ראש הממשלה בנימין נתניהו ידוע כמי שצופה כמה מהלכים קדימה. לא תמיד זה עוזר. הימים הקרובים יגידו אם הצליח לסכל את הקמת ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה עליה הכריז שר המשפטים אבי ניסנקורן לפני עשרה ימים.
ניסנקורן, שבע קרבות בתוך ממשלת נתניהו על הצורך בשמירת שלטון החוק, החליט להקים ועדת איתור כדי להניע בחירת פרקליט מדינה. הוא הבין שהחלטה כזו בהסכמה, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני, לא תצא לדרך בדרכי נועם. הוא פשוט רצה לכפות את המובן מאליו. להניע בחירה נאותה וראויה של פרקליט מדינה כמו בימים ההם.
אלא שנתניהו רואה במינוי זה חזות הכל. בחלומו, ייבחר פרקליט מדינה שיפתח בחזרה את תיקיו, "יבחן" אותם מחדש, ימרוד בסמכות של היועמ"ש אביחי מנדלבליט ואולי גם יאלץ אותו להתפטר. במקרה הטוב, בינתיים, יחוקק את "החוק הצרפתי" שימנע את המשך העמדתו לדין. במקרה הרע, תיחתם עימו עסקת טיעון מהחלומות.
לכן, כבר לפני כחודשיים, כאשר אושר מינויו של מועמדו של ניסנקורן לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים – עו"ד שימי בראון – נתניהו לא אישר להעלות את המינוי במליאת הממשלה. כלומר, אחד מחמשת חברי ועדת האיתור לפרקליט המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, לא אושר. שם נטמנו הזרעים למה שאירע אתמול.
כשניסח מנדלבליט את הסכם ניגוד העניינים של נתניהו, הוא הקפיד להדגיש שרה"מ לא יהיה מעורב במינויים במערכת אכיפת החוק. קשה להאמין שאפילו הוא מאמין במסמך הזה
עתה, עשרה ימים לאחר שניסנקורן ויו"ר ועדת האיתור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, השלימו את הקמת הוועדה הכוללת את ממלאת מקום המנכ"ל סיגל יעקובי, הודיע נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ שיש בעיה. הנציב כמובן לא השמיע קול במהלך החודשיים האחרונים, כשלא מינו מנכ"ל קבוע.
כשניסח מנדלבליט את הסכם ניגוד העניינים של נתניהו, שעליו ראש הממשלה עוד לא חתם, הוא הקפיד להדגיש שנתניהו לא יהיה מעורב במינויים הקשורים במערכת אכיפת החוק, והוא הדגיש: "לא במישרין ולא בעקיפין". קשה להאמין שאפילו הוא מאמין במסמך הזה. מי שעקב אחר עיכוב המכרז הזה הבין שמשהו מתבשל בנציבות. הרי צריך רק לפרסם את המכרז.
אתמול יצא המרצע מן השק. הנציב, מינוי של נתניהו כמובן, מקפיד על קוצו של יוד. כל עוד לא יאושר מינוי בראון בממשלה - ועדת האיתור לא תקום. כעת יעופו מכתבים מהנציבות לשר, ומשם אולי לבג"ץ. את פרקליט המדינה כבר לא יבחרו.
מנדלבליט הבהיר כמה פעמים באחרונה שעניין הנבצרות של נתניהו לא ירד מהפרק. אחת העילות שיכולות להקים נבצרות היא למשל שנאשם בפלילים מנסה להשפיע על התנהלות תיקיו. כך היה ב"פרשת בראון" ב-1997 שבה היה ראש הממשלה דאז נתניהו חשוד שנתן יד למהלכים לשיבוש משפטו של אריה דרעי, באמצעות מינוי יועץ משפטי שייטיב עימו. התיק נסגר, אבל הלקח לא נלמד.
- טובה צימוקי היא כתבת המשפט של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com