מתברר שארבע מערכות בחירות רצופות מייצרות הרבה מאוד עבודה לניצב יגאל בן שלום, ראש אגף החקירות במשטרה. כמות הטלפונים והטיפים שהוא ואנשיו מקבלים על אודות אישי ציבור ופוליטיקאים בתקופת בחירות מזנקת בחדות שהייתה גורמת לגרף הנדבקים היומי בקורונה בשבועות האחרונים להתבייש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
- התיק קורס? פרשת מדלן מקאן עוד לא הסתיימה
- הסעיף שזדורוב בונה עליו: מה הסיפור עם הספק הסביר?
"כל מערכת בחירות כזאת גוררת איתה לא עגלה, אלא פול-טריילר מלא במידע על אישי ציבור. יש גם דברים שממחזרים אותם הרבה מאוד, דברים שהיו לפני 20 שנה, 15 שנה. שמים לך אותם עוד פעם על השולחן ואומרים. היו כאלה שניסו להתמודד בכל מיני מפלגות ודיברו עליהם, או ניסו לנטרל אותם בצורה כזאת או אחרת.
"הרבה מאוד חומרים מגיעים אלינו. בתוכם גם הרבה מאוד רכילויות והרבה מאוד לכלוכים אנונימיים. אנחנו קוראים את זה, בודקים את זה ברמה הבסיסית, ורובם לא מטופלים בכלל, כי אין מאחוריהם שום דבר למעט לכלוך ואיזשהו שרבוב שם של מישהו.
"בכל דבר כזה שנוגע לאיש ציבור יש 'ויה דולורוזה' - במובן החיובי - עד שאתה בכלל מגיע לחקירה. אם על כל לכלוך שהייתי מקבל הייתי פותח בחקירה ובבדיקה, הייתי גומר פה עשרות או מאות אנשי ציבור. כל דבר אני בוחן בשבע עיניים, וגם מעליי: פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוחנים את זה גם בעשר עיניים, עד שניתנת ההחלטה לפעולה אחת. המסננת היא אדירה. עד שאנחנו נוגעים באיזשהו איש ציבור לוקח הרבה מאוד זמן. אני אומר לך, הרבה אנשים חייבים לנו את ה'ניקיון' שלהם בלי שהם יודעים".
"מסמך יצחקי", שחובר בתקופת אחד מקודמיך בתפקיד, אסף המון מידע על אישי ציבור. לך יש מסמך כזה?
"חד־משמעית: אנחנו לא אוספים מידע על אישי ציבור. אני לא יודע מה פעם היה. בתקופה שלי אין חיה כזאת, אין מצב כזה שאוספים על איש ציבור מידע. אין 'יעדים' שהם אישי ציבור. כל מה שמגיע, מגיע מלמטה מאזרחים ומאחרים. אני צריך להחליט אם אני מוריד את זה לבדיקה או שאני אומר, אין בזה ולו קוצו של יוד של איזושהי עבירה פלילית. בהרבה מהדברים האלה אין עבירות פליליות בכלל".
ישראל מדינה מושחתת?
"אנחנו לא מדינה מושחתת אבל אנחנו מדינה שיש בה שחיתות. איים של שחיתות. אם אנחנו לא נתעשת מהר, נמצא את עצמנו במקום שבו איש לא רוצה להיות: השתלטות של כל מיני גורמים עברייניים, לאו דווקא ארגוני פשיעה, על מוקדי שלטון. גם בשלטון המקומי - וגם מעבר לזה. ואז אתה הופך להיות שוטר מאוים, שוטר שיורים עליו, אתה הופך להיות פרקליט שמגיש כתב אישום והוא מאובטח. אתה הופך להיות שופט שהוא מאוים, או עיתונאי מאוים".
נבחרי הציבור ועובדי הציבור יותר מושחתים היום מאשר בתקופה שבה התגייסת למשטרה?
"עבריין זה לא רק מי שסוחר סמים, עבריין זה גם אחד שלוקח שוחד ואחד שנותן שוחד. אלה שני עבריינים".
היום יותר קל לקחת או לתת שוחד?
"אני לא יודע. היום יש יותר חשיפה, היום יש יותר עשייה, היום יש יותר מלחמה בשחיתות, היום יש יחידה שלמה שזה המיקוד שלה. היום יותר מבעבר, יש כסף, הרבה כסף במכרזים השונים, זה מכרזים של מיליארדים, שכל מי שעיניו בראשו רוצה להיכנס ולגזור קופון. יש מצב שבעבר הנורמות ההתנהגותיות היו שונות. אני לא בטוח שמי שלפני 20 שנה עשה את הדברים שעשה, לא היה מוצא את עצמו היום עם כתב אישום. הנורמות השתנו".
יש כיום בישראל איש ציבור – שר, חבר כנסת או ראש עיר - שאתה יודע שגנב כסף, שלקח שוחד או חמור מכך, והוא מסתובב חופשי?
"אני יכול להגיד לך שבשנתיים האחרונות היו פה עשרות בדיקות. היו גם חקירות גלויות נגד ראשי ערים, או ראשי מועצות, או סגנים, ואפילו היה גם סגן שר הבריאות שנחקר. יש כאלה שנבדקים".
יש אישי ציבור שנמצאים על הכוונת שלכם?
"אין אנשים על הכוונת. ובטח לא אישי ציבור. אני לא צייד. אם בן אדם עבר עבירה אני אעמוד על זה שייחקר. לא משנה מה בכירותו ומה המעמד שלו".
אשאל אותך שוב. יש כרגע מישהו כזה?
"בכל רגע נתון אנחנו בודקים, כולל ראשי ערים, כולל מה שאתה רוצה".
תיקי הדגל של המשטרה בשנים האחרונות הם תיקי האלפים – שהפכו לכתב אישום מהדהד שהוגש בפעם הראשונה בתולדות המדינה נגד ראש ממשלה מכהן.
משפטו של בנימין נתניהו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים כבר מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם הוא עומד לדין לצד הנאשמים האחרים: שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס.
בסביבת נתניהו טוענים בתוקף שתיק 4000, התיק המרכזי והחמור מכולם, "קורס כמו מגדל קלפים".
"אני לא מתייחס לקורס לא קורס. הגשנו את התיק, עשינו את העבודה, והיועץ המשפטי לממשלה הוא זה שבחן והחליט על הגשת כתב האישום. כן קורס או לא קורס - בוא נשאיר את זה לבית המשפט. הוא שקובע והוא זה שמרשיע או מזכה. לי אין אינטרס אישי לא בהרשעה ולא בזיכוי של אף אחד".
במקביל להתקדמות המשפט שבה ועולה גם האפשרות של עסקת טיעון שתחלץ את נתניהו ממאסר, ותחסוך למדינה את המראה של ראש ממשלה נוסף מאחורי הסורגים.
ניצב בן שלום, אם נתניהו יורשע - האם הוא צריך ללכת לכלא?
"שאלה הבאה".
נכנסת לתפקידך אחרי תיקי האלפים, ובצל הדרישה שהשמיעו נתניהו וסביבתו "לחקור את החוקרים". אמירות כאלה פוגעות בלגיטימיות ובאמון הציבורי באנשי להב 433?
"תראה, לשמוע את זה ולהישאר שלֵו, ממש לא. אבל לשמוע את זה מגורמים בכירים זה חיזק אותי עוד יותר וזה חיזק פה את כולם עוד יותר, למה כן צריך לעשות את זה. לא לטובתנו האישית, לא לטובת התיק, אלא לטובת עם ישראל ולטובת אזרחי מדינת ישראל. ולא מעניין אותי מה הוא יגיד ומה ההוא יגיד. ואם ההוא מעל הבמה הזאת יצעק 'מושחתים', וההוא יצעק לי ‘לחקור את החוקרים' – זה פשוט לא מעניין אותי, נעשה באופן מקצועי את מה שצריך לעשות. מי שצריך להיחקר, ייחקר. מי שצריך בסופו של דבר לקבל כתב אישום, וזה יחליט מי שיחליט, יקבל את הכתב אישום שלו. ומי שצריך ללכת הביתה בלי כתב אישום, ילך הביתה. לא יהיה לי רגע של היסוס בלחקור מישהו, לא משנה בכירותו, דרגתו, זה יכול להיות בוזגלו, סוחר בדוכן בשוק, וזה יכול להיות איזשהו בכיר כזה או אחר".
אבל אי-אפשר שלא להרגיש שבתקופה הנוכחית יש פחות חקירות פוליטיות, פחות חקירות של אישי ציבור.
"אולי תחשוב אחרת? אולי המצב היום הרבה יותר טוב ממה שהיה פעם? אולי אנשים היום נזהרים הרבה יותר ממה שהיה פעם, בעקבות כל החקירות שהיו? ואולי אנחנו לא כאלה מושחתים כמו שמנסים כל הזמן להציג את זה. לא כולם מושחתים ולא מאחורי כולם יש שובל. אנחנו לא רודפים – אני לא צייד, אני לא מסמן מטרות ומסתער עליהן. ממש לא. יש חומר, ייחקרו. אין חומר – לא ייחקרו. מאוד פשוט".
אז עכשיו אין חומר?
"מי שחושב שהוא ירפה את ידינו בזה שהוא יחבוט במשטרה או בחוקרים שלה, טועה טעות חמורה. זה הפוך. ומי שחושב שפרקליטה תהיה מאובטחת ומישהו יפקיר אותה, הוא טועה טעות חמורה. קורה בדיוק הפוך. טעות חמורה של אותו אחד שחושב שזהו – שהוא יצליח, אלא בדיוק ההפך קורה".
אתה מתכוון לליאת בן-ארי, התובעת בתיקי נתניהו.
"במדינה מתוקנת צריך לאפשר לכל הגופים לעבוד, לא לטובת עצמם. אנחנו משרתי ציבור, אנחנו עובדים בשביל הציבור. ואנחנו לא פקידים. אנחנו כל היום בחוץ, מסכנים את החיים שלנו".
אתה חתום על סיכום החקירה בתיק הצוללות. אתה יודע לומר שעשיתם שם הכל, חקרתם כל מה שצריך היה לחקור?
"אני יכול להבטיח שהחקירה שלוותה באופן צמוד על ידי כל הצמרת של הפרקליטות והיועץ המשפטי נוהלה בצורה מקצועית ביותר וכל אבן נהפכה בה כדי באמת לחשוף את כל האמת".
התוצאה שיש לכם זו תוצאת האמת?
"זאת התוצאה שיש".
מיקי גנור, עד המדינה שלכם, חזר בו.
"זה רצונו של אדם. הוא יחליט מה שהוא עושה עם עצמו. זה לא יקשה על כלום. זה כבר עבר את המבחן של הפרקליטות, והיא יודעת איך להתנהג במקרים האלה. זכותו לחזור בו. אף אחד לא כופה עליו שום דבר".
פעם קיבלת איזה רמז או הוראה מדרג פוליטי – כאן תחפף?
"אם זה היה קורה, אותו אחד היה מוצא את עצמו מהר מאוד בחקירה".
אתה בעצם מזהיר? אתה אומר שאין פוליטיקאי שפנה אליך אבל אומר גם - שלא ינסו את זה?
"אין פוליטיקאי שפנה אליי! הגבולות ברורים, הצבתי אותם מאוד ברור וגם לא היו פניות. ואם יהיו פניות, אז הן יסתיימו באחת. עד היום, אני שנה פלוס בתפקיד, וגם כשהייתי ראש להב שנתיים, עד היום לא הייתה אליי פנייה אחת ולא רמיזה אחת. כל ההחלטות – כל מה שהחלטתי, גם כראש להב וגם כראש אגף החקירות, היו החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי כל הגורמים המקצועיים, בלי התערבות של אף אחד. ולכל אלו שרומזים שראש אגף החקירות הנוכחי נעדר רצון לחקור כאלה ואחרים..."
להם אתה אומר - תנו לי את ההזדמנות?
"הם לא בקיאים במה שקורה, ואני מציע להם לשמור את הסיסמאות שלהם לעצמם, כי הם לא יודעים באמת מה יש ומה אין, וטוב שכך. סימן שהם לא יודעים. כל אלה שכל היום מעבירים ביקורת, גם מתוך המערכת, בתקופתם, בוא נראה מה הם בדיוק עשו?"
אתה מתכוון לקצינים בדימוס?
"כל מיני קצינים בדימוס".
יש קו אדום בחקירה שאתה לא תעבור עליו?
"אני מעולם לא נכנסתי לחיים האישיים של אנשים. זה קו בורדו, זה לא קו אדום. זה קו בורדו. אני מעולם לא עסקתי במה שמסביב, אלא רק בעבירות שבוצעו".
אתה מרים להנחתה. התרגיל הפסול שעשו לעד המדינה ניר חפץ – עם הצעירה שהייתה מקורבת אליו שמצאה את עצמה בחקירה - לא היה קורה אצלך?
"תרגיל ניר חפץ? תרגיל? זה לא תרגיל בכלל. פעולת חקירה שבוצעה. זה שזה לא נראה למאן דהוא, הפעולה הזאת? אז לא נראה לו. יש בשביל זה בית משפט".
המשטרה הופקרה במשך שנתיים בלי מפכ"ל קבוע.
"באופן חד־משמעי ונחרץ אני אומר שממלא המקום מוטי כהן גיבה, נתן את כל הבמה ואת כל האפשרויות כדי לפתח את כל הפרשיות באשר הן. כולל הפרשות שאתה מדבר עליהן. גם עם המפכ"ל הנוכחי קובי שבתאי אני יכול להגיד שאין התערבויות ואין כלום. הכל בגיבוי מלא".
למי היה אינטרס לא למנות מפכ"ל קבוע?
"זו לא שאלה שצריך לשאול אותי".
האם זה קשור לתיקי נתניהו? לניסיונות להחליש את מערכת האכיפה?
"אני לא הרגשתי שהמשטרה חלשה. היא הייתה חזקה ונשארת חזקה. אף אחד לא ריפה את ידיי בשום צורה".
ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן טען להתערבות פוליטית של השר הממונה אמיר אוחנה.
"לי אף אחד לא התערב, ואף אחד לא נכנס לי לשיקולים המקצועיים בשום דרג ומעמד. אני לא הייתי במקום המפכ"ל ולא נחשפתי למה שהוא נחשף. תשאל אותו את השאלה הזאת".
תיק דרמטי לא פחות שמגיע בימים אלה לנקודת רתיחה הוא רצח תאיר ראדה: הפרשה שמסרבת להיעלם מהעין הציבורית. 15 שנה אחרי שנמצאה גופתה של הצעירה מקצרין בתא השירותים בבית הספר, ואחרי שרומן זדורוב הודה והורשע – הוא יעמוד בקרוב למשפט חוזר.
"היו כבר כמה פעמים בעבר שבהן בית משפט החליט על משפט חוזר. אני יכול להגיד לך בפה מלא שהמשטרה עשתה הכל כדי לאסוף את כל העובדות ולהביא אותן לפרקליטות. הפרקליטות היא שבחנה את הראיות והחליטה להגיש כתב אישום נגד זדורוב.
"רצח תאיר ראדה זכה לקשב אדיר הן מבחינה ציבורית והן מבחינת המשטרה. זה בסדר ולגיטימי שיבדקו שוב. בית משפט בדק בשלוש ערכאות את התיק והחליט להרשיע, בפעם הרביעית הוא החליט על משפט חוזר. אני לא יכול להתייחס מעבר לכך בגלל המשפט שמתנהל עכשיו. אני יכול להגיד שהשלמות חקירה בעניין מתבצעות על ידי יאח"ה".
אין בהחלטה להעמיד אותו למשפט חוזר ביקורת על המשטרה?
"תמיד יש ביקורת על עבודת המשטרה וזה נבחן על ידי בית המשפט שמחליט אם להרשיע או לא. אנחנו מביאים את המיטב בפני הפרקליטות, את התמונה המלאה. אין לי שום השגה על מהלך שכזה. במדינה דמוקרטית זה לגיטימי".
מי שמביט מבחוץ רואה איך המשטרה ננעלה על רומן זדורוב ולא נתנה לשום עובדה או פרט חדש לבלבל אותה בדרך.
"המשטרה לא ננעלת על שום דבר. יש כיווני חקירה בכל תיק ובכל נושא, ואנחנו בודקים את כל הכיוונים האלה. העובדות הצביעו בתיק הזה על זדורוב. הוגש נגדו כתב אישום. הפרקליטות בחנה את החומר הזה והחליטה על כתב אישום, ואני מזכיר לך שזה קיבל גושפנקה בשלוש ערכאות משפטיות".
8 צפייה בגלריה
בית משפט מחוזי נצרת דיון בקשה שחרור מעצר בית רומן זדורוב רצח תאיר ראדה עד תום הליכים משפט חוזר
(צילום: אלעד גרשגורן)
כמות סימני השאלה בתיק הזה מדהימה. טביעות הנעל על האסלה, הדם – זה ממש לא נראה כמו תיק סגור ונעול.
"קונספירציות יש רק בסרטים. חקירה זה לא סרט של שעה ורבע. היא מקיפה הרבה דברים. אנחנו מחפשים את האמת העובדתית, את מה שקרה שם. אז יש כאלה שמעבירים ביקורת? זה בסדר. אני יכול להגיד שכל מי שעשה את עבודתו בתיק הזה עשה עבודה נאמנה. להגיד לך שאנחנו חפים מטעויות - ממש לא. להגיד לך שעשינו את הכל כדי שהתמונה תתברר – עשינו במאת האחוזים. יכול להיות שרוצים עוד בדיקה ועוד בדיקה, וזה בסדר. להגיד שהיו מחדלים – אני לא רואה".
אדם שמורשע ברצח ונשלח למאסר עולם – הגיוני להרשיע אותו כאשר אחד משלושת שופטי ההרכב מטיל ספק בהרשעה?
"במדינה שלנו החוק אומר שרוב מקרב שופטי ההרכב הוא שקובע".
המשטרה חטפה המון ביקורת בפרשת שי אביטל. היחס למתלוננת גל גברעם שנשלחה הביתה להגיש תלונה באינטרנט, העובדה שיש כבר 25 תלונות על עבירות מין נגד סוכן הדוגמניות אבל אתם מאפשרים לו לחגוג בטורקיה.
"זה נושא רגיש מאוד. כשמגיע קורבן למסור תלונה, צריכים לקבל אותה. העובדות שונות קצת ממה שתואר בתקשורת, אבל בכל מקרה, גל היא קורבן, ולקורבן עבירה צריך להתייחס. לא שולחים קורבן עבירה הביתה. חידדנו את הנהלים. הוריתי עוד באותו יום להבהיר היטב, כל מתלונן שמגיע למסור תלונה, יקבל טיפול. גם אם הוא יצטרך להמתין שעה, אז הוא יצטרך להמתין שעה עד שיוקפץ האדם המתאים, והוא יזכה לטיפול. אבל האפשרות של תלונה מקוונת באה כדי לסייע לך ולא להטריח אותך להגיע לתחנת משטרה".
איפה עומדת החקירה של שי אביטל?
"היא בעיצומה".
אתה זוכר מקרה כזה של כל כך הרבה מתלוננות עוד לפני שהבן אדם נחקר?
"תראה, יש שם הרבה מאוד עבירות. אבל העבירות מחולקות. זה עבירות חמורות ועבירות פחות חמורות. מבחינת הקורבנות, העבירות שנעשו כלפיהן, כשבן אדם בא ונעשתה כלפיו עוולה, כל עולמו חרב עליו. זאת אומרת, גם אם נגעו בך בכוח, לא עשו בך מעשה מיני בכוח, נגעו בך בכוח, אתה מרגיש כאילו כל עולמך חרב עליך. וככה מתייחסים לזה. יש מעל 20 אירועים או בדיקות שעושים".
אתם חוקרים - והוא בחו"ל?
"הכל טוב. כשנצטרך להגיע, נגיע. כשהוא יצטרך לבוא, הוא יבוא. יש לנו יד ארוכה. גם לתוך אוהל באפריקה אנחנו מגיעים. לכל מקום אפשר להגיע. אנחנו מחוברים למשטרות בעולם בכל מקום".
השבוע נרצח בצרור יריות סאהר איסמעיל, יועץ שרת החינוך. הוא הקורבן ה־74 השנה בפשיעה במגזר הערבי. המשטרה, כך נראה, חסרת אונים.
אולי אתם צריכים פה את השב"כ? בפרעות בתקופת מבצע שומר החומות, רק ההתערבות שלהם בלמה את הגל האלים.
"אסור להם על פי חוק. אני לא חושב שאתה רוצה ואני רוצה שכל המשטרה פה תהיה שב"כ".
לא כל המשטרה, אבל אולי צריך לשנות את הכללים. אין כמעט יום בלי רצח בחברה הערבית.
"חוקרים ביחידות שחוקרות את הפשיעה החמורה גם במגזר הערבי, לא נופלים מהחוקרים של השב"כ. צריך לזכור שבמגזר הערבי, זה לא מקרה של אדם שרוצח אדם אחר ובזה נגמר התיק. במגזר הערבי פגעת באדם אחד – כל החמולה מתגייסת. גם הפגיעה, היא לא חייבת להיות בבן אדם עצמו, אלא הם פוגעים בחמולה".
אז אולי במצבי קיצון כאלה צריך גם צעדים קיצוניים שלכם? כולל בקשת עזרה?
"יכול מאוד להיות שצעדים מינהליים כאלה ואחרים יכולים לסייע. גם האוכלוסייה הערבית היום בכיוון אחר. לפני כמה שנים היית מגיע לזירה ולא היית מוצא את הגופה, או לא מוצא את התרמילים, או מגלה בעיקר שיבושים.
"היום הרחוב הערבי עשה צעד אחד ענק קדימה, היום הוא רוצה שירותי משטרה, הוא רוצה שתפענח, הוא רוצה שתתפוס את העבריינים. ההיסוס נובע מזה שברגע שהוא משתף איתך פעולה, הוא מסבך את החמולה שלו, לא את עצמו. הם רוצים אותנו ועדיין יש קושי. אם אני נכנס היום לדיזנגוף, לתפוס מישהו, אני שולח צוות בילוש של שלושה אנשים. כדי לתפוס מישהו, לא על רצח, לתפוס מישהו ברחוב הערבי אני צריך לשלוח שלושה או ארבעה צוותים".
פרשת יהודה משי זהב. התחלתם לבדוק את העדויות, ואז הוא ניסה לשים קץ לחייו. איפה עומדת החקירה? אפשר להמשיך בכלל חקירה במצב כזה?
"אני יכול להגיד שהרבה עבירות בתיק הן עבירות שיש עליהן התיישנות. בחלק מהדברים אנשים הופתעו ממה שהוא עשה. מצד שני חלק מהאנשים הקרובים שלו, שידעו מה שהוא עושה ולא שיתפו - לא התפלאו. כרגע הכל עדיין בחקירה. אני יכול להגיד שהרבה מאוד מהאירועים ניסו לסגור בתוך המגזר".
נשמעו טענות שבמשטרה היו גורמים שידעו ממעשיו והעדיפו להעלים עין.
"אני ממש לא שותף לזה. כמו שנאמר אז, הבדיקות אז נעשו. החקירה מוצתה והמסקנות ניתנו. היום גם הלכנו אחורה לראות מה היה. הוא פשוט לא הספיק להגיע לחקירה".
אם הייתה חקירה, זה היה מסתיים בכתב אישום?
"אי־אפשר לדעת. אי־אפשר לדעת. חקירה זה דבר דינמי. לפעמים אתה מוציא אנשים נקיים בחקירה".
הוא בן 57. התגייס למשטרה באוקטובר 88'. בשירותו הצבאי היה קצין בגולני. את אשתו הכיר כששירת בעזה, ומאז הם יחד, הורים לשני ילדים. "הדבר הטוב היחיד שיצא לי מהשירות בעזה", הוא אומר. אם כמה דלתות היו מסתובבות אחרת, יגאל בן שלום היה היום קיבוצניק שמגדל פירות הדר או אחראי על הרפת.
החלום היה להיות חוקר שב"כ. אחרי שלא עבר את המיונים, כבר היה בדרך להיות קיבוצניק בקיבוץ שאליו התקבלה אשתו כחברה. "אבל אז פגשתי קרוב משפחה שאמר לי ש'יש יחידה שהיא השב"כ של המשטרה'".
במוצאי שבת אחת מצא את עצמו בתחנת דיזנגוף המיתולוגית, והתגייס כבלש לימ"ר תל־אביב ו"אף אחד לא הסביר לי מה זה משטרה".
מתי הבין שהוא שוטר? "היחידה חקרה רצח של פועלים ערבים באור-יהודה ששרפו אותם חיים. אירוע מזעזע. אני בהלם אטומי. שמו אותי בתוך חדר עם אחד העצורים. נבהלתי מעצמי, רוצח יושב איתי בחדר, ואני ילד טוב ורק השתחררתי מהצבא, מבוהל".
אחרי קריירה ארוכה במדים הכחולים קיבל לפני שלוש שנים את הפיקוד על להב 433. בשנה שעברה מונה לעמוד בראש אגף החקירות. בדרך הארוכה לצמרת הוא עבר דרך אינספור חקירות קשות שכיכבו בכותרות העיתונים. אחת מהן היא החקירה על נסיבות מותה של עופרה חזה. "היינו רק ארבעה חוקרים שחתומים על שמירת סודיות. הדיווחים היו ישירות לראש אגף חקירות. בדקנו את הטענות לרשלנות, כי המשפחה שלה טענה שלכאורה הרופאה שלה היא שגרמה למותה".
בשורה התחתונה לא הוגשו כתבי אישום.
"אגיד את זה ככה – גילינו על החיים של עופרה חזה ז"ל דברים שלא היו ידועים עד אז וגם אנחנו הופתענו".
כמו מה?
"למשל היחסים שלה עם האמרגן בצלאל אלוני היו מורכבים מאוד, ולזה אני לא אוסיף. רק בחקירה התבררה לנו העוצמה של המורכבות".
אם כל זה היה קורה היום, היא הייתה בחיים?
"אין לי ספק. אני חושב שהיא לא הייתה מסתירה את מחלתה כמו שהסתירה אז. זה היה סוד כמוס. גם בהתנהלות שלה בבית חולים – לבוא בלילה, להיכנס מהדלת האחורית, לוקחים אותה בנפרד, מחזירים אותה בנפרד, לקבל ככה טיפול זה לא פשוט. ברפואה של היום ובפתיחות של היום אין לי ספק שהיו מצילים אותה".
למה עד הרגע האחרון איש לא ידע כלום?
"כי היא הגיעה מאוחר מדי, היא לא חשפה את המחלה בזמן. אני גם לא חושב שהיא ידעה במאה אחוז מה יש לה".
את הרופאה שלה חקרתם באזהרה.
"נכון, בדקנו את החשד שבעצם ההסתרה היא גרמה למוות שלה. הבעיה שאם בן אדם לא רוצה שיפורסם משהו שקשור לבריאות שלו - יש חיסיון רפואי - אתה לא יכול להכריח אותו לצאת בפרהסיה. כאב הלב לראות איך האירוע הזה הסתיים ככה. לחקור את הרופאה היה אחד הדברים הקשים שעשיתי. היא הייתה קרובה אליה מאוד, היא הייתה חברה שלה. ופתאום אתה מטיל עליה חשד כזה".
בדקתם גם את היחסים עם בעלה של עפרה, דורון אשכנזי.
"נכון, בדקנו את היחסים כי הרי בסופו של דבר גם הוא חלה. היו הרבה שאלות בקשרים והיו הרבה תהיות. איפה היא הכירה אותו. האם זה היה לפני או אחרי שהיא נדבקה במחלה".
והצלחתם לגלות מי הדביק אותה באיידס? לפי אחת הגרסאות זה היה באמת אשכנזי, וטענה אחרת דיברה על עירוי דם בטורקיה.
"עד היום אני לא יודע ממה היא נדבקה. אבל מה שכן הצטייר בחקירה זה אהבה באמת קסומה של אשכנזי אליה. ומצד שני כל מיני כאלה שלא אהבו את הקשר הזה פתאום, את העובדה שביצת הזהב שלהם יצאה להם מהידיים. פתאום נכנס גורם חדש למשחק, והם גם זוג. זה גרם להרבה מאוד אמוציות, גם מצד המשפחה".
תיק נוסף שאליו נשאב בן שלום כאשר כיהן כראש מפלג חקירות בימ"ר מרכז הוא הרצח המזעזע של הילדה רוז פיזם, שנרצחה על ידי סבה ואמה, שניהלו רומן, והושלכה במזוודה לתוך הירקון. המשפחה הסתירה את המעשה במשך שלושה חודשים. רק אחרי תלונה מצד אמו של הסבא לגורמי הרווחה נפתחה החקירה.
"ביקשו מאיתנו לטפל בתיק הזה. מפקד התחנה רון גרטנר אמר לי שרוני רון אמר שזרק את הילדה בירקון. אמרתי לו, 'אם זה נכון אני רץ בחוטיני פה במסדרונות'. זה היה נראה לי מופרך לגמרי. לקחת ילדה, לזרוק אותה בירקון?"
עוד באותו הערב בן שלום כבר ישב מול רוני רון בחדר החקירות. "הוא מסר שבע או שמונה גרסאות באשר לשאלה איפה הוא השאיר אותה. אחרי שבועיים של חיפושים בירקון שלא העלו דבר, החלו לחצים במשטרה להפסיק את החיפוש במקום.
"הגענו למצב שקנינו מזוודה, מילאנו אותה במשקל מתאים והשלכנו אותה למים כדי לראות את הזרימה. אפשרות אחרת ששקלנו הייתה לייבש קטע מהנחל. כבר היה לנו אישור לשכור מאות משאיות של חול לצורך הייבוש".
רגע לפני המבצע הלוגיסטי בן שלום עשה ניסיון אחרון. "הוא כל הזמן אמר: אם תשחררו את מארי (פיזם, אמה של רוז), אגיד לכם בדיוק איפה הילדה. אמרתי לו שהוא כמו חיזבאללה, סוחר בגופות. ואז הוא ענה לי, 'מה כל כך מיוחד בלחפש את הילדה? מה תמצא, שהיא נחנקה'?"
איך אתה מגיב לזה?
"הצעתי לו לעבור פוליגרף. ידעתי שלאחרונה הוא התקרב לדת בגלל מות אביו. שלפתי כובע בלשים, והיה לי בפנים דף תפילה של הרבי נחמן מברסלב. נתתי לו את זה ואמרתי לו, 'תישבע עכשיו שהיא שם בירקון' והוא ענה לי, 'יגאל, אני נשבע שהמקום שהצבעתי עליו, שם זרקתי אותה. תגדילו את החיפושים, היא שם'. הוא עבר פוליגרף, החיפושים שוב התמקדו במקום שעליו הוא הצביע, אבל לא מצאו כלום. נכנסתי לחדר חקירות וצעקתי עליו 'אתה שקרן'. העפתי אותו מהחדר בצעקות. הוא פרץ בבכי ואמר שייקח אותנו לשם שוב. זה היה שישי בצהריים. הגענו שוב לירקון, הוא סימן לנו את המקום. חידשנו את החיפושים בדיוק שם והמזוודה נמצאה".
גם מארי הואשמה ברצח, למרות שהיא לא ביצעה אותו בפועל.
"היא מאה אחוז רוצחת. הם חנקו אותה, שמו אותה במזוודה, פשוט אספו את כל הדברים שלה מהבית, את הכל, מסודר, את הבגדים שלה, את המוצצים, את הכל שמו במזוודה איתה יחד, והוא לקח וזרק אותה. השותפות שלהם לפשע היא שותפות מלאה, הרצון שלה היה רצון מלא להיפטר ממנה".
היום, ממרחק הזמן, אחד הפרויקטים שהוא גאה בהם הוא המרכז הלוגיסטי של המשטרה לראיות. כל מוצגי המשטרה נשמרים כמו בבית מרקחת. וכך אפשר להגיע בקלות גם לחומרים מתיקים שהסתיימו לפני שנים רבות. "אמרתי, בוא נעשה פעם אחת עבודה מסודרת. נקים מרכז אחד גדול. לוחצים על כפתור והמוצג יגיע ישירות לבית המשפט או לחקירה".
אחת החקירות הראשונות הגדולות שניהל הייתה המצוד אחרי האנס הסדרתי בני סלע. במשך שנה וחצי, כשהוא ראש מחלק צעיר בימ"ר תל־אביב, הוא חי ונשם את חייו של האיש האכזרי שלא הכיר. ב־98'־99'. "היו אז פוסטרים על העצים בתל־אביב, תלו קלסתרונים ברחובות. זה התחיל מתלונות על אונס בדרום תל־אביב ולאט־לאט התקדם צפונה. להדר יוסף, להרצליה ולנתניה".
היה ברור לך שזה אותו אחד?
"היה דנ"א משותף בשלוש סביבות שונות. בנינו פרופיל שלו. כוחות מבצעיים סמויים מסתובבים ברחובות. שמנו פיתיונות. הייתה שוטרת אחת שהצבנו אותה ליד חנות בדיזנגוף סנטר כי הבנו שהוא עשוי להסתובב שם.
"לא היה אז מאגר דנ"א. הייתי צריך לעמוד, רפ"ק צעיר לפני סגל הפיקוד הבכיר, לפני המפכ"ל, ולהסביר למה אנחנו לא תופסים אותו. לחץ ציבורי ענק. נשים פחדו להסתובב. נשים שהגיעו לתחנה בדיזנגוף וביקשו ליווי של בלשים. שנה וחצי, יום ולילה, כל אירוע ברחבי הארץ נבדק מקצה לקצה. רק בזה התעסקתי עם הצוות. היו מתקשרים אליי בלילה. מתארים לי אירוע של עבירת מין והייתי יודע להגיד אם זה הוא או לא. חייתי את הדמות".
איך תפסתם אותו?
"בסופו של דבר, הדבר הכי פשוט הוא זה שהצליח. במהלך פעילות בהדר יוסף מתקבל דיווח על אירוע: בחור בא עם קטנוע ועשה מעשה מגונה בפומבי. הבלשים כבר קולטים שהוא עונה לתיאור, מנהלים מרדף אחריו ועוצרים אותו. מביאים אותו אליי לחקירה. שנה וחצי אתה חולם על הבן אדם הזה, עד שהוא נופל לך מול העיניים.
"שנייה אחרי שהוא נתן לנו דגימת דנ"א הוא התחרט, אבל היה כבר מאוחר מדי. הוא נמצא בחדר החקירות עם מעיל הדובון שלו. אני מקבל טלפון מראשת המעבדה שאישרה לי: הוא האנס הסדרתי. כל המסדרון, בלשים, חוקרים, כולם קפצו בצעקות שמחה. ברגע שהוא שמע את צהלות השמחה שלנו, הוא שתק ולא הוציא הגה שלושה שבועות".
עד שהלכתם לים.
"ידעתי שהוא אוהב את חוף מציצים בתל־אביב. למה ידעתי? כי ידעתי הכל עליו. לקחתי אוטו. היו בו מצלמות ומכשירי הקלטה. באתי אליו לתא ואמרתי, 'בוא'".
מהלך מסוכן, הוא יודע לברוח טוב.
"שיכנעתי את המפקדים שזה רק באוטו ואף אחד לא יוצא לשום מקום. אבל כשהגענו הוצאתי אותו לספסל. הוא התחיל לדבר וסיפר על 20 ומשהו אירועים".
לצד ארגוני הפשיעה ("יש חמישה כיום. ולא, לא הנחנו להם ולא נתנו להם שקט"), השחיתות השלטונית או הרחובות הבוערים במגזר הערבי, בן שלום משקיע חלק ניכר מזמנו על הנעשה ברשתות החברתיות. "אנחנו מטפלים בכל נושא השיימינג. כותבים על בן אדם 'אאנוס את אשתך בכיכר העיר', או 'אני אערוף לך את הראש'. הכל יוצא מהמקלדת. בעולם האמיתי, על מעשים כאלה הולכים לכלא. אנשים מרשים לעצמם לכתוב מה שהם רוצים ולאיים על מי שהם רוצים, ונשענים על חופש הביטוי. אני אומר אחרת, ומוביל את הנושא הזה מול הפרקליטות והיועץ. צריך לעשות את ההתאמות למאה ה־21. אנחנו איטיים בהתאמות האלו".
ואז נחתמות עסקאות טיעון מצחיקות.
"תראה, ההסדרים הם גם טובים לפעמים. לשחרר קצת לחצים מהמערכת. אבל זו שרשרת. המשטרה צריכה לעשות את שלה, הפרקליטות את שלה ובתי המשפט גם. לא יכול להיות שאני היחיד שיוצא נגד המיילים האלה וכל האמרות האלה ומבקש לפתוח בחקירות על דברים שקורים ואומרים לי 'חופש ביטוי'. יש גבול גם לחופש ביטוי. זה לא אני אמרתי. זה השופט ברק אמר".
