח, גם בחקירות", כפי שמעיד דאודי. העבירות שצבר רחוקות גם הן מלהכניס אותו לנעלי אביו. "העבריינים לא סופרים אותו ולא פוחדים להתלונן עליו במשטרה", אומר הגורם המשטרתי הבכיר. "הוא ברמת הפשיעה התחתונה. ותגידי לי, איזה עבריין מתעסק בשאלה עם מי אמא שלו יוצאת? הוא ואחים שלו לא נותנים לה להתקרב לגברים. הם נכנסו עכשיו לעולם של מִחזור בקבוקים, ואני לא משקיע בו ובשני האחים שלו אנרגיה בכלל. הם לא ברמה של ימ"רים ופשיעה ארצית. אולי ברמה של תחנה מקומית".
מי האבא: שלום דומרני, 47, ראש ארגון פשע מהגדולים בארץ. נשוי פלוס שישה, מתגורר באחוזה מבוצרת ומאובטחת במושב עוצם. בצעירותו עסק בעבירות רכוש, אלימות וסמים וישב בכלא חמש שנים. את הונו עשה ב־2002 מגניבת חול מחוף הים והעברתו לאתרי בנייה, סחר בכלי רכב גנובים והשתלטות על עסקים. ב־2003 נכנסים להימורים, וחבר למשפחת אברג'יל. כשצבר כוח הסתכסך איתם. במשטרה מייחסים לו את חיסולם של כמה עבריינים, אך לא נמצאו נגדו ראיות. ב־2017 נאסר שוב אחרי שהודה, בכתב אישום מתוקן בעבירות נשק וסיוע לחבלה בכוונה מחמירה, במקום בכמה ניסיונות רצח שיוחסו לו במקור. באוגוסט אמור להשתחרר. המחזור העסקי של הארגון שבראשו הוא עומד מוערך על ידי המשטרה בכ־100 מיליון שקל בשנה.
מי היורש: בנו ניסים דומרני (המכונה נינה), 25, מתמחה בעבירות של סחיטה ותקיפה.
מה הסיפור: על גבו של ניסים הבן מקועקע באותיות גדולות באנגלית השם דומרני. לכאורה מפגן כוח, אבל בפועל, אומר חוקר לשעבר, עדות לחוסר ביטחונו העצמי ורצונו להתבלט בזכות שם המשפחה.
נינה דומרני גדל כילד שמנת – כולל רכבי ובגדי יוקרה – ואביו ניסה לשמור עליו מהידרדרות לפשע. זה לא צלח; בגיל 23 כבר נשלח דומרני הצעיר לרצות 23 חודשי מאסר לאחר שהודה בהסדר טיעון בעבירה של סחיטה בכוח במקום בעבירות חטיפה וסחיטה באיומים שיוחסו לו במקור. עם שחרורו, ולבקשת אביו, הוריד פרופיל והפסיק להיות פעיל גם בפייסבוק.
הבן מול האב: לדומרני האב, מסביר גורם בכיר, יש כריזמה ונוכחות, ולמרות שהשניים דומים בממדי גופם, הבן נחשב מתוחכם פחות מהאב. "הוא עדיין ילד שעושה שטויות. מרביץ, חוטף מכות בעצמו, סוחט. כשהאבא נכנס לכלא היה לו ברור שניסים לא יכול להחליף אותו, אז הבן ניסה להקים לעצמו ארגון משלו. הוא עשה קצת רעש, קיבל בראש ונכנס בפנים. הארגון שלו לא בדיוק מטריד מישהו.
לעומת אביו, ממנו אף אחד לא באמת פוחד, לא העבריינים בדרג הזוטר, וגם לא בעלי החוב שמתלוננים נגדו ופחות עושים לו כבוד. כמובן שזה יכול להשתנות כשהאבא ישתחרר ויפרוס עליו את חסותו".
החוקר לשעבר מסכים: "ניסים הוא לא העיפרון הכי מחודד בעולם הפשע. יש לו שם של צ'יפס בין העבריינים, כלומר אחד שקל לפרק אותו. שמענו עליו מגיל צעיר, הוא בא לאנשים בקטע בריוני שמותר לו הכל. מאחר ששלום הבין מהר מאוד שהבן שלו לא בשל, הוא לא הכניס אותו לארגון שלו. אז ניסים פתח לעצמו קו: נתן הלוואות לאנשים והתחיל לגבות מהם כסף. אבל אין לו את ההבנה הדרושה וחוכמת החיים כמו לאבא. כשאת חוקרת אותו הוא ממש פלגמט. לא יודע להיות עבריין".
אז מי מנהל את עסקיו של האבא כשהוא בכלא?
"שלום בעצמו. הוא מפעיל את זה משם, לא סומך על הבן שלו".
ולמה הוא ביקש ממנו להוריד פרופיל?
"אבא שלו מחביא אותו כדי שלא יחסלו אותו. ניסים לא זהיר עם כל הצגות השופוני שהוא עושה, וגם לא מספיק חשדן כדי להבין מי רוצה בטובתו ומי לא. כל עוד האבא בכלא, ניסים נחשב בן מוות. הוא על הכוונת מצד היריבים של האבא".
מה יקרה כששלום ישתחרר?
"אנחנו מעריכים שהעסק יתחמם שוב, ירצו לפרק אותו, אבל הבן פחות מעניין אותם. מי שעל הכוונת הוא האבא".
ניסים, שהקים בינתיים משפחה, מתגורר בבניין מאובטח באשקלון ומסתובב עם שומרי ראש. בסביבתו מכחישים כל קשר שלו לפשיעה ולעסקי אביו בפרט.
מי האבא: איתן חייא הוא עבריין צמרת שנחשב כיום למסוכן בישראל. כנער בן 17 כבר נגזר עליו מאסר עולם בעקבות רצח, והוא השתחרר כעבור שמונה שנים ונסע לארה"ב, ניהל את המאפיה הישראלית בניו־יורק ונדון ל־15 שנה על רצח וניהול ארגון פשיעה. ב־2004 שב לארץ ועסק בהלוואות בריבית וגביית חובות. ב־2016 נדון ל־20 שנות מאסר על עבירות סחיטה באיומים והלבנת הון, והצליח להפחית שמונה שנים בערעור לעליון. חייא אמור להשתחרר במארס 2026 בגיל 74, וכבר פתח בהליך לשחרור מוקדם.
מי היורש: ערן חייא, בן 38, בנו הבכור מאשתו הראשונה. זכה למעמדו בעולם הפשע לא רק בגלל הייחוס המשפחתי, אלא גם לאחר שבגיל 21 הואשם בפרשת רצח השוטר צחי בן אור, בניסיון להשתיק את מה שבן אור ידע על הקשר בין שוטרים לגורמי פשיעה בישראל.
מה הסיפור: הרצח התבצע לאחר שבן אור עזב למקסיקו, שינה את שמו לאנריקו והתגורר עם חברתו הקולומביאנית דארלי. בכתב האישום המקורי שהוגש נגד חייא והעבריין גדי חזן נטען כי השניים הגיעו בשעת לילה מאוחרת לדירתו של בן אור, ירו בראשו, נכנסו לחדרה של דארלי, שיספו את גרונה ונמלטו מהזירה. דארלי שרדה וזיהתה את חייא, אבל למרות עדותה, ובהיעדר שיתוף פעולה של המשטרה המקסיקנית, התעוררו קשיים ראייתיים בתיק, ובתום משפט ארוך הגיע חייא להסדר טיעון. לבסוף נגזרו עליו 13 שנה בכלא. עם שחרורו צבר כוח רב בעולם התחתון, והוא שוהה בעיקר בחו"ל ומנהל משם את עסקיו בישראל. גורמי האכיפה בישראל משוכנעים שמדובר בגרסה ישראלית מקורית ל'הסנדק'.
הבן מול האב: "האבא נחשב לטופ־5 של העבריינים בישראל", מסביר בכיר במערכת אכיפת החוק, "מאוד מקושר לכל העולם העברייני ויש לו קואליציות מקיר לקיר. הוא חבר של אברג'יל, רוזנשטיין, מולנר – כל פעם מתאים את עצמו לסיטואציה. מאוד כריזמטי, וחסר לב לחלוטין. יש שוטרים וגם שופטים שמאוימים על ידו. הוא הבן אדם הכי מסוכן, שגם מתוך הכלא לא רואה בעיניים ולא מעניין אותו כלום. זה קשור לאופי שלו וליכולות של הבן שלו ערן לממש את רצונותיו".
כלומר?
"האבא סומך רק עליו. אם עבריינים מפחדים ממשהו, זה מחברים שיכולים לפתוח עליהם. ופה הבן שלו עושה בשבילו".
מי נחשב אכזר יותר?
"ערן אכזרי יותר, לא רואה בעיניים. מי שמתעסק איתו, עדיף שיזמין חלקת קבר. הכדור בראש או המטען שיגיע זה רק עניין של זמן. ערן גדל לתוך העולם הזה והפך יותר גרוע מהאבא. אין לו עכבות".
הוא גם יותר מתוחכם מאביו?
"ברור. לכן רוב הזמן הוא נמצא בחו"ל. בזמן שיש נגדו חקירות בארץ, ערן מסתובב בעולם ומתעסק בהימורים וסמים. הוא היה בדובאי לפני כולם, וגם בטורקיה, בדרום־אפריקה, במקסיקו, בקנדה. הוא מחזיק לאבא שלו את הארגון, ובזכות הכריזמה שלו, כל החיילים של האבא עברו אליו. עושים לו כבוד. הוא בחור פיקח עם קבלות, וכמו אביו מתמחה בלא מעט סוגי פשיעה".
איש משטרה המעורב מאוד בטיפול בפשיעה אומר ש"כשאיתן חייא מחייך – את רואה את התגלמות הרוע. הוא העבריין הכי אכזרי שהיה במדינת ישראל. על כרטיס הביקור שלו כתוב 'לא שוכח ולא סולח'. כשהוא השתחרר מהכלא בארה"ב, באורח פלא חוסלו שלושה מבין ארבעת עדי המדינה נגדו, כולם ישראלים. העד הרביעי הצליח לברוח כי המחסל ההולנדי התבלבל וירה בבן אדם הלא־נכון. ההולנדי הזה יושב בכלא ולא דיבר מילה".
למה מבין כל ילדיו רק ערן נבחר לעבוד איתו?
"יש לו שני בנים: ניסים, ילד טוב בלי עבר פלילי, סטודנט שמתעסק בקרטה, וערן. ויש לו גם שתי בנות. ערן גדל לתוך הדבר הזה, וכשאבא שלו נכלא הוא תפס פיקוד ונכנס לנעליים שלו. יש לו את האומץ, התעוזה והטירוף של אבא שלו, אבל הוא למד מהטעויות שלו, ובניגוד אליו הוא לא פועל מהבטן. הוא עובד יפה, נקי. יש לו שותפים, ולא היינו מוותרים על ההזדמנות להכניס אותם לכלא, אבל בסוף אני צריך למצוא ראיות".
כאיש חוק, אתה רוחש לו כבוד?
"יש המון עבריינים שאני מכבד ברמה מקצועית, אבל את ערן לא יכולתי לכבד בגלל האכזריות שלו".
את זעקות השבר של ריקו שירזי, שגילה מצפייה בטלוויזיה בתאו בכלא רימונים שבנו נרצח, קשה היה לפספס באגף. סוהר שהיה במשמרת בוקר באותו יום מספר כי ראשי עולם הפשע בתאים הסמוכים, בהם יצחק אברג'יל, אסי אבוטבול, שלום דומרני ואחרים, "כולם דפקו על הסירים כי רצו לעשות מניין לבן שלו. היה ברור שהרצח לא בא על רקע סכסוך כנופיות כי לא נוגעים בילדים־של, והם ממש בכו איתו. השב"ס נכנס לפלונטר כי אי־אפשר להוציא את היריבים למסדרון, ולא נתנו לריקו לצאת להלוויה מחשש שינסו לחסל אותו שם". סיפורה של משפחת שירזי — אבא ריקו והבן שי ז"ל — הוא דוגמה לכל מה שעשוי להשתבש כשגם הדור השני נכנס לעולם הפשע, בעיקר כשהבן מנסה להיכנס לנעלי אביו ומשלם, במקרה זה, בחייו.
האב, ריקו שירזי, הוא עבריין צווארון לבן שעסק בהלוואות בשוק האפור, הקים אימפריה והתפרסם גם בחיבתו לבילויים עם דוגמניות וביכולת הניווט הפוליטית שלו בתוך עולם הפשע. כיום הוא יושב בכלא לאחר שהורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות ביותר מ־25 מיליון שקל והלבנות הון ב־14 מיליון, ובקשירת קשר לניסיון החיסול של אסי אבוטבול בפראג. הוא צפוי להשתחרר ב־2024.
בנו, שי שירזי, עסק בגביית דמי חסות מעבריינים וסומן כיורש הפוטנציאלי. "הייתה לו מגילת הרשעות על מגוון עבירות של תקיפה, איומים, סמים, סחיטה ואמל"ח, והוא ישב בכלא מגיל כלום. אבא שלו גידל אותו לתוך העולם הזה", אומר גורם בכיר. "כששי השתחרר מהמאסר הראשון שלו, אבא שלו אירגן לו מסיבת שחרור לרגל איבוד הבתולים בתחום".
כך ששי שירזי התגלגל לפשע כמעט בעל כורחו. "שי קיבל את הרכב הראשון שלו, ב־מ־וו, בגיל 17", מספר אדם שהיה מקורב לו. "הוא הסיע חברים, עשה תאונה ואחד מנוסעי הרכב מת. שי נפצע קשה ועבר סדרת ניתוחים. הוא שוחרר למעצר בית, ניהל את התיק שלו מבחוץ וקיבל שנתיים מאסר. לפני שנכנס לכלא בא אליו קצין מודיעין ונקב בשמות אנשים שהוא לא הכיר והזהיר אותו: 'אלה רוצים לרצוח אותך'. מהכלא הוא התחיל לעשות בלגן".
בהמשך הועמד שי לדין בשש הזדמנויות שונות אבל לא הורשע. ב־2009 נידון לחמש שנות מאסר לאחר שהודה בהסדר טיעון בסיוע להריגה וסיוע לפציעת שלושה בני אדם שנדקרו בחלקים שונים בגופם בעקבות סכסוך על דמי חסות. "הוא היה חכם בצורה יוצאת דופן, והיה יושב בתא בכלא עם ספרי פילוסופיה", אומר גורם בשב"ס. "כשהשתחרר הייתה לו חברה לפריטת צ'קים בתל־אביב בשם אשכר, שבארמית פירושו מתנה, כמו שי. היית יכול לעשות איתו רק טעות אחת, הוא היה איש של קצוות. אם אמר לך משהו, לא היה סיכוי שיחזור בו".
אבל שי שירזי נרצח בשעת לילה ב־7 במאי 2016, כשעשה דרכו עם המאבטח שלו לתל־אביב, והשניים עמדו עם רכבם ברמזור אדום. המתנקש, רכוב על אופנוע, עצר לידם וירה שמונה יריות לתוך חלון הרכב. ארבעה קליעים פגעו בשירזי ואחד ברגלו של המאבטח. המתנקש נמלט, נטש את האופנוע והחביא את האקדח בסמוך. שירזי פונה לבית חולים, שם נקבע מותו.
החקירה העלתה כי הרצח בוצע על רקע חוב כספי של עבריין מנתניה בשם מיכאל לוי. במסגרת עסקת טיעון הורשע לוי בהריגה ובגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונגזרו עליו 24 שנות מאסר בפועל.
פרקליטו של ריקו שירזי, עו"ד ג'קי סגרון, ניסה בכל דרך להודיע למרשו על רצח בנו, אבל נבלם."אמרו לי שהכלא סגור ואין מי לדבר, שרק עובדת סוציאלית או מפקד הכלא יכולים להודיע דבר כזה ובבוקר תיכנס אליו עו"ס. אמרתי להם שהטלוויזיה בתא דולקת 24 שעות ביממה והוא ישמע את זה לבד, אבל לא עזר".
