הארכת המעצר של החשודים בפרשת השחיתות
(צילום: ניצן דרור)
גורמים המעורבים ברפורמת סימון המוצרים שעומדת במרכז החשד לשחיתות במשרד הבריאות, תמהים באשר לשתיקתו של מנכ"ל המשרד לשעבר, משה בר סימן טוב, מאז נחשפה הפרשה. שתיקתו של בר סימן טוב בולטת לאור היותה של הרפורמה אחד מהדגלים המרכזיים שנשא, ולא פעם התגאה בה וראה בה מיזם אישי. בפרשה חשוד בין היתר מוטי בבצ'יק, עוזרו של השר יעקב ליצמן.
על פי החשדות, קיבל בבצ'יק שוחד שהועבר לעמותות חרדיות על מנת שיקדם הקלות בסימון חלק מהמוצרים. בין היתר, מוצר גבינה צהובה של חברת תנובה שיועד לסימון "שומן רווי בכמות גבוהה" ו"נתרן בכמות גבוהה", לא סומן כך. מנגד, בסביבתו של בר סימן טוב טוענים כי לא נפל פגם בהתנהלותו.
במסגרת החשדות שנחשפו, שוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה פשטו על המטה החדש של תנובה והחרימו מסמכים רבים, שכן שוק הגבינות הצהובות עומד לכאורה במרכז הפרשה. שני בכירים לשעבר בחברה מסרו לחוקרים עדות פתוחה.
"ברור שלמנכ"ל המשרד יש הרבה דברים על הראש", אומר אחד הגורמים בסביבתו של בר סימן טוב, "מצד שני, כן ברור שהאחריות היא שלך. אני חושב שמה שפורסם עד כה זה רק קצה הקרחון של הפרשה. מידת מעורבותו צריכה להישאל. צריך לשמוע את מה שיש לו להגיד. ברור שברמה העקרונית אתה מצפה שהמנכ"ל יידע מה קורה לפרטי הפרטים".
הגורם הוסיף כי "הוא באמת רצה לקדם את הנושא. קשה לשפוט את הדברים מהצד". אחד הטיעונים המרכזיים נגד בר סימן טוב היה בדבר דחיית הרפורמה משנת 2018 לשנת 2020, ואולם מנגד יש לציין כי חוק שיזמה שרת המשפטים דאז איילת שקד קבע כי כל שינוי על אריזה של מוצר מחייבת התראה של שנתיים לתעשיית המזון.
"הוא פעל בסביבה לא קלה. מדובר על תרבות ארגונית שאינה מכבדת אנשי מקצוע. זו סיטואציה שהייתה לא נעימה לכולם ובסיטואציה כזו זה לא פשוט", ציין אחד הגורמים.
בדיון שנערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בדצמבר 2017 בנושא הרפורמה, הסביר בר סימן טוב את עניין הדחייה. "בואו נבין על מה אנחנו מדברים. שנה בלבד שנועדה לאפשר גם לתעשייה וגם לחיך הלאומי של כולנו להתרגל לרמות יותר נמוכות של מלח וסוכר", הסביר.
"אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהרפורמה תהיה שנגיע לסופר ונראה שהכול אדום. אנחנו רוצים שהתעשייה תנצל את הזמן שניתן לה לעשות הפחתות יזומות כבר עכשיו בסוכר, בנתרן ובשומן רווי".
מטעמו של בר סימן טוב טרם נמסרה תגובה.
