יום חמישי שעבר אחר הצהריים נפגשו נפתלי בנט ואיילת שקד ברעננה. האווירה הייתה מתוחה במיוחד. החדר פונה מיועצים והם נותרו בו לבדם. בזמן שבדרום האש הגיעה לשיאים חדשים, בערים המעורבות העימותים הובילו לפצועים ולמתים והטילים הגיעו עד גוש דן, בנט ושקד עסקו בפוליטיקה. "בקטע הזה, לא מעניינת אותם המלחמה", אומר גורם בגוש השינוי. "הפוליטיקה המשיכה כל הזמן".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
8 צפייה בגלריה
על הפרק עמד הפרס הגדול ביותר: ראשות הממשלה. נפתלי בנט ואיילת שקד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בנט ושקד, מהזוגות הפוליטיים היציבים והנאמנים בפוליטיקה הישראלית, הולכים יד ביד מראשית דרכם בלשכת נתניהו ב־2006. על אף שהם ממשיכים להתעקש שמערכת היחסים ביניהם איתנה כפי שהייתה כל השנים - כנראה מאחר שהם כבולים כרגע שוב במו"מ דרקוני מול נתניהו לאחר שוויתרו בפומבי על החלופה בדמות ממשלת השינוי - מקורבים וגורמים בסביבתם מעידים אחרת. אלה מתארים כיצד, על אף רצונותיו של בנט, שקד ניצלה את התלות ההדדית ביניהם כדי להכשיל את ממשלת השינוי. חלקם אומרים כי מעולם לא התכוונה ללכת אליה, אחרים מספרים כי כרעה תחת הלחץ שהפעיל נתניהו, ונוספים מסבירים כי עשתה אחורה פנה כשהבינה שלא ייצא לה מזה מספיק ברמה האישית. כך או אחרת, לבנט לא נותרו ברירות.
כשנאלץ לבסוף לסגת ולהודיע לראשי גוש השינוי שהאופציה ירדה מהפרק, ירד מהפרק גם חלום חייו להיות ראש הממשלה, לפחות לעת עתה. לאחר מכן, לפי אנשים מסביבת שקד, ניהל עם הח"כית שיחה קשה שבה דרש ממנה להתפטר מהכנסת ולתת לו להכניס אדם שיאפשר לו להעביר את ממשלת השינוי. שקד סירבה.
מספר גורמים פוליטיים טוענים בתוקף שהיחסים בין שקד ובנט נמצאים "במצב הכי גרוע שלהם אי פעם". לדברי אחד מהם, במשך זמן ממושך אף היה נתק בין הצדדים, וכשהשניים דיברו, השיחות גלשו לצעקות. לא פלא שזה היה המצב. ככלות הכל, על הפרק עמד הפרס הגדול ביותר: ראשות הממשלה.
לרגע נראה היה שהצמד הסימביוטי הזה הינדס את המהלך הפוליטי המושלם. כאילו כל מה שלמדו מנתניהו על בשרם לאורך השנים, לעיתים בדרך הקשה והמשפילה, מתכנס לרגע הזה שבו הוכיחו שהם מכירים אותו מספיק טוב כדי להביס אותו במקום החשוב ביותר.
עד תחילת השבוע שעבר זה עוד נראה שנפתלי בנט מחזיק בכיס את המפתחות לבלפור. ואז הגיעה המערכה בעזה. אבל בעוד התרגילים הפוליטיים המתוחכמים שראש הממשלה שלף מהכובע כדי לסכל את ממשלת השינוי הם עניין מוכר וכמעט צפוי, נדמה שאחת המשוכות הגדולות של בנט בדרך להגשמת החלום שלו להיות ראש ממשלה נמצאת דווקא הרבה יותר קרוב אליו הביתה. קוראים לה איילת שקד.
כמעט עד הרגע האחרון בנט גם האמין שאיכשהו זה יסתדר. הוא רצה באמת ובתמים לחתום על הסכם עם יאיר לפיד, שיכניס אותו ראשון ברוטציה למשרד ראש הממשלה. "אבל אחרי ששקד אמרה לו שהיא לא יכולה יותר, בנט בחר ללכת איתה", אומר גורם המעורב במו"מ. "הטעות שלו הייתה שהוא גם הדליף את ההודעה שממשלת השינוי לא באה בחשבון. באותו רגע הוא איבד את כל הקלפים מול נתניהו. בנט היה יכול להיות ראש ממשלה ברוטציה. עכשיו הוא לכל היותר יקבל את משרד הכלכלה".
לדברי אותו גורם, בימים שחלפו מאז, מנסה בנט לתקן את הטעות שעשה. "הבנתי שהוא נמצא במצב נפשי כמעט הזוי, הוא כמו הגנרל האמריקאי בווייטנאם שלא מבין שהמלחמה נגמרה", אומר הגורם. "הוא עוד מתקשר לראשי מפלגות ואומר להם שזה לא נגמר, למרות שכל המפלגה שלו עזבה אותו. מדברים על קריסה מוחלטת שלו".
מקורביו של בנט נותנים שתי סיבות רשמיות לבחירה להתנתק פומבית מממשלת השינוי. הראשונה, הם מסבירים, היא פשוט שיש תוכנית־על שעדיין נמצאת בפעולה ושפרטיה עוד עתידים להתגלות, גם אם קשה לראות אילו עוד מהלכים הוא יכול לעשות. הסיבה השנייה היא המצב הביטחוני הרעוע, שסתם סופית את הגולל מבחינת בנט על אפשרות להקים ממשלה עם רע"מ. כל עוד הייתה לממשלה כזו היתכנות, בנט היה מוכן לשלם את המחיר הציבורי. מרגע שהאפשרות ירדה מהפרק, לא ראה עוד סיבה לשלם אותו.
8 צפייה בגלריה
נפתלי בנט יאיר לפיד צילום מסורתי תמונה משותפת ראשי מפלגות השבעה השבעת הכנסת ה 24
(צילום: מארק ישראל סלם )
אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, נראה שהמציאות מעט יותר מורכבת. "ממשלת השינוי מעולם לא הייתה באמת על הפרק", מתעקש גורם פוליטי המכיר את ימינה מבפנים. "איילת אף פעם לא רצתה את הממשלה הזו, ובנט, שדווקא מאוד רצה, ידע מראש שהוא לא יוכל ללכת למהלך כזה בלעדיה. המגעים מול לפיד היו פסאדה, חלק מהניסיון להעלות את ערכם במו"מ מול נתניהו, בניסיון להשיג רוטציה בראשות הממשלה". אחרים טוענים שאלה יכולות התמרון הפוליטיות של נתניהו ששיחקו תפקיד מכריע. הרי גם הוא מכיר את בנט ושקד מלפני ומלפנים. הוא יודע על מי ללחוץ, איפה ומתי.
מאז העברת המנדט ללפיד התקשרו גורמים מטעם ראש הממשלה נתניהו לבני משפחה של כמה ח”כים מימינה, ואפילו לבוסים לשעבר שלהם, בכדי שאלו יפעילו לחץ על הח”כים לערוק לליכוד או לפחות להצביע נגד ממשלה עם לפיד. לדברי גורמים בימינה, חלק מהשיחות הללו בוצעו בידי נתניהו בעצמו.
נתניהו לא היסס גם להציע לאותם ח”כים הצעות מפתות. לבעלה של עידית סילמן הוצע לעמוד בראש חברה ממשלתית, ולה עצמה הוצע להיות סגנית שרת הבריאות. לאביר קארה הוצע משרד הכלכלה. “את כולם הזמינו לארוחה בבלפור”, מספר גורם בימינה. “כולם סרבו”. אבל הלחץ עשה כנראה את שלו. מי שנשבר ראשון הוא עמיחי שיקלי, שהודיע במכתב פתוח לבנט כי לא יצביע בעד ממשלת השינוי.
על זה התווספו לחצים ציבוריים. "אחרי שבוע של הפגנות שאורגנו על ידי הליכוד מול ביתם של אנשי המפלגה, רובם טירונים פוליטיים שלא ממש הצליחו להתמודד מול הקללות בפתח הבית שלעיתים גלשו גם לבתי הספר של ילדיהם, שקד לא החזיקה יותר מעמד והתפרקה", מספר מקורב לשקד. בסביבתה של שקד מסבירים כי היא הרבה יותר פגיעה ורגישה לרחשים הציבוריים, עוקבת אחרי כל כותרת וציוץ בטוויטר. לכן היא גם הרבה יותר לחיצה מבנט, שמתנהל בגישה שלא אחד כינה "רובוטית". אבל בנט, שכבר איבד את חבר הכנסת שיקלי וחשש שח"כים נוספים יכרעו תחת נטל ההפגנות, נכנע.
מה שבטוח הוא, שהודעת ההתקפלות של בנט שיחקה לטובתו של נתניהו. הוא מיהר לנצל את המצב, ועל פי פרסומים ביטל מיד את כל ההצעות שנתן לימינה עד לאותו רגע, ביניהן רוטציה ושמונה שריונים בצמרת הליכוד. "ביבי בטוח שהם מחוסלים, ומתנהג בהתאם", אומר גורם בסביבת ראש הממשלה.
8 צפייה בגלריה
הפגנת פעילי ימין מחוץ לביתה של איילת שקד. בסביבתה מסבירים שהיא הרבה יותר פגיעה ורגישה לרחשים הציבוריים
(צילום: AP)
שיחות עם גורמים רבים בסביבת נתניהו, בנט ושקד, בעבר ובהווה, משרטטות את הדינמיקה של קריסת בנט ואיתו ממשלת השינוי, וממחישות עד כמה הפוליטיקה הישראלית כולה מושפעת כבר שנים ממערכת היחסים הסבוכה של שקד ובנט, ושל כל אחד מהם עם נתניהו. שנאה, הערכה, אגו ואינטרסים מנהלים את המשולש הזה, שהחל להתגבש כבר בפגישה הראשונה ב־2006, ימי השפל של נתניהו כיו"ר האופוזיציה, דרך צמיחתם הפוליטית המטאורית של בנט ושקד, לעיתים קרובות על חשבון נתניהו, ועד לימים סבוכים אלה.
"היחסים של בנט ושקד חסרי תקדים בפוליטיקה הישראלית", אומר גורם פוליטי. "מצד אחד הם יריבים פוליטיים כי שניהם שואפים למעלה, והרבה פעמים זה משחק סכום אפס – כשאחד מפסיד השני מרוויח. אבל מצד שני, הם הצליחו לשמור על עצמם יחד לאורך כל מה שהם עברו, וזה לא מעט. כולם שופטים אותם בכלים של פוליטיקאים אחרים, ואף אחד לא מבין את המבנה של הסיפור שלהם. הם נמצאים באותן קבוצות ווטסאפ, הם מדברים 800 פעם ביום, הם צועקים אחד על השני ומגינים אחד על השני – ועד לאחרונה גם לא תידרכו אחד נגד השני. זה כמו משפחה. הם יכולים להפריע אחד לשני, להתווכח, אבל בסוף הם נשארים יחד".
על פניו נראה שבנט ושקד הם מקרה קלאסי של הפכים משלימים. הם מודים שהם יותר כמו שותפים עסקיים מאשר חברים, ומצהירים על עצמם שהם לא מונעים מרגשות – לא חיוביים ולא שליליים. "שניהם מוגבלים רגשית, וזה גם מה שעוזר להם להמשיך לדבר גם אחרי מריבות, אין שם המון רגשות", מאבחן מקורב לשקד. נראה שגם חברות קרובה אין שם ממש. או אפילו חיבה. מדובר בזוג נשוי ומצולק שנאלץ לחיות יחד באותה דירה בגלל שלהתגרש זה תמיד הרבה יותר יקר ושיחד המחיר הפוליטי שלהם גבוה יותר.
"צריך להבין את מערכת היחסים בין נפתלי ואיילת", אומר גורם בימינה. "הם לא יתפצלו לעולם. הרבה פעמים זה מזיק להם כי הם יצורים שונים אחד מהשני, אבל יש ביניהם יחסי תלות. היא תלויה בו לחלוטין כי הוא נועז והיא שמרנית, והוא תלוי בה כי היא נותנת לו לגיטימציה למהלכים הנועזים שלו. בכל נקודה, אם היא עוזבת, זה פוגע בו מאוד. בזמן האחרון ההבדל הזה הפך למשהו מאוד טעון ומפריע שיושב כל הזמן ברקע".
כך למשל, בנט הנועז רצה ללכת למהלך שובר שוויון, שיחבר את ימינה לקצה השמאל הישראלי. המטרה, מבחינתו, קידשה את האמצעים. היא, לעומת זאת, העדיפה את המסלול הבטוח ומקווה עדיין להצטרף לליכוד. יחד עם זאת, היא יודעת שעדיף לה לגרור את בנט להצטרף לנתניהו עם כל המפלגה, כי אחרת תיתפס כפליטה עורקת שנוטשת ספינה ותיאלץ לסיים את הקריירה כמעין אורלי לוי־אבקסיס. "היא רצתה להשתלב בליכוד ולבנות את עצמה משם", אומר גורם בגוש השינוי. "היא הבינה שזו הדרך היחידה שלה לראשות הממשלה".
ואכן, בגוש השינוי משוכנעים ששקד בחרה לפרק את הגוש ממניעים אגואיסטיים לחלוטין, אחרי שהרגישה שבנט מקריב אותה לטובת המו"מ. "זה התחיל מוויכוח על תיק הפנים", אומר גורם בגוש השינוי. "מהרגע שגנץ קיבל, אפילו בלי לדרוש, את תיק הביטחון, היה ברור שגדעון סער יקבל את המשפטים. איילת מאוד רצתה את תיק הפנים, בין היתר בשביל להשתמש בו כדי לייצר תשתית מפלגתית ברשויות המקומיות. אבל ברגע שהתיק הובטח למרב מיכאלי, איילת נשארה בלי כלום". לדברי גורם בסביבת שקד, תיק הפנים דווקא היה בכיס שלה.
כך או אחרת, נתניהו זיהה את האכזבה של שקד, והחליט לתקוף. בעוד הוא מפלרטט עם בנט מעל לפני השטח, ואף מזמין אותו באופן חריג לפגישה בביתו בבלפור, שלח נתניהו כמה מאנשיו לנהל מו"מ מקביל עם שקד. "היא סוג של שמה אולטימטום לנפתלי, שאם היא לא מקבלת תיק בכיר היא לא הולכת עם גוש השינוי", אומר גורם שהיה מעורב במו"מ הקואליציוני. לדברי אותו גורם, שקד לא התכוונה לפרוש מאופציית גוש השינוי לבדה. למעשה, מרבית מפלגת ימינה הייתה בצד שלה. "נפתלי היה מפוחד כי היא אמרה לו שהיא יכולה לקחת עוד שלושה מהח"כים של ימינה, ולהתפצל", אומר אותו גורם. "השלושה הם עמיחי שיקלי, ניר אורבך ועידית סילמן". בימינה מכחישים לחלוטין את התזה הזו, אבל מובן שההכרזה הפומבית על נטישת גוש השינוי הייתה ירייה ברגל גם לשקד: אם אי פעם היו לה סיכומים סודיים עם אנשי נתניהו לגבי חבירה לליכוד, סביר להניח שגם הם בוטלו רגע לאחר ההודעה.
וכך, בעוד בנט חשב שהוא משחק כפול מול נתניהו ולפיד, היה זה למעשה נתניהו ששיחק משחק כפול איתו. "המו"מ בין איילת לליכוד הטריף את נפתלי", אומר גורם המעורה בפרטים. "במקביל החל על נפתלי כעס גדול בגוש השינוי, בעיקר מצד גדעון סער, על החזירות שלו. גדעון לא הבין איך בשבעה מנדטים נפתלי דורש גם ראשות ממשלה וגם ארבעה תיקים בכירים".
בסביבת שקד, לעומת זאת, מנסים להוריד את הטונים ולהציג תמונה מתונה יותר. "נכון, איילת לא התחברה לכל הסיפור של גוש השינוי מההתחלה, אבל היא נתנה לנפתלי את הקרדיט", אומר גורם המקורב אליה. "היא לא הייתה עושה עמיחי שיקלי ואומרת את זה ציבורית. לדעתי היא הייתה מתפטרת והולכת הביתה, היא לא הייתה מונעת מנפתלי ראשות ממשלה. היחסים ביניהם מעולים, גם עכשיו", הוא מתעקש.
שקד מעולם לא הכחישה כי לאחר הבחירות ב־2020, כשימינה לא עברה את אחוז החסימה, תיכננה "לצאת לאזרחות" ולהתפקד לליכוד. גם היום, היא אומרת, הייתה יכולה לעשות זאת לו רצתה. יחד עם זאת, בכל פורום היא מדגישה כי מבחינה פוליטית לה אין אפשרות להחליף כיום את נתניהו – לפחות לא כרגע - בעוד שלבנט יש. לדפוק אותו לא הייתה אופציה.
"העניין הוא שבלי קשר אליה, זה לא טבעי לסיעה כמו ימינה ללכת לגוש השינוי. חוץ מאביר קארה ומתן כהנא, שהם חיילים של נפתלי, הסיעה לא הרגישה עם זה בנוח", ממשיך המקורב לשקד. "בתנועה כזו, שהיא תנועה עם ערכים ואנשים אידיאליסטיים, קשה להעביר מהלך כזה. יאיר לפיד וליברמן יכולים להעביר מהלך כזה, לא נפתלי. גם הבחירה בשיקלי זו פדיחה. בנט נכשל בבחירה של האנשים. שיקלי הוא בחור נחמד, אבל גם ביביסט".
ומה טיב היחסים בין שקד ונתניהו?
"אין ביניהם יחסים ישירים. אם יש, וזה נדיר, זה מתנהל דרך שליחים. אתה מכיר את ההיסטוריה ביניהם".
גם לבנט יש היסטוריה עם נתניהו, והוא היה אצלו בבית.
"כנראה שאיילת יותר מטרידה את משפחת נתניהו".
נתניהו באמת ניסה ללחוץ עליה?
"כן, אז הוא שלח כל מיני אנשים מכל מיני כיוונים, אבל זה נחסם. איך שזה התחיל איילת הורידה את זה מהפרק. היא לא הייתה עושה דבר כזה לנפתלי".
המטרה של בנט ושקד היא להחליף את נתניהו?
"יותר מדויק להגיד ‘להיות ראש ממשלה אחריו’. אבל אתה לא יכול להיות קוטל המלך בימין. אם אתה מנסה להוריד את נתניהו, גמרת את הסיפור בימין. הוא סמל".
בכל מקרה, שעה קלה לאחר תום הפגישה הקשה בין בנט ושקד ביום חמישי שעבר, עם פרסום ההודעה שממשלת השינוי סיימה את דרכה עוד לפני שהתחילה, התקווה הגדולה של רבים בישראל כי נתניהו ייאלץ לפנות את עצמו בקרוב מכיסא ראש הממשלה עלתה בלהבות השמיימה. "זה ידוע שביבי תמיד רצה לחסל את נפתלי, ונראה שעכשיו הוא הצליח", אומר גורם במפלגה. "בעיניי נפתלי נמצא עכשיו בטרגדיה, הוא עלול לסיים את הקריירה הפוליטית שלו. אבל אין מה לעשות, לנפתלי שתי חולשות עיקריות – איילת שקד ובנימין נתניהו".
הפגישה הראשונה בין בנט ושקד התרחשה בבית קפה ברעננה, מתישהו ב־2006. שקד, ילידת שכונת בבלי, הייתה אז בת 30. בנוף ילדותה התל־אביבי־חילוני הייתה שקד, שפיתחה אספירציות פוליטיות משוכות בגוון עז של לאומיות ושמרנות, עוף מוזר. עד אותו שלב הספיקה להיות רשג"דית בצופים, מש"קית חינוך בצה"ל ונציגת הפקולטה להנדסה באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב, שחיפשה להשפיע ברמה הארצית.
"אני הכרתי את איילת כשהייתה בת 21", מספר ארז אשל, פעיל חברתי וקצין לשעבר במגלן, שפגש את שקד באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב ומצא בה שותפה אידיאולוגית. "בשלב מסוים קיבלנו החלטה שיש לנו משימה לבנות את נתניהו כראש אופוזיציה אפקטיבי. מתוך הדבר הזה היא הגיעה להיות ראש הלשכה של נתניהו, אז יו"ר האופוזיציה. אבל היה ברור בהתארגנות בלשכה שצריך עוד מישהו לעבות את הצוות. עשינו ניתוח של כמה אנשים ובסוף הגענו לבנט".
אשל הכיר את בנט מתקופת שירותם המשותפת במגלן. הוא היה מבוגר משקד בשלוש שנים, וחלם להיות ראש ממשלה מינקות. "מאז שנפתלי היה בן ארבע כל ריס שנפל לו, כל פתק שהוא שם בכותל, נוצל בכדי לבקש להיות יום אחד ראש ממשלה", אומר אדם שמכיר אותו היטב. ואכן נדמה שבנט היה כבר אז על המסלול הנכון לעבר הגשמת החלום: הוא היה בוגר סיירת מטכ"ל, מ"פ מוערך במגלן וסטארטאפיסט שעשה אקזיט של מיליונים.
בדומה לשקד, גם בנט היה עוף מעט מוזר: אידיאולוג ימני חובש כיפה, אבל כזה שנחשב ל"דתי לייט". "בנט התחתן עם חילונית, נולד להורים חילונים שחזרו בתשובה, התגייס לצבא בלי לעבור בישיבה קדם־צבאית, הקים סטארט־אפ בתל־אביב", אומר אדם במערכת הפוליטית. "אם אתה נולד לחילונים, מתחתן עם חילונית ועובד עם חילונים, אתה לא בדיוק בצלאל סמוטריץ'. הוא בפועל יותר מחובר לחילונים מאשר לדתיים. החבירה שלו בהמשך לבית היהודי הייתה תמרון טקטי, פיגום פוליטי שעליו הוא בנה את הקריירה. בשנים האחרונות הוא במובן מסוים חוזר לבסיס שלו – ימני אבל לא מדי, דתי אבל לא מסורתי ולא חרד"לי".
לדברי אשל, המפגש בין בנט לשקד הוליד ניצוצות. "החיבור ביניהם היה קסם", אומר מי שאחראי לשידוך. "הוא נוצר קודם כל על בסיס מטרה משותפת. החזון של שניהם היה לבנות את נתניהו כאלטרנטיבה לשלטון". לדבריו בשלב זה, הייתה זו דווקא שקד שכבר דיברה בגלוי על רצונה להשתלב בפוליטיקה. "מבחינתו של בנט, לעומת זאת, המטרה העיקרית הייתה לבנות את ביבי".
אחרי ראיון העבודה אצל שקד, התייצב בנט לראיון אצל הבוס, נתניהו עצמו. ליתר דיוק, אצל הזוג נתניהו. "באתי לאיזה נאום שלו מול ותיקי האצ"ל במלון מנדרין בתל־אביב", סיפר פעם בנט לאחד ממקורביו. "בסוף האירוע ישבנו כמה דקות, נתניהו, אשתו ואני. הוא אמר לי 'יאללה, בוא'".
"ביבי אוהב כוכבים", אומר אדם נוסף שעבד לצד בנט ושקד בלשכה. "ברגע שאתה מוכר לו שאתה כוכב, הוא מתלהב, וזה כנראה מה שבנט עשה. גם בהמשך ההתנהלות שלו בלשכה הייתה מאוד יהירה ומתנשאת".
העין החדה של נתניהו פעלה באותו מפגש במלון מנדרין. השילוב בין בנט לשקד, שני צעירים נמרצים ומעודכנים, נאמנים לו לחלוטין, הוכיח את עצמו כמעט מיד. בתוך סביבתו של נתניהו, אז פוליטיקאי מובס שעמד בראש מפלגה של 12 מנדטים בלבד, הם הפכו למנוע שפעל בטורים גבוהים. "הם התנהלו שם בצורה מאוד כוחנית מול גורמים אחרים", אומר גורם בלשכה דאז. "הם הפכו את הלשכה למנותקת מהליכוד, מבודדת מהשטח, הם ניצלו את זה שביבי עם 12 מנדטים ודי השתלטו עליו. למשל הם יצרו את הברית עם היועץ האסטרטגי שלום שלמה, שאחר כך הפך להיות יד ימינם, ועשו שם כל מיני מניפולציות. היו כל מיני חברי כנסת שהם הרחיקו וקירבו. הייתה אווירה מאוד כוחנית בתוך הלשכה ומול גורמים מסביב, והם פועלים ככה גם היום. הם היו צוות מצוין. שים לב מה קורה בסביבה הקרובה שלהם, הם לא מביאים דמויות ציבוריות משמעותיות למפלגה שלהם, אלא את החברים שלהם".
מי ששמה עליהם עין כבר מהרגע הראשון הייתה שרה נתניהו. "התחושה הייתה ששרה מסתובבת להם בין הרגליים, זה היה בלתי נסבל", אומר אשל. "שרה הייתה בעצם ראש הלשכה, היא הייתה חייבת לדעת הכל, כל שנייה. באותו זמן הייתה לנו את הטעות לחשוב, ששרה נתניהו מזיקה לביבי. אבל כנראה ששרה לא מזיקה לו, היא עוזרת. אחרת נתניהו לא היה יכול להיות ראש ממשלה כל כך הרבה שנים".
בנט ושקד לא הבינו, כנראה, את עוצמתה של שרה נתניהו. "נפתלי בנט אדם מאוד שאפתן, אבל יש לו בעיה של חיבור בין התפיסה שלו למציאות", אומר אדם שעבד אז בלשכה. "למשל הוא החליט שהוא רוצה לעשות כל מיני סיורים ברחבי הארץ לנתניהו, שכל יום הוא צריך להיות פה ושם. אבל אתה לא יכול לעשות את זה, לא מבחינה טכנית ולא ברמה של זוגתו, שדרשה מהם את הלו"ז של כל דבר ואמרה להם 'אל תלכו לשם', 'תחזרו בשעה כזו'. בנט היה צריך להבין שזה בלתי אפשרי".
בנט הודה בפני מקורביו שהתקשה לספוג את מעורבותה של גברת נתניהו בענייני הלשכה. לאחד מהם אמר פעם ש"חשבתי שצריכה להיות הפרדה בין הבית ללשכה. אני נורא מהר התנתקתי ממנה והתעסקתי רק בו". את הקשר מול שרה ניהל בנט באמצעות מזכירה בשם מלי, שכל תפקידה היה לייצג את האינטרסים של שרה בלשכה. "לא היה לי מגע עם שרה, אבל היא לא אהבה אותי במיוחד", אמר פעם בנט לאותו מקורב. "אני לא יודע למה, אבל זה היה ככה מההתחלה. אחרי שנה וחצי החלטתי שמספיק".
גורם אחר, שעבד בעבר עם איילת שקד, מתאר את הסיטואציה מזווית קצת יותר דרמטית. "הייתה פעם אחת שנפתלי דפק על השולחן ואמר לשרה, 'לעולם אל תתערבי לי בעבודת הלשכה ואל תקבעי לי לו"ז'. באותו רגע היה ברור שהוא סיים. אחר כך הוא הודה שהוא לא הבין איך זה עובד. הוא חשב שהוא קובע איך לשכה מתנהלת, ושאם הוא יגיד את זה בצורה נחרצת, הוא יצליח לשנות את זה. לדעתי הוא היה אמור להבין ששרה חשובה, ולנצל את זה. לעבוד דרכה כדי שהדברים יקרו".
גם שקד, כך לדברי מקור אחר בלשכה, הגיעה לכדי פיצוץ עם הגברת נתניהו. "איילת לא קיבלה את מרותה, היא התנהגה כלפיה לא בצורה שהגברת אוהבת שמתנהגים כלפיה", הוא אומר. זמן קצר אחרי שבנט עזב את הלשכה, לא היה טעם שהיא תישאר. "הם היו צמד חמד", אומר אדם שעבד לצידם בלשכה. "זה היה שלב שבו האמון בין איילת לנפתלי הוא הגבוה ביותר שקיים", מצטרף ארז אשל. "מי שניסה לעשות הפרד ומשול ביניהם הבין שזה לא יעבוד לו".
הבעיטה שקיבלו בנט ושקד החוצה מלשכת נתניהו הציבה אותם על דרך חדשה. אם הם לא יקבלו את מבוקשם באמצעות כניסה מהדלת, הם יחדרו מהחלון. והחלון הזה, נמצא עמוק בימין. ב־2010 קיבל בנט את הג'וב הבא שלו, כמנכ"ל מועצת יש"ע. זו הייתה עמדה נוחה ממנה החל לראשונה לתקוף את נתניהו פוליטית, בעיקר סביב נושא ההתיישבות. כשנתניהו טס למשל לוושינגטון כדי להשתתף בפסגה שיזם הנשיא אובמה להנעת תהליך השלום מול הפלסטינים, נפגש עם אבו־מאזן ואמר לו, "אנחנו מכירים בכך שעם אחר חולק את אותה הארץ איתנו" - התראיין בנט לאתר הימני 'בשבע' ואמר: "הקול קול נתניהו והמילים מילות ציפי לבני".
מבחינת נתניהו זו הייתה מכה מתחת לחגורה. "דברים כאלה יכולים לגרום לנתניהו לשבור כלים בבית", אומר גורם במערכת הפוליטית. "נפתלי ידע את זה. הוא מכיר את נתניהו כמו שבן מכיר את אבא שלו. זאת אומרת שהוא יודע מה החולשות שלו, מה עובד עליו ולא עובד עליו, הוא יודע בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ. כל תקיפה מימין היא מכה. בשנייה שבנט מיקד את זה, זה היה כבר קל".
השנאה היוקדת בין נתניהו לבנט לא אומרת שלא שררה ביניהם גם הערכה. אפילו להפך. "נפתלי תמיד אמר שישיבות הקבינט של נתניהו הן בית ספר מעולה לירידה לפרטים, שהוא שואל שאלות שאף אחד לא חשב עליהן בכלל", אומר אחד מחבריו הקרובים של בנט.
"היחסים של בנט עם ביבי אמביוולנטיים", מצטרף גורם בכיר במערכת הפוליטית. "בנט אומר עליו שהוא הכי חכם, שהוא מבריק. הוא תמיד היה נותן לנו דוגמאות שיושבים בדיון ונראה שנתניהו לא מקשיב, ופתאום הוא שולף לך הערה של מישהו מתחילת השיחה. בנט מעולף ממנו".
בנט היה מסוגל לעמוד מול נתניהו?
"זה כמו חולשה. הוא היה יכול לתכנן לצאת עליו ולהגיד דברים חמורים, ואז להגיע לישיבת ממשלה ולסתום. או אם נתניהו היה יודע שנפתלי עצבני עליו, אז הוא היה קורא לנפתלי חמש דקות לפני הישיבה ומרכך אותו".
הטקטיקה הזו, של לעקוף את נתניהו מימין, ליוותה את בנט ושקד מהרגע שקפצו למים והצטרפו רשמית לפוליטיקה ב־2010, תחילה בניסיון קצר הימים להקים את מפלגת הישראלים, לאחר מכן על השלד הבורסאי של מפלגת הבית היהודי המדשדשת, ולבסוף בימין החדש וימינה. לאורך הדרך מצאו את עצמם במסלול התנגשות עם נתניהו יותר מפעם אחת, אבל גם בעמדות מינוף ושיתוף פעולה. עם השנים השתפשפו השניים, למדו מהמנטור מה שיכלו. עם 12 מנדטים ב־2013 ושמונה ב־2015, שקד הייתה שרת המשפטים של נתניהו, ובנט – לרגע אחד קצר, בסוף 2019 ותחילת 2020 – אפילו הצליח להיות שר ביטחון, הגם שספג לא מעט השפלות.
לכל אורך הדרך, השותפות החזקה בין בנט לשקד שירתה אותם היטב ושרדה גם את שלל המשברים שהפוליטיקה מזמנת. נתניהו, שמזהה את הנכס ומנסה מדי פעם לפרק אותו, נכשל עד כה בניסיונותיו. אבל עם הטלטלה הפוליטית שמטביעה את המדינה כבר יותר משנתיים, נדמה שגם הבלתי אפשרי עוד עשוי לקרות.
