בן חודש ושבוע היה בנו הבכור של רומן זדורוב כשאביו נעצר בחשד לרצח הנערה תאיר ראדה ז"ל. בקרוב יחגוג את יום הולדתו ה־15. אולגה, רעייתו של זדורוב, קיוותה שיחגגו כולם יחד. זה כנראה כבר לא יקרה.
כתבות נוספות למנויים:
"חשבתי שאוכל לספר לו שהמשפט התחיל ונגמר ביום אחד וזהו, משחררים את אבא", סיפרה בריאיון אחרי שפרקליט המדינה החליט על משפט חוזר לזדורוב. "במקום זה, אני צריכה להגיד לו שממשיכים במשפט. והוא יודע שזה ייקח זמן. הוא עדיין שואל אותי כל הזמן מתי יסתיים המשפט ומתי אבא יחזור הביתה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
ומה עם הבן הקטן?
"הוא בסך הכול בן חמש. הוא עוד לא באמת מבין מה זה בית סוהר".
ביום רביעי בערב, טרם פרסום ההחלטה, הייתה אולגה זדורוב נתונה במתח עצום. "אני מאוד לחוצה ולא שקטה", שיתפה אותנו בתחושותיה. "גם רומן מאוד במתח. הייתי רוצה שהוא ישתחרר ויזכו אותו ולא ינהלו את המשפט – כי הזמן שלנו מאוד יקר. גם כך רומן ביזבז 15 שנים. לא הייתי רוצה לבזבז עוד שנה שלמה, לנסוע לדיונים ולהיות כל הזמן בסטרס".
אחרי פרסום ההחלטה, המתח התחלף בהלם ובאכזבה. "הראש שלי הבין שהסיכויים לא גבוהים, אבל בלב הייתה כנראה אופטימיות", היא אומרת. "קיוויתי שהאמת תנצח, שההיגיון וההגינות ינצחו. כששמעתי על החלטת הפרקליטות, קיבלתי את השוק של החיים. הרגשתי כאילו עובר לי זרם חם בכל הגוף. הרגשתי ממש לא טוב. זו אכזבה ענקית. מתברר שהשקרים של הפרקליטות ניצחו את האמת.
"חשבתי שפרקליט המדינה החדש יוכל לראות שהחומרים שבידינו מאוד חזקים ושהם מסבירים את העובדות. מתברר שלא. השקרים נמשכים והפרקליטות לא מפחדת משום דבר. הם האלוהים, הם קובעים הכול, ואפילו אם הם יודעים מראש שבמשפט כל השקרים שלהם ייצאו החוצה, האגו שלהם גובר".
יש בה זעם רב על המערכת. "אני כועסת על חוסר האכפתיות של הבכירים וחוסר הרצון שלהם להיכנס לתיק כמו שצריך ולהציל אדם מסכן שיושב כבר שנים בכלא ולא יכול להגן על עצמו מבפנים. אנחנו, האנשים הקטנים, חסרי אונים. אני מרגישה חוסר אונים כשאני נלחמת מול המערכת. זה קשה מאוד. אפילו כשיש לנו ראיות ועובדות שמוכיחות את האמת, הם פשוט לא מתייחסים לזה. לא אכפת להם".
אתמול בבוקר שוחחה עם בעלה שבכלא. "רומן קיבל את ההחלטה פחות קשה ממני, כי לא היו לו יותר מדי ציפיות. הוא נתן לזה סיכוי של 50:50. כשדיברנו ביום רביעי, עוד לפני ההחלטה, רומן אמר לי שהוא לא מאמין להם. הוא כבר ידע שזה מה שהולך לקרות. הוא אמר לי: 'אני לא רוצה לחשוב מה יהיה'. הוא אפילו ביקש מאחותו שתבוא לביקור שהיא נרשמה אליו להיום. גם את ההתייחדות שקיבלנו בשבוע הבא הוא לא ביטל. הוא החליט להמשיך בשגרה הרגילה שלו בכלא. אבל גם עכשיו, אחרי החלטת הפרקליטות, רומן לא מאבד את התקווה שהוא תולה במשפט החוזר. ננסה לתמוך זה בזה עד אז".
אולגה זדורוב לא מתכוונת לוותר. "זה כבר היום השני שאני מרגישה נפילה וייאוש, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי להרים עכשיו ידיים, כי אנחנו לפני המלחמה האמיתית. היום אנחנו יודעים הרבה יותר ממה שידענו כשניהלנו את התיק בבית המשפט המחוזי, לפני 12 ו־13 שנה. היום יש לנו מה לחקור ומה לשאול בחקירה הנגדית, ולמרות שהאמונה שלי התערערה – אני אמשיך להילחם בכל הכוח בבית המשפט יחד עורך הדין וצוות ההגנה. יש בי עדיין תקווה שזה יסתיים בטוב".
סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, ביקש לשחררו בתנאים מגבילים עד תום ההליכים במשפט החוזר. ב־26 ביולי יתקיים דיון בנושא. בעניין הזה, אולגה אינה אופטימית. "אין בי ציפייה ואין בי אמונה שהוא ישוחרר למעצר בית, היא אומרת. "אם היו רוצים לשחרר אותו, כבר היו גונזים את כתב האישום ומשחררים אותו. הם רוצים לקבור את רומן בבית הסוהר, לכן המלחמה שלנו תהיה עכשיו בכוח גדול פי שניים ובמאמץ כפול. אנחנו נחקור אחד־אחד את עדי התביעה, לא נוותר ולא נאפשר לפרקליטות לחפף".
לפני 15 שנה התהפכו לך החיים. נשארת לבד עם תינוק, עם בעל שחשוד ואחר כך מואשם ומורשע ברצח, ומאז את במלחמה. מה מחזיק ומחזק אותך כל אותן שנים?
"קודם כל, לא נשארתי לגמרי לבד. יש לי משפחה שעוזרת ותומכת. אבל לפעמים שום דבר לא מחזק אותי. לפעמים אני ממש מיואשת. במיוחד כשסופגים אכזבה כמו שקרה ביום רביעי. ברגעים כאלה אני מבינה שאף אחד לא יכול להילחם בשקרים של הפרקליטות. יש להם יותר עוצמה, יותר תקציב ויותר כוח. לי אין כלום. בשביל להילחם צריך כסף, לכן פתחנו הבוקר בגיוס המונים ואני רוצה לפנות לציבור שישתף פעולה, כי לבד אני לא יכולה. אנחנו צריכים כסף כדי לשכור את המומחים הכי טובים ולהגיע לחקר האמת. לזיכוי של רומן".
החלטתו של פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, טילטלה את עולמן של שלוש נשים שחייהן כרוכים בפרשה העגומה הזו. אולגה זדורוב תמשיך להיאבק על הוכחת חפותו של בעלה. אילנה ראדה, אמה של תאיר, תמשיך במאבקה לפתוח מחדש את תיק החקירה עצמו. ואולה קרבצ'נקו יוצאת למערכה נגד בן הזוג שפגע בה, התעלל בה מינית, פיזית ונפשית, והעליל עליה שהתוודתה בפניו כי היא הרוצחת.
"יכול ויהיו שאלות אשר לעולם תישארנה ללא מענה", כתב בשעתו השופט יצחק כהן בהכרעת הדין הראשונה שבה הורשע זדורוב ברצח תאיר ראדה. השאלה הגדולה – למי שייכות טביעות הנעל הזרות בתא הצמוד לזה שבו נרצחה תאיר – נותרה פתוחה, וכמוה שאלות רבות אחרות. והשאלות הללו, שנותרו ללא מענה, לא מפסיקות לנקר בלב הציבור, ולהטריד את מנוחת הפרקליטות, המשטרה ובתי המשפט, כבר 15 שנים.
ב־6 בדצמבר 2006, בבית ספר נופי גולן בקצרין, על מכסה האסלה בתא שירותים צפוף וקטן, רצפתו מכוסה בדם, נמצאה מוטלת גופתה של תאיר ראדה. רקדנית מוכשרת. ילדה יפה ומחוזרת. ילדה שכותבת שירי אהבה, שמצפה ומקווה ומתאכזבת כשליבה נשבר. ילדה שנרצחת במהלך הלימודים, באמצע היום, חודש לפני יום הולדתה ה־14. מורים ומורות מסתובבים בבית הספר. תלמידים ותלמידות באים והולכים. נערות נכנסות לתאי השירותים הסמוכים מבלי שיהיה להן מושג שבתא הנעול לידן מוטלת חברתן ללא רוח חיים.
רצח תאיר ראדה הפך מיד לאחד הפשעים המסוקרים והמסקרנים ביותר שהיו כאן. באופן יוצא דופן נפתחו כל ממצאי החקירה לעין הציבור. מאות עדויות של תלמידות ותלמידים ושל מורות ומורים ששהו באותה שעה בבית הספר, כמו גם דו"חות, תמונות וממצאים מהזירה, מסתובבים באין מפריע ברשתות החברתיות. כל מי שמעוניין להתעמק בנבכי התיק, לקרוא את מהלך החקירה ולהיחשף לממצאים הפורנזיים ולהקלטות מתוך מלאכת הדיבוב בתא המעצר – יכול לעשות כן.
סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, היה הראשון שהצליח לטלטל את הספינה ולהשיג בצעד נדיר עבור הלקוח שלו משפט חוזר. בכל שנות קיומה של המדינה התקבלו 35 בקשות למשפט חוזר – מתוכן רק ארבעה תיקי רצח. תיק זדורוב הוא אחד מהם.
לפני קצת יותר מחודש, ב־11 במאי 2021, פסק המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי ייערך לזדורוב משפט חוזר. הכדור עבר לידיו של פרקליט המדינה, שהיה צריך להחליט האם אכן לנהל משפט חוזר – או שהפרקליטות תחזור בה מכתב האישום המקורי וזדורוב יזוכה וישוחרר מיד מהכלא. איסמן הקים צוות מיוחד שקבע כי קיים סיכוי גבוה להרשעתו של זדורוב – ולכן יש לקיים משפט חוזר. תקוותם של בני הזוג זדורוב לשחרורו מהכלא נכזבה.
"הציבור לא יודע שהראיות החדשות והמדעיות שהובילו להחלטה למשפט חוזר הן ראיות מזכות, לא ראיות שעשויות לזכות", אמר עו"ד הלוי טרם פרסום החלטת הפרקליטות. "לכן אני שווה נפש לחלוטין מהאפשרות שינהלו משפט חוזר, כי אני אעשה להם את המוות. זה יהיה המשך של הרמאות".
בקשתו של עו"ד הלוי לקיים משפט חוזר התבססה על הממצאים הפורנזיים וחוות הדעת החדשות בעניין עקבות הנעל בזירת הרצח. פרק שלם בבקשה הוקדש גם למי שהייתה עד סוף השבוע חשודה במעורבות ברצח תאיר ראדה.
סדרת הדוקו "צל של אמת", ששודרה לפני כחמש שנים ועסקה בפרשת רצח תאיר ראדה, חשפה פרט מידע שלא היה ידוע בציבור עד אותה עת: שש שנים אחרי הרצח דיווח א"ח במשטרה כי זוגתו לשעבר, א"ק, התוודתה בפניו שהיא הרוצחת. שלשום בערב החליטה הפרקליטות לנקות לחלוטין את שמה של א"ק, היא אולה קרבצ'נקו, ולסגור מחוסר אשמה את התיק שהיה פתוח מאז 2012.
"חיכיתי לרגע הזה בציפייה גדולה", מספרת קרבצ'נקו בריאיון טלפוני מבית סבתה שליד אודסה. "וברגע שהודיעו לי, והקריאו לי את ההחלטה, היה קשה לאסוף מיד את כל התחושות. זה באמת דבר גדול. אני לא מתפלאת שהתיק נגנז מחוסר אשמה. חפותי זועקת מכל חקירה שנחקרתי ובכל מסקנה. אני פשוט שמחה שסוף כל סוף יש חתימה סופית ורשמית".
מה עבר עלייך מאז שהשם שלך השתרבב לפרשה?
"עברתי המון. כמו מעגל חיים שלם בשנים בודדות. כש'צל של אמת' יצאה, הייתי בשנה השנייה ללימודים. קרסתי נפשית ואושפזתי, אבל זה היה אשפוז קצר. מיד חזרתי בעקשנות ללימודים, ובמקביל נאחזתי גם באמנות ובעבודה. לצערי הרב, הרוחות לא נרגעו ועברתי שנים קשות מאוד של רדיפה ועליהום שלא מן העולם הזה. לא פעם פיקפקתי אם באמת הכול קורה או שזו הזיה. בשלב מסוים התחלתי לקבל איומים מפורשים וחיי היו בסכנה. תושבי היישוב שבו גרתי פנו לראש המועצה ודרשו לסלק אותי משם. זה היה סיוט של חוסר צדק וחוסר הבנה. נגרם לי עוול עצום".
כל חייך נחשפו לעין כל. חומרים רפואיים חסויים, מנגנוני הנפש, סיפור חייך מאז הילדות. מה זה עשה לך?
"הרבה זמן כעסתי והרגשתי תסכול בגלל הפלישה הזו לחיי, כאילו הפשיטו אותי והוליכו אותי עירומה, ולא רק: גם ביישו וקיללו אותי על היותי אישה מתמודדת נפש, נפגעת עבירות מין. אבל במקום להישבר, משהו בתוכי התקומם והתחזק. הבטחתי לעצמי לא לתת לעוול הזה לנצח. לא לתת לאנשים שהרסו אותי סיבה לחגוג. שיש לי אמת משלי; שהלב שלי נקי; שהנפש שלי, גם אם היא מושא ללעג, יקרה לי. הייתה נקודה שבה הייתי חייבת להחליט. פעם היו לי המון כעסים על הציבור, אבל היום אני מבינה שרוב האחריות מוטלת על מי שפירסם אותי כך".
את מתכוונת לתבוע את עו"ד ירום הלוי, שהמשיך גם אתמול לטעון בנחרצות שאת הרוצחת?
"אני יודעת שירום הלוי מאוד רוצה את זה משום שאין נלהב ממנו לעמוד מולי ולהרגיש את עצמו כמו החוקר שלי, אולי גם שופט ותליין. אבל למרות שהוא אדם מפחיד ולא הייתי שום רוצה קשר איתו, אני כן רוצה לתבוע אותו. חיכיתי לרגע המתאים ביותר להגיד זאת". עו"ד הלוי בתגובה: "אני מחכה לחקור אותה נגדית".
החלטת הפרקליטות לסגור את התיק שלה הרגיעה מאוד את נפשה הסוערת. "יותר מהצל שנגול מחיי, עצם העובדה שהפרקליטים בחנו בדקדקנות את העניין שלי והחליטו סוף־סוף לעשות מעשה ולא להסתפק במילים, זה המרפא".
את חושבת שהחלטת הפרקליטות תשתיק סוף־סוף את כל אלה שחושבים שיש לך קשר לרצח, או שהם ימשיכו לרדוף אותך?
"יש אנשים שמאמינים בכל מיני אמונות תלושות ולא משנה כמה הוכחות וממצאים יציגו בפניהם. אבל הם המיעוט. אני מאמינה שהרוב רואים עכשיו את העוול שנגרם לי. וככל שהמאבק שלי יימשך, אני מאמינה שהרוב יגדל והמפקפקים יצטמצמו".
הקרב על חפותה, שהוכרע השבוע לטובתה, היה רק אחד מתוך כמה קרבות שניהלה קרבצ'נקו בשנים האחרונות. "המאבק הראשון שלי היה להישאר בחיים כשהייתי בזוגיות עם אדם אכזר מאוד. אחר כך נאבקתי להשתחרר ממנו. אחר כך לשרוד את ההתנפלות הציבורית. אחר כך נאבקתי בלזעוק את חפותי ועכשיו מונח בפניי מאבק חדש־ישן, קשה לא פחות: להביא לדין את האדם שאנס אותי".
היא מתכוונת לבן זוגה לשעבר, א"ח. "הייתי איתו תשע וחצי שנים. תשע וחצי שנים! קשה לי אפילו לחשוב על זה, לדעת שהייתי במקום כל כך קשה. ועוד יותר קשה זה שהמשטרה לא עשתה כלום למרות שהוא הודה בחלק מהמעשים. דווקא משום שאני מתמודדת נפש בחרו שלא להגיש נגדו כתב אישום ולשחרר אותו. ואני לא היחידה שזה קרה לה. אין מילים בפי להביע את ההתקוממות והזעקה שמבקשת לפרוץ. איך המדינה, שהיא האמא והאבא של חסרי הישע, יכולה לזנוח אותי, אותנו. להפקיר אותנו בידי חיות טרף?
"התחושה קשה וזה המאבק הכי גדול שלי – להביא לדין את האיש שאנס אותי והתעלל בי. זה אמנם מאבק אישי, אבל הוא כבר לא רק שלי. היה לי המזל המוזר שהופנה כלפיי ספוט תקשורתי תודות לבמאי הסרט 'צל כבד' ששודר בכאן 11, ובזכותו נסללה עבורי במה מכבדת, אמפתית ומבינה. הוא האיר על פינה מאוד־מאוד מוזנחת במדינת ישראל – הטיפול בנפגעות אונס מתמודדות נפש. לנו בדרך כלל אין פה וכוחות נפשיים להתמודד מול הטראומות ואז מול המערכת. הלוואי שחברי הכנסת יבינו עד כמה רבות אנחנו, עד כמה אנחנו זקוקות להגנה, ולמי שייצג אותנו, שיעזור, שיגן, שלא יפקיר. אני מרגישה שזו חובתי להילחם על עניין תלונת האונס. ניתנה לי זכות לדבר, ואני לא מתכוונת לשתוק יותר".
כרגע היא באוקראינה, מסייעת לסבתה. "היא כבר בת 85 ולא יכולה לטוס יותר, אז אני עוזרת לה כמיטב יכולתי. אבל אני חוזרת לארץ בקרוב מאוד. אני אוהבת את הארץ וכל חבריי נמצאים בישראל. ולא רק זה. ב־1 באוקטובר אני מציגה תערוכת יחיד ראשונה, תמה גורן המוכשרת אוצרת אותי, ואני חייבת להתכונן ולהקים אותה. זה אירוע מרגש מאוד ואני מקווה להמשיך לפתח את עצמי כאמנית".
יש מסר שחשוב לך להעביר לאילנה ראדה?
"אני מאחלת לה שלווה. זה כל מה שיש לי להגיד לה".
פרקליטיה של קרבצ'נקו, עורכי הדין דניאל חקלאי ותומר שוורץ, מסרו בעקבות ההחלטה: "קשה לתאר את עוצמת הרגשות. תשע שנים לאחר עלילת השווא של בן הזוג המתעלל – שאותו עזבה בעקבות עשור של פגיעות פיזיות ומיניות ולאחר שחייה הפכו לגיהינום בלתי נסבל בשל משפט השדה הנורא שנערך לה ברשתות החברתיות - זוכה אולה סוף־סוף בהחלטה המתבקשת: סגירת התיק המופרך שנפתח נגדה בנימוק של חוסר אשמה וכן נכונות של הפרקליטות לבחון לעומק את דרישתה להעמיד לדין את בן הזוג שהחריב את חייה. אולה מאושרת, וגם אנחנו".
במהלך כל יום שלישי, התנהל סיעור מוחות בלשכת פרקליט המדינה עמית איסמן על אודות אפשרות ניהול משפט חוזר לרומן זדורוב. כל חבר בצוות המיוחד שמינה פרקליט המדינה כחודש לפני כן כבר גיבש את דעתו בנפרד. אבל איסמן ביקש מהם לא לגלות אותה. בישיבה הועלו כל הטענות בעד ונגד עריכת המשפט החוזר, אחת ההחלטות הדרמטיות בפרקליטות בשנים האחרונות.
היקף הצוות היה נרחב. ישבו בו מלבד איסמן, המשנה שלו לעניינים פליליים מומי למברגר, ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות רחל מטר ועוזרתו הבכירה של איסמן, מאיה יוזבגי. ליד השולחן ישבו גם פרקליטים מצוות המשפט החוזר שעמד מול שופט בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר. הם מכירים את הנרטיב המשפטי שלהם עת ניסו לשכנע את מלצר שלא לערוך משפט חוזר. הם לא הצליחו. מלצר, המשנה בדימוס לנשיאה, הטיל את הקלף המהפכני – יש לערוך משפט חוזר.
ליד השולחן ישבו גם חברי הצוות המיוחד שהקים איסמן חודש לפני כן כדי לעבור על התיק מחדש, ללא כל דעה קדומה, ללא היכרות מוקדמת עם זירת הראיות, עם העדויות. כל אחד מהם, ממחוז פרקליטות שונה, התבקש לגבש את דעתו לבדו. איסמן בחר בכוונה ארבעה פרקליטים בכירים, מנוסים במשפט פלילי ובעיקר בתיקי רצח, כדי שילמדו את התיק מהחל ועד כלה.
פרקליט המדינה חשש מקיבעון משפטי. נכון, אמנם, שבכל הפרקליטויות עובדים על פי אותם כללים של קבלת החלטות בתיקים פליליים, אך לכל אחת יש דגשים אחרים, כל פרקליט מחוז הוא מנהיג משפטי שונה, ויש דגשים ערכיים שונים. במשרד המשפטים הדגישו, "איסמן השקיע מחשבה רבה כדי להביא לצוות פרקליטים שניהלו תיקי פשיעה חמורה מורכבים מאוד ותיקי רצח. כל אחד מבין הרביעייה הזו הוא בעל ניסיון עתיר בניתוח זירת רצח, ניתוח חומר ראיות וידע ענף בפסיקה לגבי מה הסיכוי הסביר להרשעה".
הייתה שם עו"ד שרון הר ציון מפמת"א (פרקליטות מחוז ת"א) – שהייתה בצוות תיק רצח השופט המנוח עדי אזר, ובתיק 512 – תיק ארגוני הפשיעה; עו"ד מיטל חן מפרקליטות מחוז חיפה שמנהלת תיקי רצח מורכבים ראייתית ותיקי רצח הבנויים על ראיות נסיבתיות, המומחיות שלה היא ניתוח זירות רצח; עו"ד משה מרציאנו, עוזר לפרקליט המדינה שצמח בערוגות פמת"א ושימש כעוזרו של פרקליט מחוז ירושלים דאז והשופט המחוזי דהיום אלי אברבנאל; עו"ד וויאם קבלאווי, מנהל מחלקה בפרקליטות מחוז הצפון, שינהל את התיק בבית המשפט, ובעל ניסיון עתיר בניהול תיקים בבתי משפט.
איש מהצוות לא עסק בתיק מעולם. המטרה הייתה ניתוח ישיר של כל הראיות וגם ניתן להם אישור להיות "צוות איפכא מסתברא". איסמן הדגיש בפניהם שהכול פתוח, הוא הורה להם ללמוד את התיק – זירת הרצח, ראיות, אמצעים מדעיים שסייעו ברבות השנים לפענח אותן, כתמי דם, הצלבות בין פרטי התיק, לימוד העדויות ובעיקר ניתוח מהימנותן. הם קיבלו היתר לצלול לאיכונים מהזירה כדי ללמוד היכן היה כל אדם מעורב בעת ביצוע הרצח.
"הייתה להם משימה אחת בלבד. להמליץ האם החומר דהיום מקים סיכוי סביר להרשעה. הם הונחו שלא לשקול רעשי רקע ותיאוריות קונספירציה שהתעצמו ברבות השנים", אומר גורם במשרד המשפטים. ואכן מי שמכיר את הצוות הקטן התרשם ששררה ביניהם אווירה אנושית ומקצועית מאוד חיובית, "אפשר לומר אפילו דינמיקה מעצימה". איסמן קיווה שלא תיווצר דינמיקה שבמהלכה פרקליט אחד מוביל ואחריו מובלים. לא הייתה גם אווירת תחרות, לא נוצרה אצל איש התאהבות בתזה מסוימת.
במהלך החודש האחרון הם נפגשו עם איסמן שלוש פעמים ל"ישיבת סטטוס" – מידע על קצב התקדמות העבודה ומה נותר לעשות. איסמן, למברגר ומטר התרשמו מהבעיות המשפטיות שעליהן הצביע הצוות במהלך "הצלילה" לחומר. ישיבה נוספת התקיימה לפני כשבועיים עם סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי. הם האזינו "בקשב רב" לכל טענותיו והשגותיו. הוא העביר חומרי חקירה נוספים ומאמרים משפטיים משמעותיים היכולים להאיר את התיק באור שונה. גם בשלב זה איש מהצוות לא התבקש לומר לצמרת הפרקליטות את עמדתו המתגבשת.
יום שלישי היה יום מכריע. הצוות המצומצם נפגש עם פרקליטי המשפט החוזר שהופיעו בפני השופט מלצר. כל אחד התבקש להביא את התשומה שלו לדיון, להציג את הדרך שבה הוא מנתח את הראיות. נערכו הצלבות במידע, לובנו תהיות, הועלו קשיים מהותיים, הוצגו וחודדו ראיות התביעה "המנצחות".
שבע שעות נמשך סיעור המוחות הזה. ההפריה ההדדית הסתיימה. לקראת הפיזור, ביקש איסמן מהצוות שלא לדבר ביניהם על השורה התחתונה, אלא לתת לחילופי הדעות לשקוע בראשו של כל אחד. הוא הודיע להם להיערך לקראת יום המחרת על מנת להציג בפניו את השורה התחתונה של כל אחד – משפט חוזר או לא.
לאחר שאיסמן סימן לכל אורך התהליך שאינו רוצה אחידות מחשבתית, אלא פלורליזם, התברר כשהם התכנסו לדיון המסכם שכולם, פה אחד, אחודי דעים שיש לנהל את התיק. הפור נפל. כאשר פרקליטים סבורים שיש להגיש תיק ויש סיכוי סביר להרשעה – אין בכלל שיקול דעת יותר. החוק מורה להגיש את התיק להכרעת בית המשפט.
איסמן מיהר להתקשר לאילנה ראדה, אמה של תאיר, כדי לבשר לה על החלטתו. לאחר שנים של יחסים מתוחים וחשדניים שניהלה עם הפרקליטות, מבקש איסמן לרכוש את אמונה של האם השכולה בטוהר כוונות המוסד שבראשו הוא ניצב.
במשרד המשפטים ביקשו להדגיש כי הדיונים התנהלו באורח מקצועי אדוק. רק ההיבט המשפטי טופל. לא עסקו שם במריבות עם המכון הפתולוגי, בוויכוחים עם "מומחים" חיצוניים, בשאלת אמון הציבור בפרקליטות וגם לא בתסיסה הרוחשת מזה שנים ברשתות החברתיות המלבות קונספירציות.
בזמן הקרוב ייערך דיון בפרקליטות במספר שאלות, ובהן – האם לבקש את המשך מאסרו של זדורוב. ההערכה היא שכן. מדובר במורשע ברצח, בנאשם ברצח ואלו נמצאים במאסר עד תום ההליכים. המשטרה תתבקש בקרוב על ידי הפרקליטות לערוך השלמות חקירה נוספות – בכל זאת, מדובר בתיק בן 15 שנה עם ראיות ישנות ועם עדים ישנים. בהקשר זה מדגישים כי לחוק לעריכת משפט חוזר יש מענה בכל הקשור לבעיות משפטיות העולות בתיקים ועדים ישנים. "התיק יתנהל החל מאפס מיד לאחר החגים", מבטיחים במשרד המשפטים.
