כאשר נחשפה רס"ר ניבין שחאדה לעדויות בתיק התקיפה המינית של ילדה בת שבע בקריית־אתא, היא הבינה שהתיק הזה הולך להשפיע על חייה ועל חיי משפחתה. שחאדה (30), חוקרת עבירות מין בתוך המשפחה וחסרי ישע במשטרת זבולון, החלה לתעד בדוחות צפייה את מאות סרטוני הפדופיליה שנמצאו ברשותו של החשוד, ז'ק רביבו (59). "כשהבנתי לאן זה הולך, שוחחתי עם בעלי והסברתי לו שבתקופה הקרובה אני אהיה פחות בבית", היא משחזרת. "אמרתי לו, 'אתם תרגישו שקצת קשה לי'. בעלי תמך בי בהכל. שיתפתי גם את הילדים עד כמה שאפשר, כי גם הם שותפים שלי לעבודה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
שחאדה, תושבת חיפה, היא אם לילדה בת חמש ולילד בן שבע. "הילדים שלי יודעים שאני חוקרת חשודים שפוגעים בילדים, אבל אף פעם לא פירטתי בפניהם שמדובר בעבירות מין. במקרה הזה אמרתי לילד הגדול שעכשיו אהיה פחות בבית אבל זה למטרה טובה, 'בשביל להציל עוד ילדים כמוך וכמו אחותך מאנשים רעים שיכולים לפגוע בכם'. הילד שאל אותי, 'מה זה פגע? הוא הרביץ?'. השבתי: 'גם הרביץ'. לא רציתי להמשיך לפרט, אבל הוא הבין שהבן אדם הזה פגע בגוף של הילדה".
זאת בטח עבודה שהולכת איתך גם הביתה.
"אני חוקרת ואני גם אמא. אני תמיד אומרת לילדים שלי, 'אף אחד לא נוגע לכם בגוף. גם אם זה מישהו מהמשפחה, אסור לו. הגוף שלכם הוא שלכם. חוץ ממני ומהרופא שצריך לבדוק, אף אחד לא נוגע בכם'. הם מבינים שעצם זה שאני אומרת להם שמישהו זר נגע בגוף של הילדה זה משהו אסור, לא צריך לפרט יותר".
החקירה אותה הובילה רס"ר שחאדה הביאה את פרקליטות מחוז חיפה להגיש לפני יותר משבוע כתב אישום חמור נגד ז'ק רביבו (59) מקריית־אתא בגין עבירת אינוס של קטינה וכן בריבוי עבירות של החזקה וצריכת פרסום תועבה, שעיקרו חומרים פדופיליים.
בעת מעצרו של רביבו – נשוי, אב לילדים וסב לנכדים – ערכה המשטרה חיפוש בביתו ונמצא שלכל הפחות מאז אפריל 2016 ועד ליום מעצרו הוא החזיק ברשותו פרסומי תועבה ובהם דמותם של קטינים וקטינות, שנראה כי הם בני 14-3.
רס"ר שחאדה זוכרת היטב את הפגישה הראשונה שלה עם הילדה שהתלוותה לאביה בעת שהגיע למשטרת זבולון לצורך הגשת התלונה. "ראיתי לפניי אדם נסער, מבולבל. הילדה נראתה עצובה. ראיתי עצב בעיניים שלה. מהמבט שלה הבנתי שזו תלונה שקשורה אליה, אבל עדיין לא תיארתי לעצמי על מה התלונה. כשהאבא החל לגולל את הסיפור ואמר 'מישהו פגע בילדה שלי', עצרתי אותו. אמרתי לו שבשביל לא לזהם את חקירת הילדה בהמשך בידי חוקרת ילדים נפסיק את השיחה. המלצתי לאבא לקחת את הילדה לאמא שלה, ואז נוכל להמשיך את קבלת התלונה שלא בנוכחותה".
את זוכרת את התגובות של הנפגעת?
"הילדה הייתה באי־שקט. התחלתי לדבר איתה - 'בת כמה את? את יודעת, יש לי ילד בגיל שלך' - כדי להרגיע אותה".
איך ההורים גילו שמשהו לא כשורה עם הילדה?
"האב סיפר לי שיום לפני הוא ישב עם שני הילדים הקטנים שלו. הוא ראה שלילד יש חבלה בגבה כי קיבל מכה מאחיו. הוא הסביר לילדים שצריך לשמור על הגוף שלנו ונדהם כשהבת אמרה לו 'אבל אבא, אני לא שמרתי טוב על הגוף שלי'. הוא שאל, 'מה זאת אומרת לא שמרת טוב על הגוף שלך?', ואז היא סיפרה שמישהו זר נגע בה. הוא התחיל לשאול שאלות, והילדה סיפרה לו מה קרה. בהמשך, בדרך, כשלקח את הילדה לבית של אמה, הילדה גם זיהתה את החשוד עומד במרפסת בשכונה של האם, הצביעה עליו ואמרה, 'אבא, זה הבן אדם שפגע בי'".
רס"ר שחאדה הפנתה את הילדה מיד לחוקרת ילדים של משרד הרווחה שתגבה את עדותה, כנהוג במקרים של עבירות בילדים מתחת לגיל 14. "כאשר קיבלתי את סיכום החקירה, ראיתי ילדה שמספרת על הפגיעה בה. העדות שלה הייתה מאוד מהימנה, זה גם מה שנקבע בסיכום העדות בידי חוקרת הילדים. הילדה תיארה דברים קשים מאוד".
עוד באותו היום הגיעו בלשים מתחנת זבולון לביתו של רביבו ועצרו אותו. רביבו נראה המום בעת שידיו נכבלו, והוא הועבר לחקירה בתחנת זבולון. בחקירתו הכחיש את המיוחס לו. "לא פגעתי ולא נגעתי בה", אמר. בהמשך טען כי התלונה הוגשה מתוך רצונה של אם הילדה להתנקם בו בגלל סכסוך ביניהם. רביבו נעצר, ומעצרו הוארך למחרת על ידי בית המשפט. השוטרים ערכו חיפוש בביתו של רביבו ובמחסן ששייך לו בבניין המגורים. על דלת המחסן נכתב: "המחסן של כאילו (ג'קי)".
"שאלתי אותו בחקירה מה זה השם הזה על הדלת, והוא סיפר שזו תוכנית ילדים ישנה", אומרת שחאדה, "תוכנית שהיה בה בית שיש בו הכל מהכל, וגם במחסן שלו יש הכל מהכל. כבר בחיפוש הראשון תפסנו דיסק־און־קי שהיה מחובר למחשב האישי שלו, נמצאו שם 31 סרטים פדופיליים".
כחלק מהחקירה נאלצה שחאדה לשבת במשרדה ולצפות בכל הסרטים לקראת התשאול של החשוד. "מדובר בחומרים קשים מאוד, מזעזעים, גורמים לך לחלחלה", היא נזכרת ברעד. "אני אמא לילדים קטנים, ואתה מבין שזה יכול לקרות לכל אחד. היה לי מאוד קשה לצפות בסרטים האלה, אבל אמרתי לעצמי 'שימי את הרגש בצד, את חייבת להיות חזקה ולסיים את זה'. לא האמנתי בשלב הזה שנתגלגל לכמות אדירה הרבה יותר של סרטים כאלה".
למרות החומרים המפלילים שנמצאו כשהם מחוברים למחשב הנייד של החשוד, הוא לא הודה. "בחקירה הצגתי בפני החשוד את הסרטים על המחשב וביקשתי שיגיב. הוא הכחיש שהחומר הזה שייך לו. יצאנו לעוד חיפוש בביתו, ואז גם ירדנו למחסן שלו בבניין, כי רציתי לראות אותו ולהתרשם בעצמי. במחסן תפסנו יותר מ־180 תקליטורים". הפעם הוא לא הכחיש. "כאשר שאלנו אותו 'זה שלך?' הוא בקושי יכול היה לדבר. הוא היה מרוסק אבל אישר שזה שלו. הוא הבין שאין לו מה להמשיך".
ומה היה על הדיסקים האלה?
"כאשר חזרנו לתחנה פתחתי את התקליטורים וחשכו עיניי. במשך שבועיים הייתי בתוך הסיפור הזה. הגעתי למשרד בחמש וחצי-שש בבוקר כדי להספיק לעבור על כמה שיותר דיסקים ולעשות דוחות צפייה, וגם להיות מוכנה לפני שעולים לעוד הארכת מעצר ולהספיק לחקור אותו. היו ימים שלמים שכמעט לא הכנסתי אוכל לפה. עבדתי גם בסופי השבוע וביום העצמאות. כשהגעתי הביתה, לא היה לי חשק לכלום. לא היה לי אפילו תיאבון. שמחת החיים ושגרת היום שלי נעלמה. עדיין קשה לי".
את חוקרת משטרה, נחשפת כבר לחומרים קשים. מה זיעזע אותך במיוחד הפעם?
"הרגשתי גועל מהשילוב הזה של העדות והסרטים. התיק הזה גרם אצלי לרעידת אדמה. זה גם המהימנות של הילדה, גם כמות החומרים הפדופיליים. היו כמה חוקרים שעזרו לי ונתתי להם לצפות בסרטים בודדים. הם אמרו לי, 'ניבין, איך את יכולה לצפות בזה?'. נאבקתי בעצמי".
החשוד חזר אלייך בכל פעם להמשך החקירה, מה זיהית אצלו?
"הוא כל הזמן השפיל מבט, התבייש. בחקירה השנייה שלו הוא כן קשר את עצמו לסרטים. הוא לא בכה, גם לא הביע חרטה. בסוף החקירה אמרתי לו, 'החקירה הסתיימה, אתה רוצה להגיד לי משהו, ג'קי?.' הוא אמר, 'לא, אין לי מה להוסיף'. שאלתי אותו, 'לא תביע חרטה, לא תבקש סליחה מעצמך, מאשתך ומהילדים והנכדים שלך?'. בשלב הזה הוא הינהן בראש ואמר, 'אני אשלם על נושא הסרטים, אבל בילדה לא פגעתי'. הוא בחר לא להביע חרטה גם על הסרטים הקשים שהחזיק ברשותו שיש בהם פגיעה בילדים".
חקרת את משפחת החשוד ומשפחת הילדה המתלוננת?
"ממשפחת החשוד זכיתי לשיתוף פעולה מלא. בסך הכל הם לא אשמים. בהתחלה הם תמכו בו, אבל אחרי החיפוש השני ומציאת החומר הפדופילי היה להם קשה מאוד. אשתו בכתה. גם הוריה של הילדה היו מרוסקים. מאוד דאגו לבת שלהם, שהייתה במצב נפשי לא טוב. אני יכולה לומר שחרף כל הקושי הם הצליחו לעמוד על הרגליים בשביל להגיע לאמת".
בעוד מספר ימים יובא רביבו פעם נוספת לבית המשפט המחוזי בחיפה אשר ידון בבקשת פרקליטות מחוז חיפה להורות על הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
מסנגורו של רביבו, עו"ד יובל זמר, נמסר: "מרשי מכחיש את המעשים המיוחסים לו"