אל"מ במיל' שאול (פינצ׳וק) אפק שלחם בפלמ"ח ובצה"ל, והשתתף בקרבות מכריעים במלחמת העצמאות, במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים, הלך לעולמו היום (ג') והוא בן 92. אפק הוא אביה של מיכל הרצוג, רעייתו של יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג. בחודש שעבר נפטרה רעייתו, צביה.
אפק נולד ב-1928 במעיין חרוד והתגייס בגיל 17 לפלמ"ח כחייל בודד. הוא שירת בפלוגה ו' במחלקה במטה עין חרוד לאחר שעבר קורס קשר וחבלה. בין היתר השתתף בפיצוץ משטרת שפרעם בפברואר 1946 וכן כעוזר חבלן בפיצוץ גשר אכזיב כחלק מ"ליל הגשרים", ארבעה חודשים מאוחר יותר. בשל פעילותיו אף נעצר ב"שבת השחורה" וישב בכלא רפיח במשך חודשיים.
לאחר שירות של שנה וחצי בפלמ"ח, עבר לגדוד הרביעי והשתלב בהגנה על יישובו, כפר יונה. מאוחר יותר עבר קורס מפקדי כיתה של ההגנה. עם הכרזת המדינה, התגייס לצה"ל. במלחמת העצמאות הוא פיקד על קרב גאולים שמנע את חלוקת הארץ, במאי 1948, ונודע בשל פעולת היחיד הנועזת שלו שבאמצעותה הדף את הפולשים מעיראק.
המחלקה שלו חדרה למושב גאולים דרך מערכת תעלות הקשר ההיקפית, והגיעה בחשאי למגדל השמירה של היישוב. אפק טיפס על המגדל כשחייליו נותרים במחסה. ממעלה המגדל הוא הבחין שהיישוב תחתיו נכבש כולו על ידי חיילי הכוח הרגלי של החטיבה העיראקית, שהיו עסוקים בהנחת מטעני חבלה מתוך מגמה לפוצץ מבנים מרכזיים בכפר. בחלקו המזרחי של המושב עמדו המשוריינים העיראקים, ממתינים לסיום מלאכת החבלנים. הוא פתח באש מהמגדל לעבר החיילים, ירי שגרם להם לבהלה עצומה והימלטות מהמקום.
הכוח העיראקי, שסבר בתחילה שאין מולו כוח עברי לוחם - הופתע מאוד מהירי שכוון אליו, והמתין במשך מספר שעות בפאתי הכפר להנחיות מהפיקוד, בלי לדעת שמולם לחם חייל בודד אחד. בפרק הזמן הזה הגיע למקום כוח משוריין של חטיבת אלכסנדרוני, שפתח באש מרגמות על הכוח העיראקי וגרם לו לנוס בחזרה לכיוון מזרח.
בהפוגה הראשונה יצא למחזור הראשון של קורס קצינים לאחר הקמת צה"ל וסיים אותו בהצטיינות כאשר סיכת הקצונה הוענקה לו על ידי ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, ושובץ כמפקד מחלקה בגדוד 35 בחטיבת אלכסנדרוני.
לאחר מלחמת העצמאות עבר לחטיבת גולני, בה מילא מספר תפקידים. בין היתר אפק היה מבין מפקדי הסיירת ושימש כסגנה הראשון תחת פיקודו של אריאל שרון. לאחר מכן הפך לסגנו של רחבעם זאבי שפיקד על גדוד 13 וכעבור מספר שנים הפך למפקד גדוד 51. במבצע קדש ב-1956 הוא שימש כקצין המבצעים של אוגדה 36 ובהמשך מונה לסגן מפקד חטיבה 4 תחת פיקודו של יוסף הרפז. אפק אף החליף את הרפז כמפקד החטיבה עד למינוי של אלעד פלד.
אפק מונה לסגן מפקד בית הספר לקצינים ומפקד מצעדי צה״ל ביום העצמאות. לאחר מכן עבר לשרת בפיקוד מרכז שם מילא מספר תפקידים כגון קצין הדרכה, קצין שלישות וקצין מבצעים של הפיקוד, תפקיד אותו מילא במלחמת ששת הימים. אפק אף היה בין פורצי שער האשפות בעת שחרור ירושלים ושנה מאוחר יותר קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד מחוז חיפה. בשלהי הקריירה הצבאית שלו שהסתיימה ב-1975, היה נספח צה"ל בברזיל.
יו"ר הסוכנות היהודית הרצוג ספד לאפק: "אנו נפרדים היום מאבא של מיכל, חמי האהוב אל״מ (מיל׳) שאול אפק. שאול היה איש פלמ״ח, אחרון לוחמי פעולת גשר א-זיב בליל הגשרים שנותר בחיים לספר על הפעולה הנועזת, השתתף בקרב גאולים שעליו פיקד ובו בלם אישית כוח שריון עיראקי, מג״ד בגולני וממשחררי ירושלים. אוהב הארץ גדול. רעייתו צביה, חמותי האהובה, נפטרה לפני כמה שבועות. בחייהם ובמותם לא נפרדו. יהיה זכרו ברוך".
