ממשלת ישראל ה-36 אושרה על חודו של קול, וכדי להתמודד עם האתגרים היומיומיים בכנסת היא תצטרך כמעט כל פעם גיוס כללי. בהצבעה על כינון הממשלה אמנם שימשו חברים ברשימה המשותפת כ"רשת ביטחון", ובהצבעה על מינוי מיקי לוי ליו"ר הכנסת הם אף תמכו - אבל במרבית ההצבעות הבאות זה כמובן לא יקרה.
העובדה שבקואליציה 61 חברי כנסת בלבד מביאה לכך שחשיבותו של כל חבר כנסת עולה דרמטית - וכדי להעביר תקציב מדינה יהיה צורך בכל אותם 61, אחרת הממשלה תיפול. אז מיהם אותם הח"כים שעליהם תקום ותיפול ממשלת בנט-לפיד? הנה הרשימה, נכון לעכשיו - והיא עוד עשויה להשתנות.
סעיד אלחרומי, רע"מ
מספר 4 ברשימת רע"מ היה היחיד בקואליציה שלא הצביע בעד הקמת הממשלה, אלא נמנע. זה קרה לאחר מסע לחצים על חבר הכנסת הבדואי, ועל רקע תחילת מבצע גדול של הסיירת הירוקה בביר הדאג' בנגב, כהכנה לצווי הריסה.
יו"ר מפלגתו מנסור עבאס אמר ל-ynet לאחר אותה הצבעה, שהובילה לכך שהממשלה אושרה ברוב של 60 מול 59, כי "הכול בסדר, אלחרומי יחד איתנו. קיבלנו החלטה יחד, אם יהיה צריך שיצביע בעד - נצביע בעד. אנחנו ארבעה חברי כנסת חלק מהקואליציה, בטון". המשפט הזה ייבחן בהצבעות הבאות.
גם את היחסים עם עבאס עצמו יצטרכו ראשי גוש השינוי לתחזק כל העת. אתמול, רגע לפני מצעד הדגלים, הוא תקף את חבריו לקואליציה ואמר: "המצעד הוא התגרות משולחת רסן, וניסיון להבעיר את האזור למטרות פוליטיות. השר לביטחון פנים והמשטרה היו צריכים לבטל אותו". יחד איתם נבחרו מטעם רע"מ גם וליד טאהא ומאזן גנאים, לשעבר ראש העיר סכנין, גם הם פוטנציאלית חוליות חלשות.
אלי אבידר, ישראל ביתנו
יממה לפני כינון הממשלה, התברר שאבידר מסרב לתפקיד שהציע לו יו"ר מפלגתו אביגדור ליברמן - והוא מתכוון לצאת לדרך עצמאית. אבידר, מהקולות הבולטים במחאה נגד נתניהו בשנה האחרונה, הצביע בעד ממשלת בנט-לפיד, אבל יש נושאים שבהם הוא לא רואה עין בעין עם מפלגתו.
לאחר ההשבעה התקיימה שיחה נוקבת בטונים גבוהים בין ליברמן לאבידר, אבל יממה לאחר מכן ליברמן דווקא שיבח את המורד בו בישיבת סיעת ישראל ביתנו. "הוא עשה עבודה טובה בהפגנות, כבשנו את בלפור כמו את הבסטיליה", אמר ליברמן על מי שכיהן כמנכ"ל הבורסה ליהלומים. "בפוליטיקה אף אחד לא מבטיח גן של שושנים. לפעמים נתווכח, לפעמים נריב, אולי נלך מכות אבל ישראל ביתנו היא מקשה אחת ומצביעה כמקשה אחת״.
ניר אורבך, ימינה
האחרון ממפלגתו של נפתלי בנט שהשתכנע לתמוך בממשלה שבראשה יעמוד בנט הוא חברו הטוב, אורבך. אחרי מסע לחצים כבד משני הצדדים, והפגנות מחוץ לביתו, הודיע אורבך כי הוא תומך בממשלת השינוי ומונה ליו"ר הסיעה וליו"ר ועדת הכנסת.
בפוסט שבו פרסם את הכרעתו כתב כי "זו לא החלטה פשוטה, אבל היא מחויבת במציאות של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים". הוא הסביר כי הכריע כך לאחר שראה את אביב גפן על במה אחת עם אברהם פריד.
אורבך אינו היחיד ממפלגתו שעשוי לאתגר את הקואליציה. שי מימון, שהיה אמור להיכנס במסגרת החוק הנורבגי, אמנם הודיע על התפטרותו מהרשימה - אבל בימין מפעילים לחץ כבד על נציג אחר שאמור להיכנס, במטרה למרוד בממשלה. מדובר בעו"ד יום טוב כלפון, מומחה למשפט בינלאומי וממייסדי תנועת "עלינו" לשילוב עולים, שבראשה הוא גם עומד. בימינה, בינתיים, אומרים כי למרות אותם לחצים - כלפון איתם. מימון עצמו, שהתפטר מהרשימה, כתב: "לא אפר את הבטחתנו לציבור שלא להישען על קולות מפלגת תומכי טרור. לא אפנה עורף לחבריי ממשפחות השכול ונפגעי האיבה".
שרן השכל, תקווה חדשה
בחודש שעבר סימן באולפן ynet ח"כ שלמה קרעי מהליכוד שלושה עריקים פוטנציאלים מתקווה חדשה. שניים מהם - זאב אלקין ויועז הנדל - מונה לשרים בממשלת בנט-לפיד, והסיכוי שיפנו עורף לממשלה החדשה נראה קטן מאוד. גם השלישית שאותה קרעי סימן, שרן השכל, לא ערקה - אבל בניגוד לאלקין ולהנדל היא לא מונתה לשרה, אלא ליו"ר הסיעה.
אבתיסאם מראענה, העבודה
ראש הממשלה היוצא כינה את ממשלת בנט-לפיד בשמה של מי שנחשבת לסמן השמאלי במפלגתה של מרב מיכאלי - "ממשלת רעננה-מראענה". מראענה, שתשמש כיו"ר הוועדה לעובדים זרים, אמנם לא מתחה ביקורת על החלק הימני בממשלה לפני הקמתה - אבל ייתכן שהחלטות שייחשבו לימניות יובילו למתיחות בינה לבין חלקים בקואליציה.
גבי לסקי, מרצ
עורכת הדין שהייתה בהנהלת "שוברים שתיקה" ו"שלום עכשיו" מצטרפת למרצ בעקבות החוק הנורבגי - וראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו מיהר לשתף פוסט שבו הוזכר שייצגה את הנערה עהד תמימי שנאסרה לאחר שתועדה מכה חיילי צה"ל וגם את ארגון "גוש שלום", בעתירה להחרמת מוצרים מההתנחלויות. גם היא וגם אחרים במפלגתה - כמו מוסי רז שקרא לבטל את מצעד הדגלים - עשויים לאתגר את הממשלה משמאל.