"קשה לתאר את עוצמת המים". יגל ואמו בשיחה עם ynet
(צילום: אלי מנדלבאום, שחר גולדשטיין)
יגל איתם בן השמונה מגוש עציון הגיע אתמול עם משפחתו לנגב הצפוני כדי לצפות בזרימת הנחלים, נפל לתוך נחל עובד - ויצא מעברו השני ללא פגע. הבוקר (חמישי) בריאיון לאולפן ynet סיפרו הוא ואמו, שלומית, על הרגעים המפחידים שחוו. צפו בריאיון המלא.
"היה שם זרם ממש חזק, ועל הכביש עצמו יש אבנים", סיפר איתם, "אתה פשוט מחליק מהאבנים כי הן כל כך חלקות מהמים. בצד אחד זורמים מים גבוהים ובצד השני הזרם חלש והמים ממש רדודים. כולם היו באוטו, אני ואחותי בת עשר וחצי עשינו סיבוב אחרון על האבנים והחלטנו ללכת עליהן בצד. ואז לא יודע איך, אבל החלקתי וגיליתי שזה ממש עמוק. אני פשוט נסחפתי לתוך הגשר הזה".
זירת האירוע, אתמול
(צילום: מתן צורי)
- מה עובר לך בראש בזמן הזה? על מה חשבת?
"בעיקר על מה שהיה. זה היה מפחיד, אבל מתישהו מתרגלים לזה. זה נמשך חצי דקה, משהו כזה".
- בכית, צעקת? או שלא היה זמן לקלוט מה קרה?
"אין זמן, בכלל לא יכולתי לפתוח את הפה בתוך המים".
האם שלומית סיפרה: "בעלי היה שם איתם אז הוא מיד קפץ אחריו למים. אני כבר הייתי באוטו עם הגדולים, בדרך לצאת מהמקום. שמעתי צעקות ויצאתי, ובשניות הראשונות לא ראיתי את הילד כי הוא נכנס למים ועדיין לא יצא מהצד השני. אלה היו שניות של אימה מאוד גדולה.
"בהמשך ראיתי אותו יוצא מהצד השני והבנתי שהוא שלם ובריא", המשיכה, "הטראומה השנייה הייתה שבעלי שקפץ להציל אותו גם כן נסחף, ולא הצליח להרים את עצמו, וכל הילדים ניסו להרים אותו ולא הצליחו, וזה היה מאוד מאוד מפחיד, עד שהוא גם איכשהו שמט את הידיים שלו ויצא בצד השני. בהתחלה חשבנו שזה צינור, אבל הסתבר שהמים פשוט זרמו מתחת לגשר".
האם סיפרה כי המשפחה הייתה במקום רק כמה דקות: "הייתה שם אישה מהקיבוץ ליד עם ילדים, הם היו יחפים ולבשו מכנסיים קצרים והלכו על הגשר, על המים, אמרנו 'יאללה ניתן להם גם' - אלה היו מים נמוכים בגובה חצי ברך בערך. בשנייה שלא שמנו לב הם החליטו ללכת על האבנים, ובשנייה הזאת קרה מה שקרה".
יגל הוסיף: "אחרי כמה דקות הסתבר שמישהו אמר להביא לאבא שלי איזה צינור כדי שהוא יתפוס בו, אחותי בת ה-15 איכשהו גם נכנסה מתחת לגשר וגם היא עברה אותו".
האם שלומית ביקשה לפנות להורים: "אנחנו מחזיקים מעצמנו הורים זהירים, בודקים כל דבר ולא עושים שטויות ודברים מסוכנים. שיטפון זה משהו שלא יצא לנו לחוות עדיין, ולא היינו מודעים לעוצמת המים - זה משהו אדיר שקשה לתאר. צריך לקחת את זה בחשבון, וגם אם חושבים 10 פעמים, אז לחשוב עוד 10 פעמים. חייבים לשים לב מה קורה בסביבה ולהיזהר, כי זה יכול לתפוס אותך במקום שאתה לא מצפה לו והדברים האלה קורים בשנייה.
"אני פסיכולוגית במקצוע שלי ומטפלת לא מעט בטראומה. כולנו עברנו טראומה בעצם, מה שקרה ליגל ואז מה שקרה לאבא שלו שניסה להרים את עצמו מהמים, וכל הילדים שניסו לעזור לו וראו שהוא לא מצליח, זה היה מאוד מפחיד", היא סיפרה, "אנחנו מעודדים את הילדים וממשיכים לעודד שידברו כמה שיותר, שישתפו ויספרו כי עוזר להעביר את הטראומה למילים ולעבד את הדברים. כמה שיותר, יותר טוב. מצד אחד אנחנו רוצים לדבר ולעבד את זה, מצד שני כמובן לחזור לנורמליות ולדברים הכיפיים והטובים שאנחנו עושים ביחד".
האם ביקשה להודות על הנס וגם לגורמים שעזרו להם, בהם כוחות המשטרה ומד"א.
