פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, אמנם לא קיבל את כתב מינויו הרשמי, אך הוא צפוי לשמש כ"פרויקטור הקורונה". למרות העיכוב במינוי, נראה כי זו רק המשוכה הראשונה מיני רבות שמחכה לפרופ' ברבש.
(צילום: שחר גולדשטיין)
מי הבוס האמיתי?
מיד עם היוודע דבר מינויו הצפוי של פרופסור גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, לתפקיד "פרויקטור הקורונה" הבהירו בכירים במשרד ובמערכת הבריאות כי מהות התפקיד אינה ברורה להם, כמו גם הסמכויות שיינתנו בידיו. בהמשך גם החלו מאבקים בדבר הסמכויות שיקבל.
אולי זהו ניסיון לגמד את המינוי, אך לא פחות מכך זו דוגמה חיה למה שצפוי לברבש בהמשך: מאבק על מקומו בתהליך קבלת ההחלטות, ועל יציקת תוכן משמעותי לתפקיד בעל השם המבטיח.
יותר משבועיים חלפו מאז הכריז שר הבריאות, יולי אדלשטיין, על כך שימנה "פרויקטור" או "מפקד" למערכה בקורונה, ופרק הזמן הארוך הזה רק שיקף את מה שהיה ידוע כבר מזמן: המאבק בנגיף מתנהל לצד המאבק על האגו והכוח. במילים אחרות, אחת הסיבות לעיכוב הרב במינוי היא ששורת בכירים במשרד הבריאות פשוט לא הסכימה להיפרד מהסמכויות שלה לטובת אותו פרויקטור.
לאחר שאלוף במיל' רוני נומה ויתר על התפקיד בשל היעדר סמכויות משמעותיות ולבסוף ויתר עליו גם אלוף במיל' אמיר אבולעפיה, נראה שמדובר בתפקיד רזה הרבה יותר מאשר ההבטחה המקורית. קל גם להבין למה.
לא רק ברבש יעמוד כעת למבחן. למעט פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ופרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כל שדרת הניהול של הגל הראשון במשרד הבריאות התחלפה.
כעת גם השר החדש ולצידו מנכ"ל המשרד החדש, פרופ' חזי לוי, לא יוותרו בקלות על קרדיט ועל זקיפת הצלחות כאלו ואחרות שאולי יהיו בהמשך, אבל את הכישלונות הם בהחלט עלולים לגלגל לפתחו של ברבש.
הולכים לסגר?
עם התפשטות הנגיף בישראל הפך פרופ' ברבש לאחד הקולות המזוהים ביותר עם מדיניות של הגבלות נוקשות על הציבור. לאחרונה אף אמר: "סגר בסופי שבוע יכול לפתור את הבעיה". מידת ההשפעה שתהיה לברבש, כאמור, עוד לא ברורה. עם זאת, אם יהיה לו משקל משמעותי כאשר ברקע שיעורי התחלואה שמתקרבים ל-2,000 מאובחנים ביום - ישראל עלולה להתקרב לסגר כולל.
לאחר כמה ימים מעודדים, שיעור המאובחנים שוב עולה גם במספרים מוחלטים וגם מבחינת מספר המאובחנים ביחס לכמות הבדיקות. כן, יש לחץ ציבורי להימנע מסגר כללי. כן, יש ועדת קורונה שנחושה לקבל החלטות מושכלות שאינן עולות בקנה אחד עם מדיניות הממשלה וכן, מדובר על מהלך קיצוני, אלא שעכשיו יש גם איש אחד שלפחות על הנייר אמור לנהל את כל המערכה הזו ומאמין באמת שסגר כללי הוא פתרון ריאלי.
משבר בריאותי או ארגוני?
ההחלטה למנות את ברבש עלולה להעיד על כך שאנשי הצבא ויתרו על תפקיד ללא הגדרה מוסכמת של סמכויות, אבל גם להצביע על מסקנה נוספת: בסוף, במערכת הבריאות לא סומכים על אנשים מבחוץ.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ההתנגדות העזה, שאף הגיעה לבג"ץ, שעורר בעבר מינויו של משה בר סימן טוב שאינו רופא, לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות.
ברירת המחדל במערכת הבריאות היא תמיד למנות "מישהו מבפנים" כמו ברבש, אבל זה לא מסתכם בכך. שאלת זהות הממונה נבעה מיצר טבעי של סקרנות אבל הרקע שלו יכול במידה רבה לרמוז האם האחראים למינוי הזה, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר אדלשטיין, רואים באירוע הזה משבר בריאותי או ארגוני ותפעולי.
מאז ההכרזה על התפקיד החדש, נשמעו קולות שתמכו במינוי איש צבא שיידע "לעשות סדר בבלגן" לצד אלו שצידדו במינוי של איש מקצוע שצמח במערכת הבריאות. ההחלטה למנות את ברבש, על אף שנחשב למנהל מוערך בעת תפקידו כמנהל איכילוב, עלולה להעיד על כך שבעיני מקבלי ההחלטות, משבר הקורונה הוא בעיקר בריאותי. אלא שהמשבר הזה הוא גם בריאותי, אבל בטח לא רק בריאותי.
השבועות האחרונים הוכיחו שבראש ובראשונה נחוץ פה איש שיידע להפעיל מערכות גדולות, מסובכות, עניות ומסוכסכות כמו מערך הבדיקות, בתי החולים, קופות החולים, פיקוד העורף ומערכת החינוך. הוא יצטרך לנצח על כל זה, תוך התמודדות עם מחסור עצום בכוח אדם. האם פרויקטור הקורונה חייב בראש ובראשונה להיות רופא? לא בטוח.
המשימה הראשונה - החורף
בתי החולים קיבלו בימים האחרונים תרחישי ייחוס והוראות לפתיחת מחלקות קורונה נוספות לצד הבטחות לתקנים חדשים של אחיות ורופאים שייכנסו למערכת באופן מיידי, אבל מאחורי ההודעות לתקשורת ותכתובת המיילים בין משרד הבריאות לבתי החולים מסתתרת אי-ודאות מסוכנת במיוחד.
לאף אחד אין מושג מה יהיה פה בחורף. אין מנהל בית חולים אחד בישראל כיום שלא חושש ממה שצפוי להתרחש בחורף הקרוב, על רקע התפרצות נוספת של קורונה במקביל להתפרצות של שפעת.
הבעיה האמיתית היא יכולת מוגבלת מאוד להבדיל בזמן אמת בין חולי קורונה לשפעת, שרק היא לבדה גורמת לעומסים כבדים במחלקות הפנימיות מדי חורף. המשבר עלול להחריף על רקע המחסור העולמי בחיסוני שפעת.
היערכות בתי החולים לחורף הגדול, שעלול להיות המאתגר ביותר שידעה מערכת הבריאות בישראל, חייבת להיות המשימה הראשונה של ברבש. האם ישנו מספיק כוח אדם להפעיל את מכונות ההנשמה? האם מחלקות אחרות ייאלצו להיסגר לטובת העברת כוח אדם? מכמה חולים שאינם חולי קורונה יימנע טיפול והאם יש מספיק ציוד מיגון לצוותים הרפואיים? יש יותר מדי סימני שאלה ומעט מדי זמן שנותר.
האתגרים הנוספים
החורף הוא המשימה הראשונה, אבל ודאי לא היחידה. משבר הקורונה חשף שורה של בעיות אקוטיות שדורשות פתרון מיידי. קיבולת הבדיקות של מדינת ישראל כיום עומדת על כ-30 אלף ביממה. המספר הזה יהיה חייב לעלות ובמיוחד לקראת החורף.
השילוב של חולים רבים שייחשדו כחולי קורונה בבתי החולים לצד אנשים שיגלו סימפטומים דומים לקורונה עלול להביא לזינוק במספר הבדיקות היומי וישראל כרגע אינה ערוכה לכך.
גם מערך החקירות האפידמיולוגיות שעד לאחרונה התמודד עם מחסור קשה בכוח אדם ומאז מצבו השתפר, זקוק לתשומת לב ייחודית ברקע העלייה במספר המאובחנים. גם תוספת כוח האדם האחרונה היא בבחינת פתרון זמני אך לא קבוע.
ויש גם אתגר נוסף: שקיפות והשבת אמון הציבור. משבר הקורונה חשף התנהלות לא שקופה, עם יותר מדי סימני שאלה בכל הנוגע להחלטות המתקבלות ולמניע שעומד מאחוריהן. המסרים וההסברה מבולבלים והציבור לא מקבל מידע מהימן, בזמן אמת. ברבש יהיה חייב להביא עימו בשורה גם בעניין זה.
