שרת החוץ של קוסובו הודיעה הערב (ו') כי ארצה וישראל יכוננו יחסים דיפלומטיים ביום שני הקרוב, חודשים ספורים לאחר ההכרזה על ההסכם שהושג בתיווכו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ. המדינה הבלקנית הבטיחה אז לפתוח שגרירות בירושלים, ואם תממש את ההבטחה הזו היא תהיה המדינה הראשונה בעלת רוב מוסלמי שתעשה זאת.
השרה הקוסוברית, מליזה הרדינאז'-סטובלה, אמרה כי טקס כינון היחסים ייערך ביום שני הקרוב, באופן וירטואלי כמובן, וישתתף בו גם שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי. היא כינתה את כינון היחסים "רגע היסטורי", והוסיפה: "ההכרה בנו על ידי ישראל היא אחד מההישגים הגדולים ביותר עבור קוסובו, ומגיעה ברגע חשוב עבורנו, ובזכות ארצות הברית - בעלת בריתנו הנצחית והמשותפת".
כינון היחסים בין קוסובו לישראל, שעד כה נמנעה מלהכיר בעצמאותה מסרביה, בין היתר מחשש שהדבר יוביל לתקדים שיסייע לפלסטינים, הושג כחלק מעסקה נרחבת יותר שגיבש ממשל טראמפ לפתרון היחסים העוינים בין קוסובו לסרביה.
במסגרת ההסכם שעליו הכריז טראמפ בספטמבר, הן קוסובו והן סרביה הסכימו לכונן יחסים כלכליים, לא שלום של ממש. תחת לחץ אמריקני סרביה הסכימה גם להעביר את השגרירות שלה בישראל מתל אביב לירושלים, בעוד ישראל הכירה כאמור בקוסובו.
ההכרה של ישראל בקוסובו הגיעה אחרי שזו השקיעה מאמצים רבים לשכנע את ישראל להכיר בה, ואף שלחה משלחות לירושלים ובחנה אפשרות להקים משרד עסקי בישראל. נשיא קוסובו האשים טאצ'י הצהיר לפני שנתיים כי אם ישראל תכיר בקוסובו – ארצו תפתח שגרירות בירושלים.
קוסובו היא מדינה בת 1.9 מיליון תושבים שהכריזה על עצמאותה בשנת 2008, ו-113 מדינות מכירות בה אך היא אינה חברה באו"ם עקב וטו שהטילה רוסיה – בת בריתה של סרביה שמתנגדת לעצמאות קוסובו. עוד מתנגדות לעצמאות קוסובו מדינות כמו סין, הודו וגם אש"ף.
עד כה, יצוין, סרביה לא מימשה את ההבטחה שלה להעביר את השגרירות לירושלים, ושבוע לאחר ההכרזה בבית הלבן אמרה שההסכם אינו מחייב. בהכרזתה הערב של שרת החוץ של קוסובו גם היא לא ציינה אם בכוונת ארצה לפתוח את השגרירות בירושלים, כפי שהבטיחה בהסכם.