בשיאו של המשבר הבריאותי, הכלכלי והנפשי הגדול ביותר שהיה בישראל, משרד הבריאות ממשיך לייבש את מערך הפסיכולוגיה הציבורית בארץ. החל מ-1 בינואר 2021 יקצץ המשרד 50% מכוח האדם של הפסיכולוגים המתמחים בקופות החולים ובמגזר השלישי. המשמעות: שירותי הפסיכולוגיה הציבורית יקוצצו ב-25% כי המתמחים מהווים 50% מכוח האדם בו.
רק לפני חודשיים פורסמו ב-ynet נתונים מדאיגים על הידרדרות במצב הנפשי בישראל כתוצאה ממשבר הקורונה, שלפיהם קיימת עלייה משמעותית בחרדה, מתח, דיכאון ואובדנות מאז הסגר השני. במקביל לעלייה זו, זמן ההמתנה כיום לפסיכולוג בשירות הציבורי הוא בין חצי שנה לשנה, ומסתמן שהקיצוץ המדובר רק יחמיר את המצב ובצורה ניכרת.
ירון מנדלסון על הייבוש במערך הפסיכולוגיה הציבורית, אוגוסט 2020
משרד הבריאות טוען כי מדובר בסך הכול בשינוי שיטת תקצוב, אולם בכירים במשרד, בהתאם להתכתבויות פנימיות שהגיעו ל-ynet, חושפים כי המשמעות בפועל היא קיצוץ של 400 פסיכולוגים מתמחים ממערך בריאות הנפש בישראל, הכפלת זמני ההמתנה וגריעת 5,000 מטופלים לחודש מיכולות המערך - שמלכתחילה היה מצומק מזה שנים רבות.
"הקיצוץ יתבצע במסווה של שינוי אופן תקצוב מערך ההתמחויות בקופות החולים והעמותות", הסביר ל-ynet בכיר במערך הבריאות. "כדי לסיים התמחות צריך להעביר ארבע שנים במוסד מוכר שמציע זאת. יש מקומות שעומדים בתקנים האלה וממנים את ההתמחות בעצמם, ואלו הם בדרך כלל מכונים פרטיים שגובים כסף מהמטופלים. מקום שמנוהל כעסק לא מקבל תקצוב מהמדינה עבור המתמחים".
עוד ציין הבכיר: "עד עכשיו הייתה תפיסה שלפיה אם המדינה רוצה שיהיו פסיכולוגים - היא צריכה לממן את המתמחים, לפחות עד כמות מסוימת. אבל לא עוד. לאחרונה הוציא הפסיכולוג הארצי מכתב שמשנת 2021 לא יועבר יותר תקציב למתמחים בקופות החולים ובמגזר השלישי. זה ישפיע על חלק גדול מהמתמחים ועל כמות ההתמחויות".
במכתב פנימי שהגיע לידי ynet כתב הפסיכולוג הארצי כי משרדי המשפטים והאוצר לא מאפשרים להם להמשיך בשיטת התקצוב הישנה, ולכן התקציב יופסק. במקום זה, שיטת התשלום עבור המתמחים תעבור לשיטה של מבחני תמיכה.
"אנחנו נמצאים שבועיים לפני היעד והמאפיינים של השיטה הזו עדיין לא ידועים", הוסיף גורם במשרד, "זה תהליך שקורה כשבמקביל הכסף נעצר ולא ברור אם ומתי הוא ישוב.
"מתמחים חדשים שאמורים להתחיל במקומות כאלה לא יתחילו התמחות, ועולה השאלה מה קורה עם מתמחים שכבר עכשיו עובדים במקומות האלה? אם השיטה הפסיקה אז לא יקבלו תקציב בשבילם?", שאל הגורם, "יש מסמכים שמראים שזו החלטה שהתקבלה לפני יותר משנה, וזה שערורייתי שזה יצא רק עכשיו, כשעדיין אין מענה חלופי לתקציב. הדבר נעשה במשך שנה שלמה במחשכים. מפסיקים את הכסף בלי שיהיה ברור מה החלופה".
ימימה גולדברג, פסיכולוגית ארצית וממונה על רישוי פסיכולוגים לשעבר במשרד הבריאות, סיפרה כי זו לא הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מנסה לבצע את המהלך הזה.
"נעשה ניסיון זמני לעבור למבחני תמיכה, אני התנגדתי התנגדות נחרצת וזה ירד מהשולחן. אני לא יודעת מה ההיגיון או המוטיבציה של המשרד לעשות את השינוי הזה. המחשבה שלי היא שכך הם רוצים לייבש ולקצץ את התקציב", אמרה.
"בכל שנה תקציב המלגות היה מקובע בתקציב של המשרד, וזה אפשר למערך הפסיכולוגיה במשרד להקצות את המלגות להכשרת המתמחים כמו בכל שאר מקצועות הרפואה – רופאים, אחיות, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים. למה להחריג את הפסיכולוגים?", שאלה גולדברג.
"זה לקחת תקציב ייעודי, לייבש ולקצץ אותו בעיתוי הכי פחות מתאים. הצרכים הנפשיים של אזרחי ישראל רק הולכים וגדלים בחסות הקורונה, ובמקום להשיג עוד מתמחים ולהשתמש בכוח אדם נוסף - הולכים וממוססים את המערך הזה לחלוטין, והכל מהיום למחר. סוגרים את הברז ולא פותחים משהו חדש", אמרה.
הפסיכולוגית ירדן מנדלסון, מראשי מטה המאבק בפורום הפסיכולוגים למען הפסיכולוגיה הציבורית, הוסיפה: "בהתחשב בנתונים המטרידים שלפיהם ההמתנה לטיפול נפשי במערך בריאות הנפש בשירות הציבורי עומדת על לפחות חצי שנה, ובמקומות רבים גם על שנה ומעלה, כאשר ההמתנה לטיפולים פסיכולוגיים בהתפתחות הילד מגיעים גם לשנה וחצי - ברוב מחלקות הקורונה, שלא לומר שאר מחלקות בתי החולים, אין פסיכולוגים שיכולים לספק טיפול פסיכולוגי תומך ולסייע לחולים ולבני המשפחות.
"מהלך שכזה, גם אם הוא נכון והגיוני, וגם אם כל הקריטריונים ענייניים ומחושבים, נכון שיעשה בקצב הנכון - לא בהתראה של חודש - תוך פרסום הקריטריונים, עם זמן התארגנות נאות לגופים השונים אשר ימנע את רעידת האדמה שתתרחש בעוד שבועיים בלבד".
מעין, מתמחה בפסיכולוגיה הציבורית בבית חולים לבריאות הנפש, שיתפה בחששות מול השפעות התהליך: "אני עובדת בבית חולים פסיכיאטרי שבו מטופלים עם הפרעות מאוד קשות. במשך תקופה ארוכה לא היו שם פסיכולוגים, כלומר אנשים עם הפרעות קשות היו מאושפזים בלי טיפול פסיכולוגי וקיבלו רק תרופות וטיפול סוציאלי. אנשים עם הפרעות נפש שלא מקבלים טיפול נפשי. לכיוון הזה המדינה הולכת, כיוון שעל פיו לא צריך לטפל בבן אדם".
מעין סיפרה כי המתינה במשך כחצי שנה לתחילת ההתמחות האשפוזית שלה, בעוד שהמהלך הנוכחי גורם לדחיית סיום ההתמחות. "המתמחים משלמים את המחיר, זו חצי שנה בלי עבודה, וחצי שנה שבה הייתי יכולה כבר להתחיל לעבוד ולעזור למטופלים. עכשיו מטופלים ומטפלים יחכו יותר. חוסר אונים גדול, אתה כל הזמן נתון לחסדי המערכת".
משרד הבריאות מסר בתגובה: משרד הבריאות מקצה מדי שנה 33 מיליון שקלים לטובת מלגות למתמחים ואין בכוונתנו לקצץ מתקציב זה. המשרד נדרש לשנות את אופן הקצאת התקציב למתמחים במוסדות לא-ממשלתיים מתהליך ללא מכרז לתהליך של מבחני תמיכה".
