הלילה בשעה 00:00 ישראל תיכנס לסגר נוסף שבמסגרתו מקומות העבודה הלא חיוניים ייסגרו - אבל נוסעי התחבורה הציבורית לא יפוצו על הסדרי הנסיעות שרכשו.
לאחר הסגר הראשון, שבו צומצמה התחבורה הציבורית באופן משמעותי, הרכבת נסגרה לגמרי וכך גם מקומות העבודה הלא חיוניים, משרד התחבורה הודיע על פיצוי למי שרכש הסדרי נסיעה שמגיעים לעתים לשווי של מאות שקלים. למשל, חופשי חודשי בגוש דן עולה 213 שקלים, הסדר חופשי לאזור חדרה וחיפה מטפס ל-423 שקלים ולמי שמתגורר בבאר שבע ועובד בתל אביב - העלות היא לא פחות מ-624 שקלים.
אולם, במהלך הסגר הנוכחי, כמו בסגר השני, הנוסעים לא יהיו זכאים לפיצוי, כך שמי שרכש הסדר רק לפני שבוע כשהסתמך על הנחיות הסגר הראשוניות שלפיהן מקומות עבודה רבים נשארו פתוחים - נותר עם הסדר לא רלוונטי בעקבות החמרת הסגר וסגירת מקומות העבודה.
עומרי הנדרסון-מאיו רכש בתחילת הסגר הסדר חופשי חודשי ב-450 שקלים עבורו ועבור בן זוגו. שניהם עובדים בהייטק ומשרדיהם פעלו מאז חלו הגבלות הסגר ביום ראשון שעבר, ויסגרו החל ממחר. "זו הפעם השלישית שזה קורה", סיפר עומרי. "בסגר הראשון עוד קיבלנו החזר, אבל בסגר השני לא קיבלנו. רכשנו את ההסדר בתחילת החודש כשמקומות העבודה שלנו הודיעו שיפעלו בסגר, אבל כשהתחילו לדבר על הידוק כבר הבנו שהכסף שלנו שוב נזרק לפח, וזה פשוט הזוי שלאף אחד לא אכפת".
לטענת עומרי, אין שום ערך להסדר החופשי חודשי שרכש בתחילת החודש. "ממחר בעצם אין לנו בו שימוש, כי הרי נהיה בבית וגם לקניות אנחנו הולכים ברגל. מדובר בחודש שלם כמעט, אף אחד לא לוקח אחריות וזה פשוט מתסכל כי כולנו בתוך קלחת הקורונה כבר עשרה חודשים, ויש עוד מאות אלפי נוסעים שנפגעים כבר בפעם השנייה. זה לא רק הכסף אלא היחס לנוסעי התחבורה הציבורית".
7 צפייה בגלריה
"זה כמו שאבקש להזדכות על חולצה ויסכימו לזכות אותי רק בשרוול". נוסעים בתחבורה הציבורית
(צילום: שחר גולדשטיין)
עומס נוסעים בתחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב
מי שנפגעים במיוחד הם סטודנטים שרכשו הסדר סטודנטיאלי שעולה יותר מ-1,500 שקלים. ירון, סטודנט מלוד שעבד בבאר שבע רכש הסדר כזה לפני הסגר הראשון, שאחריו משרד התחבורה הודיע על פיצוי. אבל לדברי ירון, גם הפיצוי שניתן היה עלוב במיוחד.
"בתחילת מרץ רכשתי הסדר ב-1,500 שקלים, שזה המון כסף לסטודנט. בדיוק התחיל משבר הקורונה, הרכבת הושבתה לשלושה חודשים וחצי וכמובן שמקום העבודה נסגר", סיפר ירון. "המשכתי לשלם כל חודש את הסכום שפרסתי לתשלומים. הציעו לי פיצוי כפי שהוצע לכולם: או הארכה לחודשיים של הרב קו או פיצוי של 340 ש"ח בערך צבור. זו בדיחה, כי נסעתי חמש פעמים ברכבת בכל התקופה. החוזה הוא לארבעה חודשים וחצי ושילמתי 1,500 ש"ח לחמש נסיעות. מאז לא חזרתי על הטעות הזו, ובחודשים האחרונים אני מטעין כסף בערך צבור ומסתפק בזה".
אלעז מכרכור סיפר שלפני הסגר הראשון הספיק לנסוע רק יום אחד ברכבת, ולאחר ששילם 400 שקלים על החופשי חודשי הוצע לו פיצוי בסך 100 ש"ח בערך צבור. "האלטרנטיבה הייתה הארכה של תקופת החופשי חודשי, אבל אין לי מה לעשות איתה כי המשרד שלנו סגור. זה כמו שאבקש להזדכות על חולצה ויסכימו לזכות אותי רק בשרוול", אמר בתסכול.
הצפיפות באוטובוסים בסגר
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)
7 צפייה בגלריה
"היעדר פיצוי גורם לחוסר אמון בתחבורה הציבורית". תחנת אוטובוס בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
שמרית נוטמן, מנכ"לית ארגון 15 דקות, הביעה חשש שהיעדר הפיצוי לנוסעים בגין הסדרי נסיעה שבהם הם כלל לא יכולים להשתמש, יוביל לחוסר אמון בתחבורה הציבורית. ״המסר שמוציא משרד התחבורה לנוסעים הוא שאי אפשר לסמוך על השירות שהוא מספק", אמרה. "נוסעים רבים פנו אלינו וביקשו להבין האם כדאי להם לרכוש כרטיסים תקופתיים, כמו חופשי חודשי או גמיש 30, או אם מדובר בסיכון מיותר בימים אלה. הנוסעים היו רוצים לדעת בוודאות שהשירות שהם משלמים עליו מתחילת החודש אכן יסופק להם במלואו, וזה התפקיד של משרד התחבורה לדאוג שזה אכן קורה״.
במשרד התחבורה טוענים ש"הציבור התאים את עצמו למציאות החדשה", וכי ניתן להשתמש באפליקציות התחבורה הציבורית במקום לרכוש הסדרים. עם זאת, טענות המשרד לא עומדות במבחן המציאות: נוסעים רבים טוענים שהסתמכו על הנחיות הסגר הראשוניות שפורסמו לפני כשבועיים, ולא על הנחיות הסגר המהודק שבמסגרתו מקומות עבודה רבים ייסגרו. בנוסף, מאפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית מודרות אוכלוסיות רבות - קשישים, חרדים, מוגבלי חשבון בנק ואחרים, ובמקרים רבים הסדרי החופשי חודשי משתלמים משמעותית יותר לנוסעים, מאשר שימוש באפליקציות.
בתוך כך, בסגר הנוכחי התחבורה הציבורית לא תצומצם, אך התפוסה באוטובוסים תהיה רק 50% כדי לשמור על ריחוק חברתי. מדובר בשינוי מדיניות משמעותי לנוכח הכישלון של צמצום התחבורה הציבורית בסגרים הקודמים, שהביא לצפיפות ודוחק באוטובוסים.
ממשרד התחבורה נמסר: "בניגוד לסגר הראשון, התחבורה הציבורית בסגר השני והשלישי המשיכה לפעול באופן מלא ולספק שירות לכלל הנוסעים בארץ. ציבור משתמשי התחבורה הציבורית מתמודד זה כשנה עם משבר הקורונה. הציבור התאים את עצמו למציאות החדשה ורוכש חוזה נסיעה המתאים לצרכיו האישיים.
"כראיה לכך, בחודשים האחרונים חלה ירידה של כ-50% במספר המנויים החודשיים שנרכשו על ידי הנוסעים, ואילו ברכישת מנוי חופשי יומי, חופשי שבועי או ערך צבור - חלה עלייה. יצוין כי משרד התחבורה השיק לאחרונה מספר אפליקציות, ובהן אפליקציית "התחנה" של המשרד. אנו ממליצים לנוסעים להתנסות באפליקציות אלה, המאפשרות לשלם בתחבורה הציבורית רק בעבור נסיעות שבוצעו בפועל, ומבלי לרכוש חוזים עתידיים מראש".
