מצמצמים פערים, אך דורכים במקום: עליות קלות בהישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, תלמידי כיתות ח' בישראל במקום התשיעי בהישגים במתמטיקה ובמקום ה-16 במדעים. כך עולה מנתוני המבחן הבינלאומי TIMSS המתפרסם הבוקר (שלישי). המחקר, שבו משתתפות 39 מדינות, נערך בישראל בחודשים אפריל ומאי 2019 - חודשי הסיום של ארבע השנים של ח"כ נפתלי בנט כשר החינוך.
ממוצע הציונים גבוה מהממוצע הבינלאומי ואמנם בישראל שיפרו התלמידים את מיקומם הבינלאומי, אולם לאורך עשור נותרו הישגי ישראל ללא שינוי. דוברי ערבית שיפרו באופן ניכר את ההישגים ואילו דוברי עברית שמרו על יציבות יחסית - הפער בין המגזרים צומצם. במתמטיקה ישראל רשמה עלייה קלה של שמונה נקודות ובמדעים רשמה ישראל עלייה של שש נקודות. הנתונים מהמחקר שנערך ב-2015.
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) הציגה הבוקר את הממצאים העיקריים הנוגעים לישראל מהמחקר הנערך על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך במחזוריות של אחת לארבע שנים. מטרת המחקר להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות.
במדגם בישראל השתתפו 3,371 תלמידי כיתות ח' מ-157 בתי ספר. 22 מדינות בחרו להשתתף במבחן הממוחשב, והיתר במבחן מודפס. ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה עומד על 519 נקודות והממוצע במדעים 513. הממוצע הבינלאומי במתמטיקה עומד על 489 ובמדעים 490.
ממוצע הישגי התלמידים במתמטיקה (519) איננו שונה במובהק מן הממוצעים של המדינות הממוקמות במקומות 7 עד 13 (אירלנד, ליטא, אוסטרליה, הונגריה, ארה"ב ואנגליה), אשר ממוצעי הישגי תלמידיהן נעים בין 509 ל-524 נקודות.
באשר למדעים, ממוצע הישגי תלמידי ישראל (513) איננו שונה מן הממוצעים של המדינות הממוקמות במקומות 10 עד 17 (אירלנד, ארה"ב, שבדיה, פורטוגל, אנגליה, טורקיה והונג קונג), אשר ממוצעי הישגי תלמידיהן נעים בין 504 ל-523 נקודות.
הפערים בין מצטיינים למתקשים הצטמצמו, אך עדיין רחבים
הממצאים מלמדים על פערים רחבים בין תלמידים מצטיינים למתקשים, ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר כך ההישגים גבוהים יותר. הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך עומדים על כ-120 נקודות במתמטיקה ועל כ-100 נקודות במדעים.
מפילוח לפי מגדר עולה, כי הישגי הבנים גבוהים מהישגי הבנות במתמטיקה ודומים להם במדעים. בקרב דוברי העברית הישגי הבנים גבוהים יותר הן במתמטיקה והן במדעים. לעומת זאת, בקרב דוברי הערבית הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים בשני המקצועות.
בקרב דוברי העברית, ממוצעי הישגי הבנים גבוהים ב-15 נקודות במתמטיקה וב-11 נקודות במדעים. בקרב תלמידים דוברי ערבית, ממוצע הישגי הבנות הוא שגבוה יותר במדעים ב-22 נקודות, כאשר במתמטיקה הפער ביניהם איננו מובהק סטטיסטית (7 נקודות).
שיעור התלמידים המצטיינים במתמטיקה בישראל עומד על 15% ובמדעים 12% לעומת הממוצע הבינלאומי - 5% ו-7% בהתאמה. 8% מהתלמידים בישראל מצטיינים בשני המקצועות. שיעורי התלמידים המתקשים עומד על 13% בכל אחד מתחומי הדעת והם דומים לממוצע הבינלאומי - 13% במתמטיקה ו-15% במדעים. בישראל 9% מהתלמידים מתקשים בשני התחומים.
6 צפייה בגלריה
בהשוואה לתלמידים - הישגי התלמידות גבוהים בקרב דוברי ערבית, נמוכים בקרב דוברי עברית. ארכיון
(צילום: רועי עידן)
השיעורים הגבוהים יחסית של מצטיינים ומתקשים בכל אחד מתחומי הדעת מצביעים על הפערים הגדולים בין המצטיינים למתקשים. בישראל, הפערים במתמטיקה עומדים על 332 נקודות, גבוה ב-38 נקודות מהפער הממוצע בקרב המדינות המשתתפות. הפערים בהישגים במדעים עומדים על 318 נקודות, גבוה ב-20 נקודות מהפיזור הממוצע.
על אף הנתונים הלא מחמיאים, בשני תחומי הדעת בישראל נרשם צמצום בפער במדדי הפיזור, בהשוואה לזה ב-2015. הפער הצטמצם ב-10 נקודות במתמטיקה וב-24 נקודות במדעים.
חוקרי הרשות למדידה והערכה מציינים כי מדובר במגמה רצויה שנובעת משיפור ניכר בהישגים של התלמידים החלשים ביותר, לעומת שיפור מתון יותר במתמטיקה או יציבות במדעים בהישגים של התלמידים החזקים ביותר.
מניתוח מגמות בהישגי תלמידי ישראל לאורך שנים עולה כי בממוצעי ההישגים של התלמידים במחזור 2019 נרשמו אמנם עליות קלות בהשוואה למחזור הקודם, אך הממוצע זינק במרוצת השנים. ההישגים של התלמידים ב-2019 גבוהים במידה ניכרת מאלו שנרשמו במחזור 1999 (+53 במתמטיקה, +43 במדעים).
צמצום הפער בין דוברי העברית לערבית
השינוי הבולט בין שני המחזורים האחרונים - ירידה של כעשרה אחוזים בשיעורי התלמידים דוברי הערבית המתקשים במתמטיקה ובמדעים, כחלק מצמצום הפער בין המגזרים. אולם, עדיין שיעורם גבוה כך שהתלמידים המתקשים מהווים כחמישית מן התלמידים במגזר. הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים מאלה של תלמידים דוברי ערבית בשני תחומי הדעת.
הפער ביניהם עומד על 60 נקודות במתמטיקה, ועל 42 נקודות במדעים. בהשוואה למחזור המחקר הקודם בקרב תלמידים במגזר דוברי הערבית נרשם שיפור ניכר בממוצע ההישגים, עלייה של 16 נקודות במתמטיקה ועלייה גדולה אף יותר של 25 נקודות במדעים. לעומת זאת, בהישגיהם של דוברי העברית נרשמה יציבות.
בשיעור המצטיינים דוברי הערבית נרשמה יציבות במתמטיקה ועלייה קלה של 2% במדעים. לעומת זאת, בקרב דוברי העברית לא חלו שינויים של ממש בשיעורי התלמידים המתקשים והמצטיינים, פרט לעלייה קלה של 3% בשיעור המצטיינים במתמטיקה.
הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית מצטמצמים ואף נסגרים כאשר משווים תלמידים מרקע כלכלי חברתי דומה. בקרב תלמידים מרקע נמוך ישנו פער בין-מגזרי של כ-15-10 נקודות לטובת דוברי העברית. בקרב תלמידים מרקע בינוני - הישגים דומים במתמטיקה ופער בין-מגזרי של 20 נקודות במדעים לטובת דוברי הערבית.
משמעות הדבר, הפער בין ממוצעי ההישגים בין שני מגזרי השפה מוסבר ברובו באמצעות הבדלים ביניהם בהתפלגות התלמידים לקבוצות רקע חברתי-כלכלי.
התלמידים בישראל בטוחים בעצמם
המחקר בדק עמדות תלמידים בישראל כלפי לימודי המתמטיקה והמדעים. מהממצאים עולה כי תלמידי ישראל מתאפיינים בביטחון רב ביכולתם במתמטיקה - הגבוה מבכל המדינות המשתתפות. עמדות התלמידים כלפי מתמטיקה חיוביות יותר מעמדותיהם כלפי מדעים.
שיעורי התלמידים בישראל שמאוד בטוחים ביכולתם במתמטיקה (25%) ומאוד מעריכים את תחום הדעת (54%) גבוהים בהשוואה לשיעורים הממוצעים בקרב המדינות המשתתפות במחקר (15% ו-37% בהתאמה).
ישראל מדורגת בצמרת מדרג המדינות במדדים אלו, כשבמדד הביטחון ביכולת היא ממוקמת ראשונה מבין כל המדינות. לעומת זאת, שיעור התלמידים בישראל שאוהבים מאוד ללמוד מתמטיקה (19%) דומה לשיעור הממוצע בקרב המדינות (20%).
בכל האמור בעמדות כלפי המדעים, נמצא כי שיעור התלמידים בישראל שמאוד בטוחים ביכולתם במדעים (31%) גבוה בהשוואה לשיעור הממוצע בקרב מדינות המשתתפות (23%). ישראל מדורגת בין עשר המדינות המובילות במדד זה. לעומת זאת, שיעור התלמידים בישראל שמאוד מעריכים מדעים דומה לשיעור ממוצע בקרב המדינות המשתתפות (36% בשניהם).
שיעור התלמידים בישראל שאוהבים מאוד ללמוד מדעים (27%) נמוך מהשיעור הממוצע בקרב מדינות המשתתפות (35%). מכך עולה כי עמדות התלמידים בישראל כלפי מתמטיקה חיוביות יותר מאשר עמדותיהם כלפי המדעים.
בישראל, נמצא קשר חיובי בכל שלושת המדדים בין עמדות התלמידים כלפי לימודי תחום הדעת, מתמטיקה או מדעים, ובין ההישגים בתחום. כך, ככל שעמדות התלמידים חיוביות יותר כך ממוצע הישגי התלמידים גבוה יותר.
קשר חיובי זה בין עמדות והישגים חזק יותר במדד 'בטוח ביכולת בתחום הדעת', בהשוואה לשני המדדים האחרים, דבר שמשתקף הן בפער ההישגים בין תלמידים שעמדותיהם מאוד חיוביות לאלו שעמדותיהם שליליות והן במתאם שבין העמדות וההישגים בתחום הדעת.
