הפעם היחידה ששטף דיבורו של עאיד כיאל נקטע הייתה כאשר נשאל אם הוא מעריך את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "איך משיבים לשאלה כזו?" הוא ממלמל לעצמו ולוקח שאיפה ארוכה מהסיגריה. "ביבי קמפיינר חכם", הוא עונה לבסוף. "אני מעריך אותו כאשף פוליטי".
לרע"מ ולמנסור עבאס יש יכולת לשתף פעולה עם נתניהו? להאמין להבטחות שלו?
"קשה להאמין לנתניהו. מצד שני, אם אני לוקח את התיאוריה של מנסור, אתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה כשהצד השני מוכרח לתת לך אותו. כשהוא נמצא בפינה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
הפינה היא בדיוק המקום שאליו נקלע נתניהו בעקבות תוצאות הבחירות, ולכיאל יש לא מעט מניות בכך. האסטרטג הראשי ומנהל הקמפיין של רע"מ, ואחד האנשים הכי קרובים ליו"ר המפלגה מנסור עבאס, הצליח לעשות את מה שנראה בראשית הדרך כבלתי אפשרי. תוך שהוא שולט במסרים שיצאו מהנהגת המפלגה ומעצב אותם כך שייקלטו היטב באוזן הערבית ויפרטו על נימי הרגש, כיאל ניהל קמפיין מרשים שבסופו עברה רע"מ את אחוז החסימה.
יותר משהייתה זו הפתעת הבחירות, הצלחתה של רע"מ שינתה מהיסוד את התמונה הפוליטית. עבאס, שזה כשנה וחצי מכשיר את דעת הקהל לשיתוף פעולה בינו לבין נתניהו, מחזיק כעת בכיסו את המפתחות להקמת הממשלה. יחד עם בנט, הוא נמצא בעמדת הכרעה: הענקת ראשות הממשלה לנתניהו, או למועמד שמנגד.
"אבל זו בדיוק הבעיה", אומר כיאל. "כשאני קורא את המפה, קשה לראות בנקודת הזמן הזאת סיטואציה שבה הצד שמתנגד לנתניהו מצליח להקים ממשלה. כרגע נראה שאו שנתניהו מקבל את המנדט ומרכיב ממשלה בתמיכת רע"מ, או שיש בחירות חמישיות".
הפגישה עם כיאל התקיימה ביום שלישי השבוע בבית קפה במרכז הארץ. באותה שעה ממש ישבו עבאס ובני גנץ לא רחוק מאיתנו, בראש־העין - עוד תחנה בסבב הפגישות שקיים יו"ר רע"מ לאחר הבחירות עם ראשי המפלגות בגוש אנטי־נתניהו.
ההכנות לנאום עבאס, שתוכנן לאמש, כבר היו בעיצומן. כיאל, ששותף בסוד העניינים ונטל חלק מרכזי בכתיבת הנאום, ידע להגיד שהנאום יציג את עבאס כמי שיכול לשנות לטובה את מערכת היחסים החשדנית והעכורה בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, ובינם לבין שכניהם היהודים.
כמי שנצמד לכל אורך הקמפיין לעקרון הגמישות, העריך כיאל שהנאום לא יכלול התחייבות חד־משמעית לנתניהו או לכל פוליטיקאי אחר הרואה את עצמו מועמד לראשות הממשלה.
אך מבחינתו של הקמפיינר, הדרך לתמיכתה של רע"מ בממשלת ימין סלולה. "אני מנסה להסביר לאנשים ברע"מ שהם לא צריכים להתרגש", הוא אומר. "יש לכם 170 אלף קולות, ואם תלכו עם נתניהו לא תפרו אף הבטחה שנתתם לבוחרים. ובכלל, למה אחרי כל הכוויות שחטפנו כתוצאה מזה שהאשימו אותנו בשיתוף פעולה עם הימין, צריך לשנות עכשיו אסטרטגיה?"
וכיאל יודע דבר או שניים על אסטרטגיה. מאז 2015 הוא פועל במגרש הארצי, תחילה כשותף בכיר בצוות הקמפיין של הרשימה המשותפת, וכעת כמנהל הקמפיין של רע"מ. רק שהפעם, הוא מדגיש, האסטרטגיה אינה נגמרת עם פרסום תוצאות ההצבעה. "אחד הדברים היותר חשובים בדרך של רע"מ זה שיש חיים אחרי הבחירות", הוא מסביר. "במשותפת העיקר היה מספר המנדטים. שם מיקסמתי תוצאות בבחירות, וידעתי שבסוף התקוות של המצביעים לא יתממשו. פה אני עושה בדיוק ההפך. גם אם רק עברנו את אחוז החסימה ולא קיבלנו 15 מנדטים, זו נקודת ההתחלה. אנחנו ממשיכים מכאן".
הוא בן 39, נשוי לסומאנה ואב לשתי בנות, שגדל ומתגורר ביישוב ג'דיידה־מכר שליד עכו. שערות ראשו משוכות בג'ל ומחודדות לקוצים, וצלקת גדולה חוצה את פניו, עדות לחייו הקודמים, בטרם הפך לאיש משפחה ובעל משרד פרסום משגשג. את הקפה שלו הוא שותה דחוס - אספרסו כפול וקצר - והעברית שבפיו רהוטה, עדכנית ומתובלת במונחים מקצועיים באנגלית.
כבר כמה ימים שכיאל מרחף באוויר, שיכור מהצלחת הקמפיין. בנאום הניצחון של עבאס, רגע אחרי שהתברר סופית כי עבר את אחוז החסימה, הדביק יו"ר רע"מ נשיקה ללחיו המיוזעת של כיאל והכריז: "זה לא האסטרטג הכי טוב בארץ, אלא בעולם כולו!" כיאל עצמו קצת יותר צנוע. "בעולם עוד יש לי לאן לשאוף, אבל בארץ אני הקמפיינר הכי טוב. אין מישהו שיכול להתחרות באחוזי ההצלחה שלי, בטח שלא בחברה הערבית".
ואכן, בשש השנים האחרונות מיצב עצמו כמנצח סדרתי. את מערכת הבחירות של 2015 החלה המשותפת עם תשעה מנדטים בסקרים וסיימה אותה עם 13 מושבים בכנסת. ב־2018 ניהל שלושה קמפיינים מוניציפליים מוצלחים: ביפיע הדיח את ראש המועצה מטעם חד"ש, עימראן כנאנה; בסח'נין עבד דווקא עבור חד"ש וסייע למועמד המפלגה, ספואת אבו־ריא, לנצח את ראש העיר המכהן מטעם רע"מ, מאזן גנאים; וברהט ניצח עם מועמד רע"מ פאיז אבו־סהיבאן. בטמרה ובדיר אל־אסד הפסיד רק בסיבוב השני.
בבחירות אפריל 2019, לאחר התפרקות המשותפת, הריץ את רשימת רע"מ־בל"ד, שעברה את אחוז החסימה, ובבחירות ספטמבר 2019 עבד שוב עבור הרשימה המשותפת, שהתחברה מחדש וקיבלה 13 מנדטים בסבב א' ו־15 מנדטים בסבב ב' (מארס 2020). בקיצור, הוא עבד עם כולם והצליח כמעט עם כולם.
עד כמה אתה משפיע על מהלך הקמפיין?
"היום, כשאני מגיע לקחת קמפיין, אני אומר: 'זו השיטה שלי. מי שמתאים לו, שיבוא'. ובאמת, בקמפיין האחרון שלטתי בהכל: בהתנהלות הפעילים, ביציאות לתקשורת, בחזות, בנראות. אני מאמין שככל שאתה שולט יותר בקמפיין, תצליח יותר לבנות את האימג' שאתה רוצה".
6 צפייה בגלריה
''זה לא האסטרטג הכי טוב בארץ אלא בעולם כולו''. עאיד כיאל ומנסור עבאס
(צילום: מהפייסבוק)
כדי להבין מהו אותו אימג' צריך לחזור ליולי 2020, אז עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ניצן הורוביץ המבקשת לאסור "טיפולי המרה" ללהט"בים. נציגי חד"ש במשותפת - איימן עודה, עאידה תומא סלימאן ועופר כסיף - תמכו בהצעה. מבחינת עבאס היה מדובר בכפירה בעקרונות הדת. הוא החל לתקוף את ראשי חד"ש וללבות את האש ברשתות החברתיות, שם נשמעו קריאות "להעניש את הרשימה המשותפת" בבחירות הבאות.
במקביל גם התחדדו חילוקי הדעות בין עבאס ליתר מנהיגי המפלגות ברשימה המשותפת סביב סוגיית שיתוף הפעולה עם נתניהו. כבר אחרי בחירות 2019 סיפר עבאס כי נתניהו ניסה לגשש עימו לגבי תמיכה בממשלת מיעוט, מהלך שבסופו של דבר נכשל והסתיים בפיזור הכנסת. הייתה זו סנונית ראשונה שבישרה כי קיימת אפשרות, שעד אז הייתה בלתי נתפסת, שנתניהו יהיה מוכן להקים ממשלה בתמיכת הערבים. עבאס החל להסתמן כפרטנר פוטנציאלי.
נתניהו, חשוב להדגיש, חזר ואמר לפני הבחירות האחרונות כי לא יישען על רע"מ. "חד־משמעית. אני מתחייב שלא יהיה דבר כזה. לא אשען עליהם (על רע"מ - א"א), לא אכלול אותם", אמר נתניהו בראיון באולפן ynet, שבוע לפני הבחירות. "לא בהימנעות ולא בשום דבר, מפני שהם מפלגה אנטי־ציונית. מנסור עבאס הצביע נגד הסכמי השלום שהבאתי עם מדינות ערב. לא אציע, לא אשען, לא כלום".
כיאל לא מתרגש מאמירות העבר של נתניהו. "כקמפיינר וכמישהו שמבין בקהלים, אני מבין את זה", הוא אומר. "אבל מבחינתו של עבאס, הוא כבר הצליח לעשות שינוי גדול בסוגיה הזאת של שיתוף פעולה עם הערבים. מחנה המרכז־שמאל כבר מוכן לזה במאה אחוז, ובמחנה הימין אנחנו רואים ש־80 אחוז מוכנים לשבת עם הערבים. נשארו 20 אחוז שהם אגוז קשה".
היחס ללהט"בים והגישה כלפי נתניהו יהיו קווי השבר שלאורכם יתנתק הקרחון של רע"מ מהרשימה המשותפת. אלו יהיו גם החומרים שמהם יורכב המאבק על הקול הערבי בבחירות האחרונות. כשהופיעו הסדקים הללו, החלו גם להתהדק היחסים המקצועיים בין עבאס וכיאל. "ישבנו, דיברנו והתחלנו לשרטט מחדש את המפה הפוליטית", אומר כיאל.
כבר באוקטובר, עוד לפני שהיה ברור שהולכים לבחירות רביעיות, החל כיאל במיתוגו מחדש של עבאס. המטרה הייתה לבדל את רע"מ מחד"ש, המפלגה הדומיננטית ברשימה המשותפת וזו שבאופן מסורתי מובילה את הקו הפוליטי של הציבור הערבי בישראל. "אם אתה רוצה להיות מקום ראשון, אתה צריך לנצח את מי שנמצא במקום הראשון", מסביר כיאל. "ומי שנמצא במקום הראשון, מהניסיון שלי, האנטי נגדו די גדול, ואפשר לחגוג עליו".
והוא בהחלט חגג על הסנטימנט השלילי כלפי חד"ש בציבור הערבי. הקמפיין שהוביל גרם למנסור דהאמשה, מזכ"ל חד"ש, להגיד שכיאל "היה מוכן לדרוך על גופות" בדרך להשגת המטרה.
הקורבן העיקרי היה ח"כ תומא סלימאן. במהלך הקמפיין הופצו ברשתות החברתיות חומרים שציירו אותה כמכשפה אנטי־איסלאמית המתנגדת לעטיית חיג'אב. סרטונים שנערכו בקפידה מנאומים ומראיונות שהעניקה בעבר הוציאו את דבריה מהקשרם והציגו אותה ככופרת. "היו המון שקרים בסרטונים האלה, פייק ניוז", אומר השבוע דהאמשה. לטענתו, הסרטונים, שלא הופצו ברשתות בשמה של רע"מ, הונדסו כחלק מהקמפיין המחתרתי של המפלגה: "הם היו במצוקה ולכן הוציאו את הסרטונים האלה".
כיאל מכחיש זאת לחלוטין. "אני אחראי על האווירה, אבל לא על כל היצירות", הוא אומר. "הסרטונים האלה לא יצאו מהקמפיין שלנו. המון מכות שחד"ש קיבלו, אני נתתי. אני לא מנסה לצייר את עצמי כמלאך, אבל ספציפית הסרטון הזה לא קשור אליי".
כיאל הוא האחרון להכחיש שניהל קמפיין אגרסיבי. "הוא אימץ את השיטות של הציונים", מנסח זאת אדם שמכיר אותו זה שנים, וגם כיאל עצמו מודה שלמד מהטובים ביותר. "נתניהו ואני, שנינו מדברים מקיאוולית", הוא אומר. "הכל בנוי על איך אתה שולט במדיה, איך אתה גורם למסרים לחדור ואיך בדיוק שורפים מתחרים".
איך?
"כל מדיה מדברת לקבוצת גיל אחרת. אני בן של המדיות החדשות, אבל מאוהב במדיות הישנות. בגלל זה גם הוצאנו מדי שבוע עלונים שסיכמו את פעילות המפלגה ויועדו לקהלים מבוגרים, וגם היינו בטיקטוק".
מה רץ אצלכם בטיקטוק?
"עשינו הרבה מסחרה מאיימן עודה וניסינו להציג את מנסור כיותר קוּל".
איך הופכים את מנסור עבאס לקוּל?
"כל מיני סרטונים שמראים כוח. עשר שניות עם מוזיקה של שיר ערבי, דברים כאלה".
גם לנתניהו יש טיקטוק.
"אמרתי לך, אתה תמצא הרבה דמיון בינינו".
כיאל עשה עוד משהו שנתניהו מתמחה בו: הוא התיישב על הקרע שפילג את הציבור הערבי, והעמיק אותו. "'המשותפת' זה מותג חזק", הוא מסביר. "רציתי לקדם את המותג של הרשימה הערבית המאוחדת, רע"מ. לכן יצאתי עם שלטי חוצות שהייתה עליהם המילה 'המאוחדת'. חפרתי על זה, ובאמת אחרי 20 יום כל השיח ברשת היה 'המאוחדת מול המשותפת'. הצלחתי לייצר שוויון בין מותגים".
ברשימה המשותפת לא נשארו חייבים וציירו את עבאס כאויב האומה הערבית. "המשותפת, בקמפיין האחרון שלה, לא אמרה כלום חוץ מ'אל תצביעו לעבאס'", טוען כיאל. "עודה טחן את זה חודשיים־שלושה, דיבר עם אנשים רק על מנסור. כל הנאומים שלו, וכל דף המסרים שלו, התבסס על מנסור ונתניהו. אחמד טיבי אותו דבר".
אחת הטענות המרכזיות שלהם נגד עבאס הייתה כי בעצם פירוק הרשימה המשותפת והפנייה לימין הוא זונח את הרעיון הלאומי הפלסטיני. "דף המסרים של עודה היה בנוי על זה", אומר כיאל. "הוא לא אומר 'מנסור עבאס בוגד', אבל הוא יצר את הרושם שללכת ולבדוק אופציה עם נתניהו, זה בגידה". יש להדגיש, עם זאת, שבמהלך הקמפיין גינה עודה קריאות "בוגד" שהופנו לעבר עבאס.
הלחץ הזה, שאליו הצטרפו תנועות לאומיות פלסטיניות, גרם לדבריו לאנשים רבים להצניע את כוונתם להצביע לרע"מ, לכן המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בסקרים. "הרבה אנשים לא הזדהו בפומבי כמצביעי רע"מ. הם פחדו", מסביר כיאל.
אולי בצדק. ההצבעה לרע"מ צוירה כוויתור על השאיפות הלאומיות של ערביי ישראל.
"לא נראה לי שיש עוד הרבה ערבים שהולכים עם הפנטזיה הזאת".
אנחנו נפגשים בדיוק ב"יום האדמה". היום הזה עדיין עושה לך משהו?
"בוודאי. אני מרגיש קרבה לאדמה הזאת. רע"מ לא מוותרת על הרעיון הלאומי, היא פשוט רוצה להגיע לפתרון מציאותי, בר־קיימא, והיא מאמינה שאפשר כבר להתחיל ולא צריך להמשיך לחכות".
מדוע עבאס לא השתתף השנה בצעדות יום האדמה?
"למיטב ידיעתי זה בגלל ענייני לו"ז. פגישות שנקבעו לו (ביניהן עם גנץ - א"א). אבל לא דיברתי איתו על זה".
אתה ציוני?
"מי, אני? אל תגזים. אני אומר את זה גם לקורא ביבי. חיפשת הרבה ערבים ציונים שיצביעו לליכוד, אבל תדע שאין הרבה כאלה".
ייתכן שמלחמת המותגים המלוכלכת שהתנהלה בתוך החברה הערבית הועילה אלקטורלית לרע"מ, אבל ניתן גם להסתכל עליה כגול עצמי. ככלות הכל, השסע שתיחזק את הקמפיין המוצלח יישאר כצלקת גם לאחר הבחירות והקמת הממשלה. לכיאל, על כל פנים, אין רגשות אשם. "אני לא משקיע בזה יותר מדי מחשבה", הוא אומר. "בתכלס, אני רואה רק ניצחון. אני משרטט קווים של אתיקה מקצועית, שחס וחלילה הדברים לא יישמעו כהסתה, ועד הגבול הזה אני אגרסיבי עד הסוף. בנקודה שאני מרגיש שיש סכנה, אני עוצר. אחרי זה נעשה קמפיין לאיחוד, נחלק אהבה ופרחים בצמתים".
כדי להבין את השאיפה הבלתי נשלטת של כיאל לניצחון, חייבים להבין היכן צמח. "הייתה לי ילדות קשה", הוא מספר. "גדלתי בבית עם בעיות. היו הרבה אנשים בסביבה שלי שהרגשתי שהם לא ממש אוהבים אותי, ולא רציתי לתת להם סיבות לשמוח מזה שאני נכשל. זה יצר אצלי פחד מלהיכשל, ובגלל זה אני נלחם בכל הכוח".
גם מחוץ למשפחה הוא סומן כאאוטסיידר. "יש לבנים ויש שחורים, גם בחברה הערבית", אומר כיאל. "בגלל זה היו שנים שהייתי בן אדם ללא דרך. תמיד הייתי מצטיין בבית הספר, אבל אחרי זה לא ידעתי לאן אני צריך ללכת בחיים. הייתה לי תקופה שחורה".
את הצלקת העמוקה על פניו קיבל במהלך אותה תקופה, לאחר שניסה, לדבריו, להפריד בין הניצים במהלך קטטה. הוא היה זקוק לשיקום ארוך עד שהחלים לחלוטין, פיזית ונפשית. "רק אחרי שהכרתי את אשתי התחלתי ללמוד, להשתלב ולהצליח", הוא מספר.
החיידק הפוליטי היה טבוע בו מגיל קטן, וב־2008 נרשם לקורס בזיהוי טרנדים שהתקיים בתל־אביב. "אלו היו הימים הראשונים של הפייסבוק, אנשים לא ידעו מה זה בכלל, ובחברה הערבית היו מעט מאוד אנשים ברשתות. פתחתי ביוזמתי שני דפי פייסבוק, שאחד מהם היה של אחמד טיבי. זה עבד וקיבל לייקים, ובשלב מסוים טיבי הצטרף לעניין". כיאל המשיך להתפתח בתחום, עבד בשלב מסוים במשרד הפרסום "מקאן אריקסון" וב־2013 ניהל את קמפיין הדיגיטל הצנוע של בל"ד. שנה אחר כך פתח משרד עצמאי בשם "מאסטרטס".
בתחילת דרכו חלם כיאל להפוך לראובן אדלר הערבי, הקמפיינר המיתולוגי שהצליח להפוך את אריק שרון לראש ממשלה. היום, כשהוא מסתכל מסביב, הוא לא מוצא יועצים אסטרטגיים שמהווים עבורו מודל לחיקוי. "אולי בגלל שכבר הרבה שנים ביבי מנצח את כולם, הם לא מתרוממים", הוא אומר.
מה לגבי אנשים כמו משה קלוגהפט ורונן צור?
"שניהם טובים. הם יודעים לקרוא את התמונה טוב, וקלוגהפט אגרסיבי וחד. לגבי רונן, אני מאמין שפוליטיקאים מנעו ממנו לנצח, למרות שהוא עושה עבודה טובה. אבל שים לב כמה קמפיינים פוליטיים נפלו פה. קח למשל את תקווה חדשה, הם התרסקו".
למה?
"אתה חייב לשמור על קו של גמישות בפוליטיקה. אם אתה מגיע לנקודה שבה אתה לא גמיש, אתה מתחיל לאבד מצביעים, וזה מה שקרה לגדעון סער. מההתחלה הוא אמר לקהל שלו שאין סיכוי שהוא יחבור לביבי".
בנט דווקא נשאר גמיש, וגם הוא התרסק.
"בנט תמיד מתרסק. הוא לא שווה יותר מאשר לייצג דעה. אנשים לא רואים בו ראש ממשלה".
דריסת הרגל הרצינית שלו בפוליטיקה הארצית הייתה בבחירות 2015. "לילה לפני גיבוש הקמפיין הסופי של הרשימה המשותפת, שרצה אז לראשונה, אני פוגש את מנסור עבאס בג'דיידה־מכר, בבית של חבר משותף", הוא נזכר. "מנסור היה אז מזכ"ל רע"מ ודיברנו אסטרטגיה. הוא הזמין אותי להגיע למחרת בבוקר לפגישה נוספת, הפעם עם נציגי כל המפלגות במשותפת. כל הלילה חשבתי על סיסמה שתפיל אותם מהכיסא". התוצאה הייתה הסיסמה "המשותפת היא רצון העם", שבה משתמשת המפלגה עד היום.
"הרגשתי שאני חייב למנסור כי הוא זה שנתן לי את ההזדמנות הראשונה", מסביר כיאל מדוע עזב את המשותפת ועבר לעבוד עם רע"מ. "ובלי קשר, אני אוהב אותו. אני מרגיש בבית ואני מקווה ללוות אותם כמה שנים. אני רוצה להגיע עם רע"מ ל־15 מנדטים".
איך אדם כמוך, שהולך לקורסים לזיהוי טרנדים בתל־אביב, שאינו דתי אדוק ולא מתפלל חמש פעמים ביום, מתחבר לשנאת הלה"טבים שיש ברע"מ?
"אין פה שנאה לאף אחד, יש עקרונות דתיים. רע"מ מתנגדת לחוקים שנוגדים את ההלכה. מעבר לזה לא תראה את מנסור תוקף שום להט"ב ולא שונא אף אחד".
למה כל כך לחצתם על הנקודה הזאת? מדוע זה מעורר כל כך הרבה אמוציות בקרב המצביעים הערבים?
"כי זו חברה שמרנית. כפר־קאסם זה בני־ברק, רק בדת אחרת. אלה שני מקומות שחושבים אותו דבר בנושאים האלה".
באמת יש לא מעט קווי דמיון ביניכם לבין הדעות של סמוטריץ', בן־גביר ואבי מעוז בתחום הזה. יכול להיות שתוכלו לשתף איתם פעולה על הבסיס הזה?
"בחוקים האלה ההצבעות שלנו זהות כבר המון שנים".
אז תוכלו לתמוך בממשלה שבן־גביר יושב בה?
"לא. האגף המדיני של רע"מ קבע שבן־גביר הוא קו אדום. אנחנו לא נתמוך בממשלה שהוא חבר בה".
אם כך, איזו ממשלת ימין יכולה לקום בתמיכתכם?
"לפי מנסור, אפשר לבנות כמה מודלים של עבודה עם ממשלה כזו".
מה תעשו אם בן־גביר לא יהיה שר בממשלה אבל כן חבר בקואליציה?
"זו סיטואציה שעוד לא הגענו לעסוק בה".
