למגוון התירוצים לאיחור לבית הספר מצטרף כעת טיעון אקדמי. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Cognitive Development מצא כי ילדים מאחרים "באשמת ההורים". לפי המסקנות, יכולות התכנון וההתארגנות בחיי היום יום של הורים לילדים שמאחרים באופן קבוע לבית הספר טובות פחות מאלו של הורים לילדים שאינם מאחרים.
"מצאנו במחקר שהפערים ביכולות התכנון והארגון קיימות גם בקרב ההורים, בהשוואה בין ילדים מאחרים וילדים שאינם מאחרים", ציינה החוקרת הודיה נבון, שביצעה את המחקר בהנחייתן של פרופ' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה וד"ר סוניה מאיר מאוניברסיטת אריאל. "לתופעת האיחורים לבית הספר יש השלכות גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית", מוסיפה נבון, "ולכן חשוב להבין את המנגנון שגורם לה וכיצד ניתן לשפרו".
המחקר ביקש לבחון לא רק את הילדים, אלא גם את ההורים כדי לראות האם יש הבדלים במאפייני ההורים שיכולים להשפיע על הנטייה לאחר. הוא נערך בבתי ספר בדרום הארץ והשתתפו בו 60 אימהות לילדים בני 7 עד 9. השאלון נשלח במקור להורים מכל המינים, אבל רק אימהות השיבו. ילד נחשב למאחר כאשר הוא איחר לבית הספר לפחות פעמיים בשבוע בחמש עד עשר דקות לפחות.
"אחד התפקידים הבסיסיים הנדרשים מהילדים הוא להגיע בזמן לבית הספר", נכתב, "איחור בהגעה לבית הספר נתפס כהתנהגות לא ראויה ואי עמידה בכללים הקיימים בבית הספר". לטענת המחקר, איחורים לבית הספר באופן קבוע מובילים לאי נעימות מול המורים והחברים בכיתה גורמים לפגיעה בהישגים הלימודיים של הילדים המאחרים. הם אף יכולים להביא בגילים מאוחרים יותר אף לנשירה מהלימודים.
במחקר נבחנו התפקודים הניהוליים של האימהות והילדים שנדרשים לשם ביצוע יעיל של התפקוד היומיומי ובהם: נחישות, גמישות, שליטה הרגשית, זיכרון עבודה, ויכולות תכנון וארגון.
המחקר מציין כדוגמה כי לשם התארגנות יעילה לקראת יציאה מהבית בזמן בבוקר, יש צורך להגדיר זאת כמטרה, לתכנן את סדר הפעולות הנדרש ולזכור אותן. יש צורך ליזום את ביצוען, לעכב התייחסות לגורמים בסביבה שאינם רלוונטיים, לשלוט בכעס שמתעורר כשהילד לא עושה את שנדרש ממנו וההורה מאחר לעבודה, ואף לשנות או למצוא פתרון באופן גמיש במידה ומשהו משתבש.
3 צפייה בגלריה
בית ספר בתל אביב. לפי המחקר, ישנה חשיבות גדולה בהבנת המנגנון" שמוביל לאיחור
(צילום: מוטי קמחי)
הממצאים העלו כי מחסור ביכולות תכנון התארגנות, יוזמה ושליטה רגשית בקרב ההורה מעלים את הסיכוי של הילדים לאחר. רמת התפקוד של הילדים המאחרים הייתה נמוכה יותר, מה שעשוי להשפיע לא רק על אי ההגעה בזמן לבית הספר, אלא גם על תפקודים נוספים בשגרת היומיום כמו הכנת הילקוט, הכנת שיעורי הבית, חלוקת זמן בים לימודים לחברים ועוד. "הרמות הנמוכות של התפקודים עשויות להיות בעלות השפעות מרחיקות לכת על שגרת חייהם העתידיים והצלחתם בעיסוקים שונים," נכתב.
לפי המחקר, לתופעת האיחור עלולות להיות השלכות חברתיות ואף להוביל במקרים מסוימים לנשירה מבית הספר: "ישנה חשיבות גדולה בהבנת המנגנון הבסיסי התפקודי שעשוי להוות סיבה לאיחורים ולקושי להתנהל בשגרת היומיום. הבנתו עשויה לאפשר לבנות תכנית טיפול בריפוי בעיסוק תוך התאמה אישית לילד ולהורים".
טיפול שכזה, לפי החוקרת, יכול לתת כלים לשיפור התפקוד של הילדים ההורים: "הוא ימנע התפתחותם של קשיים רגשיים לאור חוסר היכולת של הילדים להתנהל כמצופה מהם בסביבה".
