פיצוץ אדיר במחסן תחמושת גדול בצ'כיה, הרעלה מסתורית של סוחר נשק בולגרי בסופיה אחרי סדרת פיצוצים במחסני תחמושת ברחבי המדינה, קמפיין עיצוב תודעה אגרסיבי הבוחש בפוליטיקה הפנימית של מולדובה, קידום ניסיון הפיכה במונטנגרו וניסיון חיסול כושל של איש ביון רוסי שסרח בבריטניה באמצעות גז עצבים - מה המשותף לכל האירועים הללו, פרט לעובדה שהם יכולים להיות חלק מספר או מסרט ריגול משובח? התשובה: יחידה 29155 של "המודיעין הצבאי הרוסי".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
היחידה, שהוקמה ככל הנראה בסביבות 2008, הייתה סודית ביותר עד 2019. אפילו בתוך המודיעין הצבאי הרוסי עצמו היו רק מעטים שידעו על קיומה. התחקירים אודותיה החלו לצוף רק ב־2018, בעקבות פרשת הרעלתו בבריטניה של איש הביון הרוסי סרגיי סקריפאל, שהורשע בריגול לטובת בריטניה.
בראש היחידה עומד כיום אנדריי אווריאנוב, קצין בדרגת אלוף, ובשנים האחרונות היא מושכת את תשומת ליבם של שירותי הביון במדינות אירופה ובארצות־הברית, לאחר שנחשפו כמה ממבצעיה, אנשיה ודרכי פעולתה ברחבי יבשת אירופה.
כך למשל רק בשבוע שעבר צייץ אנדריי באביש, ראש ממשלת צ'כיה, בחשבון הטוויטר שלו: "קיים חשד סביר שסוכנים חשאיים רוסיים של המודיעין הצבאי הרוסי היו מעורבים בפיצוץ של מחסן תחמושת בכפר ורביצה בצ'כיה ב־2014. בעקבות זאת גירשה צ'כיה 18 דיפלומטים רוסים".
מתברר ששירותי הביון הצ'כים זיהו את כל אותם 18 דיפלומטים כאנשי "שירות הביון החיצוני של רוסיה" (המקביל למוסד), וסיבת הגירוש היא חקירה של הרשויות בפראג, שהעלתה חשד סביר לפיו סוכני הביון הרוסים – השייכים ליחידה 29155 – הם אלה שעומדים מאחורי פיצוץ אדיר שהתרחש באוקטובר 2014 במחסן תחמושת צבאי גדול באזור הכפר ורביצה במרכז המדינה. הפיצוץ גרם למותם של שני אזרחים, לנזק כבד לרכוש במרחק קילומטרים ולעקירת אזרחים רבים מבתיהם שנפגעו מהדף הפיצוץ.
בתחילה סברו שמדובר בתאונה, אך החקירה הצ'כית המאומצת העלתה חשד סביר שהפיצוץ נועד לסכל משלוח תחמושת מאותו מחסן לסוחר נשק בולגרי בשם אמיליאן גברב, וממנו לממשלת אוקראינה, שצבאה נלחם אז בבדלנים הפרו־רוסים שנגסו בשטחים במזרח המדינה בתמיכת מוסקבה. חצי שנה לאחר אותו פיצוץ בצ'כיה נעשה גם ניסיון לחסל את סוחר הנשק הבולגרי, גברב, בסופיה בירת בולגריה, באמצעות חומר רעיל לא מזוהה שכמעט גרם למותו.
להערכת מומחי ביון, היחידה הקטנה והחשאית מורכבת מסוכנים מאומנים היטב ששירתו בעברם ביחידות העילית של הצבא הרוסי, ה"ספצנאז", ושירתו בצ'צ'ניה ומאוחר יותר גם באוקראינה. הם אינם סוכני מודיעין במובן הקלאסי, אלא יותר אנשי מבצעים לכל דבר. פעילות היחידה הקטנה מתרכזת באירופה, ומטרתה המרכזית כפולה – חיסול יעדים נקודתיים וביצוע מבצעי חבלה, בניסיון להשפיע על המציאות הפוליטית במדינות שונות באירופה ולעצבה כך שתשרת את האינטרס הרוסי באותו מרחב גיאו־פוליטי. למעשה, יחידה 29155 היא כלי אחד מני רבים בהם משתמש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במסגרת המלחמה המשולבת של רוסיה מול מדינות המערב וברית נאט"ו, שכוללת אמצעים שונים ומגוונים, רבים מהם לא צבאיים בהכרח.
פרשת הרעלתו של איש הביון הרוסי סרגיי סקריפאל היא זו שהפכה את עובדת קיומה של יחידה 29155 מחשאית לפומבית. סקריפאל היה קצין במודיעין הצבאי הרוסי לאורך שנות ה־90 כמעט עד אמצע שנות ה־2000, אך בשלב מסוים גויס על ידי שירות הביון הבריטי והפך לסוכן כפול.
ב־2004 הוא נעצר על ידי שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, הואשם בעבירות בגידה, הורשע ב־2006 ונידון ל־13 שנות מאסר. ב־2010 הוא שוחרר במסגרת עסקת חילופי מרגלים גדולה בין רוסיה לארה"ב ועבר לחיות בבריטניה. אבל למרות שכבר ריצה עונש מאסר ברוסיה, בגידתו לא נשכחה ולא נסלחה: במארס 2018 הגיעו סוכני יחידה 29155 לסולסברי שבבריטניה והרעילו באמצעות גז עצבים את סקריפאל ואת בתו, יוליה. חייהם של סקריפאל ובתו ניצלו, אך גז העצבים גרם למותה של האזרחית הבריטית דוואן סטארגס (44).
התקרית הזו גרמה להידרדרות מהירה ביחסי רוסיה ובריטניה, ועם המערב באופן כללי, ולזעם רב כלפי מוסקבה בגלל השימוש בחומר לחימה כימי על אדמת אירופה. ראש ממשלת בריטניה דאז, תרזה מיי, נאמה לפני הפרלמנט הבריטי שמונה ימים לאחר התקרית וטענה ששירותי הביטחון הבריטיים זיהו את גז העצבים שבו נעשה שימוש – גז מסוג "נוביצ'וק" שפותח ברוסיה – ושישנה סבירות גבוהה שרוסיה היא האחראית לניסיון ההרעלה. בהמשך גירשה בריטניה עשרות דיפלומטים רוסים, ומוסקבה ספגה סנקציות מצד האיחוד האירופי וארה"ב, כמו גם גינויים ממדינות אחרות.
בחזרה לפראג: במסגרת חקירת הפיצוץ במחסן התחמושת זיהתה היחידה הצ'כית המיוחדת למאבק בפשיעה המאורגנת שני אזרחים רוסים כחשודים במעורבות בפיצוץ. מדובר באלכסנדר פטרוב וברוסלאן בושירוב - בדיוק אותם אזרחים רוסים שמשטרת בריטניה זיהתה כחשודים בהרעלתם של סקריפאל ובתו. חקירה יסודית שערך אתר התחקירים העיתונאי העצמאי "בלינגקאט" העלתה כי שמותיהם האמיתיים של השניים הם אנטולי צ'פיגה, קולונל (אלוף־משנה) מעוטר במודיעין הצבאי, וד"ר אלכסנדר מישקין.
סר אלכס יאנגר, שב־2019 עמד בראש שירות הביון החיצוני הבריטי – המקביל למוסד – התייחס באותה תקופה לפעילות יחידת 29155 כשאמר: "אפשר לראות שקיימת תוכנית פעילות מתואמת, ואכן לעיתים קרובות מעורבים בפעולות שונות של היחידה אותם אנשים". דבריו של סר יאנגר נאמרו בהתייחס לניסיון ההתנקשות בסקריפאל ולניסיון ההפיכה במונטנגרו.
הרקע לניסיון ההפיכה, שתוכנן ליום הבחירות שם ב־16באוקטובר 2016, היה שאיפתה של מדינת הבלקן הקטנה להצטרף לברית נאט"ו – מהלך שרוסיה ניסתה למנוע תוך שיגור איומים מסוגים שונים למנהיגי המדינה כדי להניא אותם ממנו. חקירת הפרשה העלתה ששני סוכני יחידת 29155 תיכננו את ההפיכה באמצעות גיוס מספר לאומנים סרבים פרו־רוסים, שהיו אמורים לחסל את ראש הממשלה דאז, מילו ג'וקנוביץ', ובמקומו להביא לשלטון גורמים פרו־רוסים ופרו־סרבים, שהיו אמורים לבטל את ההצטרפות לנאט"ו.
התוכנית נחשפה וסוכלה, ובית המשפט במונטנגרו הרשיע 14 בני אדם, בהם שני אזרחים רוסים סוכני היחידה, שלא בפניהם, בפעולת טרור וגזר עליהם תקופות מאסר ארוכות. ביוני 2017 הצטרפה מונטנגרו לברית נאט"ו, למרות זעמה של רוסיה שכשלה בעצירת המהלך.
"אנו מעריכים שישנו איום מצד המודיעין הצבאי הרוסי ושרק מעט מאוד נחשב עבורם לחציית קו אדום", הוסיף סר יאנגר באותה התייחסות ליחידה.
"יחידה 29155 לא הומצאה ביום אחד. פעילותה מהווה המשך ישיר לקיומן של יחידות מיוחדות של המודיעין הסובייטי מתקופת המלחמה הקרה", אומר פרופ' שלמה שפירא, מומחה למודיעין וראש "מכון אירופה" באוניברסיטת בר־אילן.
פרופ' שפירא חוקר כבר שנים רבות את פעילות המודיעין הרוסי באירופה ובמזרח התיכון. "הייחודיות במבצעים הללו טמונה בעובדה שפעמים רבות הסוכנים כלל לא מנסים להסתיר את דבר מעורבותם, אפילו להפך – יש כאן אלמנט ברור של התרסה כלפי מדינות המערב ושל בניית יכולת הרתעה גלויה, לא חשאית", הוא מסביר. "כך אנו רואים את סוכני היחידה משתמשים שוב ושוב באותן זהויות מזויפות, כנגד כל כללי הבסיס של פעילות מודיעינית חשאית, שלפיהם זהות שנעשה בה שימוש היא 'שרופה'. בנוסף, הם אינם מנסים להתחמק ממצלמות ברחובות, בתחנות רכבת או במקומות הומים שבהם הם עוברים. ההפך הוא הנכון – הם מסתכלים היישר למצלמה ובכך בעצם מצהירים: שימו לב – אנחנו כאן".
בניסיון החיסול של סקריפאל בחרו סוכני היחידה לעשות זאת לא בירי חשאי מטווח קצר אלא דווקא באמצעות גז עצבים שמהווה סיכון גם לסוכנים עצמם, והופך את המבצע כולו למורכב הרבה יותר. גם איש הביון הרוסי אלכסנדר ליטוויננקו, שערק לבריטניה ב־2001, חוסל על פי החשד על ידי רוסיה בנובמבר 2006 באמצעות חומר רדיואקטיבי מסוג "פולוניום 2010", שהפך את מותו לאיטי ומייסר במיוחד, ולא במקרה. המטרה היא העברת המסר לגבי עונשו של מי שנחשב לבוגד.
גם אם במקרה של סקריפאל מדובר לכאורה במבצע שכשל – שכן הוא נותר בחיים ובנוסף חשיפת המבצע פגעה ביחסי רוסיה עם המערב – בעיניים רוסיות התמונה שונה. לדברי שפירא, למבצעים מהסוג הזה יש מטרה נוספת: "מבצעי היחידה מכונים 'מבצעי תודעה' ומטרתם בראש ובראשונה להשפיע על דעת הקהל, ולא רק על המטרה לחיסול. לפיכך אין ממש חשיבות אם יעד הפעולה מת בסופו של דבר או לא, כל זמן שהפעולה קיבלה הד תקשורתי נרחב. לסקריפאל הרי לא הייתה שום חשיבות מודיעינית בעת שניסו לחסלו, מכיוון שכסוכן כפול ולאחר מכן כעריק הוא כבר סיפר לבריטים את כל הידוע לו שנים לפני כן. מטרת ניסיון החיסול הייתה לשלוח מסר חד וברור לאנשי מודיעין של רוסיה באשר הם – שימרו על פה סגור או שנגיע אליכם. העובדה שסקריפאל שרד בסופו של דבר בעור שיניו, לאחר אשפוז קשה וארוך, אינה משנה מסר זה".