הטרדות מיניות, תנאי עבודה פוגעניים ושכר נמוך בקרב צעירות בסיכון – מחקר חדש מגלה שמעסיקים מנצלים נשים צעירות במצבי סיכון. המחקר נערך על-ידי ד"ר תהילה רפאלי מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבור פורום ארגוני צעירות, ומצא חסמים מגדריים מובהקים בקרב צעירות במצבי סיכון המבקשות להשתלב בעולם התעסוקה, ביניהן צעירות שגדלו כחסרות בית, גדלו בפנימיות, משפחות אומנה או נשרו מבית הספר.
המחקר מצא כי צעירות במצבי מצוקה מתמודדות עם הצעות למין תמורת כסף במקום עבודתן. עוד נמצא במחקר כי ל-72% מהצעירות העובדות הכנסה בגובה שכר המינימום ומטה. ל-40% מהצעירות יש הכנסה נמוכה, או נמוכה מאוד משכר המינימום ולשליש מהן הכנסה הדומה למינימום. כמו כן, כרבע מהצעירות אינן מודעות לתנאי העסקה סוציאליים במקום עבודתן, כגון זכאות לימי חופשה, ימי מחלה או לפנסיה.
2 צפייה בגלריה
"ברור שהן ייתנו הכול כדי להשיג פרנסה - ונורא קל לנצל אותן". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הצעירות שהשתתפו במחקר הסבירו כי במקומות העבודה מזהים את מצבן הייחודי, כנעדרות עורף משפחתי וכנעדרות משאבים – ומנצלים זאת לרעה. כך לדוגמה, כאשר המנהלים או אנשי צוות במקום העבודה יודעים שהצעירה זקוקה לעבודה כצורך קיומי ואינה יכולה לאפשר לעצמה להתפטר, הם יכולים לפגוע בתנאי העבודה שלהן, לקצץ שעות, לפגוע בשכר, או לתת משמרות לא רצויות. יתרה מזו גם במקרים של הטרדה מינית הם יודעים שהצעירה לא תתלונן כדי לא לסכן את מקום עבודתה.
"הצעירות שאנחנו מלוות בארגונים נמצאות עכשיו בתקופה הכי רגישה שלהן", מסבירה שלי שטרכר שלו, מנכ"לית נראות, פורום ארגוני צעירות. "חלק גדול מהן פוטרו בגל הראשון של הקורונה. רובן אפילו לא היו זכאיות לחל"ת או דמי אבטלה, והן נשארו מחוסרות הכנסה. הן צריכות תמיד לעבוד כדי לסגור את החודש, ומכיוון שיש עכשיו תחרות מטורפת על כל מקום עבודה, אז זה ברור שהן ייתנו הכול כדי להשיג פרנסה ונורא קל לנצל אותן – הן סובלות מהטרדות מיניות, מקבלות את המשמרות הכי גרועות והכי קשות, את תנאים הכי קשים כי יודעים שאין להן ברירה אחרת".
אוריאן אושדי, בת 27, חוותה את הנתונים הללו על בשרה. היא גדלה בבית לאם חד הורית, ומגיל צעיר טיפלה באחיה הקטנים. בגיל 11 יצאה לגור בכפר נוער ואז למדה לראשונה לקרוא ולכתוב. "התחלתי לעבוד אחרי שסיימתי שירות לאומי", היא מספרת. "הבנתי שאין לי מקום לחזור אליו, ושאני צריכה לפרנס את עצמי. מצאתי את עצמי בהרבה סיטואציות שאני צריכה להתנצל במקומות עבודה על מי שאני ועל העבר שלי".
"אין לך את האדם הזה שיסביר לך מה מותר ומה אסור ומה הזכויות שלך. המעסיקים שעבדתי אצלם ידעו שאין לי מישהו שיעבור לך על חוזה העבודה שלי. את כל הזמן חרדה על הכסף, ואנשים מנצלים את זה. מצאתי את עצמי לא פעם עובדת יותר מ-12 שעות. גם בשכר מצאתי את עצמי לא פעם מקבלת פחות משכר מינימום כי רציתי מאוד לעבוד. המעסיקים מנצלים זאת: משמרות כפולות, שכר נמוך, שעות נוספות. זה הופך להיות טריגר של איך לנצל את הצעירה, את החולשות שלה כדי לסגור את הצרכים של מקום העבודה".
