כשנודע לארגון ויצו, העוסק בשגרה בפעילות למען נשים בקהילה, שחלק מהמשפחות מהדרום פונו לשכונת גליל ים ולבתי המלון בהרצליה, הן התארגנו באופן ספונטני והלכו לקבל את פניהן עם מגוון פעילויות, והבולטת בהן היא הקראת ספרים לילדים.
סימונה פכטר בת ה־68, מתנדבת בוויצו רמה"ש, מיומנת מאוד בהקראת סיפורים – היא סבתא לשישה נכדים. פכטר אספה כמה ספרים מביתה, כאלה שנכדיה אוהבים במיוחד, והגיעה למספר נקודות שבהן שוהים המפונים מהדרום. היא אוספת סביבה כמה ילדים, מציגה את עצמה, שואלת מה השמות ומבקשת מכל אחד לספר לה משהו על עצמו. ככה נוצר החיבור ביניהם.
"אני נותנת לשניים־שלושה ילדים לבחור ספר, כי הרי זו לא שכבת גיל אחת. בדרך כלל דווקא הגדולים סבלניים, כי הם באים עם אח או אחות קטנים. לפעמים גם האימהות מצטרפות, אז אנחנו עושות תוכנית כבקשתך. הקראתי להם ספר שגם הנכדות שלי מאוד אוהבת – 'קרנפים לא אוכלים פנקייק', לא סתם בחרתי אותו, זה ספר על ילדה שמרגישה שלא מקשיבים לה כשהיא צריכה לומר את הדברים שלה, והיא נכנסת לעולם דמיוני משלה. זו הייתה הזדמנות לדבר על הנושא גם עם הגדולים", אומרת פכטר.
כמו סימונה, יש עוד כ־15 מתנדבות שמחולקות למשמרות – בוקר וצהריים. פרט לסיפורים יש עוד הפעלות לילדים: באותו מתחם שבו פכטר הקריאה סיפורים, למשל, התקיימה גם הצגה שאליה נהרו הקטנטנים, ולצידה של פכטר נשארו בנות קצת יותר בוגרות. "היה להן יותר חשוב לשוחח. הן רצו לדבר ולספר על מה היה ועל מילים חדשות שהן פתאום למדו, כמו 'חילוץ'. ילדות בכיתה א' לא ממש מכירות מילים כאלה. היה לי חשוב לשמוע אותן", היא מסכמת.
