"אחד התפקידים המורכבים והקשים בעולם". כך הגדיר לא פעם בנימין נתניהו את התפקיד שהפך כמעט לשמו השני - ראש ממשלת ישראל. ובאמת, עם ההגדרה קשה להתווכח: מעטות העמדות שמציבות את האוחז בהן בסיר לחץ מבעבע וגועש כמו ניהול מדינת ישראל. אז מדוע, בתום 12 שנות שלטון, החליט נתניהו לקצוב 30 דקות בלבד לשיחת החפיפה עם מחליפו נפתלי בנט?
"חשבתי שזאת הפקרות אבל זה לא מפתיע אותי", אומר סגן היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ערן עציון. "זה מצטרף לכל ההתנהלות של נתניהו, לפחות בשנתיים האחרונות. ראש ממשלת ישראל זו פוזיציה מאוד ייחודית ויש דברים שרק הוא יודע. נתניהו יכול לטעון שבנט קיבל חפיפה מראש המל"ל ומהמזכיר הצבאי. זה נחמד, אבל יש דברים - ברמה של עובדות אפילו - שרק רה"מ יודע, למשל דברים שנאמרו בינו לבין מנהיגים בארבע עיניים ולא תמיד ידווח עליהם למישהו. אלה דברים חשובים ביותר".
בסביבת בנט מעדיפים שלא לדוש בפגישה החפוזה והדלה. הם דיפדפו הלאה. על אכזבה מנתניהו קשה לדבר, כי גם הציפיות לא היו גבוהות. אבל כל מי שמלווה את ענייני המדינה וניהול של נושאים מדיניים וביטחוניים רגישים - מדבר על האירוע בזעזוע של ממש. בחוגי הממשלה האירוע כבר זכה לכינוי "החפיפה המופקרת".
רצוי היה, טוען עציון, שפגישת החפיפה תימשך כמה שעות, אם לא ימים. "יש חשיבות אדירה שראש הממשלה הנכנס ישמע באופן בלתי אמצעי ודיסקרטי מראש הממשלה היוצא על הנושאים הכי רגישים, האתגרים החשובים והמשימות הדחופות ביותר שעומדות בפניו", הוא קובע. "זה ודאי לא טריוויאלי".
הסוגיות הבוערות
רוב השיחה הקצרה של בנט ונתניהו עסקה בנושאים ביטחוניים - בדגש על איראן. מעבר לעובדה שרוחב היריעה מחייב שיחה מעמיקה בהרבה סביב הנושא האיראני, ישנם עוד נושאים רבים - קריטיים וקיומיים - שככל הנראה כלל לא עלו בשיחה, ואם עלו זה היה בחטף ולא לעומק. אלה כמה מהסוגיות המרכזיות שבנט יצטרך להשלים את המידע לגביהן ללא העזרה של יו"ר האופוזיציה:
- המצב האסטרטגי עם ארה"ב, והיחסים עם ממשל ביידן והמפלגה הדמוקרטית. כיצד נראה השיח האינטימי בין נתניהו לטראמפ, ולאחריו עם ביידן ואנשיו. האם נתניהו מסר התחייבויות כאלה או אחרות לביידן או לקודמו בתחום הקפאת הבנייה בהתנחלויות ובירושלים, למשל? האם הבטיח לו להימנע מתקיפות מסוימות באיראן?
- נושא הגרעין האיראני. כאמור, קשה להאמין שהמידע הרלוונטי הוצף בחצי שעה. מה הייתה האסטרטגיה של נתניהו להמשך הדרך? כיצד יש לטפל בהתחמשות הגרעינית מכאן והלאה?
- היחסים הרגישים עם רוסיה ופוטין. נתניהו ניהל עם הנשיא הרוסי מערכת יחסים אישית. השגריר במוסקבה, למשל, לא ישב בפגישות בין השניים. השר לשעבר זאב אלקין ישב בחלקן. זאת דוגמה מובהקת לנושא שאין אדם שיוכל להעביר את המידע החשוב בהקשרו, מלבד נתניהו.
- היחסים של ישראל ונתניהו עם סעודיה, ובמיוחד עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, MBS. לפי פרסומים נתניהו נפגש עם המנהיג הסעודי בנובמבר האחרון. מה מצב העניינים הנוכחי בין המדינות? כיצד נראה הקשר של נתניהו עם מנהיגי איחוד האמירויות, בחריין ומנהיגים נוספים במפרץ? מה הושג מול האמירויות ומול יורש העצר מוחמד בן זיאד, ומה עמד על הפרק לקראת ביקור נתניהו באבו דאבי ערב הבחירות, ביקור שבוטל ברגע האחרון?
- היחסים הרגישים מול ירדן והמלך עבדאללה. המצב בין המדינות היה עדין במיוחד בשנים האחרונות, ובנט יצטרך לייצר אמון מול המנהיג הירדני.
- מצבו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה והניסיונות שהיו או לא היו לחסלו. אחרי השמועות על מצבו הבריאותי בשבועות האחרונים, חשוב להבין כיצד מתנהלת ישראל מול האויב מצפון.
- היחסים עם סין. בהקשר הזה נושא משמעותי במיוחד הוא הרגישות הגדולה מול ארה"ב, שמבקשת מישראל להימנע ממעורבות סינית במכרזי תשתית לאומיים בארץ, מחשש לריגול סיני ולפגיעה באינטרסים אמריקניים.
- סוגיית ההסדרה בעזה. מהם ההסכמים וההבנות שהושגו מול חמאס, ובהקשר זה היכן עומדת סוגיית השבויים והנעדרים? למה נתניהו הסכים, ומה הציב כקו אדום?
- סוגיית האנרגיה והגז. מדובר בנושא משמעותי, בעל ממדים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים. לו הייתה מתקיימת חפיפה כהלכתה, נתניהו היה חולק עם בנט את האסטרטגיה שלו להמשך הדרך: האם להשקיע בקידוחים נוספים? האם לייצא? ולהיכן?
הדרך הנכונה
נתניהו, אגב, יודע היטב איך אמורות להתנהל חפיפות. הוא למד את זה אישית מראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, אותו ניצח בבחירות של 1996. יונה ברטל, אשת סודו של פרס, חשפה שבמשך מספר ימים הוא הגיע בחשאי לבלפור ברכב סמוי כדי לתדרך את ראש הממשלה הטרי.
"לאורך ארבעה ימים שמעון היה מחליף מדי יום רכב ומגיע לבלפור לפני שקיעת החמה, ויושב עם נתניהו עד השעות הקטנות", היא אומרת. "אני מעריכה שבמצטבר היו אולי 16 שעות כאלה. אמרתי לפרס: 'שתדע לך, אם החבורה ממפלגת העבודה ידעו שאתה, ראש האופוזיציה, כל לילה יורד לביתו בבלפור, אני חושבת שהם ידיחו אותך'. אז הוא אמר לי דבר שאני לא אשכח: 'יונה, המדינה תמיד הכי חשובה, המפלגה אחר כך, ובסוף אתה עצמך'. פרס ישב איתו והעביר לו את כל ההסכמים הכתובים והלא כתובים והרגישויות, ובעיקר התהליכים שנקטעו באמצע. אני חייבת להגיד שהתקבלנו בסבר פנים מאוד יפה".
בשנת 2009 החפיפה בין אולמרט לנתניהו הייתה גם היא ארוכה. אולמרט נזכר שהיו בינו לבין נתניהו לפחות שלוש או ארבע פגישות, בנות כמה שעות כל אחת. הפגישות הוקדשו למצב הביטחוני והמדיני של ישראל בזירות השונות, כולל פגישה ארוכה בנושא האיראני. בהקשר לפגישת החפיפה הקצרה לבנט אמר אמש אולמרט: "באמת מדובר בצעד חסר תקדים, לא מקובל, לא מכובד, לא מכבד את המדינה ואת הצרכים שלה. ומצד שני, זה לא מפתיע אותי".
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, מצדו, אמר אמש: "אני לא יודע אם החפיפה הייתה מופקרת. יותר מופקרת העובדה שלא היה טקס צנוע וראוי של העברת תפקיד".
השלמת פערים
ערן עציון משוכנע שישנם נושאים שאיש זולת נתניהו לא יוכל להעביר הלאה. "יש הרבה דברים סמויים מהעין ויש דברים שרק הוא יודע. לדוגמה, הסיפור שנחשף ב'וושינגטון פוסט': ניסיון ההפיכה בירדן שהובל לפי הפרסומים על ידי קושנר ומוחמד בן סלמאן, ועם שותפות של נתניהו. זה נושא אסטרטגי ממעלה ראשונה. ברור שכאשר בנט ייפגש בפעם ראשונה עם מישהו מנציגי המדינות הרלוונטיות - זה נושא שיעלה. מה בנט אמור להגיד? 'אני לא יודע, תשאלו את נתניהו'?".
וכיצד בנט יוכל להשלים פערים? עציון סבור שהוא יזדקק לכישורים דיפלומטיים מיוחדים, ויידרש ללכת בין הטיפות ביחסים עם מנהיגים שלנתניהו היה איתם קשר מיוחד. "בנט צריך לשלוח מי שזה לא יהיה - ראש המל"ל שלו או יועץ קרוב שלו - לעשות חריש עמוק גם במסמכים שבכל זאת אולי קיימים. יש מסמכים מכל מיני סוגים, רשמיים יותר ופחות, וייתכן שמסמכים גם נגרסו".
המשימה שעומדת מול בנט, אם כן, מורכבת במיוחד. "צריך לדבר עם אנשים שיכולים להעשיר את ההבנה שלו, אבל זה לא יכול להחליף את הפרספקטיבה של ראש ממשלה".
בלשכת נתניהו הדגישו שהחפיפה עסקה בנושא ביטחוניים ולא רצו להוסיף בנושא.