א' אומר שהלב פועם בחוזקה. הוא טס על 200 קמ"ש אבל אסור בתכלית האיסור שיראו את זה עליך. זה חוק יסוד מספר אחד בעבודת הסוכן. הרגע הזה שאתה עומד מול היעד שלך ויודע שאתה לא מי שאתה, שכרגע אתה קונה ממנו קלאץ' בתור עבריין והוא דורך אותו שוב ושוב כדי להראות שהוא תקין, זה רגע מצמית. אפשר רק לדמיין את א' נוסע לבדו בדרכים המשובשות בין הכפרים הפלסטיניים באזור ג'נין לעוד עסקה של קניית נשק. גם אם יש עליו תצפיות מרחוק וכוח התערבות מבצעי מיומן שנמצא בכוננות בקרבת מקום, הוא קודם כל לבד. חותר אל עומק הגדה, עובר את באקה א-שרקיה ואת א-נזלה א-שרקיה, חולף על פני ערימות העץ שבוערות לאיטן כדי להיהפך לפחמים, הנה הכפר פחמה ומרחוק בתי ההתנחלות מבוא דותן, ובתיק שלמרגלות המושב שליד הנהג יש כמה עשרות אלפי שקלים שמסודרים יפה בסטיפות עם גומיות, כסף שסומן על ידי מפעיליו במשטרה ומיועד לקניית קלצ'ניקובים, M־16, כל דבר שיורה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
בפרק זמן של כמעט שמונה חודשים הוא ביצע 25 עסקאות של קניית נשק. פירק כנופיה של סוחרי אמל"ח, כולם פלסטינים תושבי השטחים, שרוב הסחורה שלה הולכת למגזר הערבי בישראל. קנה שמונה קלאצ'ים, שישה רובי M-16, שישה קרלואים ועוזי אחד. זו עבודה ברף הסיכון הכי גבוה ויש בה לא מעט תסכול שנובע מההבנה שזו טיפה בים.
6 צפייה בגלריה
נשקים שנתפסו. המשטרה משקיעה משאבים רבים - ועדיין האמל''ח ממשיך להסתובב
(צילום: דוברות המשטרה)
"אתה מבין שיש לסוחרים האלה נגישות לכמויות גדולות של נשק", הוא אומר, "כי בכל עסקה הם הציעו לי עוד ועוד נשקים מכל הסוגים. רק סיימנו עסקת קנייה של כלי וכבר ניסו לדחוף לי עוד כלי, להריץ את העסקה הבאה. אתה לא יודע איך כל עסקה תיגמר, אם הם חמושים בכלי עם כדור בקנה, כלום. יש רק דבר אחד ברור והוא שהם להוטים למכור".
מה הם ידעו עליך?
"רק שאני עבריין יהודי. לא שאלו שאלות למה אני צריך נשק, למי או למה אני קונה או למי אני מוכר. זה לא עניין אותם. עניין אותם רק הביזנס. עבריינים לא שואלים שאלות עבריינים שאיתם הם עושים עסקים. מצידם תקנה נשק ותירה בעצמך".
מבצע "חייל ירוק" של יחידת אתג"ר עבר לשלב הגלוי שלו לפני כשבועיים עם מעצרם של 17 חשודים בסחר באמצעי לחימה. זו יחידה שהוקמה בסוף שנות ה־90 להיאבק בריבוי גניבות הרכב מישראל על ידי כנופיות מהשטחים, ופעילותה הוסבה לפני כשנה וחצי למאבק ביצרני ובסוחרי אמל"ח מהשטחים שמציפים את ישראל בסחורה שלהם. לא רק אתג"ר (השייכת ללהב 433, היחידה הארצית למלחמה בארגוני הפשיעה בישראל ובשחיתות הציבורית) נמצאת במלחמה מול הסחר באמל"ח המציף את המגזר הערבי. למעשה כמעט כל היחידות המבצעיות של משטרת ישראל ממקדות את פעילותן בייבוש ביצת הנשק במגזר. ההשקעה עצומה ולפי הנתונים שהמשטרה מפיצה היא גם מניבה תוצאות. מתחילת השנה נתפסו ברחבי הארץ 1,054 אקדחים, 582 רובים ותתי מקלעים, 508 רימונים, סך הכל 14,594 פריטי אמל"ח. יחד עם הכמויות הללו נעצרו מעל אלף חשודים בסחר, בהחזקה ובשימוש בכלי נשק לא חוקיים.
אבל כל זה כמעט ולא משפיע על המצב בשטח. אין כמעט לילה בכפרים הערבים במשולש ובגליל שאין בו ירי בנשק חי. מאז תחילת השנה נרצחו 59 ערבים ישראלים, כמעט כולם בירי. למעשה 93 אחוז מאירועי הירי בישראל מתרחשים ביישובים ערביים. כ־4,200 אזרחים ישראלים נעצרו ב־2019 בגין עבירות ירי, סחר ושימוש באמצעי לחימה בניגוד לחוק, כ־90 אחוז מהם היו ערבים ישראלים. על פי הערכה של המשרד לביטחון הפנים שפורסמה לפני כשנתיים, ביישובים הערביים בארץ מוסלקים בסביבות 150־400 אלף כלי נשק לא חוקיים. זה נתון מדהים, נקודה.
המספרים הללו יצרו ענף כלכלי שמגלגל מיליארדי שקלים. איירסופט שמגיע לארץ כנשק צעצוע ששווה 2,000־3,000 שקל נמכר בשוק ב־30־40 אלף שקל לאחר שהוא עובר הסבה בשטחים לנשק קטלני. M-16 נמכר בסביבות ה־70־80 אלף שקל. אקדח גלוק אפשר לקנות ב־50 אלף שקל. תמורת 1,500 שקל תקבלו רימון רסס ולבנת חבלה תעלה 7,000 שקל. מחירו של טיל לאו נגד טנקים, נשק שלומדים להשתמש בו בעזרת סרטונים ביוטיוב, עומד כרגע על סביבות המאה אלף שקל ליחידה.
הנשק האוטומטי שבו נרצחו לפני כשבועיים יוסף ונואל ג'ארושי ובתם בת ה־16 ריאן, נמצא כמה שעות לאחר הירי זרוק ברכב שרוף שכנראה שימש את הרוצחים. זה נשק שהושקעו בו קרוב למאה אלף שקל ולמרות הסכום הגבוה נזרק בלי לחשוב יותר מדי. גם בגלל שאחרי הרצח הוא נחשב לנשק "מלוכלך" ובעיקר בגלל הידיעה שלא תהיה בעיה להשיג נשק חדש.
סנ"צ יובל רביבו, ראש מפלג חקירות ביחידת אתג"ר שהפעילה את הסוכן א', אומר שהמשטרה הוציאה על מבצע הסוכן מאות אלפי שקלים שהלכו כתשלום להפללת הסוחרים. לדבריו הם תוקפים בכמה חזיתות, לא רק בייזום עסקאות. "חלק גדול מהנשק הלא־חוקי שמגיע לישראל מקורו בשטחי הרשות הפלסטינית. סימנו שם מחרטות ובתי מלאכה וביצענו עשרות פשיטות בשנה האחרונה. יש שם תעשייה שלמה שמתמקדת בהסבת רובים ואקדחי איירסופט לנשק שהורג. הם בסך הכל צריכים להחליף הדק ונוקר ולהתאים את הקנה לקליע 5.56 מ"מ. עלות ההסבה מגוחכת, כמה מאות שקלים בודדים . זה נשק שמסתובב בשטח בכמויות גדולות מאוד בגלל שהוא זול יחסית ועושה את העבודה שלשמה הוא נקנה, להרוג. זה גם מאפשר להעלות את המחיר של נשק תקני צה"לי. על אחד הנשקים שהסוכן שלנו קנה הייתה מוטבעת צ' גדולה, כלומר מדובר בנשק צה"לי. היה מוטבע גם מספר והלכנו ובדקנו מול הצבא והתברר שאין נשק במספר הזה. הנשק נבדק ונמצא שהוא מזויף, לא צה"לי. הטביעו עליו צ' כדי להעלות את ערכו, שתחשוב שזה נשק תקני שהצבא הישראלי משתמש בו, נשק עם אבא ואמא, כלי באחריות, עם גב".
ח"כ אחמד טיבי דרש בשבוע שעבר בכנסת להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור איך הגיעו כל כך הרבה נשקים בלתי חוקיים למגזר הערבי. "וזה לא סתם נשק. היישובים שלנו הוצפו בנשק אוטומטי וטילים נגד טנקים. זה מחייב בדיקה. אי־פענוח מעשי הרצח בחברה שלנו באותו שיעור הפענוחים של מעשי רצח בחברה היהודית גם מחייב בדיקה. הירי המתמיד בכל לילה, השימוש בנשק לאיומים ולסחיטה, כל אלו מחייבים ועדת חקירה ממלכתית. הנשק הזה הורג אותנו".
המשטרה טוענת שהיא כל כולה עסוקה במלחמה בתופעת הנשק הלא־חוקי במגזר.
"מה שהיא עושה זה מעט מדי והיא התחילה מאוחר מדי. הם היו צריכים לפעול כבר לפני עשור. שיתחילו אצל הצבא".
מאז תחילת השנה נגנבו 19 כלי נשק מבסיסי צה"ל ובכל שנת 2020 נגנבו מהצבא 80 כלי נשק. צה"ל השקיע בשנים האחרונות למעלה מ־100 מיליון שקל בחיזוק ההגנה והשמירה בבסיסיו. באמצע 2017 אף עודכנו הוראות הפתיחה באש וניתן אישור לירות על חשודים בגניבת נשק מתוך הבסיסים. ועדיין, עד כמה קל לחדור לבסיס צבאי ולגנוב ממנו אמל"ח אפשר ללמוד מהסיפורים הבאים. ב־13 ביוני האחרון, סביב השעה עשר וחצי בלילה, ארבו הבלשים של סנ"צ שלומי דראי, מפקד ימ"ר מג"ב דרום, לכנופיית גנבים בדואים שהגיעו לגדר של בסיס מחנה נתן בבאר־שבע. "היה לנו מודיעין מוקדם עליהם, ידענו שמדובר בחוליית גנבי אמל"ח מקצועיים. הבנו שהם מתכננים לפרוץ את הגדר וחיכינו להם שם. הם הגיעו במיניבוס, הנהג חיכה ברכב ושלושת האחרים ירדו ליד הגדר וחתכו אותה במספרי תוכי גדולים. הם היו רעולי פנים ובאו עם אלות, העמיסו מכל הבא ליד, בעיקר חלקי חילוף לנשקים. קני רובים ומאגים, קתות של M-16 מדפסים של M-16, מחסניות, גם כמה שפנפנים. הבלשים שלי קפצו עליהם בהפתעה, אחד מהם התעמת עם אחד הבלשים ופצע אותו ביד, ובסוף עצרנו את שלושתם בבסיס. בשבוע שעבר הפרקליטות הגישה נגדם כתבי אישום".
רשימה חלקית מהשנה האחרונה: בינואר נגנבו כ־93 אלף כדורי רובה בקוטר 5.56 מ"מ מבסיס צאלים. זו הכמות, אגב, שגדוד חי"ר צה"לי צורך באימון גדודי שמתפרס על פני ארבעה חודשים. חודש אחר כך נפרץ הבונקר בבסיס שדה תימן שליד באר־שבע ונגנבו ממנו למעלה מ־20 אלף כדורים בקוטר 5.56 מ"מ. אם הולכים קצת אחורה בזמן, אז בספטמבר שנה שעברה נפרצה הנשקייה במחנה "גיבור" בקריית־שמונה ונגנבו ממנה 15 חתיכות של M-16 ו־23 טילי לאו.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל במגוון דרכים למיגור תופעת הגניבות מבסיסיו, לרבות מיגון מחסני הנשק באמצעים חדשים, ביצוע ביקורות, שדרוג תשתיות, וחיזוק הידע והמוכנות של המפקדים והחיילים לאירועים חריגים. כמו כן הושקעו תקציבים רבים בהחלפה ובשדרוג של מאות מנעולים מתקדמים למחסני הנשק. שיתוף הפעולה של צה"ל עם משטרת ישראל כולל מודיעין, אכיפה וחקירה של אירועים מסוג זה. צה"ל ימשיך לפעול למיגור זליגת נשק ואמל"ח וינקוט יד קשה נגד המעורבים בעבירות אלה".
"בסיסי הצבא בדרום עצומים בגודלם", אומר דראי, "תבקש שייתנו לך להיכנס לבסיס כזה ותעשה סיבוב על הגדר. זה מרחב עצום והגנבים הם מקצוענים חבל על הזמן. בינואר השנה היה לנו מעצר של חוליית תושבי שטחים שפרצו לבא"פ לכיש (בסיס אימון פיקוד המרכז). תיצפתנו עליהם מרחוק. הם באו עם רכב מסחרי לחומת ההפרדה, עלו על גג הרכב, זרקו חבל עם עוגן כמו של סירה וטיפסו כמו חתולים לצד השני, לצד שלנו. וזו חומה בגובה של שישה-שבעה מטרים. צריך לראות את זה בעיניים כדי להאמין. אני ואתה ננסה לטפס את זה במשך שבוע שוב ושוב אין מצב שנצליח. ושתבין, מהחומה לאזור בבסיס עם התחמושת יש צעידה של ארבעה קילומטרים, אז הם הסליקו שני אופנועי שטח בשיחים. ואהה, שכחתי, הם יוצאים מהבית לעבודה עם מדים של צה"ל, באים עם ברכיות ומגיני מרפקים ופנסי ראש, מחופשים לחיילים. ישבנו עליהם, ראינו איך הם פורצים למחסנים וגונבים כדורים וחלקי חילוף לנשקים. הכנופיות האלו מוכרות אחר כך את הסחורה שלהן בארץ או את חלקי החילוף לסדנאות ולמחרטות בשטחים. איך שלא מסובבים את זה, האמל"ח הזה מתגלגל אלינו בחזרה".
במחוז דרום של המשטרה נתפסו מאז תחילת השנה לא מעט נשקים. 77 אקדחים, 23 מקלעי קרלו, 94 רובים ואיירסופטים מוסבים, שישה מטעני חבלה ו־44 רימונים מסוגים שונים. גם במחוז צפון עבדו קשה בחצי השנה האחרונה: עם 287 רובים ואקדחים, 178 רימונים, 128 נשקי איירסופט ו־52 מטעני חבלה היית מצפה שרמת האלימות ותדירותה תפחת. זה לא המצב.
"אין שום ירידה בשום פרמטר של האלימות", אומר שייח' קמאל ראין, יו"ר מרכז אמאן הפועל למען חברה בטוחה במגזר הערבי בישראל. "זה אפילו לא לנסות לרוקן את הים עם כפית. מדובר בריקון הים עם מזלג. עם כפית אתה איך שהוא מוציא קצת מים, עם מזלג אתה לא מוציא כלום. אנחנו עומדים על 59 נרצחים מתחילת השנה לעומת 47 נרצחים באותה התקופה בשנה שעברה".
מה המדינה יכולה עוד לעשות?
"מדינה שמגיעה לאיראן, לסוריה ואפילו למלזיה ומחסלת את מי שהיא רוצה, לא צריכה עצות ממני. צריך פה החלטת ממשלה. להתייחס אל הבעיה הזו כאל איום ביטחוני, לא פלילי. אנשים מחזיקים נשק בבית כאמצעי הגנה כי הם לא סומכים על המשטרה. 'אם אין מי שישמור עליי, אני אשמור על עצמי'. אנחנו חיים ביער, בג'ונגל. אין פה מדינה".
המשטרה מבחינתה עושה כמיטב יכולתה, אבל הנשק ממשיך לזרום והתקריות ממשיכות להיערם. במחוז דרום מדווחים כמעט מדי שבוע על תפיסות אמל"ח. ישנה שם פעילות אינטנסיבית בתוך המגזר הבדואי וגם לאורך גבולות מצרים וירדן. מי שאחראי על הגבולות היא יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב) השייכת למרחב נגב של המחוז הדרומי. זו יחידה שאוספת מודיעין על רשתות מבריחי אמל"ח וסמים ומנסה לתרגם אותו לתפיסות על הגדר. יש לה אחריות על 238 ק"מ גדר בגבול עם מצרים ו־240 ק"מ בגבול עם ירדן, כאשר החלוקה ברורה: ממצרים נכנסים סמים, מירדן נשקים.
סנ"צ רונן כלפון, מפקד היחידה, מעריך כי רוב הנשק הלא־חוקי שמסתובב בארץ מקורו בהברחות מירדן. "אני יודע לדבר על מה שאנחנו תופסים ויודע שאנחנו לא תופסים הכל. מאז תחילת השנה תפסנו 118 אקדחים, 29 רובים מסוג קלצ'ניקוב, M־16 ורובי צלפים, בשש הברחות שונות. הנשק מגיע מעיראק ומסוריה, שתיהן מדינות מתפוררות. אפשר לראות את זה כאחת מתופעות הלוואי של המלחמות הפנימיות בעיראק ובסוריה וקריסת השלטון המרכזי שם: זרימה של נשק מהן אלינו. בחלק מהנשק אולי נעשה שימוש במלחמות הפנימיות שהיו במדינות הללו. יש גם נשקים מיוחדים שיוצרו במיוחד לשייח'ים ובעלי ממון או ראשי משפחות גדולות. פתאום אקדח עם קת משנהב או קת מזהב, תפסנו לא מעט כאלה. זה לא נשק רגיל, זה נשק ווסאח מהודר, בשביל הפוזה".
6 צפייה בגלריה
מפקד יחידת מגן, סנ''צ רונן כלפון. ''אני יודע שאנחנו לא תופסים הכול''
(צילום: חיים הורנשטיין)
מה אתם יודעים על רשתות המבריחים?
"שמדובר בבדואים מירדן שיש להם קשרים שבטיים עם בדואים מישראל. הנשק שיוצא החוצה מעיראק ומסוריה מגיע לירדן מתוך כוונה לסחור בו עם סוחרי אמל"ח בישראל. מדובר בקואליציות בין מבריחים מתוך אינטרס כלכלי. זו פרנסה".
על סמך מה אתה מעריך שחלק גדול מהנשק שמגיע למגזר הערבי בישראל מקורו בהברחות מירדן?
"כשאני רואה תמונות של נשקים שנתפסו במגזר הערבי אני יודע מאיפה הם. אתה רואה הרבה M-16 ארוכים שאין לצה"ל, עם מדפסים ארוכים מיוחדים או קלא'צים בדגמים סיניים. זה נשק שאנחנו תופסים על הגבול".
הפעילות של מג"ן נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם פיקוד הדרום וחיל האוויר. התפיסה האחרונה של היחידה הייתה באמצע החודש שעבר לא הרחק מהחממות של מושב פארן שבערבה. שעת אחר הצהריים, 14 ביוני. מבריח ירדני הניח ארבעה שקי יוטה גדולים בתוך סבך צמחייה בסמוך לגבול ואחרי שעזב הגיע המבריח הבדואי מהצד הישראלי. הוא עצר את הטנדר שלו וחצה ברגל את השטח המפורז, הליכה של כ־300 מטר, דילג על גדר הגבול הנמוכה, נכנס לתוך הסבך ויצא ממנו תוך זמן קצר, גורר אחריו חזרה את השקים ובתוכם הנשק. הוא הספיק לעשות שלוש נגלות מהצד הירדני לשטח ישראל עד שהבחין בכוח המשטרה מתקרב אליו, רץ אל הטנדר שלו ופתח בדהרת מנוסה במדבר.
"עידכנו את הירדנים על השק שנשאר בצד שלהם. הם תפסו שבעה רובים, אנחנו 14 כלים. את המבריח עצמו עצרנו באזור החממות של פארן אחרי שניגחנו אותו עם אחד הרכבים שלנו. הייתה לנו תצפית על הבוסים של אותו מבריח, אלו שחיכו לסחורה. הם ישבו בג'יפ בנקודה גבוהה שצופה אל אזור ההברחה, ראו שפתחנו במרדף אחרי המבריח וברחו גם הם. ברור שרדפנו גם אחריהם".
תוך כדי המרדף הרגלי אחרי המבריח נורה בטעות חייל מילואים על ידי אחד מאנשי כוח המרדף. הבדיקה בעניין הזה עדיין ממשיכה. אבל מה שמדהים כאן היא הטכנולוגיה ויכולות החוזי שבהן נעשה שימוש במבצע כזה. כל האירוע מצולם ממרחק עצום ברזולוציה של לוויין ריגול. כמו בסרטים המסך מתפצל ויש זום על כל אחד מהמעורבים. כלפון אומר שמבריחי האמל"ח הם בוגרי הברחות הסמים. "נשקים ורובים זה ביזנס של שועלים מנוסים, של מבריחים מבוגרים. כאלה שראו דבר אחד או שניים בגבול וברחו פעם־פעמיים. זו נישה שכל כולה מומחיות, יכולת גבוהה של קריאת שטח, נהיגת שטח ברמה הכי גבוהה שיש וחושים מחודדים. זה לא טיול ג'יפים של כמה חבר'ה הייטקיסטים במדבר. הם נוסעים בראב־ראבק. רדפנו אחרי שני הבוסים שעתיים. אתה קולט מה זה מרדף של שעתיים? הם טסו במיצובישי האנטר 4X4, זו מפלצת שטח. ואנחנו אחריהם בבאגים וג'יפים משופצרים עם צמיגים ומתלים מיוחדים ומגובים במסוק באוויר. סרט־סרט. אחרי 3/4 שעה הם עצרו, פרקו מהג'יפ והתפצלו. את הראשון תפסנו אחרי רבע שעה של ריצה. השני רץ קרוב לשעה. רץ־רץ, לא עצר לנוח לרגע. הוא טיפס על מצוק בגובה 70־80 מטר, חשב שאם יגיע למעלה אז זהו, הוא הצליח לחמוק מאיתנו. נתנו לו לטפס ואז ירדנו עליו עם מסוק. כוח שלי קפץ עליו מהשמיים".
חתיכת עבודה יש להם.
"הם קונים מהסוחרים הירדנים M-16 בסביבות ה־50 אלף שקל ומוכרים אותו בארץ ברווח של כמה עשרות אלפי שקלים. קלאצ' הם קונים 30־40 אלף ומוכרים ב־60־80 אלף. זה ענף רווחי חבל על הזמן. מבריח עושה קופה של 100־150 אלף שקל בקלות על הברחה אחת ובעלי המשלוח קופה של כמה מאות אלפי שקלים".
שייח' ראין ממרכז אמאן לא מתרשם מהתיאורים המבצעיים הנועזים. מבחינתו מה שנדרש הוא שינוי מדיניות מגבוה. "אולי אז תתחיל פעולה רצינית למיגור הפשיעה. כרגע הפעילות של המשטרה נראית כמו משחק של ילדים. זה לא עוזר. הם פועלים באותן שיטות ישנות ומוכרות".
ח"כ טיבי אומר שכשהמדינה רוצה היא יודעת להשיג מודיעין ולהגיע לאנשים. "אם מישהו מחזיק נשק ויש נגדו חשד שהוא מתכנן לבצע פיגוע השב"כ יגיע אליו תוך חמש דקות. זו עובדה חד־משמעית. אתה מתאר לעצמך שמישהו יחזיק טיל לאו למטרת פיגוע והשב"כ לא יגיע אליו? אין דבר כזה. יש אצלנו אלפי נשקים אוטומטיים ואלפי טילים ואף אחד לא עושה מאמץ לתפוס אותם".
ומה עם אחריות החברה הערבית, אחריות ההנהגה הערבית?
"יש כאן גם אחריות חברתית של כולנו כמובן. מי שסוחר בנשק פוגע בחברה שלו, מי שסוחר בסמים פוגע בחברה שלו, מי שסוחט פרוטקשן פוגע בחברה שלו. הוא תוקע סכין בגב החברה הערבית כולה. אלו ראויים להוקעה חד־משמעית".
טענתו של טיבי כלפי המשטרה לא מדויקת. קיבלנו אפשרות להתרשם מהפעילות בעצמנו כשיצאנו מהמשרד של סנ"צ כלפון שנמצא אי שם בנגב למשרד של סנ"צ יקי אוחנה, מפקד תחנת מג'ד אל־כרום שליד כרמיאל. באזור צומת אבליים שבשיפולי עמק זבולון נעצרנו בפקק. מתברר כי בלשי ימ"ר צפון שהיו בעיקוב אחר חשודים בסחר באמל"ח ניסו לעוצרם והעבריינים בתגובה ניסו לדורסם. הבלשים ירו לעבר גלגלי הרכב ואחד מיושביו נפצע באורח בינוני. בתוך הרכב שניסה להימלט נתפס אקדח גלוק וסם מסוג הרואין. המהומה בכביש יצרה את הפקק.
שתי תפיסות נשק שאירעו בשבועיים האחרונים בצפון הארץ והיו אמורות לעורר עניין ודיון ציבורי חלפו מתחת לרדאר: במקרה הראשון מצאו שוטרים תת-מקלע מסוג קרלו בחדר הילדים בתוך בית. במקרה השני זוג שנסע עם שני ילדיהם ברכב התבקש לעצור בצד על ידי צוות בילוש. האישה שישבה ליד בעלה מיהרה להיפטר משני אקדחים בזריקה החוצה מחלון הרכב.
סנ"צ אוחנה כבר לא מתרגש. "התחנה שלי אחראית גם על בענה, דיר אל־אסד ונחף, סך הכל 50 אלף תושבים ערבים. כמעט מדי ערב יורים פה בכפרים. ריב שטותי בין ילדים בבוקר בבית ספר יכול להתפתח לקטטה אחר הצהריים ובערב לאירוע ירי. בבעינה יש שני סכסוכי חמולות פעילים. אחרי אחד ממקרי הרצח ישבנו בפגישה כל חברי המועצה, האימאמים, מנהלי בתי הספר, כל המכובדים והנהגת הכפר, וכולם הפנו אליי טענות שאנחנו, המשטרה, יודעים על כל בית שיש בו נשק ולא עושים כלום, שכולם יודעים למי יש נשק אז בטח גם המשטרה יודעת. אמרתי, 'אני אשאל רק שאלה אחת שלא תפליל אתכם: שירים יד מי שלאחד מבני משפחתו אין נשק'. אף אחד לא הרים יד וכולם צחקו. הם לא מתנדבים למסור מידע על מי מחזיק נשק ואיפה.
"קל להגיד, 'למה אתם לא אוספים את הנשק במגזר הערבי', זו זריית חול בעיני הציבור. נשמע פשוט, רק תבואו ותאספו את הנשקים. אתמול עשינו חיפוש במתחם במג'ד אל־כרום ונערכנו אליו כמו אל מבצע צבאי במשך שבוע. זו פקודת מבצע מסודרת והערכות בכמה מעגלי אבטחה, אשכרה מבצע צבאי. השתתפו 40 שוטרים, בלשים ולוחמי יס"מ, חבלן, כלבן ומסוק באוויר. אתה בא, חופר באדמה, מחפש בצינורות ביוב ובורות מים, מחפש חללים כפולים בקירות, ברצפה, בתקרה, משקיע שעות ובסוף לא תמיד אתה מוצא משהו.
"אתמול אחרי שעות מצאנו גלוק, מטען חבלה מוכן, מחסניות לאקדח וכדורים בתפזורת. זה היה בגג, מתחת לרעפים, צמוד לנגרייה, במתחם של איש דת. 99 אחוז מהתפיסות שלנו זה ממודיעין שלנו ולא מאינפורמציה וולונטרית, אף אחד לא מדווח על נשק כי אכפת לו משלום הציבור. על כל חיפוש שבו אנחנו מוצאים נשק יש לנו עשרה חיפושים שבהם אנחנו לא מוצאים כלום. אז להגיד 'תאספו את הנשקים' זה הכי קל. שמעתי מישהו בשבוע שעבר באיזה פאנל בטלוויזיה שאמר שנעבור בית־בית. אבל יש פה עשרות אלפי בתים ומתחמים ומבנים רק אצלי באזור של התחנה, והציפייה שנעבור בית־בית היא לא ריאלית, לא הגיונית ולא בת ביצוע. הם מחביאים נשק במטעי זיתים, בבתים שנמצאים בשלבי בנייה שאף אחד עדיין לא גר בהם, וגרים במתחמים עם דיר ומוסך צמוד ולך תפרק את זה, תעבור מטר־מטר. זה טירוף".
אתה יודע להעריך כמה נשק יש בתחומי התחנה שלך?
"אין טעם להעריך. אני יוצא מנקודת הנחה שיש המון. כמויות. אנשים מחזיקים נשק כדי שלא יתעסקו איתם. רופאים, מורים, אנשי דת, אנשים נורמטיביים. הם קונים נשק כדי לשמור על המשפחה שלהם כי הם לא סומכים על המשטרה ולא סומכים על המדינה".
אין פה טיפת אמון.
"יש פה משבר אמון רציני. זה לא איום קיומי אבל תופעת הנשק והשימוש בו בחברה הערבית יצרה בעיה אסטרטגית משמעותית לחברה הישראלית. זה מצריך טיפול רציני ורב־מערכתי".
פורסם לראשונה: 07:38, 09.07.21
