דמעות לא נקוו בעיניה של טטיאנה פשייבה עד שהפגזים החלו להתפוצץ מכל עבר. "אני כל-כך כל-כך פוחדת", לוחשת פשייבה בת ה-56, המסתתרת במקלט בעיירה האזרית טרטר, סמוך לקו העימות בחבל נגורנו קרבאך. "אף אחד אפילו לא הזהיר אותנו שהמלחמה עומדת לפרוץ".
המלחמה בקווקז – סיקור נרחב ב-ynet:
• נשיא נגורנו קרבאך: ישראל שותפה לרצח עם
• המלחמה בקווקז והמשחק הכפול של איראן
• ארדואן, נגורנו קרבאך והמחיר שתשלם ישראל
• לוחמים להשכרה: סורים בקרבות בקווקז
ההרס בטפנקרט: "רועדים מפחד במרתף"
העימות המזוין בין הכוחות הארמניים הנוצריים לבין צבא אזרבייג'ן המוסלמית בנגורנו קרבאך נכנס ביום ראשון לשבוע השלישי שלו, ואחרי שהפסקת האש שהוכרזה בשבת קרסה במהרה – סיום הקרבות לא נראה באופק. הארמנים עדכנו אתמול שבצד שלהם נהרגו כבר יותר מ-600 לוחמים, ואם לזה מוסיפים את ההרוגים שוודאי נמנו באזרבייג'ן, אשר נמנעת מלדווח על מתיה בקרבות, ואת עשרות האזרחים שנהרגו בשני הצדדים, אפשר לשער שמספר הקורבנות הכללי גבוה בהרבה.
מאז פרוץ הקרבות מתגוררים פשייבה ויותר מ-20 תושבים אחרים של העיירה טרטר, רובם זקנים ונשים, במקלט בעיירה, השוכנת כשבעה קילומטרים מחזית הלחימה. טרטר ספגה כמה מההפגזות הכבדות ביותר במהלך סבב הלחימה, וצוות של סוכנות הידיעות AFP ראה השבוע במו עיניו רקטות נורות ממשגרים אזריים בסביבותיה אל עבר הרי נגורנו קרבאך, ואז מטר של פגזים ואמצעי לחימה אחרים יורד על העיירה הנטושה וההרוסה דקות אחר כך. "הארמנים מפגיזים אותנו בלי הפסקה", אומר הגימלאי אקיף אסלנוב. "טילים, פצצות, טנקים, משגרי רקטות – הם משתמשים בכל מה שיש".
תיעוד הלחימה בסרטון של צבא אזרבייג'ן
הירי הזה, כאמור, אינו חד-צדדי. המתקפות על טרטר הן תמונת הראי של המתקפות שמנחיתים הכוחות האזריים על סטפנקרט, בירתו הארמנית של נגורנו קרבאך, ועל יישובים ארמניים אחרים באזור. תושבים שהחליטו שלא לברוח מהעיירה נאלצים כעת להתחבא מתחת לאדמה.
התנאים במרתפים שבהם מסתתרים התושבים האזרים בטרטר בסיסיים: רִצפות-חצץ וקירות מקולפים המוארים במעט נורות. לחלק מהמשפחות יש מקלטי רדיו הפועלים בעזרת סוללות, והן מאזינות להם כדי לקבל עדכונים על הקרבות המתחוללים מעל ראשיהן. הן גם נרשמות כדי לקבל מזון שמקציבים ומחלקים שירותי החירום של אזרבייג'ן בעת ההפוגות בלחימה.
13 צפייה בגלריה
הרס בגנג'ה, העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן, אחרי פגיעת טיל או רקטה שירו הארמנים
(צילום: AFP)
"מה עוד אנחנו יכולים לעשות? אין לנו ברירה", אומרת רוזה אלייבה, גמלאית בת 85, מהמיטה המתקפלת שלה בפינת המרתף. היא עצמה ספגה כמה פציעות כשנפלה במהלך הריצה למרתף כאשר ההתקפה הראשונה החלה, לפני יותר משבועיים. "רצנו, נפלנו, קמנו, נפצענו, ועכשיו אנחנו כאן, מסתתרים".
הילדים לא מדברים מרוב פחד
הסבל ניכר כמובן גם בצד השני. בסטפנקרט, הבירה הארמנית של נגורנו קרבאך הנמצאת תחת הפגזות כבדות, גובה הלחימה מחיר נפשי כבד, ותושבים מסתתרים שם במקלטים ובמרתפי בניינים מפני ההתקפות האזריות. "מאז 27 בספטמבר אנחנו יושבים במרתף", סיפרה תושבת העיר לצלמי סוכנות הידיעות רויטרס שבאו לתעד את ההרס. "הוצאנו את כל הילדים הקטנים שלנו (לירבאן, בירת ארמניה) כי הם הפסיקו לדבר מרוב פחד. מי שנשארים עכשיו זה זקנים בכיסאות גלגלים. זה מפחיד, אתם לא יכולים לדמיין. בכל פעם שפגז עף אנחנו לא יודעים במי הוא יפגע, אנחנו רועדים במרתף. מה אם הוא יפגע כאן שוב? כל יום אנחנו חיים בפחד הזה".
בעיירה הארמנית שושה התפללו אתמול כמה תושבים בכנסייה שנפגעה מפגז. "אנחנו לעולם לא יורים על המקדשים שלהם או על האמבולנסים שלהם, אבל הם כן יורים על שלנו", אמר ארטק, אחד התושבים.
הלחימה בנגורנו קרבאך ממשיכה לזלוג מעת לעת גם לשטח איראן השכנה. אתמול נמסר כי טיל נפל במחוז מזרח-אזרבייג'ן השוכן באיראן, כ-70 קילומטרים מתבריז, העיר השלישית בגודלה במדינה. איש לא נפגע, אבל לפי סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א, מאז תחילת הלחימה פגעו יותר מ-50 טילים ורקטות באזור הגבול של מחוז מזרח-אזרבייג'ן, וגם שם חיים כעת רבים בחשש.
נשיא אזרבייג'ן אליהאם אלייב הודיע בצהריים שארצו ממשיכה במבצע "לשחרור נגורנו קרבאך", ומשרד ההגנה האזרי איים כי יהרוס את כל המתקנים הצבאיים בארמניה שמהם נורית לדבריו אש על יישובים אזרחיים. הנשיא האזרי גם טען בצהריים כי ארמניה מנסה לתקוף צינורות גז באזרבייג'ן, והוא איים שאם הממשלה בירבאן תנסה להשתלט עליהם – ההשלכות יהיו קשות.
הבנים שלי נלחמים, אני לא עוזבת
שני הצדדים הנלחמים בנגורנו קרבאך על הפסקת אש הומניטרית כדי לתת סיכוי למשא ומתן, אבל לדברי האזרים המסתתרים במרתף בטרטר הלחימה לא נפסקה באמת בשום שלב, וכבר יותר משבועיים שהם אינם מסוגלים לישון לילה שלם.
הרס בנגורנו קרבאך ותיעוד הירי הארמני
(צילום: רויטרס)
"באופן כללי אני לא יכול לישון כמו שצריך", אומר אזר ממדוב, שבעצמו לחם בעבר בקרבות בנגורנו קרבאך. "כשהם מפסיקים להפגיז לשעה או שעה וחצי אנחנו יכולים לעצום את העיניים ולנמנם. אתה ישן ומתעורר, ישן ומתעורר, שוב ושוב".
ממדוב הוא אחד מהגברים הרבים שהשתתפו במלחמה שהתחוללה בנגורנו קרבאך עם קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90, מלחמה שבה נהרגו כ-30 אלף איש, כך ששדה הקרב אולי חישל אותו, אבל מעניין לגלות שגם הנשים המבוגרות המסתתרות במקלט, נשים שלא השתתפו בלחימה, אומרות שהן מוכנות להחזיק מעמד ולסבול כדי להחזיר לידי אזרבייג'ן את השטחים שבשליטת הארמנים, שטחים שבהם האזרים רואים חלק מארץ אבותם.
13 צפייה בגלריה
ארמנים-אמריקנים מפגינים מול הקונסוליה הטורקית בלוס אנג'לס במחאה על הסיוע של אנקרה לאזרבייג'ן במלחמה בנגורנו קרבאך
(צילום: EPA)
סרייה מחרמובה, אחת מדיירות המקלט, מעידה שנשארה בטרטר ולא עזבה את העיירה גם בסבב הלחימה החמור של 2016. היא כבר זקנה, ומספרת שבניה ונכדיה נלחמים עכשיו בחזית. "אני לא יכולה להשאיר אותם כאן ולעזוב לעיר", היא מסבירה. "לא עזבתי ב-1992, לא עזבתי ב-2016, אני לא עוזבת עכשיו – ולא אעזוב לעולם".
