רטוריקה דומה במידה רבה לספורט. ספורטאים מכינים את עצמם לרגע שבו אומרים להם: "היכון, הכן, צא!". רטוריקנים מכינים את עצמם לרגע ה"אקשן!". אך ישנם משתנים שהם מעבר לשליטתנו, והעיקרי שבהם הוא הטיימינג. תזמון הנאום והנסיבות שבהן הוא מתרחש הם מפתחות חשובים מאוד להצלחתו, שהרי כל הזמן יש נאומים טובים ודוברים רהוטים שמגישים אותם, אך רובם לא נכנסים לפנתיאון ההיסטוריה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
- לצד הנאומים האפיים, היה למרטין לותר קינג גם צד אחר
- איך להתגבר על הפחד ולדבר מול אנשים?
- מגנטים אנושיים: כך תהפכו לאנשים כריזמטיים
מרטין לותר קינג נשא את נאומו "יש לי חלום", מהנאומים המפורסמים והמצוטטים ביותר, בסביבה אופרציונלית ובנסיבות שעבדו עבורו בצורה מושלמת. נואמים שזוכים להגיע לרגע מדויק כזה מבחינה קוסמית נדרשים, כמו ספורטאים אולימפיים, לרמות מומחיות ומצוינות גבוהות במיוחד כדי להביא את הכישרון שלהם לשיא בנקודת זמן ספציפית מאוד.
ה-28 באוגוסט 1963 היה רגע משמעותי של התנועה האמריקנית לזכויות האדם שקראה לסיום האפליה הגזעית. המארגנים קיוו לקהל של מאה אלף אנשים, אך מיתוג האירוע – "המצעד בוושינגטון למען עבודה וחופש" – הביא קהל של 250 אלף מכל הצבעים. זו הייתה צעדת המחאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית עד אז.
הקהל והקהילה האנושית כולה היו זקוקים באותו רגע למסר של תקווה. קינג, שעמד על מדרגות האנדרטה של אברהם לינקולן, פתח את הנאום כמעט באותן המילים של לינקולן עצמו בנאומו המפורסם בגטיסברג ב-1863, לאחר שחתם על הצהרת האמנציפציה. בדיוק מאה שנים אחרי, לצד הפסל של אותו לינקולן, כומר בפטיסטי שחור אומר להמונים כי הזכויות שהובטחו להם עדיין לא ניתנו: "השחורים עדיין לא חופשיים" (“The Negro is still not free”).
נאום "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג
במשך כתשעה חודשים לפחות לפני המצעד, קינג התלבט אם לכלול בכלל את המשפט האלמותי "יש לי חלום" בנאומים שלו. הוא ניסה אותו בכמה הזדמנויות שונות לפני הנאום הגדול, אך יועציו המליצו לו לא לדבר על החלום והוא יצר גרסה שלא כללה אותו. אך לאחר שהתחיל לדבר, זמר הגוספל מהליאה ג'קסון (Mahalia Jackson) צעק לו מהקהל: "ספר להם על החלום!" קינג קלט תוך כדי תנועה שהוא לא חייב להיצמד למילים שכתובות לו בדף, ובחר לאלתר את המשפט "יש לי חלום" 11 פעמים אל תוך הנאום, כסימני פיסוק קוליים בתחילת המשפטים שלו ובסופם. התוצאה הייתה מחשמלת.
"יש לי חלום, שיום אחד ארבעת הילדים הקטנים שלי יחיו במדינה שבה לא ישפטו אותם על פי צבע עורם אלא על פי אופיים, יש לי חלום היום!", זהו המשפט האהוב עלי להדגמת הארכיטקטורה של הנאום שלו, המציירת תמונת מצב ומתארת כמה קשה לנו היום, אך כמה טוב יכול להיות לנו. הפער הגדול בין ההווה לעתיד מבהיר את התמונה ומאפשר לאנשים לראות אותה בדמיונם, מעורר הזדהות ונותן תקווה לעתיד לבוא.
מלקולם אקס למשל היה דובר מיומן ומוכשר לא פחות, אך אנחנו לא זוכרים עד היום ציטוטים מהנאומים שלו. ייתכן מאוד שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שגם אם המילים שבחר היו יותר ריאליסטיות, הייתה בהם הרבה פחות תקווה. קינג הבין את הקהל שלו והצליח ליצור עבור כולם רגעים של תקווה לעתיד אפשרי טוב יותר. הוא קלט שגם ברגעים הכי נמוכים בהיסטוריה, אנשים זקוקים לתחושה שיש אור בקצה המנהרה.
בעידן הציני שבו אנו חיים כיום, פוליטיקאים בינלאומיים רבים, בעיקר בימין, מעדיפים למכור לציבור פחד. פחד מהנדס את התודעה להתמקד בשלילי, ומניע אנשים לפעולה ברמה ההישרדותית. נתניהו למשל נקט את טכניקת ההפחדה לאורך כל הקריירה, אך בשבוע האחרון, רגע לפני בחירות ד', הוא שינה את האסטרטגיה. שלטי חוצות חדשים ואופטימיים שיצאו מבית הייצור שלו נפרשו ברחבי המדינה, ומבקשים מאיתנו "לחזור לחייך". פניו שבדרך כלל משדרות רצינות וסמכותיות זכו לחיוך אופטימי, כמבקש להיזכר בהיסטוריה כמנהיג שעורר בנו תקווה בתקופה חשוכה.
קינג השתמש בטכניקות רטוריות מגוונות, ובאנגלית מדהימה מנוסחת במשפטים קצרים ורהוטים הנקלטים טוב יותר על ידי האוזן האנושית. הוא שזר טקסטים חשובים שמתכתבים עם ההיסטוריה האמריקנית, עם שייקספיר, ועם שירים וציטוטים מהתנ"ך שמוכרים היטב לקהל שלו. טכניקת החזרתיות שירתה אותו לאורך הנאום להדגשת המילים והרעיונות החשובים, ובהם המילה: "חופש" (Freedom), שעליה חזר בנאומו 20 פעמים, תוך שימוש במטאפורה מהדהדת: "תנו לחופש לצלצל" (Let Freedom Ring). כדי לתת להמונים את התחושה שכולם יחד באותה סירה, הוא חזר 30 פעמים על המילה "אנחנו", 17 פעמים על "שלנו" (Our) ושמונה פעמים על "אתם" (You).
לכל מי שטרם שמע עד היום את קולו הנפלא של קינג, אלמנט חשוב ביותר בהופעותיו, אני ממליצה להיכנס מיד לגוגל ולהקשיב לו. האינטליגנציה המוזיקלית שלו באה לידי ביטוי בנטייה מעניינת וייחודית למשוך את קצוות המילים, באופן המהדהד אותן היישר ללבבות של הקהל הענק. הקשבתי לו שוב, ונזכרתי בימים שבהם גרתי בניו יורק ונסעתי כמה פעמים בימי ראשון מוקדם בבוקר לכנסיה בפטיסטית בהארלם, כדי לצפות במקהלת השחורים במופעי גוספל מרהיבים. הדרך היחידה להגיע לקהל של מאות אלפים היא בעזרת קול גדול. אין כל אפשרות ליצור עם כולם קשר עין, והרוב כלל לא מסוגלים לראות את שפת הגוף שלו.
כל שלוש הרשתות הגדולות בארה"ב שידרו את נאומו בשידור חי, ואף על פי שהיה כבר מוכר, לרבים זו הייתה הפעם הראשונה שבה ראו ושמעו את קינג, כולל הנשיא ג'ון קנדי. הנאום הרשים מאוד את קנדי ואת ממשלו, והם סייעו לקדם בקונגרס חקיקה בנושא זכויות אדם. קנדי נרצח פחות משלושה חודשים אחר כך, אך מחליפו לינדון ג'ונסון חתם על אמנת זכויות האזרח ב-1964, וקינג זכה בפרס נובל לשלום. ב-1965 החוק עבר, ונרשם כאחד ההישגים המרשימים ביותר של התנועה לזכויות האזרח בארה"ב.
לסיום, כמה כללים רטוריים לניסוח חלומות: כתבו בזמן הווה – כאן ועכשיו! כתבו בחיובי – הימנעו מ"לא", "אין", "אי אפשר" ו"בלי". הימנעו ממילות מצ״ח – מוכרחים, צריכים, חייבים. תחלמו בגדול ותנו לזמן לעשות את שלו. מרטין לותר קינג אמר: "יש לי חלום". הוא לא הבטיח מתי הוא יתגשם.
ד"ר מישל שטיין טיר היא מייסדת ומנהלת האקדמיה לרטוריקה, מומחית לרטוריקה וחוקרת תקשורת ופסיכולוגיה פוליטית.