קבינט הקורונה אישר הערב (יום א') את "תוכנית הרמזור" של פרויקטור הקורונה רוני גמזו. התוכנית צריכה עדיין לעבור אישור בוועדה בכנסת ואז תוכנס לתקנות הקורונה - לא לפני ה-6 בספטמבר.
שר החינוך יואב גלנט הכריז כי הצעתו לפתוח את כל מערכת החינוך כסדרה באחד בספטמבר, גם בערים האדומות שבהן אחוז תחלואה גבוה, התקבלה למרות עמדתו של גמזו. בניגוד לדבריו, שרים שהשתתפו בקבינט הקורונה אומרים כי בישיבה דיבר גלנט על זה שחייבים לאפשר לימודים בערים אדומות וכי משרד הבריאות התעלם מהנתונים שהציג לו על היקף התחלואה בקרב ילדים.
ראש הממשלה, לדברי השרים, סיכם על הקמת צוות שרים שידון בחינוך בערים אדומות ואם צריך יביא את ההחלטות לאישור קבינט הקורונה. בצוות יהיו חברים שר האוצר ישראל כץ, שר החינוך גלנט, שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר המדע יזהר שי.
הפרופ' הגיב בתקיפות כי "טרם התקבלה החלטה לפתוח את שנת הלימודים בערים אדומות. עמדתי החד משמעית לא השתנתה - פתיחת שנת לימודים בערים אדומות תביא להתפרצות התחלואה בערים אלו ובערים אחרות. אמשיך להילחם על כך בימים הקרובים".
יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, אמרה בתגובה להחלטה: "הם יושבים במגדל השן מוגנים מכל הכיוונים ולא מחוברים למה שקורה בשטח. בערים אדומות יפתחו רק את החינוך ואת השאר יסגרו? זו פשוט בושה".
תוכנית הרמזור לא הצליחה לעבור את מבחן קבינט הקורונה במשך שלוש ישיבות עקב התנגדות עזה של המפלגות החרדיות, איתן הגיע גמזו להסכמה לפני הישיבה הנוכחית בנוגע למתווה התפילות בבתי הכנסת. שר הפנים אריה דרעי טען שהחרדים לא התנגדו לרמזור ולא עיכבו אותו. פרופ' גמזו ציין בדיון כי מקדם ההדבקה בערים אדומות עלה מ-1 ל-1.2. על אף המצב הלא מזהיר, האפשרות של סגר בראש השנה אפילו לא עלתה.
בדיון התפתח ויכוח לגבי מי יבצע אכיפה בגני אירועים, האם המשטרה ובאיזה כוחות. ראש הממשלה נתניהו אמר שסוד ההצלחה של התוכנית תהיה אכיפה מוגברת. אז הגיע הנושא של גני האירועים וגורמים הזהירו כי ישנה היתכנות לאירועים "פיראטיים" וחתונות עם יותר משתתפים משמותר, לכן הדבר יוצר "בעיה גדולה". השר אריה דרעי הציע לשים שוטר בכל אולם וגן אירועים בתיאום עם בעלי השמחה שיצטרכו לשלם על שירותיו של השוטר.
ממלא מקום מפכ"ל המשטרה אמר שאין צורך בכך ואמר כי השוטרים יתניידו בין אולם אירועים לגן אירועים ותהיה אכיפה מוגברת.
על פי התכנית, ניתן לקיים תפילה במקום בשטח פתוח בחלוקה למתחמים נפרדים, כך שבכל מתחם ישהו קבוצות קבועות של 20 אנשים לכל היותר, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין מתחם למתחם; סימון כל מתחם בסימון פיזי כגון חבל או סרט; הושבה בקבוצות קבוצות ובהושבת אנשים שאינם גרים באותו מקום יישמר מרחק של 2 מטר ככל הניתן ולכל הפחות, רווח כיסא ריק ביניהם; מינוי ממונה קורונה למקום וכן סדרנים לשמירת החלוקה למתחמים והושבה בקבוצות קבועות; במקום שמספר השונים הכולל בו עולה על 250, יש להעביר שרטוט מפורט של המקום והחלוקה למתחמים לאישור מראש של הרשות המקומית ולשכת הבריאות המחוזית.
קבינט הקורונה אישר גם מתווה לפתיחה אולמות התרבות בכפוף למגבלות התו הסגול ובערים ירוקות: בכל כניסה באולם תותר הכנסתם של עד 100 איש תוך שמירה על מרחק בטיחותי ועטיית מסיכות, עד 1,000 איש סה"כ באולם. ניתן יהיה למלא עד 60% מתפוסת הקהל באולם.
במסגרת תוכנית הרמזור תקבל כל רשות מקומית בישראל ציון בין אפס ל-10 שנובע מהמשתנים הבאים: מספר חולים חדשים לכל עשרת אלפים תושבים בשבוע; קצב גידול מספר החולים בכל הרשויות המקומיות בשבוע; שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בכל שבוע.
על בסיס המשתנים האלה יינתן הציון לכל רשות. אחת לשבועיים יבדקו את הציון ויעשו ממוצע בסוף השבועיים וזה יגדיר את מעמד העיר. עוד נקבע בהצעה שהסיווג יפורסם לציבור ואף אחד לא יישאר בחוסר וודאות. החלוקה לצבעים תגדיר גם את מגבלות ההתקהלות השונות.
"התוכנית לא תביא לירידה בתחלואה בשבועיים הקרובים"
ביום חמישי קרא "קבינט המומחים" בראשותו של פרופ' רן בליצר לממשלה להימנע מסגר כללי בחגים, אך כן לבצע ריסון מהודק בערים האדומות. עוד המליצו חברי הקבינט, ביניהם ד"ר שרון אלרעי, פרופ' ארנון אפק, פרופ' גבי ברבש ועוד כי תוכנית הרמזור של פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, לא תוכל לעבוד כל עוד אין אכיפה מקיפה של ההנחיות.
בדיון סקרו הנוכחים את מצב התחלואה בחודשיים האחרונים וטענו כי המצב קשה וכי "מגמות התחלואה מטרידות". הפורום קרא להפעלה מיידית של תוכנית הרמזור אך התריע שהתוכנית כלשעצמה והמכלולים בהקמה אין די בהם להביא לירידה בתחלואה בשבועיים הקרובים, והנחת העבודה הינה המשך עלייה במספר החולים הקשים המאושפזים.
"יש לוודא קריאה ברורה של מנהיגים מכל הסקטורים להקפדה על ההנחיות", נכתב במכתב הסיכום של הישיבה. "חשוב למנוע השתלחות באנשי המקצוע או לגיטימציה להתעלמות מההנחיות שאם לא כן תקרוס התוכנית כמגדל קלפים וניגרר לעליה בתחלואה, כמו-גם להכרח להגיע לסגר כברירת מחדל שרעה לכולם".
לגבי סגר אפשרי בחגים אמרו המומחים כי מערכי הקטיעה, ההסברה, ההדרכה והאכיפה אינם בשלים ואין ביטחון כי יצליחו לשמור על שיעור תחלואה נמוך לאחר היציאה מהסגר. חברי הפורום גם מאמינים כי אם לא תטופל בעיית האכיפה וההיענות להנחיות, מאמץ היציאה מהסגר צפוי להכשל. אין ולא יהיה מערך קטיעה היכול להתמודד עם מאסה של חתונות והתקהלויות המוניות בחללים סגורים.
פרופ' רן בליצר אמר הבוקר ל-ynet: ״לצערנו הגענו לנקודה שבה אין מנוס מהפעלת צעדים נוספים של ריסון ומגבלות בערים האדומות כדי לאפשר להם להשתלט על התחלואה ולצאת מהסטטוס ה-׳אדום׳. ברור לנו שתוכנית הרמזור לא תפחית את התחלואה כשלעצמה, אלא אם נתגייס כולנו להתנהלות אחראית. אם לא נחשב מסלול מחדש, קבינט המומחים רואה סיכון ממשי שלא תהיה ברירה אלא להרחיב המגבלות לאיזורים נוספים, ייתכן שכבר לקראת החגים".
בתוך כך, היום החליטה הממשלה במשאל טלפוני על הארכת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה עד ל-6 בנובמבר 2020. בדברי ההסבר בהחלטה נכתב כי לנוכח פקיעתה הצפויה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה (ב-6 בספטמבר 2020) ולנוכח העובדה שעדיין ישנו סיכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, המחייב המשך נקיטת פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק, הוחלט לבקש מוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר את הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה בשישים ימים.
פורסם לראשונה: 19:00, 30.08.20