תיעוד קריסת המגדל בפלורידה
כבר יומיים חלפו מאז שמגדל דירות בן 12 קומות קרס חלקית בעיירה סרפסייד שליד מיאמי בפלורידה, ובארה"ב מתנהל כעת מרוץ נגד הזמן בחיפוש אחר ניצולים בין ההריסות. עד כה רק ארבע גופות חולצו, ואתמול במשך יום שלם לא אותרה שום גופה ולא אותר אדם חי. הרשויות עדיין לא יודעות מה עלה בגורלם של עוד 159 בני אדם. אף שלא ברור אם כל אותם מנותקי-קשר אכן היו בבניין כשזה קרס לפתע פתאום, האמריקנים מבינים ככל שנוקפות השעות שהאסון גבה מחיר דמים כבד.
לצד מאמצי החיפוש הקדחתניים – שנערכים בתנאים קשים ביותר הכוללים גשם עז ושריפות שמתלקחות מעת לעת בין ההריסות, שעלולות בעצמן לקרוס על המחלצים – בארה"ב עולות כעת שאלות קשות באשר לגורמים שהביאו לאסון: כיצד קרה שבניין מגורים שלא היה ישן מאוד קרס לפתע פתאום באישון לילה, כשרוב דייריו ישנים במיטותיהם?
הבניין שקרס הוא הדרומי במגדלי שמפליין, שבנייתם הושלמה ב-1981. לפי הדיווחים בארה"ב הקריסה אירעה בתקופה שבה הרשויות במחוז מיאמי-דייד בפלורידה ערכו למבנה בדיקות בטיחות – הליך שנדרש רק פעם ב-40 שנה, והיה אמור להסתיים השנה. בבניין היו 136 יחידות דיור בסך הכול, ומתוכן 55 נעלמו כלא היו.
הרשויות הבטיחו חקירה מהירה שתבחן את הסיבות לקריסת הבניין, ואתמול התייצב גם מושל פלורידה רון דה-סנטיס והבטיח לספק לתושבי מדינתו תשובות במהירות האפשרית. "אנחנו צריכים הסברים ברורים איך דבר כזה יכול היה לקרות", אמר.
למרות כמה השערות שהועלו בימים האחרונים בתקשורת האמריקנית, מהנדסים ששוחחו עם רשת CNN הבהירו כי לפי שעה מוקדם לדעת איזו מאותן השערות נכונה ומדויקת. פקידים מקומיים הבהירו לרשת החדשות כי שמועות שלפיהן המגדל היה במצב של הזנחה אינן נכונות.
מרוץ נגד הזמן: פעולות החילוץ בסרפסייד
(צילום: רויטרס)
ב-CNN דיברו עם עורך דין המייצג אגודה שמנהלת את הבניין, קנת' דירקטור, וזה אמר כי הבניין עבר סדרה של בדיקות "בחודשים האחרונים", כחלק מאותו הליך לאישור מחדש של עמידת הבניין בתקני הבטיחות. "שום דבר כזה לא היה ניתן לחיזוי", אמר דירקטור. "לפחות זה לא נצפה על-ידי המהנדסים שבחנו את הבניין הזה מבחינה מבנית". הוא הוסיף: "המבנה היה במצב שבו היית מצפה למצוא מבנה בן 40 שנה שממוקם סמוך לאוקיינוס האטלנטי".
סיבה אפשרית אחת, שהועלתה מיד לאחר האסון, היא עבודות שנערכו בגג הבניין בעת הקריסה. הרשויות הבהירו כי לפי שעה אין עדות שקושרת את העבודות הללו לקריסה וראש עיריית סרפסייד, צ'ארלס בורקט, שלל את הטענה שהיה מקום לחשש מעצם קיומן של העבודות. "היו עבודות בגג, אבל כל הזמן יש עבודות על גגות של בתים", אמר בורקט במסיבת עיתונאים ביום חמישי, כמה שעות לאחר האסון שאירע באותו יום בסביבות השעה 02:00 (שעון מקומי).
אפשרות נוספת שהועלתה בתקשורת האמריקנית היא שקיעה של הקרקע שעליה עומד הבניין. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה הבינלאומית (FIU), הראה על בסיס נתוני לוויין כי המגדל – בניגוד למבנים אחרים באזור – שקע בשני מילימטרים בכל שנה בין 1993 ל-1999. המחקר לא בחן שנים מאוחרות יותר. באוניברסיטה הבהירו בהודעה שפורסמה באתר שלה כי לא נראה ששקיעת האדמה באזור – לבדה לכל הפחות – הייתה יכולה לגרום לקריסת הבניין.
פרופ' שימון וודווינסקי, שהיה שותף לכתיבת המחקר, הביע גם הוא זהירות רבה באשר למסקנות שאפשר להסיק ממנו – אך הודה כי לשקיעה הייתה יכולה להיות תרומה לאסון. לדבריו, אם הבניין כולו צנח מטה באותו הגובה – שקיעת האדמה לא הייתה יכולה לתרום לקריסה. אולם אם רק חלק אחד מהמבנה שקע, בעוד חלק אחר שלו נותר בגובה המקורי, אזי היו יכולים להיווצר סדקים. המגדל, כאמור, אכן קרס רק באופן חלקי. "אולי שקיעה מסוימת הייתה יכולה לגרום לתחילת התהליך (של הקריסה)", אמר. ב-CNN ציינו כי עדיין לא ברור אם התקבלו תלונות מדיירים על סדקים במבנה.
מומחה נוסף, ששוחח עם העיתון USA Today, אמר כי גם לשקיעה קטנה מדי שנה יכולה להיות השפעה גדולה לאורך זמן רב. "מילימטר אחד אולי נראה כמו מספר קטן, אבל לאורך שנים זה כבר מספר גדול", אמר מת'יו לוי, יועץ בתחומי הנדסה ופרופ' באוניברסיטת קולומביה.
גורם נוסף שבארה"ב תוהים אם תרם לקריסה הוא הקרבה של הבניין למי האוקיינוס האטלנטי. הקרבה הזו, כך מסבירים מומחים, מגדילה את הסיכוי להיווצרות חלודה בברזל שבבסיס הבטון המזוין של מבנים – בעקבות מלח שמגיע ממי הים ונישא באוויר.
"ראיתי כבר מאות מבנים לאורך חופים רבים שבהם יש בעיות בטון", אמר ל-CNN גרג בטיסטה, מומחה לפרויקטים של תיקון בטון. "אם הבעיות הללו של בטון או של שקיעה לא עוברות תחזוקה – וזה יכול להיות גשר, זה יכול להיות בניין, זה יכול להיות סכר וזה יכול להיות חומת ים – הדברים הללו יכולים לקרות אם לא מטפלים בהם".
