הנשיא האמריקני ג'ו ביידן עשוי לנקוט בסוף השבוע צעד היסטורי ולהכריז למעשה כי ארצות הברית מכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. כך אמרו מקורות לכמה כלי תקשורת, בהם סוכנויות הידיעות רויטרס ו-AP. הצעד צפוי לעורר זעם מצד טורקיה, שהקימה את מדינתה המודרנית על חורבות האימפריה העותמנית, ולהעמיק עוד יותר את המתיחות בין וושינגטון לבין אנקרה, ששתיהן חברות בנאט"ו.
הכרה בהרג הארמנים כרצח עם תהיה אמנם צעד סמלי בלבד, אבל מצד ביידן תהיה זו זניחה של מדיניות אמריקנית בת עשרות שנים: כמו מנהיגי מדינות אחרות בעולם שביקשו לשמר את יחסיהן עם טורקיה, נשיאי ארה"ב שקלו לאורך השנים היטב את המילים שבהן השתמשו לתיאור האירועים ההיסטוריים, ונזהרו מאוד מלכנותם "ג'נוסייד", כלומר רצח עם. זו הגדרה שטורקיה טוענת בתוקף כי אינה משקפת את האירועים.
הארמנים ברחבי העולם יציינו ביום שבת הקרוב, כפי שהם עושים מדי שנה ב-24 באפריל, את יום הזיכרון להרג בני עמם על-ידי הטורקים העותמנים, וכפי שעושים נשיאי ארה"ב בכל שנה במועד הזה – ביידן יפרסם הודעה רשמית בעניין. שלושה מקורות אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי בהודעתו סביר להניח שביידן ישתמש במילה "ג'נוסייד" לתיאור האירועים. עם זאת, חלק מהמקורות ציינו כי בשל חשיבות היחסים בין ארה"ב לטורקיה, ביידן עדיין עשוי לבחור ברגע האחרון שלא להשתמש במילה הזו.
כמיליון וחצי גברים, נשים וילדים ארמנים נהרגו בידי הטורקים בשנותיה האחרונות של האימפריה העותמנית, בין השאר בצעדות מוות אכזריות. ממשלת טורקיה טענה לאורך השנים כי מספר המתים נופח וכי בפועל הוא נמוך יותר, ולדבריה הארמנים לא נהרגו כתוצאה ממבצע שיטתי שנועד להשמידם – ולפיכך כינוי המעשים "רצח עם" חוטא לאמת.
טורקיה מאיימת בסנקציות על כל מדינה שתעז להכיר במעשים כרצח עם, וכתוצאה מכך מדינות רבות אכן נמנעו במשך עשורים מהכרה שכזו. עם זאת, בשנים האחרונות הצטרפו עוד ועוד פרלמנטים ונשיאים בעולם לרשימת המכירים ברצח הארמנים כג'נוסייד, ובשנת 2019 אישר גם הסנאט האמריקני החלטה – אם כי לא-מחייבת – המכירה במעשים כרצח עם. הצעד ההוא עורר את חמתה של טורקיה.
בשנה שעברה, כשעדיין היה רק מועמד לנשיאות, הצהיר ביידן כי אם ייבחר לנשיא – הוא יתמוך ביוזמה להכיר בהרג הארמנים כרצח עם. "היום אנו זוכרים את הזוועות שאיתן התמודד העם הארמני", אמר אז ביידן. "אם אבּחר, אני מבטיח לתמוך בהחלטה שתכיר ברצח העם הארמני ושתקבע שזכויות אדם אוניברסליות יזכו לעדיפות עליונה". 100 חברים בקונגרס האמריקני שלחו אתמול לביידן מכתב שבו קראו לו לממש את הבטחת הבחירות שלו ו"לתקן את הטעויות שנעשו במשך עשרות שנים". "השתיקה המבישה של ממשלת ארה"ב בנוגע לרצח העם הארמני, שהוא עובדה היסטורית, נמשכה זמן רב מדי, והיא חייבת להיפסק", כתבו המחוקקים. "אנו מפצירים בכך לממש את התחייבויותיך ולומר את האמת".
מאז השבעתו לנשיא ב-20 בינואר, ביידן טרם שוחח עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. גורמים רשמיים מטורקיה וארה"ב אמנם קיימו שיחות מאז, אבל המתיחות בין הצדדים ניכרת. ממשל ביידן הגביר את הלחץ על טורקיה בכך שהחל למתוח ביקורת תכופה על היחס שלה לזכויות אדם. בין וושינגטון לאנקרה יש גם מתיחות דיפלומטית עוד מימי הנשיא דונלד טראמפ, בין השאר בעקבות החלטת טורקיה לרכוש מערכות הגנה אווירית מרוסיה – יריבתה הגדולה של נאט"ו. בעקבות הצעד הטורקי סילקה ארה"ב את טורקיה מפרויקט מטוסי ה-F35.
ביום שלישי השבוע אמר שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו כי כל צעד של ביידן להכרה במותם של הארמנים כרצח עם רק יפגע עוד יותר ביחסים המתוחים ממילא בין המדינות. הוא הזהיר כי טורקיה תגיב בחריפות: "אם ארה"ב רוצה שהיחסים בינינו יידרדרו, זה תלוי בה", הצהיר.
