הניסוי של צה"ל בדרום לבנון נחשף
(צילום: נוויל האריס)
במוצב הצפוני ביותר של צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון ישבה "פלוגת נחשול". פלוגת שריון סודית, שכל חייל ששירת במוצב ידע שאסור לגעת בטנקים שלה. את הסיבה הם כמובן לא ידעו – מדובר בטנקים שהורכבה עליהם מערכת "רעם סגול", מערכת הגנה מפני טילי נ"ט שהייתה עדיין בשלבי פיתוח.
עשרים שנה אחרי שהפלוגה פורקה, הסיפור המלא של הניסוי שבוצע בתנאי אמת, מול אויב, בדרום לבנון, הותר לפרסום. גם כיום הלוחמים ששירתו בפלוגה לא בטוחים אם זה היה ניסוי מוצלח או כישלון.
"המטרה - להיות כל הזמן במקום הכי מסוכן ובעייתי"
חרמון דוד היה לפני 22 שנה קצין צעיר ומורעל בפלוגת נחשול. "היינו פלוגה סודית מאוד", סיפר לראשונה על החוויות במסגרת הניסוי. "הוצבנו באופן קבוע במוצב ריחן, המקום הכי חם, הכי מסובך והכי מאוים – בקצה של רצועת הביטחון. כל הזמן היינו צריכים לכסות את הטנקים ואת הציוד ולהסתיר את המשימה שלנו".
באותה תקופה פעלו ונלחמו פלוגות שריון רבות ברצועת הביטחון, אבל בניגוד לשאר הפלוגות, לוחמי נחשול שירתו באופן רציף בדרום לבנון. "הוצבנו בגזרה הכי חמה בלבנון, מוצב ריחן, שחטף באותם שנים הרבה לוחמים הרוגים. מעבר לניסיון לבדוק את המערכת היו לנו גם המון הצלחות אקטיביות. הכוח שלנו היה מאוד מיומן, עם ניסיון קרבי בשטח, שכל הזמן עשה את אותו הדבר – לבנון".
6 צפייה בגלריה
חדר התדריכים במוצב ריחן. "המטרה שלנו הייתה להיות כל הזמן במקום הכי מסוכן והכי בעייתי"
(צילום: פלוגת נחשול, חטיבה 188)
"המטרה שלנו הייתה להיות כל הזמן במקום הכי מסוכן והכי בעייתי, כדי לבדוק את תפקוד המערכת כשחיזבאללה יורים עלינו טיל", תיאר דוד, ששירת כסגן מפקד הפלוגה. "זאת אומרת, שאם המערכת עובדת זה מצוין, אבל אם המערכת לא עובדת זה לא טוב".
ארי ברוק, ששירת כמפקד טנק, הוסיף: "עשינו הרבה נסיעות באור יום ומול שטחים שולטים, בעיקר באירועי לחימה. הכוונה הייתה שיירו בנו טיל, שפשוט יירו. היינו די מוכנים לזה, גם בחיפויים. אתה פחות חושש להיות חשוף באור יום, אתה רוצה לראות מה קורה כשיורים עליך טיל".
"בשני הקווים הראשונים שלנו בלבנון נתנו לנו לשחק. היינו עושים דברים חדשים, נוסעים לשטחים רחוקים. יום אחד עמדנו באור יום על שלוחה וחיכינו לטיל. הגיע טיל שהתפוצץ סמוך לזחל של הטנק, אבל לא קרה לנו כלום והמערכת לא הופעלה", סיפר ברוק. מיד לאחר מכן הוא מסביר שהמשימה לא הייתה לעמוד סתם, אלא היה צורך מבצעי "הצוות שלי גם הוריד שני מחבלים".
6 צפייה בגלריה
ברוק. "בשני הקווים הראשונים בלבנון נתנו לנו לשחק, עשינו דברים חדשים, נסענו לשטחים רחוקים"
(צילום: פלוגת נחשול, חטיבה 188)
למרות מעטה הסודיות וההקפדה המלאה על נוהלי ביטחון שדה, הסיפור החשאי שרץ בדרום לבנון על פלוגת הטנקים המיוחדת ממוצב ריחן התגלגל לאוזני השריונאים הצעירים באותה התקופה. הסיפורים היו על פלוגה עם מערכת סודית שמחסלת עשרות מחבלים ויוזמת מבצעים נועזים.
"עשינו פעילות ייחודית מעצם הפעילות שבוצעה", סיפר המפקד האחרון של הפלוגה, עומרי מירון. "שינינו קצת את הקונספט של הפעילות – ממארבים של חי"ר וטנקים למארבים מדלגים של שני צמדי טנקים – בשעות לא שגרתיות ולא לאורך כל הלילה. הרגשתי בטוח בזכות האנשים שהיו איתי, ובזכות המקצועיות והרצינות שהפגנו בהכנות שעשינו לקראת כל דבר".
"אתה נמצא כדי לחטוף טילים"
אבל לאורך השירות בדרום לבנון הלוחמים ידעו שהם מציבים עצמם בסכנה. "היו סיטואציות שידענו על חוליות טילים שעומדות לבצע ירי אז עמדנו ממש חשופים. סמכנו על המערכת. לי, בתור מפקד טנק, הייתה הידיעה שאם יורים עלינו טיל אז 'רעם סגול' תשבש אותו", אמר ברוק.
"הרצון שלי היה לעלות ללבנון ולהיות במקום מיוחד – וקיבלתי את מה שרציתי", הוסיף רועי עופר, שהיה גם הוא מפקד טנק בפלוגה. "הבנתי שאני חלק מניסוי ושהצבא בודק את היעילות של המערכת, אבל אני לא חושב שהרגשנו בניסוי. המטרה כמו שהבנו אותה זה שאנחנו נמצאים כאן כדי שיירו עלינו".
6 צפייה בגלריה
"היו סיטואציות שידענו על חוליות שעומדות לבצע ירי - אז עמדנו ממש חשופים"
(צילום: פלוגת נחשול, חטיבה 188)
עופר הרחיב: "התחושות מתחלפות כל הזמן. מצד אחד אתה בחזית של החזית, ואתה נמצא על טנק שהוא לא נראה רגיל ואתה נמצא שם כדי לחטוף טילים, כדי לבחון את המערכת. מצד שני, אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה הזאת. אולי היינו סוג של 'שפן ניסיונות', אבל זאת הייתה הדרך היחידה לבדוק את זה".
אלוף משנה רלי מרגלית מוכר עכשיו כמי שדחה את השחרור כדי לעמוד בראש מערך החקירות האפידמיולוגיות בפיקוד העורף. באותן השנים הוא פיקד על פלוגת נחשול. "זאת הייתה פלוגה מאוד מיוחדת, שנבנתה עם רעיון של ניסוי מבצעי בקונספט הגנתי שמאפשר משהו יותר התקפי ובשום שלב לא הייתה תחושה של שפן ניסיונות".
6 צפייה בגלריה
לוחמים בפלוגת נחשול. "התחושה הייתה שאנחנו מצילים את המדינה"
(צילום: פלוגת נחשול, חטיבה 188)
"חשבנו שזה נכון ומתאים, וגם היינו חלק מהפיתוח. היו לנו המון ניסויים אחרים שהיינו שותפים אליהם וראינו שהם עובדים", הוסיף. "התחושה שלנו הייתה שאנחנו מצילים את המדינה".
"אני לא חושב שהיינו שפני ניסוי", תמך גם ברוק. "האמת היא שאף פעם לא ירו עלינו טיל בכינון ישיר, אז אני לא יכול להגיד שהמערכת נוסתה בהצלחה, אנחנו סמכנו על המערכת".
בין כישלון ואכזבה לנס
לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 הניסוי הצבאי ב"רעם סגול" נעצר והפלוגה המיוחדת פורקה. לאורך כל השנים שבהן פעלה ברצועת הביטחון ספגו הטנקים של הפלוגה מתחי מרגמות רבים וכמעט את כל סוגי האש, למעט טילי נ"ט, שהמערכת המיוחדת נבנתה להגן מפניהם.
"עובדתית, בתקופה ההיא לא ירו עלינו טילים כפי שצפינו שיקרה", אמר אל"מ מרגלית.
- מבאס?
"קצת. יש פה פרדוקס מאוד גדול. בוודאי שאני מתגעגע לתקופה ההיא, עבור הלוחמים שם זאת הייתה תקופה של הגשמה עצמית. היינו בתוך חוויה שהיא מאוד מאוד משמעותית ומרתקת בלבנון. פיתחנו כל מיני טכניקות שונות וכל מיני נורמות שלא היו נהוגות ברצועת הביטחון, ועשינו פעולות יותר נועזות במידה מסוימת, אבל זה היה יותר בגלל המקצועיות שלנו".
האכזבה מכך שהמערכת לא נוסתה בזמן אמת מורגשת אצל כלל הלוחמים שאיתם שוחחנו. "כל אחד אצלנו בפלוגה רצה לראות אם המערכת עובדת או לא", סיפר עופר. "כל אחד בקרב רוצה להיתקל, שיירו עליך ולהכניס להם. מצד שני, אתה נורא רוצה שלא, וזה מפחיד רצח. אלה תחושות שבאות ביחד. היו רגעים מאוד מפחידים. בתור טען אני זוכר שהרגשנו שממש מטווחים את הטנק, והבוץ היה עף מהפצמ"ר על הטנק".
יותר מעשרים שנה אחרי שפעילות הפלוגה הסתיימה, והלוחמים מנסים להסביר איך הסכימו להכניס עצמם לסיטואציה. "אפשר לקרוא לזה טיפשות נעורים של חייל", אמר ברוק. "היום זה לא היה קורה, אבל בתור ילד בן 20 אתה בטוח שזה יעבוד".
"אולי זה לא נכון להגיד, אבל יש לי סוג של צער שהמערכת לא נבדקה תחת אש", אמר דוד. "זה פרדוקס כי אתה כאילו צריך לשמור על החיים שלך והשאיפה שלך היא שלא יירו עליך טילים, ואם ירו שלא יפגעו. אבל כלוחם עם משימה ומטרה – הרגשתי סוג של החמצה".
לאחר הנסיגה מלבנון העניק מפקד פיקוד הצפון דאז, גבי אשכנזי, צל"ש לפלוגה בעקבות הפעילות של לוחמיה בחודשים שלפני הנסיגה ובמהלכה.
צה"ל: "לא היה שינוי באופן הפעלת הפלוגה"
ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "מערכת 'רעם סגול' הינה מערכת הגנה אקטיבית שפותחה על ידי מפא"ת, אלתא ותעש. לאחר שהוכיחה המערכת את ביצועיה בסדרת ניסויים חיים החליטה זרוע היבשה להקים את הפלוגה לצורך בחינה מבצעית של המערכת. לאחר השלמת הבחינה המבצעית, ועם יציאת צה"ל מלבנון, החליטה זרוע היבשה על פירוק המערכות והעברתן לאחסנה.
"מערכת "רעם סגול" היוותה את הבסיס ליכולות ולמערכות הקיימות כיום ומיקמה את ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית בהתמודדות עם איום טילי הנ"ט. יודגש כי מלכתחילה סד"כ הפלוגה היה נוסף על הסד"כ המבצעי הקיים של חטיבות השריון בצה"ל, כך שסגירתה לא פגעה בסד"כ הכוחות המבצעי הנדרש לעמידה במשימות צה"ל.
"באשר לטענה שניסוי המערכות הביא לנטילת סיכונים יובהר כי הפלוגה פעלה תחת אותם הנהלים והפקודות של כלל פלוגות השריון שפעלו ברצועת הביטחון ולכן לא היה כל שינוי באופן הפעלתה ביחס לפלוגות שריון אחרות".
חברות אלתא ואלביט (הבעלים הנוכחיים של תעש) סרבו להתייחס לניסוי.
לזכרו של סמ"ר רם (רמו) רוטנברג ז"ל, לוחם הפלוגה שנפל בזמן פעילות מבצעית בלבנון
