בימים כתיקונם איתי קנר (47) הוא האבא והאמא של החיילים הבודדים, בתור המייסד ויושב הראש של עמותת "מנטור לחיים". הם סומכים עליו בכל פעם שהם צריכים משהו. עכשיו הוא מתחנן שהשמיים ייפתחו כדי שצוואר הבקבוק של כל הציוד הטקטי שהשיג במיליוני דולרים יגיע לארץ.
"מהרגע שהמלחמה פרצה וכל המדינה הייתה בתדהמה, התחילו לפנות אליי אנשים שהוקפצו לשטח, וביקשו להשלים חוסרים, המפקדים ביקשו ישירות", מספר קנר, שגם הקים את המכון למנטורינג ומנהיגות בישראל. "התחלתי להזיז דברים דרך הקשרים והניסיון שלי, לראות איך אני יכול לעזור ולמצוא בעולם ציוד חסר, כמו למשל אפודים קרמיים, קסדות טקטיות חליפות סערה, משקפי מגן, לדרמנים, שלוקרים, סכיני קומנדו ועוד. אני לא מדבר על תחתונים וגרביים, שגם זה חשוב מאוד. המדינה התרוקנה, חלק מהציוד הקיים לא שמיש".
1 צפייה בגלריה
איתי קנר
איתי קנר
"אני יודע מקרוב איך צריך לצאת לקרב". איתי קנר
(צילום: פרטי)
קנר ממשיך: "פתאום השם שלי מתחיל לרוץ בין כולם, ואני מתחיל לקבל מאות שיחות והודעות ביום. ביקשתי מהחברים הקרובים לארגן חמ"ל, לרכז את החוסרים, התחלתי לאתר מקורות של ציוד טקטי בחו"ל, וכמובן שהשגתי אישורים מהצבא ומזרועות הביטחון כדי שהציוד ייכנס לארץ בתורה מקצועית ופורמלית", הוא אומר ולוקח אוויר. ואז מוציא אותו בנשיפה ארוכה: "והצד השלישי זה לגייס תרומות, כי הציוד הטקטי עולה הרבה כסף. אנחנו מגייסים מיליוני דולרים, וזה עוד רק השבוע הראשון במלחמה. זה הולך להימשך מספר שבועות, בהם צריך לגייס את כל המשאבים על מנת שכולם יצוידו במינימום הנדרש כדי לצאת לקרב".
דובר צה"ל טען שלא חסר ציוד. "הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה. אני עובד עם השטח, אני בקשר עם מפקדי יחידות העילית. בתור אחד ששירת ביחידה כזו, תמיד קיבלנו את הציוד הכי טוב מכף רגל ועד ראש. נלחמתי בלבנון, אני יודע מקרוב איך צריך לצאת לקרב. אנחנו לפני גשם – את יודעת כמה הודעות אני מקבל על זה שאין חליפות סערה? אני לא יכול לדמיין שהם הולכים להילחם בגשם בלי ציוד מתאים. זה מדיר שינה מעיניי במלוא מובן המילה".
ושוב הוא עוצר – נושם ומסכם: "אני כרגע לא שואל בכלל איך הגענו למצב הזה. הפסקתי לשאול מי ולמה. אני בחמ"ל שלי עם כל מה שעושים במאות טלפונים, ומרגיש שאני בהסתערות קדימה להשיג את הכספים ואת האישורים, ולהצליח להביא את הציוד הזה למפקדים ולחיילים שלנו שמגינים על מדינת ישראל. אני אומר את זה ויש לי צמרמורת. לא הייתי יכול לדמיין שנהיה בסרט כל כך רע". ופתאום קולו מקבל גוון נחוש: "אבל כמי שמכיר את הנפשות הפועלות ואזרחי מדינת ישראל, אני מאוד מאמין בעם שלנו, גם בארץ וגם בחו"ל, ומאמין שכולנו ביחד ננצח".