פחות משעתיים לפני האסון הצטלם מפכ"ל המשטרה הטרי, קובי שבתאי, על פסגת הר מירון. זה עתה הודלקה המדורה הראשונה בהילולת הרשב"י, האירוע ההמוני הגדול בישראל, והכל היה נראה תחת שליטה. כשלראשו כיפה שחורה ועל כתפיו מנצנצות דרגות הרב־ניצב, נראה שבתאי נינוח ומחויך. על ידו, ממש צמוד, עמד האיש הממונה עליו, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה. גם הוא מחייך.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זה היה רגע של נחת עבור שבתאי, שציין לא מזמן מאה ימים ראשונים לכהונתו באחת המשרות המורכבות והרגישות במדינה. "בדרך כלל נהוג לתת למישהו מאה ימים של חסד", אומר ניצב בדימוס שפיקד על שבתאי בעבר ומכיר אותו היטב. "קובי לא קיבל אפילו יום אחד".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אלה אכן היו מאה ימים סוערים, לא רק באשמתו. שבתאי נכנס לתפקידו בחופזה וללא חפיפה לאחר שנתיים שבישראל לא היה מפכ"ל קבע, ומהרגע הראשון היה צריך להתמודד עם אתגרי הקורונה, הפגנות בכל רחבי הארץ, אלימות גואה במגזר הערבי והתחממות המלחמות בין ארגוני הפשיעה.
7 צפייה בגלריה
''אנחנו מתייעצים בצורה שוטפת". השר אוחנה ושבתאי בהילולה בהר מירון
(צילום: דוברות המשטרה)
וזו הייתה רק נקודת הפתיחה. המבחן הרציני הראשון שלו התרחש לפני שבועיים, עם התפרצות המחאה בירושלים. בירת ישראל הפכה לשדה קרב, כנופיות של יהודים וערבים שוטטו ברחובות בשעות הלילה ותקפו עוברי אורח, ובשער שכם איימו המהומות לצאת מגדרן. כעבור כמה ימים, ורק לאחר הזיגזג המתוקשר סביב מחסומי המשטרה בשער שכם, חזר השקט לעיר.
שבתאי, לא בלי משברים וכניעות, כיבה לבסוף את הדליקה בירושלים. גם הקורונה, שהכבידה מאוד על עבודת המשטרה, הולכת ודועכת. באופק הסתמנה אפשרות להקמתה של ממשלה חדשה, שאולי תשיב קצת יציבות למדינה השסועה. סביר להניח שבאותו רגע על ראש ההר, כשחום הלהבות צורב את פניו, המפכ"ל קובי שבתאי הרגיש שהעניינים מתחילים להשתפר. הוא לא היה יכול לדמיין מה צופן לו העתיד.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה דרכה כף רגלו של שבתאי על הר מירון כמפכ"ל. ב־19 באפריל הוא ניהל ישיבה ארוכה במכללה הלאומית לשוטרים בבית־שמש, שם אישר את התוכניות שהציג לו מפקד מחוז צפון, שמעון לביא. שלושה ימים אחר כך התייצב עם קציניו הבכירים בלשכתו של השר אוחנה, שם הוצגו התוכניות הסופיות. הדיון היה קצר. "אוחנה לא ידוע כשר שיורד לפרטים", אומר גורם המכיר את המשרד לביטחון הפנים מבפנים.
במהלך כל תהליך אישור התוכניות, לא הגיע שבתאי לסיור במתחם קבר הרשב"י במירון. "זה לא הגיוני", אומר אדם שהיה מעורב בעבר באישור תוכניות המשטרה להילולה במירון. "מדובר באירוע הציבורי הגדול ביותר במדינת ישראל, והאירוע הגדול ביותר שמשטרת ישראל מופקדת עליו מדי שנה. צריך להיות שם כדי להבין את ההיערכות המשטרתית המסיבית לדבר הזה. מפכ"ל שלא היה ראש אגף תנועה, ולא היה ממ"ז צפון, וכנראה לא מכיר את האירועים האלה מתפקידים קודמים, היה צריך לקחת אחריות מוגברת. לסייר, להכיר ולוודא".
נראה שנטילת אחריות לא הייתה הצד החזק של שבתאי גם אחרי שהתבררו ממדי האסון. על רקע הדיווחים על חקירת מח"ש, מיהרו בסביבתו של המפכ"ל להדליף כי "מי שאישר את התוכניות הוא מפקד המחוז הצפוני". מאוחר יותר נחשף ב־ynet ששבתאי הוא זה שחתם על תוכנית האבטחה של המשטרה ואף הביא אותה בפני השר לביטחון הפנים.
את ביקורו במירון בשעות הלילה, מיד לאחר האסון, סיים שבתאי ללא הודעה לתקשורת. למחרת בבוקר כבר התייצב ניצב לביא מול המצלמות ואמר, "אני, שמעון לביא, מפקד המחוז הצפוני, ואני נושא באחריות הכוללת לטוב ולרע". ביום שבת בצהריים, שעות ארוכות אחר כך, עלו באתרי האינטרנט ידיעות על כך שבפני "מקורביו", נותן שבתאי גיבוי מלא ללביא.
משם, שבתאי לא לקח אחריות גם כשהתבטא על האסון לראשונה באופן רשמי, במוצאי שבת. "לא אשקוט עד שיתבררו כל הנסיבות אשר הובילו לאסון זה", אמר במהלך ביקור באירוע דתי אחר, טקס 'שבת האור' שהתרחש בירושלים. "משטרת ישראל תחת פיקודי תשתף פעולה באופן מלא עם כל גורם בדיקה שייקבע, בשקיפות מלאה. לסיום, ברצוני להביע את הערכתי המלאה למפקדים ולכלל הכוחות שפעלו ללא ליאות באירוע ועשו כל שביכולתם להציל חיים". המילה "אני" לא הופיעה בטקסט הזה.
ואמנם, יומיים לאחר האירוע כבר החל להיוועץ שבתאי ביועץ התקשורת אבי בניהו והרחיק עצמו מהאסון כמו מאש. "לא אתן למשטרת ישראל להיות השעיר לעזאזל", אמר בישיבת סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, וכיוון את החיצים לעבר "התנהלות לקויה לאורך שנים של מספר רב של גורמים".
איך המפכ”ל מסביר את הסתירה הזו, בין האישור שנתן לבין הבריחה מהאחריות? "אני לא רואה צורך עכשיו לעמוד מול מצלמה", אמר למקורביו. "שתקום ועדת בדיקה, שתבדוק, ואם אני אשם אני אשים את הראש. אין לי מה להסתיר והכל פתוח ושקוף. מה שעשינו זה מעל ומעבר למה שהיינו צריכים לעשות בתור משטרה".
לא כולם מסכימים עם הגישה הזו. "קובי היה צריך לעמוד שם ליד שמעון לביא ולקחת אחריות, זה לא מתאים לו", אומר קצין לשעבר במשטרה, שהיה פקוד של שבתאי. "בתור מפכ"ל יש לו אחריות על האירוע, וזה מה שהיה מצופה ממנו לעשות. לא לברוח. אני שירתי לידו באירועים מאוד מורכבים ותמיד הוא נעמד איפה שצריך. קובי תמיד גיבה את האנשים שלו. לא חיפה עליהם כשהם שגו, אבל כן נתן גיבוי".
הוא לא היחיד שמאוכזב. "גם במשטרה היום יש אכזבה", אומר גורם המכיר את הארגון היטב. "אנשים מכירים את קובי המסתער, קובי שלא סופר אף אחד, זה שרץ קדימה ועושה מה שנכון. אבל מרגע שהוא נהיה מפכ"ל, אנשים במשטרה אומרים לי, 'זה לא קובי שהכרתי'".
7 צפייה בגלריה
''מפכ"ל שלא פיקד על מחוז צפון היה צריך לקחת אחריות מוגברת''. כוחות ההצלה במירון
(צילום: AFP)
שבתאי דוחה את הביקורת. “אני מכיר את הגזרה הזו לאורך שנים”, התרעם בפני מקורביו על הטענות שהיה עליו לסייר שם. “מפכ”ל שמאשר תוכניות לא חייב להגיע לשטח. הרי גם רמטכ”ל שמאשר תקיפה לא מגיע לשטח. אני מכיר את השטח, עשרות שנים שירתי שם, מתפקידי כקצין זוטר במחוז הצפוני במג”ב. ליוויתי את אירועי מירון לאורך שנים, ככה שאני מכיר את ההר, את הבעיות והמגבלות. צריך לזכור שהאישור העקרוני של מפכ”ל לא יורד לרזולוציה של איפה עומד כל שוטר. אני מאשר מערכים, סנכרון, תפיסת הפעלה”.
הוא הוסיף כי הפרשנות של האירוע שמכוונת את המחדל למשטרה היא נאיבית במקרה הטוב. “יש פה איזה ואקום שמשטרת ישראל נשאבה אליו”, ציין. “אם מישהו חושב שהוא יכול למנוע את קיום האירוע הזה, כנראה שיש לו בעיה. זה כמו שיגידו לסגור את הכותל או הר הבית. אז יש שתי אפשרויות – או שהמשטרה אומרת, ‘האירוע הולך להתקיים בכל מקרה והיא רוצה להיות שם ולשמור על הסדר’, או לייצר תוהו ובוהו בלי סדר ובלי משטרה. ואז תוך שתי דקות כל המדינה תהיה פקוקה ולמעלה על ההר יהיה בלגן גדול. המשטרה תמיד לוקחת את הצד של המבוגר האחראי.
“התרעתי מתחילת האירוע, ובכל הזדמנות, וזה גם מופיע איפה שצריך להופיע, שלא תהיה למשטרת ישראל את היכולת לשלוט על כמות האנשים שיכנסו פנימה. היה מתווה שדיבר על הגבלת כמות האנשים שצריכים להיות בכל הדלקה ל-3,000. אבל כשיש לך מאה אלף איש שלוחצים והכנסת רק 3,000 איש, אם לא תשחרר את הפקק הזה, אתה תקוע עם מאה אלף איש שדורסים אחד את השני”.
אחת הטענות שחוזרות ונשמעות כלפי שבתאי, היא שהוא גמיש מדי בכל הנוגע לדרישות הדרג הפוליטי. "הלחצים מאוד השפיעו עליו. אנשים ציפו ממנו להתנהל אחרת", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "מרגישים שקובי לא מספיק חזק בשביל לעמוד בלחצים של הדרג הפוליטי".
דוגמה לכך התקבלה ביום שני השבוע. במסגרת השאיפה שלא להפוך ל"שעיר לעזאזל", ניסח המפכ"ל פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה כי תיפתח ועדת חקירה לבדיקת האסון במירון. המטרה הייתה ברורה: ככל שיותר גופים יהיו תחת בחינה מדוקדקת, כך יצומצם חלקה של המשטרה במחדל. הוא אף הגיע עם סגל הפיקוד הבכיר לקיים ישיבה שבועית דווקא במחוז הצפון, ותיכנן לצאת שם בהצהרה על ועדת החקירה. "הוא אמר, אנחנו נבדוק את מה שקרה, ולא מעניין אותי איזו ועדה או מי יבדוק", אמר קצין שנכח בישיבה.
אלא שאז השר אוחנה שמע על כוונתו של המפכ"ל לפנות ליועץ, וביקש לשוחח עימו ביחידות. בסיום השיחה שינה שבתאי את דעתו, והמכתב למנדלבליט נותר במגירה. "הפליק פלאק עם המכתב ליועמ"ש יעשה לו נזק", אומר ניצב לשעבר במשטרה. "אם חשבת שנכון, וזה באמת נכון עבור המשטרה, לפנות ליועמ"ש ולתבוע בצורה חד־משמעית הקמת ועדת חקירה ממלכתית - אז תעשה את זה. הוא לא היה צריך להתייעץ עם השר, מותר לו לשלוח את המכתב ליועמ"ש גם בלי אישור מהשר. ברגע שהוא איפשר לשר להתערב, הוא עשה טעות. הכפיפות שלו היא לחוק, לא לשר. גם אם אוחנה אמר לו שזה לא רעיון טוב לשלוח את המכתב, אם קובי מאמין שזה הצעד הנכון, זה מה שהוא צריך לעשות. הוא לא יכול להיאלם דום ולא להגיד את עמדתו המקצועית. הוא חייב להיות הרבה יותר אסרטיבי ועצמאי. גם כלפי פנים, אנשים חייבים להרגיש שיש להם בעל בית שנותן להם רוח גבית".
מקורביו של שבתאי מציירים תמונה אחרת. "בבוקר כינוס הספ"כ (סגל פיקוד כללי - א"ס וא"א) בצפון הוא התייעץ עם האנשים שלו, והודיע שיש לו כוונה לבקש ועדת בדיקה", מתאר מקור הקרוב מאוד לאירוע. "לחדר נכנסו היועצת המשפטית והאנשים המקורבים אליו, והתחבטו מה בדיוק הם רוצים לדרוש. הרי לכל ועדה יש שם אחר, לכל ועדה יש סמכויות אחרות. הייתה לו שיחה עם היועמ"ש, שהוא ביחסי עבודה איתו. אחרי זה הייתה השיחה בינו לבין אוחנה. מעולם הוא לא אמר לאוחנה שהוא לא יפנה ליועמ"ש. אבל אחרי שהוא חזר להמשך הספ"כ שנמשך עד שעות הצהריים, הוא יצא לכיוון ירושלים, ובדרך עידכנו אותו שהוחלט על הקמת ועדת בדיקה בידי מבקר המדינה. הוא עוד לא הבין מה הסמכויות של המבקר, אבל הוא יצא מנקודת הנחה שיש פה התקדמות, וזה מיותר שהוא יפנה ליועמ"ש. אם למבקר המדינה יש את הכלים שהאירוע הזה לא יחזור על עצמו בשנה הבאה, וכל הליקויים יטופלו, אז זה בסדר מבחינתו".
גם שבתאי עצמו עדיין מתעקש שהוא תומך בוועדת חקירה בכל פה – וכי אינו מתנער מאחריות. "אני מבקש ועדת בדיקה ממלכתית, אובייקטיבית, נטולה מכל מיני וקטורים כאלה ואחרים שישפיעו על ההחלטות, ואנו כמשטרה פתוחים לחלוטין, בואו תבדקו אותי גם כן", הוא אמר בשיחות סגורות עם מפקדים. "אני לא אומר שאני בסדר כרגע. בואו תבדקו אותי יחד עם כולם".
7 צפייה בגלריה
''בואו תבדקו אותי יחד עם כולם''. שבתאי בטקס מינויו למפכ"ל המשטרה
(צילום: דוברות המשטרה)
בפורום המפכ“לים והניצבים בדימוס גם פנו ליועמ”ש בדרישה לפתיחת ועדת חקירה, אך שבתאי, שמודע לקיומה של הפנייה, סירב עד כה לתמוך בה. "מדובר בפורום גדול עם יכולת תקשורתית אדירה, שפועל בהתאם לאינטרסים של המשטרה", אומר אחד מחברי הפורום. "שבתאי לא יצר איתנו קשר בהיבט הזה, למרות שדיברו איתו".
"שבתאי חייב לתמרן בין הצרכים והדרישות של אוחנה לבין המוסר הציבורי שלו", אומר אחד מקודמיו של שבתאי בתפקיד. "אני מרגיש שהוא מנסה להחזיק את המקל משני קצותיו – גם לרצות את השר וגם לעשות את העבודה שלו. גם באירועים בירושלים, שהיו פניות של 180 מעלות, אתה רואה שיש לחצים".
לדברי המפכ"ל לשעבר אסף חפץ, "קובי עוד לא מספיק התייצב בשביל לעמוד איתן על דעתו בהתאם לאינטרסים של הציבור והמשטרה. אבל זה די אופייני למפכ"ל בתחילת הקדנציה. אני עדיין חושב שהוא יהיה מפכ"ל מצוין. קובי בחור שיוזם, הוא לא משאיר את הקרקע באותו מצב שהוא קיבל אותה. אבל תיקח לו לפחות עוד שנה, עד שיצליח להיערך ולהתחיל לטפל בבעיות הגדולות, ארוכות הטווח".
"קובי איש של אנשים, חם, מפקד שאנשים הולכים אחריו", אומר מפקדו לשעבר של שבתאי, ניצב בדימוס דוד צור. "תמיד היית רואה שהיחידה אצלו מאוד מורעלת, עם המון מוטיבציה. אבל למפכ"ל יש גם קומה נוספת, אסטרטגית, ויש גם פוליטיקה. הכוונה היא לא לפוליטיקה מפלגתית, אלא לפוליטיקה ארגונית שפועלת כלפי פנים, ולעמוד השדרה שאתה מפגין כלפי חוץ".
לדברי ניצב אחר בדימוס, אלו בדיוק המקומות שבהם שבתאי פחות מיומן. "זה לא שהוא לא יכול לסגל לעצמו את התכונות האלה. בסוף הוא יכול להפתיע", הוא אומר. "אבל האם יש לו את זה בבסיס, באופן טבעי? לא בטוח".
בשיחות עם מקורבים, שבתאי מתקומם על הרמיזות שהוא לחיץ. "היחסים שלי עם השר הם יחסי שר־מפכ"ל", הוא מתעקש. "אנחנו מתייעצים בצורה שוטפת, אבל אני פועל באופן עצמאי לחלוטין, ועושה את מה שטוב למשטרת ישראל במסגרת המגבלות. יש קווים ברורים לגבי מה השר יכול ומה במנדט שלו".
שבתאי בן ה־56, אב לשלוש בנות המתגורר בכרכור, משרת זה 30 שנה במשטרה. הוא נולד באשקלון לזוג עולים מעיראק, שירת כמ"פ בצנחנים ואחרי גיחה קצרה לאזרחות ופרנסה משיפוצים וגננות, הצטרף למשמר הגבול. שם גם עשה את מרבית הקריירה שלו, במהלכה זכה לשני צל"שים על אומץ ליבו. "איש שטח, לוחם. אבל לא פוליטיקאי", מגדיר אותו אחד מפקודיו. "קובי הוא לא יס מן, אבל ייקח לו זמן להבין איך להתנהל בשדה המוקשים של הלחצים הפוליטיים".
לאורך השנים ביצע שבתאי כמה גיחות למשטרה ה"כחולה", בין היתר כמפקד תחנת משטרה ומפקד מרחב. ב־2016 מונה למפקד מג"ב, תפקידו הראשון בדרגת ניצב. שנתיים אחר כך כבר לטש עיניים לכיסא המפכ"ל. "אחרי שרוני אלשיך סיים את התפקיד, שבתאי ניסה לייצר איזה באזז סביב עצמו, מול האנשים שמקורבים לשר הבט"פ דאז, ארדן", אומר גורם הבקיא בפרטים. "הוא אמר לאנשים שיזרקו את השם שלו, שהוא מאוד מעוניין. אבל מבחינת ארדן זו בכלל לא הייתה אופציה. מבחינתו שבתאי היה צעיר ומג"בניק, זה עולם אחר מהכחולים הרגילים. גם אחרי זה, בדיונים סביב מינוי מפכ"ל קבוע, שבתאי מעולם לא היה בפול. הוא לא נתפס כרציני. אני לא יודע מאיפה פתאום צץ השם שלו ואיך הוא קיבל את הבכורה".
מינויו של שבתאי למפכ"ל המשטרה אכן היה הפתעה. הוא התמודד מול ניצבים ותיקים כמו מפקד מחוז דרום לשעבר, יורם הלוי, ומפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד, שפרש מהמשטרה לאחר שלא זכה במפכ"לות. "יש הבדל בין רב־ניצב לניצב, בטח במג"ב, שזו נישה ששונה מהעבודה המשטרתית הרגילה", מוסיף בכיר לשעבר במשטרה. "מפקד מג"ב הוא מנחה מקצועי ומכשיר את חיילי מג"ב, אבל הוא לא המפקד בפועל של פעילות מג"ב, שכפופה לצבא או לגזרות השונות שמנהלת המשטרה".
בסביבתו של שבתאי אומרים שמפקד מג"ב אחראי על שליש מסדר הכוחות (סד”כ) בפועל של המשטרה, וכי הוא עצמו צבר ניסיון במשטרה הכחולה גם כמפקד תחנה בוואדי ערה וכמפקד שני מרחבים מורכבים, שרון ושומרון. ואולם לדברי אותו בכיר לשעבר, לשבתאי בכל זאת קשה להסתגל לתפקיד החדש. "התחושה הכללית של אנשים במשטרה, היא שיש את קובי שהיה מפקד מג"ב, ויש את קובי המפכ"ל", הוא אומר. "וזה לא בהכרח אותו בן אדם. קובי הניצב היה אהוב, כיפי ומגניב. אחד שרץ קדימה, ותוך כדי סוגר פינות. זה משהו שאתה יכול להרשות לעצמך כמפקד מג"ב. כמפכ"ל, אין לך זמן לזה. אתה צריך לנהל עבודת מטה מסודרת, שבה קובי פחות חזק.
"כניצב, הסמכות שלו הייתה בלתי ניתנת לערעור, כי הוא גדל בחיל. בתור מפכ"ל, כניצב יחסית צעיר שעשה רק תפקיד ניצב אחד, וגם הוא לא במשטרה הכחולה, הסמכות שלו יותר נתונה למשא ומתן. כשאתה ניצב כל מי שכפוף אליך, בין אם הוא אוהב או מעריך אותך, ההיררכיה שלך מאוד ברורה. עם רב־ניצב מול ניצבים זה קצת יותר מסובך. אתה לא ממש מנהל אותם כמפקד מול פקודים, במיוחד שרובם ניצבים שנים רבות לפניך. כניצב אתה אחד מתוך 15, כמפכ"ל אין אף אחד מימינך ומשמאלך, ומעליך יש רק לחץ וניסיון להתערב".
מבחינת שבתאי, הבעיה לא טמונה בו, אלא במצב הארגון שקיבל. “לא היה לי זמן, כפי שהיה למפכ”לים אחרים, לתכנן אסטרטגיה ולבנות את הסגל הבכיר לפני שנכנסתי לתפקיד”, הלין למקורביו. “קפצתי ישר למים העמוקים, אבל הרגשתי טוב עם זה. היה ברור לי שאני מתחיל בגרעון כספי, בגלל שאין תקציב מדינה קבוע, שאני מתחיל בפערי כוח אדם”.
"צריך לומר להגנתו של קובי, שהוא מפקד על ארגון שכבר שנתיים מתנהל ללא מפקד קבוע", אומר גם ניצב לשעבר. "כתוצאה מכך היו במשטרה ניצבים שחיכו שנתיים להתמנות למפכ"ל, וכשזה לא קרה הם הלכו הביתה. לכן כשקובי נכנס הוא היה צריך להחליף את כל סגל הפיקוד. זה מצב לא טבעי לארגון. כל צמרת המשטרה זזה במכה אחת".
ואכן, עוד לפני שנכנס רשמית לתפקידו, החל שבתאי בסדרת התייעצויות עם שלל גורמים, בהם גם קצינים בכירים לשעבר. ואולם, כמו רבים וטובים לפניו, סבב המינויים שערך לבסוף הצליח לעורר לא מעט זעם. בין היתר, ביקש שבתאי להיפרד מכמה ניצבים ותיקים שלא רצה בסגל הפיקוד הבכיר. הוא ניסה לשכנע אותם לפרוש, אלא שרבים מהם החליטו להישאר בכל זאת. אחד כזה הוא מי שהיה מפקד מחוז תל־אביב לשעבר, ניצב דוד ביתן, שכבר עשה ארבעה תפקידי ניצב והגיע כבר לגיל 62. כשביתן הודיע שאין בכוונתו לפרוש, מיהר שבתאי למנותו לסגנו.
אבל ביתן לא היה היחיד שהוזז. גם ניצב עוזי לוי, שהיה סגנו של שבתאי במג"ב, הופתע לגלות שהוא נשלח לפקד דווקא על מחוז ש"י, במקום על החיל שבו צבר את מרבית שנות ניסיונו. את תפקיד מפקד מג"ב קיבל סגן ראש אגף ההדרכה, אמיר כהן. לדברי מספר מקורות, המהלך זכה ללא מעט ביקורת בקרב שוטרי מג"ב עצמם, לכאורה אנשיו הנאמנים ביותר של שבתאי.
סערה תקשורתית התעוררה גם סביב מינוי דובר המשטרה החדש, עיתונאי חדשות 13 לשעבר אלי לוי, שנחשב מקורב לשר אוחנה. גם הפעם המינוי גרר טענות ששבתאי מתקפל תחת לחצים מלמעלה. "אני למשל לא אהבתי שהוא מינה איש פוליטי להיות דובר המשטרה", אומר ניצב לשעבר. "ראיתי בזה תשלום של המפכ"ל לשר על המינוי שלו. לדעתי שבתאי היה מעדיף להביא מישהו מתוך המשטרה".
על פי חוק, מינוי קצין בדרגת ניצב משנה מחייב את חתימת השר, ואינו יכול להיעשות שלא בהסכמתו. "ולכן זו חד־משמעית הנחתה של השר", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "אנשים במשטרה הרימו גבה וטענו שקובי נכנע ללחצים. כולם יודעים שקובי ניסה להביא אנשים אחרים לפני אלי לוי, וזה לא הלך לו. המינוי הזה השאיר טעם מאוד רע".
בסביבתו של שבתאי מסבירים כי הבחירה באיש הטלוויזיה לוי, נועדה לשרת את רצונו של המפכ”ל בהקמת מערך דוברות אקטיבי, כזה שיזום למשל סרטונים שיסייעו לחזק את האמון במשטרה.
אבל המינוי הכי שנוי במחלוקת שביצע שבתאי, היה של סנ"צ דורון תורג'מן, שמונה למפקד מחוז ירושלים במקומו של ידיד. ראשית, מדובר במהלך תמוה מאחר שעל פניו, היה מועמד טבעי יותר שאף רצה את התפקיד – ניצב יורם סופר. סופר, המתגורר באשקלון, היה מפקד מחוז דרום והתאכזב לגלות שהוסט למחוז חוף. מקורביו סיפרו כי הוא רתח על הזזתו לתפקיד הרחוק, ועל כך שעל אף ניסיונו לא קיבל את מחוז ירושלים. בישיבה הראשונה של סגל הפיקוד הבכיר שנערכה בוועידה טלפונית, לא הסתיר סופר את זעמו והדהים את כל הניצבים כשהתעמת עם המפכ"ל הטרי מול כולם – צעד קיצוני במערכת היררכית כל כך כמו המשטרה. סופר אמר בשיחה לשבתאי, "למה אמרת שאף אחד לא רוצה את ירושלים? אני רציתי את מחוז ירושלים. הייתי מוכן לעבור לירושלים". שבתאי וכל הניצבים האחרים ששמעו זאת, נדהמו. "שמעתי אותך", הגיב שבתאי לבסוף.
הטבעיות שבה סופר חש בנוח לצאת נגד המפכ"ל שלו מעידה בין היתר על הנסיבות הלא־פשוטות שבהן נאלץ שבתאי להתאקלם. הלחצים מלמעלה, הצוות הפיקודי שלא בהכרח דופק לו חשבון מלמטה, והעובדה שלא הגיע מהמשטרה הכחולה – דבר שממצב אותו כאאוטסיידר – מתכנסים כולם לכדי נחיתה מאוד לא רכה לתפקיד. "הוא פשוט לא מבין את התפקידים השונים במשטרה", אומר קצין בכיר. "רובם לא מכבדים אותו ולא מהססים להעביר ביקורת בשיחות עם קצינים אחרים".
וזה עוד לפני שהמציאות עצמה דפקה לו על הדלת. לא בכדי עיקר המהומה מתמקד סביב המינוי למפקד מחוז ירושלים. זהו המחוז הרגיש והנפיץ ביותר בישראל, ומגיעים אליו באופן מסורתי ניצבים מנוסים במיוחד. תורג'מן אמנם פיקד על שני מרחבים בירושלים, אך עשה לפני כן תפקיד אחד בלבד כתת־ניצב וקיבל דרגת ניצב רק עם כניסתו לתפקידו הנוכחי. "מפקד מחוז ירושלים תמיד היה תפקיד ניצב שני או שלישי", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "זה לא תפקיד שנותנים אותו לקצין צעיר, בטח אחד שעשה תפקיד אחד של תת־ניצב".
לדברי אותו בכיר לשעבר, אוחנה היה הגורם המרכזי בהחלטה למנות את תורג'מן לתפקיד. "התחושה במשטרה שהמינוי הזה הגיע מלמעלה, כסוג של הכתבה מהשר או מבלפור. העניינים המשפטיים של נתניהו אמנם לא נוגעים למחוז ירושלים, אבל יש משמעויות לגבי כל ההפגנות בבלפור, למשל. קובי גרם לאנשים להבין שאין לו ברירה אלא למנות את תורג'מן. אבל אם בירושלים מכתיבים לך את מי למנות, אתה בובה של השר".
שבתאי מגן בחירוף נפש על מינויו של תורג'מן. "הוא קצין מצוין, ראוי. אני חושב שצריך לשים את האנשים הכי טובים במקומות הנכונים", אמר למקורביו. "מפקד מחוז ירושלים מכיר את מחוז ירושלים לכל אורך שירותו והוא היום הניצב הכי מנוסה, שהכי מכיר את העיר. תורג'מן הביא את הרוח החדשה שיש כעת בירושלים, שלא תואמת כהוא זה את הניסיון לצייר אותו באור אחר".
אבל לא לקח הרבה זמן עד שמחוז ירושלים הוכיח שקיבל את המוניטין שלו בצדק. רק לפני שבועיים, התחממה הגזרה כך, שאת ההשלכות אנו חשים עד עכשיו. אחת ההחלטות שקיבל תורג'מן כמפקד המחוז, ואשר זכתה בתחילת הדרך לתמיכת המפכ"ל שבתאי, הייתה להציב גדרות ברחבה שמול שער שכם, מקום הכינוס המרכזי וסמל לאומי של ערביי מזרח ירושלים. בשיאו של חודש הרמדאן, פירוש הדבר היה שהמשטרה לא איפשרה לצעירים המסיימים את התפילה לשבת על המדרגות במקום.
המחשבה הייתה שכך יימנעו התקהלויות מסוכנות. במקום זה, הצבת הגדרות הייתה הטריגר לסדרת התפרעויות, התנגשויות ואירועי אלימות. על פי מספר גורמים, ההחלטה התקבלה בניגוד להערכות מודיעין, כולל מטעם השב"כ, שבדיוק כך יקרה אם יוצבו המחסומים הללו. ואכן, השטח נרגע מעט רק לאחר שבוע, כשהמשטרה חזרה בה והסירה אותם. גם הפעם, ביצע שבתאי פליק פלאק מפואר: בבוקר 25 באפריל התראיין תורג'מן, והגן בחירוף נפש על ההחלטה להציב גדרות ברחבת השער. בערב, הורה המפכ"ל להסיר אותן. השבוע, אגב, כבר פעלו ברחבה דוכני ממכר. כמה בכירים לשעבר במשטרה משוכנעים כי גם ההחלטה להסיר את המחסומים, הונחתה על המפכ"ל מלמעלה. "כשזה הגיע לראש הממשלה הוא אמר, 'תורידו את זה, כי זה עושה לנו השלכות בעזה'", אומר אחד מהם.
מתוך המשטרה נשמעה ביקורת על ההחלטה להסיר את הגדרות דווקא מכיוון אחר. "אמרו לו שזה יכול להבעיר את השטח", אמר קצין בכיר שמכיר את הפרטים. "אבל בסוף הוא נתן להם פרס. ממש פרס. אחרי שהתפרעו, אנחנו התקפלנו". קצין נוסף ציין, "הכתובת הייתה על הקיר. קיבלנו את מה שקרה כעובדה מוגמרת. זאת הייתה תקלה".
אז למה התקבלה ההחלטה להסיר את הגדרות?
"ככה זה כשלא מתייעצים. לא ממש סופרים אותנו. בנו פה קאדר סביב שבתאי, כמו מטבחון מצומצם. זה מבאס מאוד. כשאומרים אני ואפסי ומקבלים החלטות לבד, אלה התוצאות".
לדברי בכיר לשעבר במחוז ירושלים, בשנים עברו לא הוצבו גדרות ברחבת השער, פשוט מכיוון שלא היה בכך צורך. "כל עוד כולם ישבו שם הכל היה בסדר, ואם היו שם הפרות סדר פיזרנו אותן בכוח", הוא אומר. "תורג'מן לא מכיר את ירושלים", מצטרף אחד הניצבים לשעבר. "עובדה שהמפכ"ל היה צריך בסוף להפוך את ההחלטה שלו. ממ"ז ותיק ומנוסה בכלל לא היה נכנס לפינה הזו".
למקורביו אמר שבתאי כי הוא שלם עם ההחלטה להציב את הגדרות בשער, וכי גם החלטה להסירן התקבלה על ידו ובשיתוף מפקד המחוז תורג'מן. "השר יכול לחוות את דעתו, אבל ההחלטה בסופו של דבר היא של המפכ”ל. הורדו הברזלים, והבלגן רק היה יותר גדול. לקחו את הברזלים האלה בתור הסיבה למהומות”, אמר שבתאי. “כנראה הצליחו להסיט את דעת הקהל ממה שהיה שם באמת”.
התבנית הזו, שבה שבתאי מאשר או מקבל החלטות בפזיזות רק כדי להיתקל בחומת התנגדות ולחזור בו, מאפיינת את מאה הימים הראשונים של שבתאי כמעט מראשיתם. בפברואר הודיע מפקד מחוז חוף הטרי, ניצב יורם סופר, כי החליט להחזיר לשירות פעיל את הקצין שמואשם בגרימת מותו של סלומון טקה ז"ל בחיפה ב־2019. אלא שלפי גורם הבקיא בפרטים, לשבתאי היה חלק מכריע בהכרעה הזו. הוא אף התייעץ עם גורמים משפטיים במשטרה וקיבל את חוות דעתו של ראש אגף משאבי אנוש לפני שנתן לסופר אור ירוק להודיע על החזרת הקצין לתפקידו. גורמים עימם שוחחנו מספרים שסופר – אותו סופר שהתעמת עם המפכ"ל בפומבי על ההחלטה שלא למנותו לממ"ז ירושלים - פשוט ספג את כל האש.
"קמה מהומה גדולה", אומר גורם המעורה בפרטים. "זה לא ראוי להחזיר אדם שמעורב בתיק רגיש כל כך, שהביא למהומות אדירות, כשהמשפט הפלילי נגדו עדיין לא הוכרע. זו הייתה דקירה בעין של המשפחה".
כך או כך, שבתאי, שהתיישב על כיסא המפכ"ל רק יומיים לפני כן, ביטל את ההחלטה במהרה והינדס פשרה שלשם שינוי דווקא זיכתה אותו בשבחים. "ביום חמישי, בסביבות עשר בלילה, משוחח איתי המפכ"ל", אומר עו"ד ציון אמיר, המייצג את משפחת טקה. "הוא ציין את הקושי הנובע מההחלטה להחזיר את הקצין לתפקידו, וביקש להיפגש עימי עוד באותו הלילה. ראיתי בזה התנהלות ראויה לשבח, ושהוא מביע מעורבות מיידית בהחלטה שנראתה בעיניו לא נכונה ולא ראויה”. בסוף נפגשו ביום למחרת. “הגענו באיחור, והוא המתין שם בסבלנות יחד עם בכירים נוספים במשטרה. בעיניי פקיד בכיר כמו המפכ"ל, שמגלה כזו רגישות למצוקתה של משפחת טקה, מביא בשורה גדולה מאוד לתפקיד".
בסיום הפגישה הוסכם כי הקצין לא יוחזר לשירות פעיל, אלא ישולב כאיש הקשר בין המשטרה למערך הכבאות וההצלה. גם כאן היו מעורבים גורמים פוליטיים, ובהם סגן השר לביטחון הפנים גדי יברקן, שהשתתף בפגישה של שבתאי עם משפחת טקה, ואף טרח להצטלם במהלכה.
משבתאי נמסר: “מדובר באירוע מצער וטרגי ואני משתתף בצער המשפחה על אובדנם. מאז המקרה הקצין מצוי בחופשה כפויה ומשפטו מתנהל בימים אלו. שקלתי ובחנתי בכובד ראש את ההחלטה על החזרתו לשירות פעיל בארגון ומצאתי לנכון לספח אותו בשלב זה למערך הכבאות וההצלה ולהשיבו לפעילות במסגרת זו עד לסיום ההליך המשפטי התלוי ועומד בעניינו. אני מגבה את השוטרים בפעילותם, ועם זאת לא נעלמה מעיניי חובתנו המוסרית להיות קשובים לציבור ולרחשי ליבו".
"זו לא פעם ראשונה שהוא מקבל החלטות בלי לבדוק אותן לפני ואחרי זה בגלל לחץ ציבורי הוא חוזר בו", אומר קצין בכיר. כך היה גם עם נצ"מ יעקב ברמן, לשעבר מפקד יחידת אתג"ר בלהב 433. במרץ האחרון, מפקד היחידה, ניצב מוטי לוי, החליט להדיח את ברמן שמונה חודשים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד. נצ”מ ברמן נחשב לאחד הלוחמים המעוטרים יותר במשטרת ישראל, בשל פעילותו ביחידת המסתערבים במשך שנים, שם קיבל גם את עיטור העוז. עם כניסתו של ברמן, שינתה יחידת אתג"ר את פעילותה מטיפול בגניבות רכב למעקב אחר סחר באמצעי לחימה. לוי טען כי ברמן, "אינו מתאים לאקלים הארגוני של היחידה" וכי הוא אינו מתייחס כראוי לפקודיו.
הדחה דרמטית שכזאת, שכמעט לא זכורה במשטרה, יכולה להתבצע רק לאחר שמפקד להב 433 מעדכן את מפכ"ל המשטרה ומקבל אישור. כך היה גם במקרה הזה, ועל המהלך עודכן גם השר אוחנה. אלא שאז התברר כי רק חודש קודם לכן, אותו מפקד מודח קיבל הערכה תקופתית מצוינת מאותו מפקד להב 433, שאמר כי הוא רואה בו מפקד מצטיין, וכי בתקופתו היחידה צומחת ומתפקדת באופן מצוין. הוא אף המליץ עליו לקידום לדרגת תת־ניצב.
ספק רב אם המפכ"ל ידע על ההערכה המצוינת לה זכה נצ"מ ברמן, אך בצמרת המשרד לביטחון הפנים ביקשו הסברים על ההדחה הקיצונית והנמהרת. בעקבות האירוע, זומן נצ"מ ברמן ללשכתו של המפכ"ל שהתקשה מצד אחד לבטל את ההחלטה שקיבל קודם לכן, ומצד שני כנראה ניסה לתקן את התקלה. כפשרה, הוחלט כי נצ"מ ברמן לא יודח, אלא הלכה למעשה יקודם - הוא קיבל את תפקיד מפקד ימ"ר מג"ב במחוז חוף, יחידה הגדולה פי שלושה מזאת שהייתה לו קודם. "הוא מקבל ייעוץ מכל מיני אנשים, לא תמיד מבין את המשמעות, ואז חוזר בו", ממשיך הקצין הבכיר. "יש אווירה קשה מאוד במשטרה. מאוד קשה".
מטעמו של שבתאי נמסר: "נצ"מ ברמן הוא קצין מוערך, מפקד לאורך שנים רבות. בולט בראייה מבצעית. לא מדובר בהדחה, מדובר במקרה שבו יחסי העבודה לא צלחו לאור כך הוחלט על הצבתו כמפקד מרחב".
עבור חלק מאותם שוטרים, הבעיה היא בכלל לא שבתאי. היא המשטרה כולה. "השאלה היא אילו החלטות אתה מקבל בימים הראשונים שלך, במה אתה מתכוון לטפל ובמה לא לטפל", מסכם ד"ר פנחס יחזקאלי, קצין משטרה לשעבר ומומחה באפקטיביות של גופים ציבוריים. "אבל לשבתאי יש ארגון מחורבן. הוא בנוי רע, הוא נמצא בסטגנציה, הביורוקרטיה שלו נוראית והוא לא מתאים למאה ה־21". בסיטואציה כזו, אומר יחזקאלי, הסיכויים של שבתאי להצליח אבודים מראש, עם מירון או בלי מירון. "אם הוא ינסה לתקן את הארגון הוא יחטוף, וסביר להניח שלא יצליח".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: “על פי חוק שר הבט"פ הוא הגורם הממנה כל קצין במשטרת ישראל בדרגת סגן ניצב ומעלה. מטבע הדברים, התהליך נעשה בשיג ושיח עם המפכ"ל וע"פ רוב המלצותיו של המפכ"ל מתקבלות.
בנוגע לבדיקה המתחייבת לגבי אסון הר מירון, השר הביע את דעתו בפומבי כי כל הגורמים ישתפו פעולה באופן מלא עם כל גורם בדיקה ושהוא מציע להותיר את ההחלטה הזו הרחק מהמשטרה, שלא צריכה להיות צד להחלטה. השר אמר זאת בפני המפכ"ל ובפני סגל הפיקוד הכללי של משטרת ישראל כולו כפי שניתן לראות בסרטון שצורף והועלה לעמוד הפייסבוק של השר.
הטענה ולפיה השר 'אינו אוהב לרדת לפרטים' כמעט ואיננה ראויה לתגובה, אך בכל זאת: האמת הפוכה לנטען, השר אוחנה דווקא ידוע בכך שהוא יורד לפרטי הפרטים (יש שיאמרו שלעיתים יותר מדי), ויש אינספור עדים שיעידו על כך”.
