במרץ 2019 פרצה אש בכלא רמון. אסירים ביטחוניים באגף 1 הציתו מזרנים ב־14 תאים, והאגף כולו פונה מיושביו, עד שהשריפה כובתה. כמה ימים אחר כך, הפעם באגף 4 בכלא קציעות, הסתערו שני אנשי חמאס חמושים בפגיונות מאולתרים, על שני קציני שב"ס. מנהל המשמרת, שאשתו הייתה בחודש התשיעי להריונה, נדקר בצווארו. רק במזל החטיא הפגיון את העורק. קצין נוסף נפגע בידו. לאחר מכן התפתחו באגף מהומות, ובמהלך פעולות ההשתלטות, נפצעו 11 אסירי חמאס, שלושה מהם קשה.
כתבות נוספות למנויים:
שני האירועים האלה היו רק השיא בקרב הורדות הידיים שניהל שב"ס מול האסירים הביטחוניים באותה תקופה. "לא סתם קיבלנו הפרות סדר ותקיפות של אנשי סגל", אומר בכיר לשעבר בארגון. "זה היה בגלל שהלכנו בכל הכוח על המערכת שחוסמת להם את הסלולרים".
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
ואכן, האלימות ששטפה את האגפים הביטחוניים ברמון ובקציעות לא הייתה מקרית. בשני בתי הסוהר הללו החל שב"ס, רק זמן קצר קודם לכן, בניסוי יוצא דופן: מערכת מיוחדת לשיבוש קליטה סלולרית, שפותחה במטרה להתמודד עם אחת הבעיות החמורות והמסוכנות של בתי הסוהר הביטחוניים – טלפונים סלולרים מוברחים, שבהם עושים המחבלים שימוש, על מנת להמשיך ולייצר פיגועי טרור מבין כותלי הכלא ולנסות לתכנן בריחה אפשרית.
הפיילוט של מערכת החסמים הסלולרית הוכתר כהצלחה. "כשאסירים מתקוממים, זה אומר שמשהו מפריע להם", אומר בכיר לשעבר בשב"ס. לדברי בכיר נוסף לשעבר, "הוכחה היעילות המבצעית של המערכת. עובדה שהאסירים שרפו תאים ושבתו רעב".
בעקבות מסקנות הפיילוט הוחלט להפעיל את מערכת החסמים באופן קבוע, והפעם על בית כלא שלם, ולא רק על אגף אחד. המקום שנבחר: כלא גלבוע. כן, בית הסוהר שממנו ברחו בשבוע שעבר שישה אסירים ביטחוניים.
"נקבע שלוקחים בית סוהר אחד וחוסמים אותו הרמטית", מספר אחד מבכירי שב"ס לשעבר. "ערכנו דיונים ועוד דיונים, עשינו מכרז חשאי בין חמש חברות שמתמחות בנושא, עשינו סדרה של בדיקות וניסויים, והקמנו מערכת חסימה סלולרית שהקיפה את כל כלא גלבוע".
לדבריו, במערכת הושקעו כחמישה מיליון שקלים, והיא הייתה מוכנה לפעולה בסוף 2020. בדיוק באותם ימים, נכנסה רב־גונדר קטי פרי לתפקידה כנציבת שב"ס. כל מה שנותר לפרי הוא להורות ללחוץ על מתג ההפעלה, וכל הכלא הביטחוני הזה יהפוך לחסום סלולרית כלפי העולם. אבל עד היום, פרי לא אישרה להפעיל את החסמים הסלולריים בגלבוע. "אמרנו יאללה, בוא נרים את המערכת", אומר מקור שבקיא בפרטים. "אבל היה שם אגף אחד של חמאס, שאיים בשביתה".
האיום, כך נראה, עשה את שלו. "אתם מכירים את זה שלא רוצים משהו, אבל לא אומרים את זה באופן מפורש?" אומר אותו מקור. "בהתחלה אומרים, 'בוא נחכה לשב"כ, שייתן לנו אישור'. אחרי זה עושים עוד דיון, ועוד דיון. ובשורה התחתונה, מה שקרה זה שמערכת מבצעית שתפקידה לחסום את השימוש בטלפון סלולרי - לא הופעלה. בהחלטה של קטי פרי".
מקורבי פרי טוענים מנגד השבוע כי "נושא החסמים בגלבוע היה בדיונים הרבה לפני כניסתה של קטי לתפקיד. כשהיא נכנסה לתפקיד הוסבר לה שהמערכת בשלה להפעלה, אבל בבדיקה שהיא ביצעה התברר שלא אלה פני הדברים. היו שם פערים משמעותיים. אין קשר לאיומים של אסירי חמאס".
אלא שלדברי בכיר אחר לשעבר, "זה קרה במשמרת של קטי. כשהיא נכנסה לתפקיד, המערכת כבר הייתה מוכנה. מדינת ישראל משקיעה עשרות מיליוני שקלים, והיא לא מפעילה אותה בגלל שהיא רוצה שקט בבתי הכלא הביטחוניים".
וכל מה שצריך לעשות כדי להפעיל את המערכת, זה ללחוץ על כפתור?
"רק להרים את השאלטר".
עד השבוע שעבר, השם קטי פרי לא אמר הרבה לרוב הישראלים. נציבת השב"ס, שמאחוריה 34 שנות שירות, הייתה זכורה בעיקר בגלל ששמה מזכיר את הזמרת האמריקנית המפורסמת. אלא שמחדל הבריחה החמור מכלא גלבוע, העמיד את השב"ס ואת העומדת בראשו, בעין הסערה הציבורית. השבוע, תחקיר מגלה שהמחדל הוא רק סימפטום למה שקורה במסדרונות השב"ס בשנים האחרונות בכלל, ובתקופתה של פרי כנציבה בפרט.
מה שמתחיל בדרך שבה פרי נבחרה לנציבה – כשידיים פוליטיות בוחשות במינוי – ממשיך במסע הטיהור שהיא ניהלה בצמרת הארגון, במהלכו קצינים ותיקים ומוערכים מצאו את הדרך החוצה. במקומם ביצעה פרי שרשרת מינויים של קצינים שחלקם בעלי עבר פיקודי בעייתי, בלשון המעטה. די אם נציין כי המינוי שלה לקצין המודיעין של שב"ס – האיש שהיה אמור לזהות ולסכל את ניסיון הבריחה – הוא קצין שהיה מעורב עמוקות במחדל אוטובוס צוערי השב"ס שעלה באש באסון הכרמל, במהלכו נספו עשרות אנשים.
בחלק אחר של המקרים, המינויים קשורים למה שגורמים רבים בשב"ס, בהווה ובעבר, מתארים כ"פוליטיזציה של המערכת". לדבריהם, הדרך העיקרית להתקדם במעלה הארגון הביטחוני החשוב, היא באמצעות התחככות עם אנשי ליכוד. "אנשים בשב"ס רואים שזה הכול חונטה, שכונה", אומר גורם המכיר את שב"ס מבפנים. "בארגון מבינים – אם אתה לא מקורב, ואם אין לך קשרים במרכז הליכוד, אתה לא מתקדם". קצין בכיר מאוד אחר אומר כי נדהם לגלות כי קצינים בשב"ס מדרגת רב־כלאי (המקבילה לרב־סרן) ומעלה סבורים שהם לא יכולים להתקדם בלי קשרים במרכז, וכי הוא עצמו היה כתובת פעמים רבות לחברי מרכז שהתקשרו אליו כדי לבקש שיקדם איש כזה או אחר.
"זו מערכת שמתנהלת כמו מאפיה, או כמו מפלגה, ולא כמו ארגון ביטחוני שיש לו אחריות על המקצועיות של האנשים. זה כבר הפך לבדיחה", מצטרף בכיר אחר לשעבר, ומתכוון לכך מילולית. "פעם ראיתי שמישהו פירסם את לוגו השב"ס, רק שבמקום שם הארגון היה כתוב 'הליכוד'. עד כדי כך זה היה שקוף".
עד כמה הפוליטיזציה הזו פוגעת ברמה של שב"ס?
"ברור שזה פוגע. אם אתה ממנה אנשים לא על פי הכישורים שלהם ולא על פי הניסיון שהם, אלא על פי הקשר הפוליטי שלהם והלחץ הפוליטי המופעל על המינוי שלהם, אתה מקבל אנשים בינוניים ומטה, שבשעת מבחן נכשלים".
פרי (57), תושבת שוהם, הצטרפה לשב"ס ב־1987 ושירתה במגוון תפקידים, בהם מפקדת בית מעצר, ראש תחום בחטיבת המודיעין. ע’, איש שב”כ לשעבר שעבד לצידה אומר כי היא הייתה “מעולה בתפקידה, יסודית ויורדת לפרטים”. לאחר מכן מונתה לראש מינהל משאבי אנוש וסגנית מפקדת מחוז. אחרי שכיהנה זמן קצר מאוד בתפקיד הזה, הועלתה בתקופתו של גלעד ארדן כשר לביטחון הפנים לדרגת גונדר (מקבילה לאלוף) והועמדה בראש "מנהלת שטח המחיה", שהוקמה בעקבות החלטת בג"ץ כי שטח המחיה של כל אסיר הכלוא בשב"ס לא יפחת מ־4.5 מ"ר. כשנה אחר כך, בקיץ 2019, מונתה למפקדת מחוז דרום בשב"ס.
השר דאז, גלעד ארדן, אמר השבוע כי התרשם ממנה לטובה ואף גורם פוליטי לא התערב בהחלטותיו. המרוץ של פרי לנציבות החל זמן לא רב אחר כך. מספר גורמים בשב"ס בעבר ובהווה מספרים, שבתקופתה כמפקדת מחוז השקיעה פרי לא מעט בשתדלנות. "במחוז הדרום לא ראו אותה במשך ימים שלמים", טוען אחד מהם. "היא עסקה בפעילות של לייצר תמיכה במינוי שלה בהיבט הפוליטי".
"הכול אצל קטי זה פוליטיקה", אומר אחד מפקודיה במחוז הדרום. "בזמן המרוץ לנציבות היא בקושי בילתה במחוז. לפעמים הייתה באה בבוקר והולכת בשעה שתיים, והכול היה בשושו".
לדברי אותם גורמים, חלק לא קטן מהשעות בהן לא שהתה במשרדה בבאר־שבע, הוקדש לפגישות עם חברי מרכז הליכוד, רבנים וגורמים נוספים, שיכלו לסייע לה במאבק על הנציבות. כך למשל נפגשה עם הרבנית ברוריה זבולוני, בתו של הרב איפרגן ("הרנטגן"), ומי שמכונה "הבוררת" בעקבות מעורבותה ביישוב סכסוכים, כולל כאלו שקשורים לדמויות בעולם התחתון. אבל חשוב מכך מבחינתה של פרי, זבולוני נחשבת מקורבת לבני הזוג נתניהו, ושרה נתניהו כיבדה אותה כאשר התארחה בחתונת בנה. השבוע זבולוני אמרה כי היא אכן מכירה את פרי ונפגשה עימה, כמו גם עם קציני שב"ס נוספים, אך ייעצה לכולם אך ורק בעניינים שאינם מקצועיים. גורם המקורב לפרי אישר את דבר הביקור, אך טען שמדובר בהתייעצות אישית.
כך או אחרת, כשהגיעה העת להכריע מי יהיה נציב השב"ס הבא, בצמרת שב"ס התרשמו שמאמצי השתדלנות של פרי נשאו פרי. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בסדרת הפגישות האישיות שקיים השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה עם מי שהתמודדו מולה על התפקיד הבכיר. "התחושה הייתה שהפגישה נועדה לסמן וי", אומר מקורב לאחד המועמדים לתפקיד. "זו לא הייתה באמת שיחה של 'מה אתה תעשה, איך אתה רואה את הדברים'", אומר גורם בשב"ס לשעבר. "ההרגשה הייתה שהפגישה הייתה כדי לצאת ידי חובה. כל הגונדרים שזומנו לראיון הרגישו שזה לא רציני".
לדברי בכיר לשעבר בשב"ס, "אני ידעתי שיש לחץ, ושזה בסוף מינוי פוליטי. אבל הייתי כנראה תמים כשלא הערכתי עד כמה זה חזק".
העובדה שפרי נשואה לאיש ליכוד ותיק, בוודאי לא פגמה בסיכוייה במרוץ. בשנות ה־90 היה עופר פרי גורם דומיננטי בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית, נציג פעלתן במשמרת הצעירה של המפלגה ואחד ממקורביה של לימור לבנת.
ואכן, לאחר מינויה של לבנת לשרת התקשורת ב־1996, מונה פרי לסמנכ"ל השיווק של חברת התקשורת הממשלתית בזק. בשלהי כהונתה של לבנת הוא גם מונה לתפקיד בכיר בדואר ישראל. ב־2001 דלף לתקשורת מסמך שהכין מנכ"ל רשות הדואר דאז ופעיל הליכוד חיים כהן, שמיפה עבור שר התקשורת, רובי ריבלין, את אנשי הליכוד ברשות הדואר. על עופר פרי נכתב כי הוא "שלנו. אתה בוודאי מכיר... איש ליכוד".
ב־2003, תחת ממשלת הליכוד של אריאל שרון, קודם פרי לתפקיד מנכ"ל החברה הממשלתית בזקכל. בהמשך מונה (הפעם בידי רוני בר־און מקדימה) למנכ"ל טוטו־ווינר, מקור ידוע לג'ובים פוליטיים. היום עומד פרי בראש חברת השקעות פרטית, "אבל הוא עדיין ללא ספק מאוד מחובר במפלגה", אומר גורם המכיר היטב את ההתנהלות בליכוד. "בהחלט אי־אפשר להוציא מכלל אפשרות שהוא סייע לאשתו בקבלת התפקיד. אלה החיים בליכוד. איפה שלא תיגע תמצא אישה־של, בן־של, אח־של איש ליכוד. זו מפלצת של מינויים". הגורם המקורב לנציבה פרי טוען בתוקף כי לקשריו הפוליטיים של בעלה אין כל קשר למינויה.
לזכותה של קטי פרי יש לומר, שהיא לא היחידה שניסתה להפעיל קשרים פוליטיים כדי להתקדם במעלה סולם הדרגות של שב"ס. "אני ראיתי קצינים בכירים עם רשימה של טלפונים של אנשי מרכז ליכוד", אומר בכיר לשעבר בארגון. "הפוליטיקה בתוך שב"ס מטורפת, והחדירה שלה גורמת לכך שקצינים לא ראויים מתקדמים".
“כל הקצינים בשב”ס משוכנעים שהדרך להתקדם, זה באמצעות הליכוד”, מצטרף גורם המכיר היטב את התנהלות שב”ס. “זה מאוד מאוד ברור בשנים האחרונות. כולם חושבים שאם הם ידעו להגיע לשר מפה, ומשם ומכאן, באמצעות מעורבות פוליטית – זה יסייע להם”.
כלומר יש גם ח"כים או שרים שזורקים שמות?
"בטח".
יש סיטואציה שבה ח"כ או שר מהליכוד מגיע לשר לביטחון הפנים וממליץ על קצין לקידום?
"כן. כמו שהקצינים האלה יודעים להגיע לפעילים, הם יודעים להגיע לח"כים. אם יש ח"כ טמבל מספיק בשביל לא לסנן, אז הוא יעלה את זה בפני השר".
מי שלמשל בהחלט הרגיש בנוח לנפנף בקשריו בליכוד הוא גונדר מוני ביטן, שאותו מינתה פרי לסגנה. "השם שלו עלה הרבה פעמים מצד פעילים", אומר אותו גורם הבקיא בהתנהלות שב"ס. "הוא תמיד היה נותן תחושה שהוא מעורבב". ואדם ששירת לצידו שנים ארוכות בשב"ס מספר: "מוני עצמו הסביר את זה כשאמר, 'אתם יכולים לעבוד קשה, אבל לי יש את הקשרים הפוליטיים שלי'".
נציבת השב"ס הקודמת, עפרה קליגר, סיימה את כהונתה ב־2018, היישר לתוך מערבולת מערכות הבחירות וסחבת המינויים. בינתיים, שימש כממלא מקום הנציב גונדר אשר וקנין, לשעבר קצין בכיר במערך הכליאה של המשטרה הצבאית, וב־12 השנים האחרונות קצין מוערך בשב"ס.
לצד וקנין היו עוד שלושה מועמדים לתפקיד נציב השב"ס. גונדר אשר שריקי, שנשא בשורת תפקידים בכירים בשב"ס, היה כבר מועמד לתפקיד מול קלינגר ב־2015 והפסיד. אחת הסיבות שהוא לא מונה בזמנו הייתה צרור של פקסים אנונימיים שנחתו אז בלשכת השר לביטחון הפנים, ובהם טענות על התנהגות לא ראויה. בעיצומו של המרוץ מול פרי נפתחה נגדו חקירה בעקבות טענות להטרדות מיניות ושריקי נותר בחוץ. השבוע הוא סירב להגיב לפנייתנו.
המועמד הנוסף היה אילן מלכא, שהובא בזמנו על ידי קלינגר מצה"ל, אחרי שמילא תפקידי פיקוד ומטה בכירים והשתחרר בדרגת תת־אלוף. מלכה קיבל דרגת גונדר והחל בשורת שינויים בשב"ס. בין השאר, הוא כתב מסמך בן מאות עמודים, ובו תוכנית מקיפה לבנייה מחדש של השירות. זו התוכנית שהציג בשיחות עם השר אוחנה, כשזה ראיין אותו לקראת החלטתו את מי למנות לתפקיד. בשבוע האחרון, כשהתברר עד כמה עמוק השבר בשב"ס, נשלפה התוכנית הזו שוב בלשכת השר בר־לב כאפשרות למפת דרכים לשיקום. מתמודד נוסף על הנציבות היה גונדר שרון שואן, מפקד מחוז צפון, וקצין ותיק ועתיר ניסיון, שמילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד בשב"ס.
אבל בדצמבר 2020, אוחנה הפתיע והודיע שאף אחד מהשלושה לא זכה בתפקיד: קטי פרי תמונה לתפקיד הנציבה.
מיד עם אישור מינויה, החלה הנציבה הטרייה באחת המשימות החשובות הראשונות שלה: לבנות את שדרת הפיקוד הבכירה של השב"ס תחת כהונתה. מהר מאוד התברר הכיוון: הצמרת הוותיקה והמנוסה – אאוט. "המסר של קטי לכולם היה ברור מאוד", אומר בכיר לשעבר בשב"ס, "אין לכם מה לעשות פה".
ממלא המקום אשר וקנין, עזב מיד. אילן מלכא זומן ללשכת הנציבה, ושמע ממנה כי היא לא רואה דרך שבה שניהם יוכלו לעבוד יחד. "כשאת מדברת ככה", ענה לה מלכא, "אין לי ברירה אלא, באופן נדיר ביותר, להסכים איתך", ופרש גם הוא. גם שואן נפגש למחרת המינוי עם פרי, והודיע לה כי הוא מתפטר.
הבא בתור היה האדם שפיקד עליה ונתפס כסוג של מנטור שלה בשב"ס, גונדר מנשה גניש. הקצין הוותיק זומן יחד עם כל הקצונה הבכירה לישיבה מיוחדת עם הנציבה החדשה. "כל מה שהיא שידרה שם היה בסגנון, 'אני אוביל ואני אנווט ואתם תעשו מה שאני אגיד לכם'", מספר אחד הנוכחים. "בסוף אותה ישיבה, גניש אמר לי, 'כשהיא הייתה סגנית שלי עבדנו בהרמוניה. עכשיו גיליתי את הפנים החדשות שלה, ואני הולך הביתה'".
התוצאה, לדברי בכיר אחר: "פרי הצליחה לגלח את כל הפיקוד הבכיר של השב"ס ונוצרה לה הזדמנות למנות את כל מפקדי המחוזות, ועוד שורה ארוכה של בעלי תפקיד תת־גונדר". גורם נוסף מכנה את חלק מהאנשים שקידמה פרי כ"אנשי אמונה. יסמנים. אף אחד מהם לא יכול לבוא אליה, למשל, ולהגיד לה, 'תרימי את המערכת בגלבוע, אחרת אנחנו חוטאים לתפקידנו'".
עם זאת, זכותו של כל ראש שב"ס לרענן את הצמרת, ולבנות סביבו כוורת של אנשים עם רעיונות חדשים שיצעידו את הארגון קדימה. ואכן, במרץ 2021, עורכת פרי במפקדת השב"ס ברמלה טקס חגיגי, ובו היא מציגה את כל הפיקוד העליון החדש שלה. "יום חג היום לשירות בתי הסוהר", היא מכריזה בנאומה, וקובעת כי המינויים החדשים הם, "טובי אנשינו מקרב הקצונה הבכירה בשב"ס, ומהווים את המשך עיצוב שדרת הפיקוד המתחדשת של הארגון". החלפת צמרת הארגון היא, "שיבוץ האנשים הנכונים לתפקידים הנכונים... ולא נוכל למשימה אם היא לא תובל על ידי הראויים לכך. הראויים לנו". פרי סיימה את דבריה בציטוט של בן־גוריון: "היסטוריה לא כותבים – היסטוריה עושים". יפה.
רק שכמה מהמינויים של פרי, כך עולה מהתחקיר, הם בלשון המעטה, מעוררי תמיהה, בוודאי על רקע הבריחה מכלא גלבוע. נתחיל עם מי שהיה אמור לגלות את תוכנית הבריחה מבעוד מועד הזו ולסכל אותה: ראש חטיבת המודיעין של שב"ס, תת־גונדר רגב דחרוג'.
בעוד כחודשיים, יעלו משפחות הנספים באסון הכרמל לציין את יום השנה ה־11 למות יקיריהן. רבים מהם יהיו קרובי המשפחה של 37 צוערי השב"ס, שנשלחו לסייע בפינוי כלא דמון, בעת שהלהבות דהרו לעברו. האוטובוס נלכד באש, והצוערים, יחד עם נהג האוטובוס, שלושה כבאים ועוד שלושה קציני משטרה שניסו לחלצם, נהרגו.
מבקר המדינה, שחקר את האירוע, מקדיש מקום מיוחד למי ששימש רע"ן המבצעים של שב"ס באותה תקופה, ומנהל האירוע במרכז השליטה של השירות. השם: רגב דחרוג'. המבקר קובע כי דחרוג' מעורב בשורת המהלכים והכשלים שהובילה לשיגור האוטובוס, לנסיעה בנתיב ולאסון. המבקר גילה כי הרישומים של דחרוג' והצוות שלו מהאירוע היו מבולגנים לגמרי, נדהם מחוסר המשמעת, אי־הסדר וחוסר ההקפדה השערורייתית על נוהלי ניהול מרכז פיקוד שכזה, וקבע כי ביומן המבצעים של מרכז השליטה לא נרשם מידע חשוב, שהיה עשוי לסייע.
כל זה לא הפריע לנציבה פרי למנות את דחרוג' לתפקיד הרגיש מאוד של האחראי על המודיעין בשב"ס. גם לא העובדה המדהימה הבאה: לדחרוג' אין הכשרה או רקע מקצועי בתחום המודיעין. וזה האיש שהיה אמור להביא את ידיעת הזהב על כך שמתחת לאפו נחפרת מנהרה בכלא גלבוע.
הלאה. לתפקיד סגן מפקד המחוז הצפוני, המחוז שבו כזכור התרחשה הבריחה, מינתה פרי את תת־גונדר עמאד חמדאן. ב־2014 כיהן חמדאן כמפקד כלא רימונים. אחד מאסיריו היה סמואל שיינביין, שהורשע בביצוע רצח מזעזע ובביתור גווייתו של הקורבן. איכשהו, האסיר שיינביין השיג אקדח, התבצר באחד מחדרי השירותים בכלא, ופתח באש. כמה מהסוהרים נפצעו, שניים מהם קשה. גם שניים מלוחמי 'מצדה', יחידת ההתערבות המיוחדת של שב"ס, נפצעו, בטרם הרגו את שיינביין.
זה היה אירוע חסר תקדים בתולדות השב"ס, וכדי לחקור אותו, הוקמה ועדה בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, ד"ר גיא רוטקופף, ובהשתתפות גורמים בכירים נוספים בהן תא"ל (מיל’) מיקי בראל, לשעבר מפקד מצ"ח וקצין משטרה צבאית ראשי. החקירה העלתה כי ברשותו של שיינביין היו תחמושת, סכין יפנית, אלה, פנקס רשימות, כלי עבודה שונים, מנעולים, אזיקונים, מפתחות וגז מדמיע של השב"ס. בחיפוש בפיר האוורור במקלחת בתאו, התגלה ציוד נוסף שהצליח להבריח לכלא: מכשיר סלולרי, כבל מתאם, מטענים, כלי עבודה, להבי סכינים יפניות, מפתחות שב"ס (מסטר), מפתחות רכב, חולצת סוהר, דלי עם תחתית כפולה, דמוי משתיק קול ועוד. התברר כי שיינבויים יצר חלל מוסתר בארון שבתאו, ושם הסתיר עוד טלפון סלולרי חכם.
שיינביין המת לא יכול היה להעיד, אך הוועדה הגיעה למסקנה כיצד ככל הנראה הוא הצליח להבריח את כל השלל המדהים הזה מתחת לאפו של מפקד הכלא חמדאן. האסיר המסוכן נידב את עצמו לשטוף את הרכב של קצינה בכירה בכלא. בחופשותיו מהכלא הוא היה רוכש את הציוד, ומסליק אותו ללא ידיעת הקצינה ברכבה בעת שחנה ליד ביתה בלילה. אחר כך היה חוזר לכלא ועובר את כל החיפושים. בפעם הבאה שהיה ממרק את הרכב עבור הקצינה, הוא הוציא את הציוד שהחביא, ושם אותו בדלי השטיפה בעל התחתית הכפולה.
בפרק המסקנות האישיות קבעה הוועדה כי שלושה קצינים בכירים, בהם עמאד חמדאן, כשלו כישלון חמור בתפקידם. החלק של המסקנות האישיות לא פורסם מעולם, אבל אדם הבקיא בכתוב בו אומר כי הוועדה ביקרה באופן חמור מאוד את חמדאן, והקדישה רק לו כמה עמודים שבהם מפורטים מחדליו. ניצב השב"ס באותה עת, אהרון פרנקו, קרא את הדו"ח החשאי, והדיח לאלתר את חמדאן מתפקידו. כל זה כאמור לא הפריע לנציבה פרי לקדם אותו לתפקיד סגן מפקד המחוז, במסגרת מה שכינתה בנאומה, "שיבוץ האנשים הנכונים לתפקידים הנכונים".
אבל סבב המינויים של הנציבה היה רק בתחילתו. בשב"ס, לצד העומד בראשו, יש תקן של קצין בדרגת גונדר משנה, המכהן כ"עוזר הנציב". זהו תפקיד רב־עוצמה; הוא המוציא והמביא, האיש שבאמצעותו הנציב מפעיל את הארגון. קטי פרי הציבה בתפקיד הזה את רפי ג'אנה.
בתפקידו הקודם, ג'אנה היה מפקד כלא עופר, בית הסוהר שבו בין השאר כלואים גם כ־1,200 אסירים ביטחוניים, ולכן רמת האבטחה שלו מוגדרת כגבוהה ביותר. באחד מימי תחילת מרץ אשתקד, הגיע פלסטיני תושב מזרח ירושלים לשער הכלא. שום דבר, גם לא הקורונה, מנע ממנו להיכנס. גם לא תכולת המזוודה שהחזיק בידו: 157 אלף שקל במזומן, "הרוב בשטרות של 200 וקצת גם של 100 ושל 50", כתיאורו של אדם הבקיא בפרשה.
הפלסטיני היה רגוע לחלוטין: הוא ידע שמפקד הכלא ג'אנה, הורה לזקיפים בכניסה להתיר את כניסתו עם הכסף, ואפילו להקפיד שלא לרשום את שמו ביומן הקבלה. אחר כך הוא פסע באין־מפריע לקנטינה של הכלא, ניגש לאחראי, ומסר לו את הכסף ורישום מדויק של מי ירכוש סיגריות מהכסף. בכלא, היכולת לחלק סכומי כסף באמצעות הקנטינה היא דרמטית ומקנה כוח רב למי שעומד מאחוריה. אגב, עד עכשיו לא ברור לרשויות מי זה בדיוק, והאם מאחורי הסכום האדיר – שאולי בכלל היה מולבן – לא עומדים חמאס או הרשות הפלסטינית. בכל מקרה, מדובר בפרשה חמורה מאוד ודריסה ברורה של נוהלי שב"ס.
הפרשה הגיעה לידיעתו של גונדר אשר וקנין, שמיד פתח בבדיקה. הוא שמע מג'אנה כי נענה לבקשת האסירים להכניס את הכסף בגלל שבתקופת הקורונה, נמנע מהמשפחות להפקיד סכומים בקנטינה. וקנין אמר לו כי הוא רואה במעשה אקט של כניעה לארגוני הטרור ולאסירים, והדיח אותו מיד מפיקוד על הכלא. "האיש הזה לא ראוי יותר לשמש בתפקיד פיקודי אחרי מעשה כזה", נשמע וקנין, שסירב השבוע להגיב לדברים, אומר אז. הרצל ומירב חג'אג', הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל שנרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב, פנו לוקנין ודרשו כי יפטר את ג'אנה לאלתר. "פעם אחר פעם אנו בני המשפחות השכולות נתקלים בהטבות ובפינוקים למחבלים הארורים שרצחו את ילדינו אך ורק כדי לקנות שקט מדומה בכלא", כתבו.
ג'אנה הועבר לתפקיד של סגן מפקד בכלא אחר, והיה נראה כי דרכו בשירות הגיעה לקיצה. ואז הגיעה קטי פרי ומינתה אותו לתפקיד עוזר הנציבה. ופרשת הכסף במזוודה? נשכחה לחלוטין.
בחזרה למחוז הצפוני, שם אירעה הבריחה של זביידי וחבריו. אחרי שהתוודענו לחמדאן, המינוי של פרי לסגן מפקד המחוז, זה הזמן להכיר גם את הבוס שלו, גונדר אריק יעקב, מפקד המחוז ועוד מינוי של פרי.
לפי מקורות בשב"ס, בעבר כתב מפקדו של יעקב כי הוא אינו ראוי לתפקיד פיקודי. חלק מהסיבה לכך הייתה מערכת היחסים המוזרה של יעקב עם עודה קוטייר, מראשי אחד מארגוני הפשיעה החזקים בישראל. קוטייר נאשם יחד עם קבוצה גדולה מאנשיו בשורת מעשי רצח, ניסיונות רצח, סחיטה וחטיפה. על פי החשד, הוא המשיך לנהל את ארגון הפשיעה שלו מהכלא, וכשמנהלי השב"ס לא התנהלו כרצונו, הורה לאנשיו לירות לעבר מתקנים של השירות. דיווחים טוענים כי הוא נהנה מתנאים מיוחדים, כולל פלייסטיישן בתאו.
על פי כתב אישום, במרץ 2019, קוטייר ירק על סוהר, אחר כך תקף אחרים. קוטייר טען שלהפך: הסוהרים הם אלו שתקפו אותו. יעקב, שהיה אז מפקד כלא איילון, זומן להעיד בבית המשפט. שם הוא תיאר את ראש ארגון הפשע כ"עצור טוב, גם מכבד", ואמר כי היחסים ביניהם, "מושתתים על כבוד הדדי". כשהגיע לכלא אחרי התקרית, כך העיר יעקב בבית המשפט, הוא אכן ראה, כמו שקוטייר תיאר, כי האסיר חבול, חסר שיווי משקל, ו"בקושי עומד על הרגליים". לדבריו, האירוע כולו "יצא מפרופורציות בצורה מיותרת".
עדותו של יעקב על האירוע, שתמכה בגרסתו של קוטייר, הייתה מנוגדת לעדות אחד מקציניו הבכירים. השופט העדיף בסופו של דבר את עדות הקצין. הפרקליטות ביקשה לפסול את עדותו של יעקב על הסף, שבכלל העיד מטעמה. היום הקצין שניהל יחסים "מושתתים על כבוד הדדי" עם מי שנחשב לאחד האסירים המסוכנים בישראל, הוא מפקד המחוז שבו פוספסה מנהרת בריחה של שישה מחבלים מסוכנים.
והנה דוגמה נוספת, אחרונה, למינוי שנוי במחלוקת, שמלמד לא מעט על הדרך שבה הנציבה פרי רואה את תפקידה. כאשר פרי הייתה מפקד מחוז דרום בשב"ס, כיהן אביחי בן חמו כמפקד כלא קציעות. "הייתה אז הנחיה חד־משמעית לא לאפשר לאסירים ביטחוניים להסתובב בין האגפים, מלבד הדובר", מספר מקור בשב"ס. "אבל בקציעות גם אחד המנהיגים של האסירים, שהוא לא דובר, הסתובב בין אגפים. מפקד הכלא פשוט איפשר לו לעבור. זה נחשף אחרי שבמהלך חיפוש שנערך לאותו מנהיג, התגלה מספר גדול של טלפונים ניידים. התברר שהוא היה מעביר טלפונים ממקום למקום בתוך הכלא, כמו פוסטה. על דבר כזה צריך להרים את מפקד בית הסוהר".
אז למה מפקד קציעות לא הודח?
"כי קוראים לו אביחי בן חמו, והוא נשוי לאחותה של יפעת שאשא־ביטון".
"בן חמו תמיד היה 'פרח מוגן'", אומר מצד שני גורם לשעבר בשב"ס. "באותה הפרת סדר ב־2019, כשקצין שלו נדקר בצוואר, זו תקלה לכל דבר שהיו לה סימנים מעידים והיו צריכים למנוע אותה. אני ראיתי איך שוחטים קצינים על תקלות הרבה פחות משמעותיות, אבל פה דבר לא קרה. אם אתה עושה תחקיר ומבין שההיערכות המבצעית לא טובה, איך אפשר להבין את זה שמקדמים את אותו קצין?"
איך?
"קטי, למשל, הבינה את הקשרים הפוליטיים שלו. לראיה, תראה איפה הוא היום".
תיראו מופתעים: לאחר שתמונה לנציבה, תעלה פרי את בן חמו לדרגת גונדר ותמנה אותו למפקד מחוז מרכז. "והוא לא היחיד", אומר גורם לשעבר בשב"ס. "אצל קטי יש סלקציה: או שאתה איתי או שאתה לא איתי. כל מי שאמר לקטי 'לא' ב־20 השנים האחרונות, לא נמצא מבחינתה בצד הנכון של המתרס. יש מפקדי בתי סוהר שיודעים שהם לא יתקדמו, כי לפני שלוש שנים הם התווכחו איתה על שיבוץ של איזה אסיר".
מקורביה של פרי טוענים כי ההחלטה של רוב הגונדרים לפרוש משב"ס אחרי המינוי שלה לנציבה, נתנה לה הזדמנות לרענן את השורות. לדבריהם, "עד אז הייתה בשב"ס אווירת נכאים, אנשים לא דיברו אחד עם השני. קטי מודעת לביקורת על המינויים שעשתה, אבל עומדת מאחוריהם". באשר למינויו של אביחי בן חמו למפקד מחוז מרכז, אומר גורם המקורב לה כי נודע לה על הקשר המשפחתי בינו לבין יפעת שאשא ביטון, רק כשזו הגיעה לביקור בשב”ס כיו”ר ועדת הקורונה, ושממילא לא הייתה לכך כל השפעה על החלטתה לקדם אותו.
באותו אירוע מרגש שבו הציגה פרי את הסגל הפיקודי החדש שלה, היה חשוב לשר לבטחון פנים דאז אמיר אוחנה להדגיש בנאומו נושא חשוב: "בנוגע לאסירים הביטחוניים, המחבלים הכלואים", אמר השר, "המסר שלי הוא חד וברור: המלחמה בטרור לא נעצרת במפתן בית הכלא. היא נמשכת גם בין כתליו, וכיאה למלחמה על זכותנו לחיות בשלום ובביטחון בארצנו – אין ולא יהיו במלחמה הזו פשרות".
אלא שלא פעם ולא פעמיים, דווקא הנציבה החדשה שהוא מינה, בחרה במדיניות הפוכה: ויתורים תמורת שקט.
בעת שפרי כיהנה כמפקדת מחוז דרום בשב"ס, הוחלט להעביר כמה אסירים ביטחוניים מכלא קציעות לכלא נפחא, שניהם במחוז הדרומי. אותם אסירים התאכזבו לגלות שתנאי הכליאה שלהם הידרדרו פלאים. מתברר שמוצרים שקיבלו בחופשיות בקציעות, כמו תבלינים וסוגי מזון שונים, נשללו מהם כעת. האסירים התלוננו על כך בפני מפקד כלא נפחא, גונדר משנה גבריאל מירלשוילי. "למה בקציעות מותר, ובנפחא אסור?" שאלו אותו.
מירלשוילי היה מבולבל. גם הוא לא הבין את פשר העניין, שכן הכנסה של אותם מוצרים לאגפים הביטחוניים הייתה מנוגדת לנהלים. אבל כשדיווח על כך למפקדת המחוז שלו, קטי פרי, היא לא התרגשה. "היא דאגה להשתיק אותו ולא עשתה עם זה כלום", אומר גורם הבקיא הפרטים. מירלשוילי, שעדיין משרת בשב"ס, סירב להגיב לדברים.
"מה שהיא משדרת כלפי חוץ זה משהו אחד, ומה שקורה בפועל זה משהו אחר", אומר גורם שהיה באותה תקופה בשב"ס. "היא יכולה לשדר שהיא 'אשת הברזל', אבל בפועל היא השתיקה אירועים חריגים שהיו במחוז בתקופתה. היא לא רצתה שיידעו מה קורה, אז היא דילגה על אירועים".
למה לא דיווחת על כך בזמן אמת?
"מי שהיה צריך לדעת ידע. המסרים עברו למי שצריך, ולא עשו עם זה הרבה".
הגישה הרכה של פרי לאסירים הביטחוניים כמפקדת מחוז דרום, באה לידי ביטוי גם בתקופת כהונתה כנציבה. בכירים לשעבר טוענים שיחס כזה עלול לפגוע בכושר ההרתעה של שב"ס. "ברגע שממונה נציב חדש, האסירים הביטחוניים מתחילים לבדוק את כללי המשחק החדשים", אומר בכיר לשעבר בשב"ס. "הם מבינים עם מי כדאי להתעסק, והם הבינו חד־משמעית שעכשיו זו תקופה שבה שב"ס רוצה שקט. עזוב את הממשלה והמדינה, שב"ס יעשה הכול כדי שיהיה שקט".
בכל שרשרת תפקידיה בשב"ס, התחככה פרי עם העולם העברייני, אבל בשני מקרים, העולם הזה כבר הגיע למשפחתה, כששני האחים שלה, אהוד יפרח ו־ש' (שמו המלא אסור בפרסום) הפכו לכלואים בארגון שבו היא מועסקת. למעשה כאשר פרי מונתה לנציבה, האח אהוד יפרח עוד היה אסיר, לאחר שהורשע במתן שוחד ובקבלת דבר במרמה, ונגזרו עליו 28 חודשי מאסר בפועל. אגב, הוא היה כלוא בכלא גלבוע.
אהוד יפרח הוא הבעלים של חברה העוסקת בתחזוקת מערכות מים וביוב. בשנים האחרונות העניקה החברה שלו שירותים לתאגיד המים 'מי אביבים', יחד עם חברה נוספת, שנוהלה בידי האח ש'.
בשנים 2010־2013 היו מעורבים שני האחים בפרשת שוחד בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, במטרה להטיית מכרזים והוצאת חיובים פיקטיביים מתאגיד 'מי אביבים'. במהלך המשפט הורשעו שני האחים, במסגרת הסכם טיעון, ונשלחו למאסר. אחד מהם, ש', שנגזר עליו עונש מאסר של שנתיים, השתחרר מוקדם מהכלא לאחר שחתם על עסקת עד מדינה.
ואם זה לא מספיק, בשנים 2015־2017 קיבלה החברה של האח יפרח כ־900 אלף שקל משב"ס, בעבור "שירותי שאיבת ביוב וניקוז ביחידות שב"ס". גורמים בארגון מספרים שידעו טוב מאוד כי החברה שייכת לאחיה של אחת הקצינות הבכירות בארגון. "הוא גם לא טרח להסתיר את זה", אומר אחד מהם. פרי הגיבה בעבר לדברים וטענה כי היא לא נמצאת בקשר עם אחיה האסיר מזה כמה שנים. היא גם הצהירה על האח והחברה שלו בהסדר ניגוד העניינים עליו חתמה, והתחייבה שלא לגעת בנושאים הללו בעצמה.
באירוע אחר, גם הנציבה פרי עצמה צעדה באזורים האפורים של מה מותר ומה אסור. זה קרה לקראת סוף דצמבר 2020, סמוך למינוי שלה ועם תחילתו של מבצע החיסונים בישראל. ראשונים להתחסן היו בני ה־60, בתוכם גם אסירים. אלא שהמשרד לביטחון הפנים של השר אוחנה הודיע: "בשלב זה מנחה השר להשלים את חיסוני סגל שב"ס ולא להחל בחיסוני האסירים". ובמילים אחרות, להתעלם מההוראה של משרד הבריאות.
הסערה הציבורית פרצה, וארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ. היועצת המשפטית הוותיקה והמוערכת של השב"ס, יוכי גנסין, התריעה כי מדובר בהוראה בלתי חוקית, "שדגל שחור מתנוסס מעליה". היועץ המשפטי לממשלה קבע כי "לא ניתן להצדיק מבחינה משפטית את הנחיית השר כי אסירים בקבוצת הסיכון לא יקבלו חיסון במקביל לחיסון אוכלוסייה דומה בציבור הכללי". "אין סמכות 'להעניש' את האסיר באמצעות שלילת זכויות נוספות מעבר למתחייב לפי גזר הדין", פסקו במשרד המשפטים. פרופ' איתמר גרוטו, הפציץ את שב"ס בדרישות למלא אחרי הוראתו. אפילו הנשיא ריבלין ניסה להתערב כדי שבשב"ס יצייתו. למרות זאת, פעלה פרי על פי מצוות השר שמינה אותה.
כשראו אוחנה ופרי שנקבע דיון גורלי בבית המשפט, שהיה ברור כי יכריע נגדם, הם הורו לאפשר את חיסון האסירים מיד אחרי סגל שב"ס. זה כבר היה מאוחר מדי. בג"ץ פירסם בעניין את אחת מההחלטות החריפות ביותר בשנים האחרונות, כנגד נושא משרה מכהן. השופט מני מזוז פסק כי התנהגותו של אוחנה, "מצביעה על שיבוש מוחלט בתפיסתו של המשיב את תפקידו וסמכותו", וכי פעל בחוסר סמכות מוחלטת ובאופן לא חוקי. מזוז גם מתח ביקורת מרומזת על פרי וקבע כי "השר לביטחון הפנים אינו מוסמך להורות לנציב שב"ס שלא להעניק טיפול רפואי לאסיר או עצור", וכי "מצער הצורך לומר דברים כה מובנים מאליהם".
הגורם המקורב לפרי אמר השבוע כי פרי היתה חדשה בתפקידה והאמינה כי היא פועלת כדין. כך או כך, פרי ואוחנה הובסו, אך פרי לא שכחה. אחרי סיום סאגת מניעת החיסונים מהאסירים, הוצרו צעדיה של היועצת המשפטית גנסין. היא סיפרה לאחד ממקורביה כי מאותו יום מודרה מכל פורום וחשה מוחרמת בידי הנציבה והפיקוד הבכיר החדש.
בנסיבות האלה, גנסין הקדימה את פרישתה המתוכננת, ובעיניים דומעות סיפרה למקורב אליה כי פרי פגעה בה כל כך, שאפילו היא איננה מעוניינת באירוע פרידה ממנה בשב"ס, שאותו ניסתה לקבוע פרי כדי ליצור מראית עין של הרמוניה. גנסין כן הגיעה למספר מפגשי פרידה, ובהם עם היועץ המשפטי לממשלה וצוותו, שם התריעה על אודות המצב בשב"ס. כל הניסיונות הללו ואחרים להדליק נורה אדומה לגבי מה שמתחולל במערך הכליאה של ישראל נכשלו, אבל אז אירעה הבריחה, שאולי התחילה את רעידת האדמה שהשב”ס כל כך זקוק לה.
תגובת שירות בתי הסוהר: “לגבי מערכת חסימת הטלפונים: לכל הנטען אין שחר והוא שקר מוחלט. סוגיית השמשת מערכת חסימת הטלפונים הובלה אישית על ידי הנציבה לאחר עיכוב הנמשך עוד טרם כניסתה לתפקיד. מעולם לא היה קשר לחשש כלשהו מאסירים כאלו ואחרי. יש תיעוד המוכיח את פעולותיה הנמרצות לכך שהיא תופעל ותושמש. תיעוד זה יוצג בפני הגורמים המשפטיים המוסמכים.
“לגבי קשרים פוליטיים במינוי הנציבה: מוזר לקבל טענה שכזו המתעלמת מניסיונה ארוך השנים של רב־גונדר פרי בשב”ס, מרקעה האקדמי, משלל תפקידיה בארגון ומהתמודדותה עם הסוגיות
האסטרטגיות המורכבות ביותר במסגרת שב”ס. לנציבה מעגל חברים ומכרים של נשים וגברים, מכל גוני החברה הישראלית ומכל הקשת הפוליטית וייחוס פגישה כזו או אחרת לקמפיין מאורגן היא הטעיה בוטה.
“לגבי פוליטיזציה של השב”ס: השב”ס הוא ארגון המורכב מפטריוטים ישראלים העושים מלאכת קודש קשה ואמיצה בהתמודדות עם האנשים הקשים והמורכבים ביותר בחברה הישראלית. הכתמת שמם כאילו הם כולם יציר כפייה של פוליטיזציה מכוערת, זהו מעשה שלא ייעשה.
“לגבי מינויים פרטניים: רפי ג’אנה – הקצין סיים תפקידו הקודם בהמשך לאירוע משמעתי. לאחר שנענש ושילם את חובו נבחן עניינו על ידי ממלא מקום הנציב והוא הומלץ לפעילות פיקודית. לאור זאת החליטה הנציבה לשבצו בתפקידו הנוכחי. רגב דחרוג’: טענתכם אינה נכונה. לקצין רקע מבצעי עשיר מאוד כראש מחלקת האסיר, עוזר נציבה, מפקד יחידת מצדה והוא בעל תארים אקדמיים רבים. אין לקצין הערה ספציפית בדו"ח מבקר המדינה ושמו הוזכר בהקשר לבחינת מכלול פעולות הארגון. אריק יעקב: הנתונים נבדקו ואינם מונעים קידום. עמאד חמדאן: הקצין קיבל הערה פיקודית בשנת 2015 בגין אירועים שהתרחשו לפני כן תחת אחריותו. לאחר עיכוב בן ארבע שנים ולאחר ששילם את חובו, הוחזר הקצין למסלול פיקודי.
“אביחי בן חמו: טענתכם אינה נכונה מתחילתה ועד סופה. אין לה תיעוד במסמכי השב”ס והיא השמצה מופרכת. ההפך הוא הנכון: הקצין אחראי ליצירת אחידות במזון המסופק לבתי הכלא במחוז. גם לגבי האסיר אשר נעצר כשנעליו מכשיר סלולרי מוברח, היה הקצין זה שווידא שהוא נענש ופתח נגדו בהליכים משפטיים.
“לגבי גישה רכה לאסירים ביטחוניים: עם כניסתה קיבלה הנציבה ארגון עם דימוי נמוך, הזקוק לאיחוי ושיקום יסודי בפן הפנים־ארגוני, וליד ברזל כלפי אסירים ביטחוניים כפי שזו מופגנת ביתר שאת גם כעת כשהיא מפרקת את התאגדויות ארגוניות בתוך בתי הכלא כמו זה של הג’יהאד האיסלאמי ואחרים. פעולות אלו לא נעשו שנים ארוכות והן מובלות על רב־גונדר פרי החל מכניסתה לתפקידה.
“הניסיון להפיל את כל חוליי הארגון על מי שנמצאת בתפקיד חודשים ספורים, ומסכת ההשמצות הפרועה והמופרעת שהועלתה בכתב הטענות מוכיחה כי מקורות המידע שלכם מונעים מתאוות נקם ופגיעה אישית שנפגעו בגין אי־קבלת מבוקשם”.
תגובת השר לשעבר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה: "כמה עלובים ופחדנים הם אותם 'בכירים לשעבר בשב"ס' (שם קוד למועמדים לנציבות שב"ס שלמגינת ליבם לא קיבלו את המינוי) הממהרים לעוט על הנציבה כמוצאי שלל רב, כשהם מסתתרים מאחורי מעטה האנונימיות והחיסיון העיתונאי. רב־גונדר קטי פרי נבחרה על ידי הממשלה הקודמת מאחר שהיא האדם המתאים להצעיד את שירות בתי הסוהר לעתיד טוב יותר, ולתקן את הקלקולים הרבים שיש בו. להבדיל ממועמדים אחרים, היא לא הפעילה לא לובי ולא קשרים פוליטיים, דבר שדווקא פעל לטובתה.
"עם תחילת כהונתי פגשתי את כל הניצבים במשטרת ישראל, הגונדרים בשב"ס והטפסרים בכב"ה בכדי להכיר את השדרות הפיקודיות. לא בכולם ראיתי מועמדים לראשות הארגונים. התיאור 'לצאת ידי חובה' חוטא לאמת, ולו משום שאין ולא היתה לי כל חובה לקיים את המפגשים הללו.
"אני עומד מאחורי ההחלטה שקיבלתי להשלים את חיסוני סגל שב"ס לפני האסירים. בשעתו כשמספר החיסונים היה מוגבל, היה הגיון רב בהחלטה משום שהאסירים הם סטטיים וסכנת הפצת הנגיף בקרבם נבעה דווקא מהסגל היוצא ובא אל שערי הכלא. נציבת שב"ס מילאה הנחיה זו במלואה".
